http://video.nana10.co.il/?ArticleID=524931

לינק לכתבה על סמדר נבו

העזרות בשיטת פאולה בשלב הילדות

שלב הילדות
שלב הילדות יוגדר בהקשר של התופעות הרלוונטיות לשיטת פאולה בין גיל שלוש לעשר, זאת בהקשר של אסטמה, עיכוב התפתחותי המתבטא בשליטה בסוגרים, או מגבלות תנועה. גילוי עצמת הגוף באמצעות שיטת פאולה מאפשר שינויים גופניים שחלקם מתרחש דרך מודעות וחלקם דרך שינוי במידת הרגישות והקשב לגוף וליכולת לשלוט בו. התרגול מיועד לפיתוח השליטה הגופנית וליצירת הרגשת "מרכז" החשובה כל כך לגדילה והתפתחות בכלל. כמו במגע בהשראת שיטת פאולה בשלב בפעוטות כך גם בשלב הילדות מעורבות ההורה היא חלק בלתי נפרד מהתהליך אלא שהפעם עזרתו היא יותר בביצוע משותף של התרגילים ופחות בשילוב מגע.
הטיפול באסטמה בעזרת שיטת פאולה יעיל במיוחד בהגדלת מרווחי הזמן בין ההתקפים ופחות בזמן ההתקפים עצמם. תרגילי נשימה המערבים את הפעלת הסוגר האחורי בזמן שאיפה ואת הקדמי בזמן נשיפה גורמים גם לכך שהנשימה ביום יום תהיה מלאה יותר ותחוזק בעזרת שרירי רצפת האגן, הרחבת בית החזה ע"י תנועת הידיים והגב או שינוי היציבה. ככל שהילד נמצא יותר זמן במצבי נשימה תקינים כך עולה יכולתו להתמודד עם גורמים המעוררים את ההתקפות כמו אלרגנים שונים או אפילו מצבי חרדה. גם התפקוד במצבי חרדה יכול לקבל סיוע בקבוצת תרגילים אחרת ולכן השימוש בכל אלו יחד מסייע לסובלים מהתקפי אסטמה.
דגמי העבודה בהקשר של שליטה בסוגרים והצעות ליישום:
פעילות המשלבת משחק: משחקים מתוכננים הגורמים להפעלה עקיפה של מערכת הנשימה בשילוב עם הסוגרים כמו ניפוח בלונים והפרחת בועות סבון כאשר המבוגר במגעו בירכיים או בכפות הרגליים יכול להשפיע על כיווץ הסוגרים בזמן הנשיפה ועקב כך על צורת הנשימה. השילוב בין כיווץ הסוגרים לנשימה משנה את הלחץ התוך בטני הגורם לבעיות השליטה וממקד את תחושות הילד באזורים הרגישים. חלק מהמשחקים מוזמן הילד לפתח יחד עם המטפל תוך כדי מפגש שכן החיבור בין הנשימה לכיווץ הסוגרים הוא המטרה ולא ההקפדה על תרגילים מסוימים.
תרגול מונוטוני הנעשה תוך הקשבה לסיפור תרגילים מובנים המשלבים את שרירי הפנים ורצפת האגן ללא מגע מוטב שייעשו כאשר הילד מקשיב לסיפור ומצרף את התרגיל כשמילה קבועה חוזרת בסיפור או באופן אחר שהוא בוחר בו במהלך ההקשבה. מוטב לבחור תרגילים פשוטים כמו כיווץ חוזר של העיניים, כיווצי פה בתנועה המזכירה נשיקה, החזקת עפרון בין השפה העליונה של הפה לבין האף מדגימה כיצד ניתן להרים ולעזוב את השפה העליונה בתנועה דמויית גלגול השפה. לחיצות עדינות של האגודל אל האצבע ועזיבתן או לסרוגין לחיצות האגודל אל האצבע ואל הזרת. אגרוף ומתיחה של כפות הידיים, בכל אלו כאשר ההורה מתרגל בעצמו פעם אחת הוא יכול להיות המדריך של ילדו. פיתוח היכולות האישיות של ההורה לתרגל בעצמו מסייעות לתרגול של ילדו בין אם הילד/ה הם משתתפים פעילים בטיפול או רק לומדים את התרגולים מההורה.
מניפולציות במגע-עיסוי המכוון להפעיל בעקיפין את הסוגרים ללא מגע בסוגרים: עיסוי העקבים ושפשוף הצדדים החיצוניים של כפות הרגליים יכול לשחרר עצירויות כרוניות. הצמדה והרחקה של בהונות הרגליים בשכיבה מעודד את התחושה הכללית של מיקום הסוגרים ואת מידת התכווצותם והרפייתם.
תנועה חופשית שמזמנת שחרור כללי והפעלה ספונטנית של השרירים הטבעתיים. בדגם זה בדר"כ יכול רק המטפל להשתמש, חשיבותו ביצירת הקשר בין התנועה הכללית בגוף לבין קידום המודעות להרגשת הסוגרים כחלק מכלל התחושות בגוף. לרוב ניתן לעבוד בדגם זה רק אחרי שנוצר קשר נוח בין המטפל לילד.
ניתן לשלב בין הדגמים על פי שלבי המפגש ובהתאמה להתפתחות הקשר בין הילד ההורה והמטפל.
ההעזרות בשיטת פאולה לגבי מגבלות תנועה הייחודיות לגיל הילדות קשור בדר"כ בילדים עם C.P.אשר תרגול השימוש באברים שיש בהם יותר שליטה מעודד את פעילותם של אברים שחסרה בהם שליטה.

http://video.nana10.co.il/?ArticleID=524931

ראיון של סמדר נבו בתכנית לבריאות 10 2/12/2007
מראיינת אפרת אנזל

מגע בהשראת שיטת פאולה עם תינוקות

הצפייה בתינוקות בשלבים שונים של הינקות ובדרכי השימוש שלהם באברים שונים מדגימה במיטבה מקצת מתרגילי שיטת פאולה כפי שהם מתקיימים שלא מתוך הנחיה מודעת ושיכלית. לדוגמה- הנטייה לקיפול הידיים, לתנועות פה כלפי מרכזו במציצה או שלא במצבי מציצה. אחיזות מתמשכות של כפות ידיים ורגליים כמו בחצי אגרוף או דרך פתיחת הפה בזמן בכי. גם שילובם של מצבי התמתחות עם פיהוקים או ההפעלה הסימולטנית של אברים שונים היא דוגמה למצב הגופני התינוקי שהתרגול של שיטת פאולה עם מבוגרים משחזר חלק ממנו. אך גם תינוקות סובלים מכאב במצבים שונים וזקוקים לתנאים מסוימים להתפתחות. ניתן להתאים לשלב זה מגע בהשראת השיטה כדי לעורר בגוף נטיות קיימות שהגוף יכול לפעמים להמשיכן בכוחות עצמו או להביא להפעלת הגוף במיטבו באופן המקל על כאבי הבטן או מסייע לשלבי ההתפתחות הראשוניים. לדוגמה- בכי המשולב עם מתיחה חזקה של הרגליים יכול להעיד על כאב בטן, ניתן לשלב או להפעיל בזה אחר זה כמה מניפולציות: הנעת הברכיים של התינוק כשהוא שוכב על הגב כלפי הבטן, לחיצות קלות בשקעי כפות הרגליים בזמן שהתינוק מתמתח, מגע ישיר בבטן בתנועות מעגליות או דרך הפעלת הסוגרים בצורה עקיפה על ידי כיסוי עיני התינוק בידי המבוגר, דחיפת העקבים זה כלפי זה בעדינות, ועיסוי הצדדים החיצונים של כפות הרגליים.
בשבועות הראשונים אפשר לעודד יניקה מלאה אם אין כזו ע"י הנעת השפה התחתונה של הפה כלפי מרכזה כאילו אנו רוצים לצבות אותה בעזרת שתי אצבעות. המבוגר יכול לנסות על עצמו תנועה זו ולקבל את התחושה הנכונה של מידת הצביתה הנעימה. לפעמים נגיעה בשקע הסנטר מעודדת פתיחה גדולה יותר של הפה ומאפשרת להכניס את השד של האם לפי התינוק בצורה מלאה. עיסוי המצח בתנועות קלות מן המרכז של המצח אל הצדדים יכול לעודד את הרמת הגבות ועקב כך את הפעלת הספינקטר האחורי הקשור למערכת העיכול, את פתיחת העיניים ואת פתיחת הפה.
דוגמאות לעידוד שלבי ההתפתחות הראשוניים במובן התנועתי רלוונטית מגיל שישה שבועות בתנוחה שבה התינוק שוכב על הבטן. עדיף שהמבוגר יחזיק אותו על ברכיו בעוד הרגליים של התינוק נמוכות מעט מגובה הבטן ונתמכות בכיסא או ספה. אלו הן: לחיצות בשקע העורף באופן שמעודד את התינוק להרים את הראש בקלות. עיסוי איטי ורגוע של עמוד השדרה מלמעלה כלפי מטה בתנועה מעגלית רכה, שוב גם במקרה זה אם המבוגר מנסה את העיסוי ומקבל פידבק ממבוגר אחר על תחושותיו לפני שהוא מנסה זאת על התינוק תהיה לו תחושה מדויקת יותר ויתר ביטחון בביצוע העיסוי. עיסוי שעדיף לנסות לא כטיפול בבכי אלא לצרכי תמיכה בתהליכי התפתחות הוא הנעת בהונות הרגליים כדי להרחיקן ולהצמידן ללא הפרעה לצורת הקיפול שהתינוק נוטה לה כאשר התינוק מונח על הגב, תנועות לאורך הירכיים, הצמדת הרגליים ועזיבתן.
בכל התאורים הללו חשוב לזכור שהחזרה על הפעולה מספר פעמים היא הדרך להביא לתגובה אך תגובת התינוק הכוללת היא החשובה, מצד אחד חשוב לא להיבהל אם התינוק ממשיך לבכות ייתכן שיירגע כאשר יחוש את השפעת המגע על הכאב רק לאחר מספר חזרות על הפעולה, מצד שני המשכיות הבכי לא יכולה להיות עדות לפעילות מתאימה ועדיף להפסיק במצב כזה את הפעילות.

כמה שאלות מרכזיות על שיטת פאולה

מה העיקרון של שיטת פאולה?
מה זה שרירים טבעתיים? איפה יש לנו שרירים כאלו בגוף?
כל השיטה בנויה על הרפיה וכיווץ, איך זה מרפא?
איזה אזורים בגוף שלנו קשורים אחד בשני, ויכולים לעזור בריפוי אחד של השני? (הדגמות)
איזה בעיות רפואיות יכולות להיות מטופלות בשיטת פאולה?
העיקרון של שיטת פאולה הוא שבגוף בריא כל השרירים הטבעתיים פועלים יחד כלומר מסייעים זה לזה בתנועה או תפקודים שותפים בלי שנהיה מודעים לכך. כאשר חל שיבוש באחד התפקודים המטרה היא להשתמש בעיקרון הזה כדי לסייע לגוף להבריא את עצמו. תרגילים שמלמדים להפריד בין הספינקטרים של רצפת האגן מחזקים את הספינקטר שנחלש ומשנים מצבים כמו צניחת רחם או שלפוחית. לימוד ההפרדה כולל את העזרה שהגוף מייצר כדי להחזיר את השרירים הטבעתיים לפעול יחד. בנוסף יש השפעה בלתי מוסברת של כיווצי הפתחים על המיקום וצורת התפקוד של אברים פנימיים. לדוגמה במצבים של צניחת רחם מעקב של גניקולוג הוא הדרך ללמוד על שינוי כזה בעקבות תרגול השיטה. במערכת העיכול יש השפעה על מידת ההתכווצות הפנימית של צינור העיכול.
שרירים טבעתיים המוכרים לכולנו הם העיניים, הנחיריים, הפה, והסוגרים ברצפת האגן. כמו כן שקעים מסוג אלו הנמצאים בכפות הידיים והרגליים וכן בעורף ובגב התחתון, מצטרפים בקלות לתרגילים המפעילים את הפתחים או תומכים בתהליכי התרגול שלהם כמו גם אצבעות הידיים והרגליים. לכן בין אם ההסבר האבולוציוני שאלו הם שרידים של שרירים תבעטיים נכון או לא כל המקומות שתארתי משתתפים בתרגול השרירים הטבעתיים.
ההרפיה והכיווץ מפעילים לא רק שרירים טבעתיים שהפסיקו לתפקד שלגביהם נחוץ ריפוי ראשוני אלא משנים גם צורת יציבה, זוית החזקה של האגן או דרך נשימה. קל להסביר זאת אם עוקבים אחר דוגמאות לבעיות: שני הקצוות של צינור העיכול שהם הפה ופי הטבעת יכולים לפעול סימולטנית או לסייע זה לפעולתו של האחר. במצבי כאב באחד המקומות הקשורים בכל צינור העכול קל לשחרר אם מפעילים את שניהם בו זמנית, במקרה כזה לא מדובר רק בכיווצים והרפיות, הפה הוא אחד המקומות שכולנו מחזיקים בו מתח רב ולימוד דרכים לפתיחתו או הרפיתו מבפנים לא רק דרך השפתיים אלא גם דרך שינוי מיקום הלשון משחרר את הלסתות ואת המתח שהפה מעביר למקומות אחרים בגוף. הכיווצים וההרפיות נחוצים לבעיות כמו שיבושים במערכות פנימיות: מערכת השתן, העיכול והנשימה אך התרגול של השיטה כולל גם את שינוי המצב של הגב והשלד. כלומר תנועות המאריכות צד מקוצר או מתיחות של מפרקים נעזרות ב "מניפולציות תנועתיות" או בתרגילים סטטיים. אלו יכולים להיות תרגילים שהתלמיד שוכב בהם על הגב או הצד כשבצד אחד הגפיים פרושות לאורך ובצד האחר היד אוחזת ברגל ומניעה את הגוף בניעות קלות לצורך שחרור כאב או הארכת השקע המקוצר. יש גם תרגילים שכיווץ לסרוגין פעם של עין ימין ופעם של שמאל מחלק את תנועת הגוף כימין ושמאל משני צדי עמוד השדרה, הכיווץ בעיניים מושך גם כיווץ הספינקטר הקדמי או מעודד אגרוף ידיים או שמצרפים תנועת ברכיים באופן מכוון וכך משטחים את הגב למצב שהשקעים המוגזמים מפסיקים לכוון את היציבה ומתחילה להיווצר דרך יציבה חדשה.
מקובל לקשר את הפעלת הפה לטיפול בבעיות עיכול ואת הפעלת העיניים לטיפול בבעיות במערכת השתן אך מובן שלא ניתן רק לעבוד דרך העיניים אלא מתייחסים אליהן כמוביל בתחילת הטיפול ומפעילים גם באופן ישיר את הספינקטר הקדמי לטיפול במערכת השתן והמערכת הגיניקולוגית. בשתי המערכות שהזכרתי נחוץ ללמוד להפריד בין שני הספינקטרים של רצפת האגן משום ששינוי הזוית של מיקום האגן נחוצה לרוב האנשים. בתהליך זה של הפרדה בין הספינקטרים נעזרים גם בתרגילים בכפות הידיים ובאצבעות, בצורת נשימה או כפות הרגליים.

תחומי הטיפול וההשפעה של שיטת פאולה:

רצפת האגן: חיזוק ושיקום רצפת האגן ושיבושים במערכת השתן. טיפול בכיווץ יתר ובכאבים הקשורים בכך, שינוי מיקום האגן והשפעתו על תפקוד הגב. בריחת שתן, דלקות חוזרות בשלפוחית, קושי במתן שתן,
שיבושים במערכת העיכול עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, קיבה עצבנית, צרבות.

בעיות וכאבים אורטופדיים כאבי צוואר, בעיות וכאבי גב שונים, כאבי ברכיים, כתפיים וזרועות.

שחרור מכאב: כאבי גב ושלד, כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול. חולי פיברומיאלגיה. שיקום מניתוחים.
בהריון, כתהליך הכנה ללידה ואחריה, וכן הקלה בבעיות נלוות להריון מתחום כאבי הגב ומערכת העיכול,

טיפול בילדים בתחומים-אסטמה, שליטה בסוגרים, היפוטוניה. סגנונות העבודה: פעילות המשלבת משחק תרגילים מובנים המשלבים את שרירי הפנים ורצפת האגן ללא מגע. מניפולציות במגע-עיסוי המכוון להפעיל בעקיפין את הסוגרים ללא מגע בסוגרים. תנועה חופשית שמזמנת שחרור כללי והפעלה ספונטנית של השרירים הטבעתיים.
פעילות עם קשישים- לא צריכה בהכרח להיות מותאמת לסוגי בעיות אלא לעובדה שאפשר בשיטת פאולה להביא את הגוף ליתר גמישות ושליטה גם בתרגלים המתבצעים בישיבה ואינם כרוכים במאמץ גופני.