יום חמישי, דצמבר 24, 2009

שחרור מכאב בעקבות מצבי ישיבה היוצרים כאבי גב

סוגים שונים של מצבי ישיבה ממושכים במיוחד כאלו הקשורים בתנאי עבודה מול מחשב, בנהיגה ממושכת או בשילובם של השניים מחזקים נטייה לסבול מכאבי גב. ישיבה ממושכת ליד מחשב מייצרת תנאים קבועים של חוסר איזון בהחזקת הגפיים, נהיגה ממושכת מונעת תנועתיות טבעית של הגב, מגבירה את המתח בזרועות ואת קיצור הצואר. אם אין מודעות לצורך בארגון תנועה מזערית במהלך הנהיגה וקושי לייצר הפסקות בעבודה מול מחשב עלולים תנאי העבודה בלבד להשפיע לרעה על המצב הכללי של השלד והגב.
שיטת פאולה פועלת במיטבה במצבי שכיבה המאפשרת תנועתיות מלאה, אך מי שמתנסה בה יכול אח"כ לגזור מהניסיון האישי בשכיבה תרגילים שקל לבצע בישיבה, התרגול שמיצר תנועתיות קלה ואינו מחייב הפסקת העבודה יכול להיות אחד מהפתרונות הקלים לבעיות אלו. כלומר בין אם במהלך העבודה ובין אם כהפסקות קצרות בתוכה מאפשר התרגול להתמודד עם כאבי גב כרוניים או אפילו למנוע את הופעתם. היתרון של בחירה כזו מנקודת המבט של הוראת שיטת פאולה הוא שיש סיכוי לתרגול תכוף יותר, ללא צורך בהתארגנות הכרוכה בשכיבה. לעתים התנועה הקטנה היא שמביאה לתנועה גדולה ולא גודלה של התנועה הוא העיקר אלא הגילוי העצמי של האפשרות למגוון תנועתי כפי שדרוש לכל מתרגל ומתנסה. לסובלים מכאבי גב כרוניים עקב תנאי העבודה מובן שקל יותר לשנות את הרגלי הישיבה מאשר את תחום העיסוק.
למתרגלים תוך כדי עבודה כדאי לדעת כי התרגול בישיבה יעיל יותר ברובו במצב שיש בו תנאים להישענות אל מסעד כסא לכל אורך הגב, כאשר הרגליים מונחות באופן מלא על הרצפה. לעתים שימוש בהרמת רגליים על קרשי עץ, ספרים שאינם בשימוש או שרפרף נמוך מסייעת ליעילות התרגול ואף יכולה למקם את הגוף כולו ללא קשר לתרגוול באופן המונע קיבעון של קיצור השקעים. מקצת מהתרגילים שיתוארו בהקשר זה מתאימים לשילוב בין התרגול לעבודה מול מחשב בו זמנית, חלקם מציעים הפסקות קצרות וחלקם מיועדים למצבי נהיגה.
תרגילים המתאימים לשילוב בו זמני בין התרגול לעבודה מול מחשב
תרגילים המפעילים את בהונות הרגליים משנים את מיקום הגב בישיבה ויכולים לעודד גמישות מפרקים,:
• הרחקה והצמדה של בהונות הרגליים, עדיף לבצע את התרגיל בכפות רגליים יחפות כאשר כל רגל פועלת בנפרד.
• תנועה לסירוגין ממצב שבו העקבים נלחצים אל הרצפה והבהונות מתרוממות אל מצב שבו הבהונות נצמדות אלו לאלו בכל רגל בנפרד ונלחצות אל הרצפה כאשר העקבים מתרוממים.
• מעבר מלחיצת הקווים החיצונים של כפות הרגליים אל הרצפה ללחיצת הפנימיים.
• תנועה חופשית ובלתי מתוכננת מתוך שקעי כפות הרגלים. ניתן להיעזר בגלגול כדור קטן ככל שניתן למצוא או בנגיעה בשקע. ניתן לחזור ולנסות להמשיך את ההרגשה במקום ע"י החזרת המגע.
תרגילים המתאימים להפסקות קצרות לצורך התרגול במצב ישיבה מול מחשב
• אחיזת הזרת מתחת לקמיצה כאשר גב היד מופנה אל הרצפה מעוררת תנועה המרחיקה את השכמות ופותחת את הכתפיים. התרגיל מיועד לעודד הנעה של הגב במידה קלה אם יש נוכחות אנשים בסביבה ויכול להילמד ביתר שחרור במצבי שכיבה או עמידה. בחלק ממצבי הישיבה מעודד התרגיל היצמדות של הגב העליון אל משענת הכסא. כדי לא להיות עסוקים במצב האחיזה של האצבעות ניתן לקשור אותן בעזרת פלסתר.
• אגרוף לסירוגין של הידיים והרחקת האצבעות ביד שאינה מתאגרפת. פתיחת יד ימין (בהנחה שהיד הדומיננטית של המתרגל היא יד ימין) הוא תרגיל שנועד לשחרר כתף מכווצת או כואבת, כשהוא נעשה בשכיבה הורדת הכתף ע"י הרחקת אצבעות הידיים יש לה פוטנציאל השפעה רחב יותר מאשר בישיבה, אבל גם בישיבה עבודה דרך אצבעות היד יכולה להביא את הכתף להרפיה ולשחרור.
• כיווצים קלים של הספינקטר האחורי תוך מתן האפשרות לגב לשנות את מידת הישענותו בעקבות הכיווצים. (המושג ספינקטר אחורי מכוון לסוגר האחורי),
• הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף והורדת האף כלפי השפה כך שהשפה תוכל לאחוז עיפרון. ניתן לנסות לתרגל ע"י אחיזת עיפרון תחילה בין השפה לאף ולעבור למצב ללא עיפרון. אין צורך להמשיך את התנועה במצב ההרמה זמן רב ככל שניתן אך אפשר להוריד ולהרים שוב כמה שרוצים. חשוב לתת לצוואר ולעורף לנוע בעקבות התנועה.
תרגילים המיועדים למצבי נהיגה.
• מתפלא וזועף- הרמה והורדה לסירוגין של הגבות, ניתן להיעזר בתנועת העיניים וגם לקרב את הגבות זו לזו בזמן ההורדה.
• קרוב קצות השפתיים והרחקתן לסירוגין.
• הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף.
• כיווץ קל של הסוגרים.
• פתיחה גדולה של הפה מסייעת להארכת הצואר אם מנסים להאריך את זמן הפתיחה מעבר לנטייה הרגילה תוך שחרור השפתיים. שחרור זה יוכל להיווצר אם פתיחת הפה תהיה פעם לאורכו של הפה ופעם לרוחבו.

יום רביעי, דצמבר 23, 2009

מגע בהשראת שיטת פאולה עם תינוקות: חיזוק יכולת היניקה, הקלה בקשיי התפקוד של מערכת העיכול, התפתחות מוטורית והקלת כאבים

הצפייה בתינוקות בשלבים שונים של הינקות ובדרכי הפעולה של אברים כמו הפה, העיניים, כפות הידיים והרגליים מדגימה במיטבה מקצת מצורות ההתנהגות של הגוף במהלך תרגול שיטת פאולה. כאשר תרגילי השיטה מפעילים את הגוף באופן ספונטני שלא מתוך הנחיה מודעת כנהוג לרוב אצל מבוגרים התכווצויות והתמתחויות רבות מזכירות את מצב הגוף התינוקי. לדוגמה- הנטייה לקיפול מתמשך של הידיים, תנועות הפה כלפי מרכזו במציצה או שלא במצבי מציצה. אחיזות מתמשכות של כפות ידיים ורגליים בחצי אגרוף, וכמובן דרך השימוש בפה לאיזון גופני בשלבי ההתפתחות הראשונים. גם שילובם של מצבי התמתחות עם פיהוקים או צורת ההפעלה הסימולטנית של אברים שונים היא דוגמה למצב התינוקי שהתרגול של שיטת פאולה עם מבוגרים משחזר חלק ממנו. ההשוואה למצבם הגופני של תינוקות מיועד בעיקרו להבהיר חלק מהשאלות הרווחות ולא להחזיר את האדם למצב התינוקי. בטיפול בתינוקות יצירת תנאים הדומים לתרגילי המבוגרים יכולים להקל במצבי כאב או לעודד התפתחות מוטורית. מבוגרים שהתנסו בעצמם בתרגול שיטת פאולה יכולים ללמוד ביתר קלות כיצד לגעת בתינוקות בהשראת השיטה כדי לעזור. תינוקות לא מעטים סובלים בשלושת החודשים הראשונים של חייהם מקשיי התפתחות נורמטיביים כמו: כאבי בטן שניתן לאבחנם דרך צורת החזקת הגוף כמו מתיחת הרגליים בזמן הבכי, או קשיי יניקה שצורת הפעלת השפתיים יכולה להעיד עליה. הם זקוקים לעזרה בתחומים אלו גם במובנים הפסיולוגיים וגם במובנים הפסיכולוגיים. כמו כן תנאים תומכי התפתחות כמו מניפולציות המאריכות את משך השכיבה על הבטן לתינוקות המתנגדים לכך, מגע בגפיים בהשראת השיטה מעוררים בגוף נטיות קיימות שהמגע מאפשר לגוף התינוק להמשיכן בכוחות עצמו וכך להקל על גדילתו ולהשביחה. תאור דרכי התמיכה בתינוק דרך מגע בהשראת שיטת פאולה יוצג אם כן בכמה הבטים: יניקה והתנהגות כלל הגוף בהקשר זה, הקלה בכאבי בטן, עידוד נשימה ועידוד שלבי ההתפתחות הראשוניים בהבט תנועתי.
יניקה והתנהגות כלל הגוף בזמן היניקה: הפעלת השפתיים במיטבן בתהליכי היניקה משפיעה גם על איכות האכילה וגם על איכות העיכול, אם בזמן צפייה בהתנהגות המציצה של התינוק נראה שהוא ממעיט בהפעלת השפה התחתונה של הפה כדאי לנסות ולעזור לתינוק באופן הפעלת השפתיים, זאת ע"י נגיעות דמויות צביטות האוספות את השפה התחתונה של הפה אל מרכזה ומעודדות אח"כ תנועה עצמית המשכית של כיווצי שפה תחתונה של הפה. המבוגר יכול לנסות על עצמו תרגיל זה כדי לקבל את התחושה הנכונה של מידת הצביטה הנעימה. לפעמים נגיעה בשקע הסנטר מעודדת פתיחה גדולה יותר של הפה ומאפשרת להכניס את השד של האם לפי התינוק בצורה מלאה. הקלה בכאבי בטן: פעולות ישירות באזור הכאב לצורך הקלה הן: הנעת הברכיים של התינוק כשהוא שוכב על הגב כלפי הבטן תוך כדי החזקתן ועזיבתן לסירוגין, מגע ישיר בבטן בתנועות מעגליות מעל הבגדים או בסיוע שמן מחומם מעט, (חשוב לבדוק את חום השמן על גוף המבוגר). מניפולציות הנעשות באזורי גוף רחוקים מאזור הכאב הן: לחיצות קלות בשקעי כפות הרגליים בזמן שהתינוק מתמתח, הפעלת הסוגרים בצורה עקיפה ע"י קרוב הירכיים או שני חלקי העכוז זה לזה, כיסוי עיני התינוק ע"י הנחת ידי המבוגר עליהן כשכפות הידיים של המבוגר בתנוחת קיעור, דחיפת העקבים זה כלפי זה בעדינות, ועיסוי הצדדים החיצונים של כפות הרגליים. כולן דרכים המעודדות פעולות מעיים שהן פעמים רבות המקור לכאבי הבטן. לאחר שהמבוגר ניסה את התרגילים במצבי רגיעה והרגיש מנוסה בהם אפשר לבדוק את השפעתם בשעת כאב ולאתר מה מתוך כל אלו מתאים לתינוק המסוים.
עידוד נשימה: במצבים הנראים כקשיי נשימה עקב הצטננויות עיסוי המצח בתנועות קלות מן המרכז של המצח אל הצדדים יכול לעודד את הרמת הגבות ועקב כך את הרחבת הנחיריים, שני אלו יחד יפעילו את הספינקטר האחורי הקשור גם לעידוד השאיפה במערכת הנשימה וגם למערכת העיכול.
עידוד שלבי ההתפתחות הראשוניים בהבט תנועתי: ההעזרות בשיטת פאולה בשלב זה רלוונטית בעיקר מגיל שישה שבועות, יש להבחין בין מצבים שבהם התינוק שוכב על הבטן והפעילות מכוונת לעזור לו להישאר בתנוחה זו או לקדם את יכולותיו המוטוריות לבין מגע שמעודד פעילות עדינה כמו צורת הפתיחה וההנעה של אצבעות הידיים ובהונות הרגליים או יצירת הקשר ביניהם. הפעילות האחרונה יכולה להעשות בכל תנוחה, עדיף בתנוחה שמקרבת את גוף התינוק לגוף המבוגר. לדוגמה-מגע בשקע שבין העורף לראש מעודד את הרמת הראש ומקל על ההימצאות בשכיבה על הבטן. כדי לארגן פעילות חדשה של התינוק באמצעות מגע עדיף שהמבוגר יחזיק את התינוק על ברכיו בעוד הרגליים של התינוק נמוכות מעט מגובה הבטן ונתמכות בכיסא או ספה. המבוגר מניח יד אחת מתחת לראשו של התינוק לצורך תמיכה אם ירצה להורידו וביד השנייה לוחץ בקלות בשקע העורף באופן שמעודד את התינוק להרים את הראש בקלות. גם הצמדת העקבים זה לזה בקלות ועזיבתם כפי שתואר בהקשר של כאבי בטן יכולה לעודד תנועה כשהתינוק נמצא בשכיבה על הבטן ולקדם גם את נכונותו להימצא כך וגם את אופן התנועה שלו. בנוגע למגע שמעודד פעילות מוטורית עדינה השקעים בכפות הידיים והרגליים הם כר נרחב לפיתוח קשר עם התינוק במשולב עם עידוד ההתפתחות. גם כאן יצליח המבוגר שהתנסה בהשפעת התרגיל על גופו שלו להבין את ההצעה ביתר קלות. לדוגמה כשאנו לוחצים בקלילות על השקע שבמרכז כפות הידיים שלנו אנו מעודדים תחושה חדשה בגופנו, התרגיל למבוגרים מפורט בסוף הספר וההוראה המקובלת היא לנסות ולחפש דרכים בין אם תנועתיות ללא תכנון או מתוך ריכוז מחשבתי שיעזרו להמשיך ולהרגיש את הנוכחות שהמגע בשקע עורר במקום. אצל מבוגרים מספר התגובות כמספר המתנסים. יש אנשים שהתרגיל מעודד את הצורך שלהם להניע את הגפיים באופן לא מתוכנן בתנועות משתנות בין אם קטנות או גדולות כולל קשר בין הגפיים, ויש שחוזרים פעמים רבות על המגע ומעדיפים להשאיר את הידיים בתנוחה קבועה כי קל להם יותר להישאר במקום דרך הקשר בין הגוף למחשבה. אצל תינוקות רבים בעקבות המגע, הידיים נפתחות מעט והרגליים מצטרפות בתנועות דומות, לעתים סימולטניות ולעתים לא. עצם התנועתיות הזו של אצבעות הידיים וכפות הרגליים חשובה גם לזרימת הדם וגם לחווית התנועה של התינוק. מומלץ לשוב וללחוץ בקלות ככל שרוצים מתוך תשומת לב לתגובות של כלל הגוף. הן יכולות להתבטא בשפתיים, בעיניים או בגב. ניתן לבצע את המגע כשהתינוק שעון בגבו אל המבוגר היושב או כשהתינוק שוכב על הגב על מיטה. תרגיל אחר המעודד קשר של התינוק עם המבוגר הוא עיסוי איטי ורגוע של עמוד השדרה מלמעלה כלפי מטה בתנועה מעגלית רכה, גם במקרה זה אם המבוגר מנסה את העיסוי על מבוגר אחר ומקבל פידבק על תחושותיו לפני שהוא מנסה זאת על התינוק תהיה לו תחושה מדויקת יותר של מידת הכוח של אצבעותיו ויותר ביטחון בביצוע העיסוי. עוד עיסוי שעדיף לנסות לא כטיפול בבכי אלא לצרכי תמיכה בתהליכי התפתחות הוא הנעת בהונות הרגליים ברכות באופן שמרחיק ומצמיד אותן ללא הפרעה לצורת הקיפול שהתינוק נוטה לה. מגע מסוג אחר מומלץ כאשר התינוק מונח על הגב והמבוגר עובר עם ידיו לאורך הצד החיצוני של הירכיים בתנועות דמויות גריפה, התנועות כלפי מעלה מעודדות פעילות וכלפי מטה מעודדות רגיעה. גם הצמדת הרגליים ועזיבתן שוב ללא כוח יכולה לעורר צורך בתנועה, דבר החשוב כשלעצמו להתפתחות תקינה. כל ההצעות האלו יכולות להתקיים כשהתינוק לבוש או ערום לפי העונה ותנאי הסביבה.
הנטייה הרווחת של ההורה היא לנסות הצעות למגע מהסוג המתואר כאן בזמן מצוקה כלשהיא, בכי, ספק רעב, חוסר הבנה מה מציק לתינוק. אלא שבמצבי מצוקה כל הנוכחים אינם רגועים. עדיף לנסות את האפשרויות המתוארות כאן לאחר שהמבוגר כבר מכיר את תגובות התינוק למגע כשאינו נמצא במצב מצוקה. אם ההתנסויות הראשונות תתחלנה במצבי נוחות, ערנות ורגיעה יהיה להורה יותר ביטחון בבדיקת הפעולות וכך יוכל לצבור יכולת טובה יותר לפעולה בזמן בכי או קושי אחר. בכל התאורים הללו חשוב לזכור שהחזרה על הפעולה מספר פעמים היא הדרך להביא את כלל הגוף של התינוק לתגובות ספונטניות אך תגובת התינוק הכוללת היא החשובה, מצד אחד חשוב לא להיבהל אם התינוק ממשיך לבכות, ייתכן שיירגע כאשר יחוש את השפעת המגע על הכאב רק לאחר מספר חזרות על הפעולה, מצד שני המשכיות הבכי לא יכולה להיות עדות לפעילות מתאימה ועדיף להפסיק במצב כזה את הפעילות. התמונות הבאות יכולות להדגים מקצת מצורות ההפעלה הרצויות.

יום שני, דצמבר 21, 2009

השקעים בגוף האדם ועבודה חופשית דרכם

מנקודת המבט של שיטת פאולה גוף האדם כולל "שרידים" של שרירים טבעתיים אשר אינם ניתנים להפעלה כיווצית כמו שרירים טבעתיים אחרים, (עיניים פה וכו'). "שרידים" אלו מצויים בשקעים של כפות הידיים והרגליים ובשקעים שלאורך עמוד השדרה. הפעלתם מעוררת קשר בינם לבין שרירים טבעתיים אחרים באופן הדומה לקשרים שבין כל השרירים הטבעתיים. ההסבר שהם "שרידים" של שרירים טבעתיים אינו מסייע להבנת אופן פעילותם אך ההתנסות דרך לימוד דרכים להפעלת השקעים פותחת סגנון של תנועה חופשית שמתאים גם לבעיות במערכת הגב והשלד, לטיפול בילדים וגם לעידוד תנועה חופשית משולבת בתרגילים שונים. כאמור שתי קבוצות מובהקות של שקעים נכללות בהגדרה זו, האחת בכפות הידיים ובכפות הרגליים והאחרת בשקעים הנמצאים לאורך עמוד השדרה: בעורף, בין השכמות ובגב התחתון. כמו כן לאחר התנסות מסוימת בשחרור הגוף ובתנועה דרך שקעים אלו ניתן לצרף גם את שקעי המרפקים והברכיים שתנועתם כמובן שונה וכך גם היכולת ליצור עימם מגע.
ההוראה המקובלת לתלמיד המנסה ליצור קשר עם השקעים היא ללחוץ עליהם בעזרת אחת האצבעות, (עדיף בעזרת האצבע המורה), להניח ללחיצה ולחפש אופן תנועה שיעודד המשכיות של ההרגשה שהלחיצה עוררה. מובן שאין ביכולתו של המתנסה לחוש את המקום בדומה לתחושה שנוצרה במגע אך הניסיון להגיע אל ההרגשה הנ"ל מביא לתנועה בלתי מתוכננת והיא החשובה. לתלמידים רבים קל יותר להכיר לראשונה את השקעים והפעלתם דרך כפות הידיים, השקע המדובר נמצא בין מרכז כף היד לכריות שמתחת לאצבעות ובדרך כלל איש אינו טועה באיתורו. קל יותר לחוש בו כשמקמרים מעט את כף היד. הלחיצה עליו מעודדת קיפול חלקי של כף היד והמשכיות הקשר המודע בתנועה בדרך כלל קלה יותר כאשר מנסים לייצר קשר בין שתי כפות הידיים, לדוגמה ע"י החזקתן זו מול זו ושילוב התנועה בכל יד בנפרד עם תנועה מקבילה של שתי הידיים. יש אנשים שאינם נדרשים להניע את הכפות אלא מעצם המגע שהחל ממשיכים לחוש דרך ריכוז מחשבתי את המקום. לעתים התנועה הגדולה יותר המתעוררת בכפות הרגליים או הידיים משחררת מקומות רחוקים יותר ומביאה להרפיה כללית, הן כאשר מדובר בהקלה של כאב באחד המפרקים או בשחרור כללי הנובע מתנועה לא מתוכננת ולא מוכרת.
לגבי שלושת השקעים המצויים לאורך עמוד השדרה, הצורך להיעזר בעידוד הקשר איתם וביצירת תנועה מתוכם עולה יותר במצבים של כאב ובעיקר כאב שקשה להרפותו באמצעות תרגילים המעודדים תנועה גדולה. המגע בעזרת האצבע בשקע יוצר קשר למקום שהתלמיד מכיר אותו בעיקר דרך כאב ואילו ההכרות הנוספת היא כשלעצמה מעודדת קשר אחר עם הגוף. לעתים כשעצם הנגיעה בנקודה אינה מעוררת תנועה של האזור משלב המורה הצעות נוספות כמו דמיון של תנועה ספירלית שמתחילה בשקע או יצירת קשר מחשבתי המדמיין תנועה בין שני שקעים. אחד הדברים המעניינים הוא מצב שעידוד התלמיד לחשוב על יותר משקע אחד משפר את יכולת התנועה מתוך השקעים ואת היקף השחרור שהשקעים מזמנים.
כאמור למעלה גם שקעי המרפקים והברכיים יכולים לתפקד באופן דומה ולשחרר כאב או לעודד תנועה לא מתוכננת. למרות שמבנם שונה. במקרים אלו ניתן להתחיל מגרוד מודע של המקומות הללו ולהמשיך לניסיון לדמיין גרוד דבר המעודד תנועות חדשות. אפשרות זו יעילה במיוחד לאנשים הסובלים מכאבי כתפיים וההפעלה הראשונית של שחרור הכאב מהמרפק משחררת את הכתפיים מרחוק. או לאנשים שמפרקי הירך והקרסול תפוסים אצלם באופן כרוני והפעלת שקעי הברכיים היא דרך קלה יותר לשחרור מאשר עבודה ישירה.
דוגמאות לתרגילים מובנים בתחום זה:
• הנעת הידיים מתוך שקעי המרפקים בתנועות מעגליות קטנות ההולכות וגדלות לפי יכולת המתרגל כאשר המרפקים נשענים על המזרון וכפות הידיים משוחררות.
• הנעת אצבעות כפות הידיים בתנועות קלות כלפי מרכז כף היד ועזיבת התנועה לסירוגין. גם התנועה כלפי המרכז וגם עזיבתה מוטב שיעשו מתוך חשיבה על מרכז כף היד כמקור התנועה. ניתן לבצע את התרגיל בשכיבה כאשר גב היד פונה אל הרצפה וכל הזרוע מונחת, או כאשר האמה מורמת והמרפקים מושענים על המזרון.
• תרגול הקשר עם שקעי כפות הרגליים- אפשר להתחיל מאביזר כמו גולת משחק של ילדים או כדור עץ קטן. גלגול הכדור תחת כף הרגל הן בישיבה והן בשכיבה מעודד את האפשרות לחוש את השקעים. עדיף בשלב מסוים להניח לאביזר ולפנות לניסיון מכוון לחוש את שקעי כפות הרגליים בין אם ע"י גלגול הכף מצד לצד או מהבהונות כלפי העקבים או בכל דרך עצמית אחרת שהמתרגל מוצא כיעילה עבורו.
1 תנועה עצמית של הגוף בהמשך לתרגול מכוון

שיטת פאולה ניתנת לתרגול פשוט תוך מעקב אחר הביצוע המדויק והחוזר של התרגול כמו כל תרגול תנועתי אחר, אלא שלא לכך עיקר כוונתה של השיטה. הייחודי לשיטה הוא מנגנון שהובן רק באופן חלקי ע"י חוקרים (ראה פרוט בעמוד 9) ובו הגוף ממשיך מעצמו באופן ספונטני כיווצים במקומות שונים, הדבר יכול להתבטא במהלך התרגול המודע והמכוון ע"י המחשבה במקום בגוף שאליו לא כוונה כל חשיבה או ניסיון להפעלה, לעתים על פי חוקיות מוכרת וקבועה ולעתים בשונה ממנה, ובאופן אחר דרך תרגיל הנקרא "ידיים על העיניים" שבו מתבקש המתרגל לאחר שעייף מהתרגיל שבו התרכז להניח את כפות הידיים כך שהאצבעות תימצאנה בעיקר על המצח והכפות תונחנה ללא לחץ על העיניים. במצב הנ"ל ממשיך התרגיל להתקיים בגופו של המתרגל ללא כל הכוונה מחשבתית אך באופן אחר מבחינת קצב ההתכווצויות וצורתן או במקום אחר בגוף. התנועה העצמית הזו נחשבת לאחד הדברים המרכזיים גם בגלל האמונה שביכולתו של הגוף להבריא את עצמו יותר ממה שמחשבתו של האדם מסוגלת לארגן וגם משום שבדרך כלל מדובר בעבודה עם מקומות המתפקדים באופן ספונטני והחזרת תפקודם למצבו המקורי עדיף שתתרחש דרך הספונטניות. כמו כן תהליכים של השפעה על המערכת האוטונומית כמו עידוד תיאבון אצל ילדים עם הפרעות אכילה, שינוי מיקומם של אברים פנימים שצנחו, העלאת יכולת ההתכווצות של מערכת העיכול, כולם תהליכים ייחודיים לשיטת פאולה שסביר להניח שיכולים להתרחש יותר מתוך הפעילות העצמית של הגוף ופחות מתוך ההפעלה המודעת.
"כיצד יכול המורה שתלמידו אינו מראה סימנים של יכולת לפעילות ספונטנית לעודד כאלו?" "האם זה חייב לקרות לכולם?", "איך ידע המתרגל שהשינוי הדרוש אכן התרחש?", שאלות אלו חוזרות פעמים רבות ע"י תלמידים לשיטת פאולה בהקשרים שונים. ובכן הבעיה האמיתית היא שלא תמיד מתעוררת התגובה הספונטנית בזמן שהתלמיד או המורה מצפים לה. עצם הניסיון של המורה לעודד את המצב הנ"ל יכול לגרום יותר תסכול מאשר עזרה. אחת הדרכים לעודד תגובות ספונטניות היא להישאר בכל תרגיל זמן רב ככל שניתן ואם אין הדבר ביכולתו של התלמיד עדיף להניח ידיים על העיניים ולחזור לאותו תרגיל. רוב המורים מנסים לכוון את תלמידיהם למצב הנ"ל אך מתקשים שלא להסביר את הרקע ולעתים ההסבר הוא המקור לתסכול. יש אנשים ששילוב בין שני תרגילים או עידוד עבודה עם תרגילים הדורשים הפעלה של כמה מקומות בו זמנית מביאה ביתר קלות להתחלתה של תנועה ספונטנית. לא בכל הבעיות והמצבים התנועה הספונטנית היא המפתח לשינוי, לדוגמה בתחום בעיות הגב והשלד יש לה חשיבות משנית בהשוואה לחשיבותה בתחומי המערכות הפנימיות. ולשאלה האחרונה-"איך ידע המתרגל שהשינוי הדרוש אכן התרחש?" הציפייה לשינוי כזה לעתים מונעת את התרחשותו גם משום שהמתרגל המודע והערני חושש שמעצם ההמתנה המתוארת הוא מייצר הרגשה מדומה. לכן עבודה בעזרת מורה שונה לחלוטין מעבודה בעזרת תלמיד אחר או ספר בלבד, יכולתו של המורה לצפות בתגובות הנלוות היא אחד מתפקידיו המרכזיים ובמצב בו המורה מתאר לתלמיד את התגובות הנ"ל אין שום ספק שהן מתרחשות משום שלא פעם מידת הריכוז הנדרשת במקום אחד אינה מאפשרת למתרגל לחוש תגובות במקומות אחרים בגופו. ועדיין יש תלמידים רבים שעניין זה עושה את התרגול למענין ביותר עבורם וחשוב להם לטעום את האפשרות הזו או לחוש לבד את השינוי הדרוש. לא פעם מעידים תלמידים בשיטת פאולה על שינוי המודעות שלהם לאזור מסוים באופן הנחווה כנוכחות. גם שינוי כזה בעקבות "עבודה מרחוק" יש לו חשיבות רבה והוא יכול לבשר על תחילתו של מצב גופני חדש וחשוב. התגובות הספונטניות יכולות להתבטא בצורות רבות ושונות ועל כן עדיף להזכיר רק את הפשוטות שבהן כמו שינוי בכיוון ההחזקה של כפות הרגליים שלא מתוך אי נוחות אלא בהתאמה לתנועת הספינקטרים, עזרה שתנועת הגב או האגן נותנת בתנועותיה לתרגיל המודע שעניינו כיווצי ספינקטר קדמי או אחורי, הצטרפות של כיווץ, אגרוף או תנועה באחת הגפיים כאשר הגוף מכוון לתרגילי רוטציה בין שני צדי הגב. תנועה בו זמנית של ספינקטרים אחרים כאשר התרגיל המקורי כיוון להפעלת ספינקטר אחד בלבד. ועוד.

יום ראשון, דצמבר 20, 2009

תחומי הטיפול וההשפעה של שיטת פאולה במצבי שיבוש

• המכלול התפקודי של רצפת האגן אצל נשים על פני רצף שנע מחולשה וחוסר שליטה ועד לכיווץ יתר. כלומר החזרת האזור לכיווץ המיטבי לאישה יכול לכלול גם חיזוק ושיקום רצפת האגן וגם שחרור מכיווץ יתר. חיזוק ושיקום אלו מושגים הנמצאים בשימוש אם חלה החלשות המתבטאת בתופעות כמו: בריחת שתן במאמץ, דלקות חוזרות בשלפוחית, התרוקנות חלקית הגורמת לביקורים תכופים בשירותים או קושי במתן שתן. שחרור מכיווץ יתר ומכאבים הקשורים בכך קשור בדר"כ בקשיי תפקוד מיני, בשיבושים במיקום האגן ובהשפעתו על תפקוד הגב. ובכאבים לא מוסברים.
• מערכת העיכול כוללת שרירים רצוניים ובלתי רצוניים. מאחר שלשיטת פאולה יש השפעה על שני הסוגים טיפול במערכת העיכול מתייחס לתופעות כמו: עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, קיבה עצבנית, צרבות. ריפלוקס וקשיי שליטה בסוגר.
• בתחום הגב והשלד הטיפול הוא בכאבים כרוניים וסימפטומטיים בתחומים: צוואר, גב וגפיים, ומגבלות בפרקים כולל מחלות פרקים.
• שחרור מכאב נוגע לכאבים קבועים וזמניים. הזמניים הם כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, כמו גם שיקום מניתוחים. והקבועים: כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול או המערכת הגניקולוגית. כאבים בעקבות מחלות כרוניות, נוירולוגיות ומחלות כמו פיברומיאלגיה וטרשת נפוצה.
.

תנאים מיטיבים לתנועות של שרירי רצפת האגן ולחיזוקה

  הגישה של שיטת פאולה לשרירי רצפת האגן כוללת כמה הבטים: שינוי הרגלי חשיבה, שיפור תשומת הלב ועידוד רגישות לתנאים שמשפרים תנועות וכמו כן תנו...