שיטת פאולה והשימוש ב"תרגילים סטטיים"

שיטת פאולה כוללת קבוצה של תרגילים המכונה בין יודעי השיטה "תרגילים סטטיים" הכוונה לתרגילים שעיקר השפעתם על הגוף במניפולציה החדשה שהגוף נחשף אליה או בעצם הימצאותו של הגוף במצב מסוים להבדיל מתנועה מסוימת. דוגמאות לתרגילים כאלו הן: הנחת כפות הידיים על העיניים, מבט של שתי העיניים לצד שמאל, שכיבה על הצד הדומיננטי והחזקת הקרסול הלא דומיננטי בעזרת היד הלא דומיננטית, פתיחה של הפה, ועוד. כל אחד מהתרגילים המוזכרים כאן יכול להעשות באופן שהמתרגל מוסיף לו תנועה אחרת, משחרר את המנח הסטטי וחוזר לארגנו מחדש או באופן שממעיט בתנועה ובכל מקרה אין כוונת ההגדרה "תרגיל סטטי" לעצור תנועה. הכוונה העיקרית היא לסייע למתרגל לארגן שינוי בגופו מתוך הימצאות הגוף במצב בלתי רגיל. המצבים הבלתי רגילים שהוזכרו למעלה כמו הנחת הידיים על העיניים או פתיחה של הפה נותנים מענה לצרכי תנועה הטמונים בגוף ואינם מקבלים מענה אצל אנשים רבים. לדוגמה: נשימה חלקית, הפעלה יתרה של המבט ומתח בתנועת הצואר עקב כך, מתח וקיצור בשקע הגב התחתון, המצב הבלתי רגיל מזמין תנועה (לרוב קטנה) שאינה בהכרח באזור שאליו כוון המצב הסטטי. תפקידו של המתרגל הוא להתחיל את התרגול במצב הסטטי המוצע ולהמשיך במצב או תנועה שהגוף מושך אליו כולל עזיבת התרגיל או עזיבתו וחזרה אליו. דבר שלעתים חוזר על עצמו פעמים רבות.
הגוף המבצע תרגילים סטטיים מוזמן לנוע לפי תחושותיו של המתרגל וערנותו לרצונו של גופו. נוסף אם כן להסטטיות היא אם כן אופיו של התרגיל, לא מהותו של המצב הגופני. להבנתו של מצב זה יש חשיבות מהותית משום שלא פעם דוקא מתוך עצם ההישארות במצב של תרגיל סטטי צצה ועולה לה תנועה או סדרת תנועות הנחוצות לגוף המתרגל יותר מכל.

תרגילים המפעילים את כפות הרגליים במצבי ישיבה ומשנים את מיקום הגב ותנועתו ביחס לאגן

 הרחקה והצמדה של בהונות הרגליים, עדיף לבצע את התרגיל בכפות רגליים יחפות כאשר כל רגל פועלת בנפרד.

 תנועה לסירוגין ממצב שבו העקבים נלחצים אל הרצפה והבהונות מתרוממות אל מצב שבו הבהונות נצמדות אלו לאלו בכל רגל בנפרד ונלחצות אל הרצפה כאשר העקבים מתרוממים.


 מעבר מלחיצת הקווים החיצונים של כפות הרגליים אל הרצפה ללחיצת הפנימיים.

 תנועה חופשית ובלתי מתוכננת מתוך שקעי כפות הרגלים. ניתן להיעזר בגלגול כדור קטן ככל שניתן למצוא או בנגיעה בשקעים שבמרכז כפות הרגליים. ניתן לחזור ולנסות להמשיך את ההרגשה במקום על ידי החזרת המגע.

מהו תרגול שיטת פאולה

. התרגול מציע כיווצים והרפיות מונוטונים בצורות שונות גם בהקשר של ריפוי ישיר אם הסוגר נחלש וגם בהקשר של שימוש בו לצורך העלאת האיכות הכללית של המצב הגופני. מקצת מהתהליכים האלו מתחילים בגילוי היכולת להפעיל שרירים מסוימים באופן שהאדם חשב תמיד שאינו יכול להפעילם.
מהן ההשפעות הרווחות של השיטה?
אנשים הלומדים את שיטת פאולה מתפלאים לגלות שכיווץ חוזר וקל של העיניים מרגיע אותם ומשנה את קצב הנשימה. מצבי הרדמות בנהיגה המוכרים לרבים יכולים להשתנות בעזרת כיווצים קלים של הסוגר האחורי ושחרור הפה באופן מתמשך, גם משום שאלו משנים את צורת הישיבה וגם משום שבו זמנית הם מעודדים נשימה עמוקה יותר ויציבה. מובן שעדיף קודם להכיר מקצת מהתרגילים בשיעור מונחה ע"י מורה מוסמך אך חשוב להבין ששילובם של התרגילים בהרגלים היום יומיים ובמצבים מגוונים יכול הן לשפר את איכות החיים והן להביא לקשר חדש בין האדם לגופו.
הקשר בין גוף ונפש באמצעות שיטת פאולה הוא קל להבנה כאשר מדובר בחיזוק השליטה בסוגרים, עצם השינוי ביכולת השליטה בסוגרים מחזק אצל אנשים ששליטתם נפגמה את ביטחונם העצמי ומעלה את הנכונות להיפתח לאפשרויות עצמאיות של שימוש בשיטה. זאת לא רק מתוך התרגילים ולמטרת חיזוק השליטה אלא גם לשם הנאה ורגיעה. היכולת לשחרר כאבים ללא משככי כאב מחזקת את הרגשת העצמאות הכללית של המתרגל ומציעה מעורבות אחרת ביחס המחשבתי אל הגוף. ניתן אם כן לומר שככלל

פתיחות, סגירות, תנועות, כיווצים, הרפיות בשטת פאולה

ורא שלא התנסה עד כה בתרגול שיטת פאולה ובכל זאת רוצה להיעזר בתרגול מן הכתוב יכול לחזור מספר פעמים רב ככל שניתן על פתיחה מתמשכת ושחרורה למשל פתיחה וסגירה של העיניים, הנחיריים, הפה והידיים לפי הסדר הכתוב. ולאחר שיתנסה בכל אחד מהם בנפרד מומלץ לנסות שילובים שונים ולראות כיצד מסייעים השילובים הללו ליכולת לפתוח או לסגור כל אחד מהאברים בפני עצמו ועקב כך להגביר את הרגשת השליטה בהשוואה להתנסות הראשונה. סוגים רבים של חינוך גופני מכוונים להפרדה בין חלקי הגוף בזמן תרגול. דבר זה משפיע גם על תגובתם של אנשים המתנסים בתרגול שיטת פאולה. לדוגמה- אם אדם מנסה לתרגל פתיחה גדולה של העיניים הרי הפה שלא הוגדר כחלק מהתרגיל נוטה להיפתח ולהשפיע בכך על ההיפתחות המכוונת של העיניים. החינוך הרווח חוסם אצל האדם המתנסה עזרה זו מצד הפה, בעוד שבשיטת פאולה נוהגים ללמוד כיצד להיעזר בתנועות הנלוות ולקדם את יכולת הגוף לעזור לעצמו. בתרגול פתיחות וסגירות, כיווצים והרפיות דרך הפעלה ספונטנית של שרירים טבעתיים שלא תוכננו מראש להשתתף בתרגול מומלץ לאפשר לגוף להגיב מעצמו. כשחושבים על פתיחת העיניים בלבד עדיף לא להתערב בנטיית הגוף להיעזר בתגובות שמתעוררות מעצמן במקומות נוספים. ההתמדה בפתיחת העיניים בדרכים שונות היא עיקר התרגיל ואין כל צורך לחשוב בצורה יזומה על אופן הפעילות המתרחשת באזורים אחרים. לעיניים יש תכונה ייחודית ושונה מפתחים אחרים בגלל העפעפיים. אם מנסים להפעיל פתיחה של העיניים תוך כדי עצימת העפעפיים מגלים תנועה שמתרחשת בגלגל העין ומלווה במתיחות שונות באזור הפנים ויש בה נעימות ותחושות חדשות. תנועה זו מעודדת נשימה מלאה ומפעילה את הנחיריים. מי שהתנסו בתרגילי פתיחה שונים דיווחו על הרגשה קלה מהרגלם במהלך טיפולי שיניים, על הכרות עם אזורים חדשים בחלל הפה או על היעזרות בתרגילים במצבי צינון וקשיי נשימה. כיווץ ושחרור: הפה, העיניים, הנחיריים, הסוגרים (אותם האברים שהוזכרו כתרגילי פתיחה וסגירה) מפעילים את הגוף באופן שונה מאשר בפתיחה וסגירה אם מפעילים אותם באופן חוזר ומונוטוני דרך כיווץ קל.

תרגול פאולה ועמדות מוצא משתנות לתרגול

עמדת המוצא הנפוצה ביותר לתרגול השיטה היא בשכיבה. היתרונות של שכיבה כעמדת מוצא רווחת הם שיפור המודעות של המתרגל לתגובות נוספות המתרחשות במקביל לתרגול המכוון וכן יכולתו הטבעית להניע את הגוף ללא תכנון המשתפרת בהעדר צורך להיזהר ממצבים לא צפויים בתנועתו. חסרונו של נוהג זה הוא שמתרגלים שמתנסים בתרגול שיטת פאולה בשכיבה בלבד נוטים להמעיט בתנועה כללית של הגוף ואינם מחפשים אפשרויות לשינוי עמדת המוצא. עניין זה משתנה אם התרגול משולב בעמדות מוצא שונות המותאמות לצרכי המטופל כגון:ישיבה, עמידת צפרדע, עמידה על ארבע ועוד. עמדות מוצא הכוללות שכיבה ומעודדות תנועה חופשית הן לדוגמה: הטייה של הידיים לאחור ואחיזה במיטה בשכיבה על הגב, עצימה חזקה של העיניים, הנחת הידיים על העיניים, עזיבה וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים. בכל אחת מעמדות המוצא האלו ניתן לשלב תרגילים או לחכות ולאפשר לגוף לנוע באופן לא מתוכנן הנדרש מעמדת המוצא או ממצב הגוף.

תרגיל ש ממושכת לחיזוק רצפת האגן

• ש ארוך הוא תרגיל חשוב ביותר בחיזוק רצפת האגן, ההוראה החשובה ביותר היא לכווץ את הספינקטר הקדמי בזמן נשיפת האויר תוך כדי השמעת הצליל ש. כאשר יש קושי לתאם בין משך הזמן שאישה יכולה לכווץ את הספינקטר הקדמי ומשך הזמן הדרוש להוצאת האויר מומלץ לא להתאמץ כדי להמשיך את הכיווץ אלא להרפות מעט ולחזקו שוב. התרגיל מלמד את המתרגלות להיעזר בכיווץ הסוגרים במהלך הנשיפה ומקדם את ההרגל הבריא לשאוף בזמן כיווץ הספינקטר האחורי ולנשוף בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי. יש נשים שלמרות חולשת רצפת האגן חשות באופן אוטומטי צורך לכווץ את הספינקטר הקדמי כשהן נושפות, זהו מצב רצוי וכדאי לבדוק בכל פעם שמתחילים בתרגול אם הספינקטר מצטרף מעצמו עקב הנשיפה. לצורך בדיקה זו כדאי להתחיל בנשיפה ולכווץ בהתאמה להצטרפות האוטומטית של הספינקטר ולא לכווץ מראש. אם לא מתרחשת התכווצות אוטומטית כדאי לתרגל כך שמתחילים לכווץ לפני נשיפת האויר וממשיכים בתנועת הכיווץ במשך כל זמן הנשיפה. ככל שיותר אויר יוצא מהגוף כך עולה היכולת לחזק את מידת הכיווץ. יחד עם זאת לעתים יכולת הכיווץ יורדת ככל שהכיווץ נמשך יותר זמן. ניתן לשנות את מידת הכיווץ כדי להקל ולאפשר התאמה בזמן בין משך הנשיפה ומשך הכיווץ. במצב כזה הצטרפות אוטומטית של הספינקטר האחורי אינה צריכה להפריע ואין סיבה למנוע אותה.

תרגילי שיטת פאולה למערכת העיכול

• כיווץ השפתיים והפה כלפי חוץ כדוגמת נשיקה תוך חזרה מונוטונית על הפעולה
• כיווץ השפה התחתונה של הפה (התרגיל מארגן צורת התכווצות של שתי השפתיים דרך התכוונות להפעלה של השפה התחתונה ללא תשומת לב לשפה התחתונה.) כדי להבין את דרך הכיווץ ניתן להיעזר בצביטת השפה במרכזה או בצביטה חוזרת מתחת לה. צביטה בעזרת שתי אצבעות מעוררת את ההרגשה הדרושה ומאפשרת למתרגל להתכוון לכיווץ דומה ללא עזרת האצבעות.
• כיווצי ספינקטר אחורי ( כינויו של הסוגר האחורי במושגי שיטת פאולה) בנפרד מהספינקטר הקדמי על ידי דחיפת העקבים כלפי הרצפה והרמת הבהונות.
• כיווצים של הספינקטר הקדמי בנפרד מהאחורי על ידי לחיצת בהונות הרגליים כלפי הרצפה במהלך הכיווצים.

• כיווץ ומתיחה לסירוגין של כפות הידיים והאצבעות. בזמן שאצבעות יד אחת נפשקות ומתרחקות אלו מאלו היד האחרת מתאגרפת. מומלץ לבצע את התרגיל כשגב היד מופנה אל הרצפה אם הוא נעשה בשכיבה, אך ביצועו יכול להיות יעיל הן במצבי ישיבה ועמידה משום שתפקידו להעלות את יכולת ההתכוצות הכללית של הגוף.

עמדות מוצא לתרגול שיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה לצורך הפגת כאבי גב, שלד ופרקים נעשה על ידי שילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה המשמשות כנקודת מוצא לשינוי. כלומר: התאמת התרגיל לצורת ההנחה של הגוף שבה יבוצע התרגיל בין אם מדובר בשכיבה, ישיבת צפרדע או עמידה ישפיע על אופן התנועה של הגוף במהלך התרגול. השילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין עמדות המוצא, דהיינו צורת ההנחה , המתיחה או ההרפיה של השלד המשולבת בתרגול משמעה שהמניפולציות הגופניות הן חלק בלתי נפרד מהתרגיל. דוגמה למניפולציה גופנית היא הכיוון שבו מונחות כפות הידיים ביחס לרצפה. אזור ההשפעה של התרגיל על הגב מושפע מכיוון כף היד, לרוב כשגב היד מופנה לרצפה ההשפעה היא על הגב העליון וכשכף היד מופנת לרצפה ההשפעה היא על הגב התחתון. תנועת רוטציה בין צדי הגב הנגרמת על יד תרגילים שמעבירים את פעילות צדי הגב מצד לצד משנה את מידת ההיצמדות של כל צד אל הרצפה.

חיזוק רצפת האגן וחיזוק שרירי בטן-הערות משיטת פאולה

שרירי בטן חזקים הם אחד המאויים של רוב הנשים. התרגילים השונים המתפרסמים בעניין מכוונים להגנה על רצפת האגן כדי למנוע נזקים על ידי שימוש במושגים כמו הרגשת ריץ רץ ברצפת האגן או סגירתו. זוהי טעות נפוצה. כיווץ רצפת האגן צריך להתרחש קודם לכיווץ הבטן, אם הוא מורגש באופן נפרד ובמהלך כיווץ הבטן גדלים הסיכויים שכיווצי הבטן ייעשו ללא גרימת נזק לרצפת האגן. החשיבה על כיווצי רצפת האגן מוטב שלא תהיה כוחנית, אין חשיבות להחזקה ממושכת או להרגשה של עלייה בכוח הכיווץ. לעתים חזרתיות על כיווצי רצפת האגן חשובה יותר מאשר כיווץ ממושך אחד

עקרונות התנועה של השרירים הטבעתיים ברצפת האגן

שיטתה של פאולה מבוססת על הפעלה של השרירים הטבעתיים בגופנו, הסוגרים (הספינקטרים). אלה הם השרירים הרצוניים הנמצאים בפתחי הגוף: עיניים, אף, אוזניים, פה, סוגר צינור השתן וסוגר פי הטבעת. השרירים הללו נעים בתנועה טבעתית של כיווץ ושחרור.
עם תנועתם הטבעתית הם משפיעים ומושפעים מהשרירים הבלתי רצוניים הנמצאים בתוך הגוף, ולכן ניתן לראות בהן מערכת שרירים הכרוכים אחד בשני. המערכת בנויה מתתי מערכות כמו מערכת הנשימה, מערכת העיכול וההפרשה, מחזור הדם ומערכת התנועה, כמו גם מערכות הקשר והתקשורת באמצעות החושים - ראיה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש.
ניסיון רב שנצבר בתחום שיקום רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בטכניקות ייחודיות תוך חיזוק הקואורדינציה בין השרירים שבתחתית רצפת האגן ושרירים טבעתיים אחרים בגוף. מאחר שכל השרירים הטבעתיים פועלים יחד או מפעילים זה את זה, פעולת שריר אחד יכולה להשפיע על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. תרגול מתאים של שרירים תקינים יכול לשפר ולחזק את פעולתם של שרירים חלשים.

תרגילי שיטת פאולה לחיזוק רצפת האגן

 כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת קיר עם כפות הרגליים כאשר הרגלים מונחות בזוית של תשעים מעלות בין הקיר לישבן.
 הצמדת אגודל לאצבע ולחיצתן זו לזו בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי בכל יד בנפרד ובשתי הידיים באותו הזמן ממקדת תחושות בספינקטר הקדמי, מסייעת לכווצו בקלות ולהפרידו מהאחורי. יש נשים החשות ביתר קלות את הספינקטר הקדמי כאשר הן מצמידות את האגודל אל האצבע והאמה גם יחד, כך שקשה להמליץ רק על דרך אחת המעודדת את ההפרדה בין הספינקטרים.
 כיווץ הפה כלפי פנים כאילו מדובר בשתייה מקש.
 גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף כולל תמיכת השפה התחתונה של הפה. כדאי לשחרר ולחזור על הפעולה שוב ושוב. הניסיון לאחוז עיפרון ללא מגע יד בין האף לבין השפה מלמד את התרגיל בקלות. התרגיל ללא החזקת עיפרון מחקה את תנועת השפתיים והאף עם עיפרון.

טיפים לחיזוק רצפת האגן בתנועה ועמידה

• במצבי עמידה ממושכים כיפוף קל של הברכיים יניע את האגן לאחור וימנע את נפילתו התמידית לפנים.

• במצבי ישיבה שאין בהם הישענות לעומק כורסא לחיצת הבהונות כלפי הרצפה תעורר את תשומת הלב לספינקטר הקדמי (שני הסוגרים הקדמיים) ותאפשר כיווצים קלים ביותר.

• המחשבה על אופן הכיווץ מוטב שלא תידמה לסגירה אלא לאגרוף חלקי של כפות הידיים.

• הצמדת האגודלים בכל אחת מהידיים בנפרד אל האצבעות מעודדת את היכולת לחוש את אזור הספינקטר הקדמי

• אם כיווצים מעוררים גם פעילות חזקה של שרירי הבטן יש סבירות גבוהה שמדובר בכיווץ שמחליש את רצפת האגן.

• הצמדת אצבעות הידיים ודחיפה קלה של כפות הידיים אל מסעדי כורסא או כיסא מחזקת את כיווצי הספינקטר הקדמי

• תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרים להבחין בין הספינקטר הקדמי והאחורי, מאחר שמומלץ לא לכווצם יחד ניתן בעזרת הלשון ללמוד להפריד ביניהם במצבי כיווץ.

• כיווצים של הפה או העיניים או הנחירים או כולם יחד מעודדים את יכולת הכיווץ של הספינקטר הקדמי, ניתן לשחק עם שרירי הפנים כדי לאבחן כיצד לעודד כיווץ עצמי קל יחסית.

• לכיווצים חזקים וממושכים אין יתרון חד משמעי על כיווצים קלים.

• הרמת משקל ולו גם של כמה ק"ג מחלישה את רצפת האגן במיוחד במצבי הריון ולאחר לידה או במצבים שיש בהם כבר החלשות כלשהיא.

• חיזוק רצפת האגן הוא מצב דינמי ולא מומלץ לשמור על החזקת האגן והסוגרים כמצב מכווץ כמה שיותר.

סגנונות הטיפול בכאבי גב בשיטת פאולה

• תרגול שיטת פאולה לצורך תנועת הגב והשלד מיועד הן לקידום אורח חיים בריא והן לטיפול בכאבים כרוניים וסימפטומטיים באזור הצוואר הגב והגפיים. התרגול מתאים גם למגבלות בתנועת מפרקים כולל מחלות פרקים.
• עידוד תנועה עצמית של הגוף בהמשך לתרגול מכוון. התרגול נועד ללמד את המשתתפים לעתים בשילוב מוסיקה ולעתים על בסיס תרגילים מובנים להגיע לתנועה ספונטנית טבעית. ההנחיה מכוונת תחילה לתנועות קטנות שמקורן בהנעת השרירים הטבעתיים ובהמשך מאפשרת לכל אדם לבטא את צורכי גופו באופן שהוא מיטבי ליכולתו.