שיפור היעילות של תפקוד מערכת העיכול לפי שיטת פאולה

טיפול באי תקינות של מערכת העיכול באמצעות שיטת פאולה משנה את הפריסטלטיקה, כלומר את מידת ההתכווצות של צינור העיכול. אצל חלק מהאנשים הסובלים מבעיות שונות במערכת העיכול נועד התרגול להפעיל תחילה את שני הפתחים של המערכת (תנועות הפה והלשון מצד אחר ותנועות הרקטום). אצל אחרים יש קושי בתחושות מדויקות והפעלת הפתחים נעשית דרך שרירים טבעתיים אחרים כגון: עיניים, נחיריים ועוד. במהלך התרגול ניתן להבין אילו שרירים טבעתיים מניעים ביתר יעילות את האזורים החשובים ביותר לעיכול. לעתים משחרר התרגול כאבים ומקל כשהבעיות הן בתחום פיסורה וטחורים. רוב האנשים נוטים להעזר בשיטת פאולה במצבי תנועה חלקית הן בפתחים והן בתנועות הפנימיות. מקצת מההפרעות במערכת העיכול קשורות בתנועתיות חלקית של הפתחים והצינור גם יחד, אחרות נובעות מנטייה לתנועה חלקית במערכת הפנימית או מלקות אחד הפתחים.

הטיפול בשיטת פאולה בתופעות אלו מכוון הן לטיפול מלא במכלול התופעות והן בבעיה מקומית כמו ריפלוקס, כאבים באחד מהפתחים וכו'. הטיפול בכאב בעזרת שיטת פאולה מיועד להופעתו הן בזמן הפעילות והן לאחריה. המטופלים לומדים כיצד לשנות את התנהגותם ואופני תנועתם בזמני הפעילות. בנוסף נעשה שימוש משולב ביציבה נכונה ותרגילים להרפיית הכאב.

 ההקלה על מערכת העיכול בשיטת פאולה כוללת תרגילי כיווץ והרפיה של כפות הידיים, כפות הרגליים והעיניים. כל אלו מזמנים לגוף העלאה של יכולת ההתכווצות הכללית של מערכת העיכול. לפעמים כאב, עצירות ושאר תופעות לא נעימות מקורם ב"מעיים עצלים" מושג המכוון לפעילות איטית ולא יציבה של המעיים וכלל המערכת. לכיווצים של השרירים הטבעתיים יש יכולת השפעה על מידת ההתכווצות של האברים הפנימיים ולכן יכולה השיטה להיות יעילה בטיפול בבעיות עיכול.

תרגילי פאולה המכוונים לכמה מטרות גם יחד

    כיווצים קלים של הספינקטר הקדמי נשים רבות מתרגלות כיווצים של פתחי הרתיק והשופכה לצורך חיזוק רצפת האגן. הנטייה המקובלת להעלות את עצמות הכיווץ או את משך ההחזקה שלו אינה מומלצת לכל המצבים.

 ההשפעות של התרגיל נוגעות לקיצורים בשקעי הגב ובמיוחד בגב התחתון. הכיווצים העדינים יחסית יוצרים במהלך תרגול בשכיבה על הגב להיצמדות ולהתרחקות  של הגב התחתון אל המזרון וממנו לסירוגין. תנועה זו מגמישה את השקע בגב ומאריכה את הקיצור הרווח בלורדוזה התחתונה.

     אגרוף יד אחת והרחקת האצבעות ביד האחרת לסירוגין. התרגיל מיועד לכמה מטרות; טיפול בהבדלים בין שני צדי הגב על ידי הפעלתם בתנועות רוטציה. בעיות עיכול. הפגת כאבים במהלך ללידה.

    כיווץ לסירוגין של הספינקטר הקדמי ושל הספינקטר האחורי. תרגיל זה דורש לימוד ההפרדה בכיווץ שני הספינקטרים. הנטייה לכווץ ספינקטר אחד בעקבות האחר היא טבעית ולשם הפרדה יש ללמוד מניפולציות גופניות  המארגנות את הגוף להימנע מנטייה זו. הטיית כפות הרגליים בזמן שכיבה ברגליים ישרות לכיוון פנים וחוץ הגוף מסייעת להפרדה בזמן הכיווצים. בשכיבה על הגב בברכיים מקופלות תסייע העברת המצב של כפות הרגליים מלחיצת הבהונות אל הרצפה תוך כדי הרמת העקבים ללחיצת העקבים אל הרצפה בזמן שהבהונות מתרוממות.

טיפים לחיזוק רצפת האגן אצל נשים כחלק בלתי נפרד מפעולות יום יומיות

• במצבי עמידה ממושכים כיפוף קל של הברכיים יניע את האגן לאחור וימנע את נפילתו התמידית  לפנים.

• במצבי ישיבה שאין בהם הישענות לעומק כורסא לחיצת הבהונות כלפי הרצפה תעורר את תשומת הלב לספינקטר הקדמי (שני הסוגרים הקדמיים) ותאפשר כיווצים קלים ביותר.

• המחשבה על אופן הכיווץ מוטב שלא תידמה לסגירה אלא לאגרוף חלקי של כפות הידיים.

• הצמדת האגודלים בכל אחת מהידיים בנפרד אל האצבעות מעודדת את היכולת לחוש את אזור הספינקטר הקדמי

• אם כיווצים מעוררים גם פעילות חזקה של שרירי הבטן יש סבירות גבוהה שמדובר בכיווץ שמחליש את רצפת האגן.

• הצמדת אצבעות הידיים ודחיפה קלה של כפות הידיים אל מסעדי כורסא או כיסא מחזקת את כיווצי הספינקטר הקדמי

• תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרים להבחין בין הספינקטר הקדמי והאחורי, מאחר שמומלץ לא לכווצם יחד ניתן בעזרת הלשון ללמוד להפריד ביניהם במצבי כיווץ.

• כיווצים של הפה או העיניים או הנחירים או כולם יחד מעודדים את יכולת הכיווץ של הספינקטר הקדמי, ניתן לשחק עם שרירי הפנים כדי לאבחן כיצד לעודד כיווץ עצמי קל יחסית.

• לכיווצים חזקים וממושכים אין יתרון חד משמעי על כיווצים קלים.

• הרמת משקל ולו גם של כמה ק"ג מחלישה את רצפת האגן במיוחד במצבי הריון ולאחר לידה או במצבים שיש בהם כבר החלשות כלשהיא.

• חיזוק רצפת האגן הוא מצב דינמי ולא מומלץ לשמור על החזקת האגן והסוגרים כמצב מכווץ כמה שיותר.

• הקשר בין מיקום הכתפיים, כפות הידיים וכיוונן ביחס לרצפה לבין היכולת לכווץ את הספינקטרים ולהפריד בינהם יכול להילמד על ידי ניסוי וטעייה או בעזרת מורה לשיטת פאולה.

כיצד משפרים תרגילי חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה את מצב הגב

במהלך תרגול שיטת פאולה מסייעות תנועות הההפרדה בין הספינקטר האחורי לקדמי לחיזוק הספינקטר הקדמי. כמו כן מעודדת תנועת הספינקטר האחורי את פתיחת הכתפיים ואת הרחקת השכמות זו מזו. כך מתרחב הגב העליון. הפעלת   הספינקטר הקדמי בנפרד מהאחורי מקטינה את (ההיפר לורדוזיס) שקע הגב התחתון המצוי בזוית גדולה מהרצוי. מצב זה של הגב התחתון הוא נחלת נשים רבות. ההשפעה על תנועתו מאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ ולפנים. מצב הדרוש כשלעצמו הן לגב והן לשרירי רצפת האגן. תנועת כפות הרגליים משתלבת בתרגול זהלצורך העברת משקל הגוף בין חלקו האחורי של הגוף לחלקו הקדמי ובחזרה. כך נמנעים נזקים מתמשכים לגב. לכל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.

צורות עמידה המעודדות את התנועה החופשית של הגוף בתרגול שיטת פאולה

סוגים של מצבי עמידה כעמדות מוצא לתנועה הם: עמידה על ארבע כאשר הברכיים והמרפקים ישרים ללא קיפול תוך כדי העברת המשקל בין הידיים לרגליים. עמידה ישר בעיניים עצומות, עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. שתי עמדות המוצא האחרונות מוטב שייעשו בסביבה המאפשרת תנועה בטוחה במרחב.

שילוב התרגילים בעמדות המוצא השונות מעודד שילוב בין מצבי התנועה של הגוף כולו לפעילותם של השרירים הטבעתיים.

תרגול שיטת פאולה דרך עמדות מוצא

תרגול שיטת פאולה דורש ריכוז רב והתמקדות בתנועות קטנות ומונוטוניות, גדולתה של שיטת פאולה בתנועות לא מתוכננות של הגוף בעקיפין. תנועות אלו הן תוצאה של הקשרים המתעוררים בין השרירים הטבעתיים בעקבות תרגול. התעוררות הקשרים מתרחשת במצבי שכיבה יותר מאשר במצבים אחרים ולכן עמדת המוצא הנפוצה ביותר לתרגול השיטה היא בשכיבה. קיימות עמדות מוצא נוספות לתרגול פאולה כגון:  ישיבה, עמידת צפרדע, עמידה על ארבע ועוד. עמדות מוצא הכוללות שכיבה ומעודדות תנועה חופשית הן לדוגמה: הטייה של הידיים לאחור ואחיזה במיטה בשכיבה על הגב, עצימה חזקה של העיניים, הנחת הידיים על העיניים, עזיבה וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים.  בכל אחת מעמדות המוצא האלו ניתן לשלב תרגילים או לחכות ולאפשר לגוף לנוע באופן לא מתוכנן הנדרש מעמדת המוצא או ממצב הגוף.

תרגילים להנעת הלשון לשיפור יציבה על פי שיטת פאולה

הלשון משפיעה על היציבה והעברת המשקל בגוף האדם, מסייעת לריכוז ולאיזון בין צדי הגוף ויכולה לסייע בהעברת המשקל בין חלקו הקדמי והאחורי של הגוף בתנועה. בשיטת פאולה כלולים תרגילים רבים המתחילים בהפעלת הלשון, 

תרגילים

1. למקם את הלשון בין השפתיים לשיניים ולהניע אותה במעגלים רצופים תוך הפעלת לחץ קל ושינוי כיוון התנועה כשיש צורך בכך.
2. במסגרת קבוצת תרגילים המחלקת את הגוף לשני צדדים מוצע להניע את הלשון מצד לצד לסירוגין וללחוץ אותה  בכל צד אל השן האחרונה של החיך העליון או מאחוריה.
3. תנועה חופשית של הלשון ללא לחץ והשתהות בין צדי הפה.

תרגילים אלו משפיעים על העברת משקל הגוף מצד לצד במצבי עמידה, מסייעים לכיווצים לסירוגין של שרירים טבעתיים אחרים ומעלים את המודעות לאבר שלרוב משמש רק לצרכים תפקודיים. כאבר המשפיע על מיקום הראש והצואר המודעות הדרכים שונות בתנועת הלשון יכולה לסייע רבות לשחרור אזורים כמו הצואר, העורף והגב.

שיפור חיי המין וחיזוק רצפת האגן, תרגילים בשיטת פאולה

התרגילים שעוסקים בחיזוק רצפת האגן יכולים להתאים לשיפור חיי המין לכל הנשים כולל אלו שאינן חשות חולשה באזור

עצות הרלוונטיות לארוע עצמו

1.  כיווץ עפעפיים תחתונים של העיניים, (תרגיל שקל יותר להבינו אם מתחילים בכיווצים של העיניים ללא הכוונה מיוחדת ועוברים מפעילות כללית של העיניים להפעלה המרכזת בעפעפיים התחתונים.
2. להרגיש נקודה בקצה הלשון
3. הצמדת בהונות הרגליים  בכל רגל בנפרד או הצמדת רגל לרגל

התרגיל האחרון עוזר להרגיש את פתח הנרתיק. כיווץ העפעפיים התחתונים של העיניים ייעשה על ידי חשיבה על הנעת העפעפיים העצומים אל מרכז העין והרמת העפעף. תנועה זו יכולה לעורר חידוש בתנועות העיניים בכלל וביכולת הריכוז בתחושות במקומות שונים בגוף. התרגיל "נקודה בקצה הלשון", אינו מחייב מגע של הלשון במקום כלשהוא אלא מיועד לאפשר לאחר נגיעה קלה של האצבע בקצה הלשון תנועות המנסות לחוש את השפעת תנועה חופשית של הלשון בפה על הגוף ותנועתו. תנועות הלשון בפה מעודדות ומחזקות שינויים המתרחשים באופן ספונטני בגוף, תשומת הלב לנקודה והנעת הלשון ללא תכנון מעצימות תחושות המתרחשות בגוף ממילא. הצמדת בהונות הרגליים משנה את יכולת הכיווץ של הספינקטר הקדמי ועוזרת במצבים שבהם ההרגשה אינה ממוקדת.

טיפים לחיזוק רצפת האגן ולימוד ההפרדה בין הסוגרים

תרגילי חיזוק הסוגרים הקדמיים המוכרים לנשים רבות הם כיווצים חוזרים ונשנים של האזור. החידוש שמציעה שיטת פאולה הוא לימוד ההפרדה בין שני הסוגרים הקדמיים לסוגר הקדמי. הנטייה לכווץ את כל הסוגרים יחד היא נטייתם של רוב בני האדם, פעמים רבות מתחזק הסוגר האחורי על חשבון הקדמיים. כדי ללמוד להפריד מוצעים כמה טיפים:

בישיבה כשהרגליים מונחות באופן מלא על הרצפה או בשכיבה על הגב כשהברכיים מקופלות

o       הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד אל האצבע והאמה בזמן הכיווץ של הסוגרים הקדמיים כדי לסייע לכיווץ של הקדמיים בלבד.

o        לימוד היכולת לעבור מכיווצים של הספינקטר הקדמי לכיווצים של הספינקטר האחורי דרך מעברים בין לחיצת האגודל לאצבע ולאמה ללחיצתו לקמיצה ולזרת.

o       הרמת העקבים ולחיצת בהונות הרגליים אל הרצפה בזמן כיווץ הסוגרים הקדמיים

o       לחיצת שתי כפות הידיים זו כלפי זו באזור האצבעות, בשכיבה על הגב, מוצע לנסות ללחוץ בחוזקה את שתי הידיים זו כלפי זו כאשר הלחץ מכוון בעיקרו אל כריות כפות הידיים, מומלץ ללחוץ ולעזוב ושוב ללחוץ ולעזוב. אם אין כל תחושה מתעוררת באזור הסוגרים הקדמיים ניתן לשלב את הכיווץ הקל באזור עם הלחיצות כדי לשים לב אם הלחיצות מעוררות הרגשה שונה מבחינת אופן הכיווץ. 

טיפול בנוקשות הגפיים המפרקים והשרירים בשיטת פאולה

רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכמו כן על עידוד הקשרים בין הספינקטרים. המגע בשיטת פאולה מיועד לילדים או לאנשים שאין ביכולתם להניע את גופם מסיבות מגוונות. המגע מיועד לעודד הצטרפות תנועות לא מתוכננות לתנועה היזומה במהלך המגע. המטפל מפעיל אזור מסוים, מפסיק את התנועות שהוא מעורר ומתבוננן במטופל כדי לראות אם הגוף מגיב להפעלה שיצר. כפי שמתעוררת  יכולת הפעולה העצמית של הגוף בתרגול פעיל כך כם במהלך מגע משתנה ומשתכללת התגובה למגע באופן שונה אצל כל מתרגל. התגובה מתעוררת בדרך כלל באזור בגוף שבו דרוש שינוי. לאו דוקא את האזור שאליו הופנה המגע.

החוקיות של שיטת פאולה מתקיימת בגוף עקב מגע משום שהמגע מארגן תנועה דומה כל שניתן לתרגילים. התגובות הנלוות, הבלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, דרושות לכל אדם ולרוב מתרחשות בגוף בדרך עצמאית, עקב תנועה יזומה ומחשבתית.

מקצת מדרכי המגע מחקות את דרך תנועתם של תינוקות בשלבים שונים של הינקות. דרכי הפעולה של אברים כמו הפה, העיניים, כפות הידיים והרגליים נעשות גמישות וקלות יותר. לכן מתאים המגע במיוחד לאנשים שסובלים מנוקשות במפרקים, בתנועות של אצבעות הידיים והרגליים, מנימול, מהתקשויות ספונטניות. וכו'. המגע בשיטת פאולה הינו לדוגמה הפעלת השפתיים נעשית על ידי צביטות קלות האוספות את השפה התחתונה של הפה אל מרכזו.  אחיזות מתמשכות של כפות הידיים והרגליים בחצי אגרוף, מגע בגפיים בהשראת השיטה נעשה בעזרת לחיצות בנקודות חשובות בכפות הידיים או הרגליים.  עיסוי הצדדים החיצונים של כפות הרגליים מסייע לעודד פעולות מעיים.

העמקת הנשימה נחוצה לאנשים רבים שהיגיעו למיעוט תנועה. מומלץ לנסות עיסוי של המצח בתנועות קלות מן המרכז של המצח אל הצדדים צפוי שהתנועה תעודד את הרמת הגבות ועקב כך את הרחבת הנחיריים, שני אלו יחד יפעילו את הספינקטר האחורי הקשור גם לעידוד השאיפה במערכת הנשימה וגם למערכת העיכול.

קבוצה אחרת של דרכי מגע קשורה במצבם של השקעים בעמוד השדרה, מגע בשקע שבין העורף לראש מעודד צורך להניע את הראש ואת הצואר. 

חיזוק רצפת האגן ושילובה בחיי היום יום

תרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים להיות משולבים בפעולות יום יומיות כגון: בישול, שטיפת כלים, כביסה ועוד
התרגילים המתאימים במיוחד לצורך זה הם תרגילים המפעילים את שרירי הפנים כגון: הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף, איסוף השפתיים פנימה תוך כדי כיווץ, הנעת הלשון כלפי השפתיים תוך כדי הצרתה.
נשים המרבות לעבוד בישיבה יכולות להניע את כפות הרגליים כך שכל פעם יחושו אזור אחר ברצפת האגן, המעבר לסרוגין בין הפתח האחורי לבין הפתחים הקדמיים בעזרת תנועת כפות הרגליים מסייע להפריד בין האזורים. הפרדה זו חשובה כדי להכיר את התחושת השונות בשני האזורים ובכך מסייע לחיזוק רצפת האגן

תרגול השרירים הטבעתיים בבריאות ובחולי

שיטת פאולה מיועדת לכל אדם וילד משום שהשפעתה על התפקוד הכללי של הגוף נוגע במערכות פנימיות ומתאים הן למצבי בריאות והן למצבי חולי. בהגדרה מצבי בריאות הכוונה בין השאר להכנה של הגוף לשיבושים האופייניים למצבי מעבר ומניעתם בעזרת התרגול כגון: הכנה ללידה, תרגול בזמן הריון, הכנת ילדים לגמילה או חיזוק הגוף לאחר גיל חמישים. ההגדרה מצבי חולי מכוונת לשיבושים בתפקודים הקשורים לשרירים הטבעתיים. בין אם מדובר בדלקת בעצב הפנים, פגמים בדיבור, חוסר איזון בין צדי השלד או שליטה חלקית בסוגרים. בכל השיבושים האלו וכן בתפקוד לא מלא של מערכת הנשימה ומערכת העיכול מאפשר תרגול השיטה החזרה של הגוף לאיזון. מקצת מהשינוי נעשה על ידי חיזוק השרירים שנחלשו אך פעמים רבות הרקע לשיבושים הוא איבוד התחושה המדויקת. ולכן דרושים גם הגמשה של הפתחים, לימוד הרפיה וארגון הגוף לפעילות מתואמת בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם.

תשובות לשאלות נפוצות על חיזוק רצפת האגן בעזרת שיטת פאולה

כמה זמן כדאי לתרגל לבד בכל יום?

בין חצי שעה לשעה בהנחה שלא מדובר בכאב כרוני, במקרה של כאב כל ארוע שהכאב מופיע בו הוא הזדמנות טובה להפגתו  על ידי תרגול ללא התייחסות למשך הזמן.

מהו פרק הזמן שבו צפוי לחול שיפור?

עניין זה משתנה על פי סוג הבעיה, האפשרות שמדובר ביותר מבעיה אחת, משך הזמן שהאדם חי עם הבעיה, הגיל ועוד, לדוגמה- בנוגע לכאבי גב יכול לחול שיפור תוך שבוע שבועיים ולעתים השיפור קצר הטווח הנ"ל יורגש רק לאחר התרגול, עם הזמן יורגש השיפור על פני משכי זמן ארוכים יותר. לפי הצעתה של פאולה עדיף לא לצפות לשיפור לפני שעברו  פחות משנים עשר שבועות אך מניסיונם של מטפלים אחרים שיפור חלקי יכול לחול הן לאחר ארבעה עד שישה שבועות ואיכותו משתנה ועולה בהדרגה. לעתים ניכר שיפור בבעיה שלא לשמה החל האדם בטיפול והדבר מעיד על התחלת השינוי שהגוף עובר ועל קיומו של פוטנציאל השינוי בבעיה שמעסיקה אותו בטווח זמן קרוב.

האם השיטה מכוונת רק לטיפול בבעיות או הן למניעה?

הטיפול בבעיות שונה מתרגול לצורך מניעה, בהקשר של מניעה יש לעתים יתרון למפגשים קבוצתיים, הנושאים שחשוב להתייחס אליהם כמניעה הם: הכנה ללידה, שיקום לאחר לידות, חיזוק רצפת האגן לאחר גיל חמישים אצל נשים והכנה לתופעות הגיל השלישי.

האם ניתן לתרגל את השיטה בהריון?

כן בהחלט, כאשר אישה תרגלה את השיטה לפני ההריון אין צורך בשינוי התרגול בזמן ההריון, אם האישה החלה לתרגל רק בזמן ההריון עדיף להתחיל לאחר שבוע עשרים, בשליש השלישי של ההריון ניתן לתרגל הן כהכנה ללידה על פי שיטת פאולה.

ניסיתי לתרגל לפי הספר של פאולה ולא ראיתי תוצאות מה הסיכוים שתרגול בעזרת מורה יהיה שונה?

הסיכויים טובים מאוד, כאשר אדם לומד את השיטה לראשונה רק בעזרת ספר הוא יכול לקבל מושג על סוג הפעילות והשפעתה הכללית אך קשה להתאים את התרגילים ולהמשיכם באופן הרצוי ללא הדרכה. כמו כן מתקשים רוב האנשים לקיים תרגיל ברצף הזמן הדרוש משום שעניין זה אינו ניתן למדידה על ידי ספירה או שימוש בשעון. לכן לא כדאי להסיק מסקנות רק על סמך הניסיון מתרגול על פי הצעות כתובות בלבד.

המליצו לי לעשות פיסיותרפיה ולתרגל את שרירי רצפת האגן בגלל חולשה כללית האם שיטת פאולה זה אותו דבר?

העקרונות של שתי השיטות שונות אך התוצאות יכולות להיות זהות דבר שהוכח על ידי מחקר. הן צורת התרגול שונה משום שבפיסיותרפיה מתייחסים לרצפת האגן בלבד ובשיטת פאולה מתרגלים הן באזורים נוספים של הגוף בהנחה שיש להם השפעה על מיקום וחוזק רצפת האגן. לדוגמה--הרגלי נשימה המפעילים לחץ תוך בטני ימשיכו את הבעיה אם לא תשתנה צורת הנשימה, ולכן תרגול שיטת פאולה לחיזוק רצפת האגן מתייחס לכלל ההרגלים והבעיות הגופניות, הן אם הבעיה המציקה ביותר היא חולשת רצפת האגן.

המליצו לי על ניתוח לתיקון בקע האם שיטת פאולה יכולה להחליף את הצורך בניתוח?

אין אפשרות ל"תקן" בקע בעזרת שיטת פאולה, ניתן רק להקל על הסמפטומים.

האם אצטרך לתרגל את שיטת פאולה כל החיים?

רק אם תרצה ותהנה מזה, יש נושאים כמו כאבי גב, נשימה, חולשת רצפת אגן ועוד שתרגול מתמיד מונע את חזרתם ולכן עדיף להמשיך ולשמור על תרגול מתמיד אך הן אם לא מתמידים בהם באופן יום יומי ניתן לחזור לתרגל ולשפר את המצב ברגע שההפרעה חזרה. יש מצבים שהבעיה החלה על רקע ארוע חד פעמי, טראומה גופנית או נפשית ואז אין הכרח בהמשך תרגול. עם ילדים שנגמלו לחלוטין מחיתולים או עיכוב בשליטה בסוגרים בעזרת השיטה הן אם באיחור אין צורך להמשיך לתרגל.

תרגילים לטיפול בכאבי גב לפי שיטת פאולה

כאבי גב הם חלק בלתי נפרד מחייהם של אנשים רבים, בין אם מדובר באלו הסובלים מכאב באופן קבוע בגלל מבנה השלד או אורח חיים המעורר נטייה לכאבים ובין אם מדובר בבעיות חולפות וזמניות. בשני המקרים שחרור מכאב בעזרת תנועה היא הדרך היחידה לאפשר לגוף התארגנות קבועה ונטולת כאב ויותר מזה-חיזוק של מפרקים, שרירים ותפקודם תוך כדי תנועה. כמה שיטות לטיפול בעזרת תנועה רווחות בישראל, בין הפחות מוכרות נמצאת שיטת פאולה, ובמיוחד חסרה הכרות עם תרומתה לשינויי יציבה, שיפור יכולת התנועה, הקלה מכאב וארגון מחודש של הגוף.
תרגילים לדוגמה:

1. בשכיבה,בישיבה או בעמידה: עיניים מסתכלות אל מיקום בהונות הרגליים ועוברות אל מבט המכוון כלפי המצח והראש. הצואר מצטרף לתנועה בעקבות העיניים.
2. מבט העיניים נע מצד ימין לצד שמאל, הצואר נע בעקבות העיניים
3. אצבעות יד אחת מוחזקות על ידי אצבעות היד האחרת כך שכף היד כולה  משתתפת בהחזקת האצבעות. המתרגל/ת מניעים את הידיים מחוברות כעיגול או חצי עיגול למקומות שונים בחלל. ניתן לכפוף את המרפקים, להישאר יותר זמן במצב אחד וכו'  

טיפול במגע בשיטת פאולה בחולי פיברומיאלגיה ובתסמונת התשישות הכרונית

מאמר זה מכוון להצביע על שימושים ייחודיים בזכות מגע קל בשיטת פאולה לחולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית.

 רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכמו כן על עידוד הקשרים בין הספינקטרים. מגע ברוח שיטת פאולה מכוון לעודד הפעלה עצמית של השרירים הטבעתיים. בקבוצות כגון: חולי פיברומיאלגיה ותשישות כרונית מיועד המגע לנטרל את הקושי האופיני לאנשי התסמונות להתעייף מכל תנועה שהיא. מאחר שאחד האפיונים של חולים בקבוצות אלו היא התעייפות בעקבות פעילות ותהיה הקלה ביותר שניתן לדמיין.

החוקיות של שיטת פאולה מתקיימת בגוף עקב מגע משום שהמגע מארגן תנועה דומה ככל שניתן לתרגילים. המגע ולו החלקי ביותר צפוי לעורר בגוף תנועה עצמית. מסיבה זו האפשרויות להשפיע על אנשים אלו שונה במהותה ממגע בשיטות אחרות. התגובות הנלוות, הבלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, דרושות לכל אדם ולרוב מתרחשות בגוף בדרך עצמאית, עקב תנועה יזומה ומחשבתית. אצל חולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית ההתרחשות העצמאית מתלווה למגע בשונה מהתרחשות המתלווה להוראה המחשבתית. קשיים רבים כרוכים בעובדה שתנועה כזו מערבת התעייפות מהירה אצל חולי פיברומיאלגיה. תגובות אלו יכולות להיות בלתי צפויות ולכן עלולה גם להתעורר בהלה או אי נוחות ממה שנדמה כהעדר שליטה מלאה בגוף, ניתן כמובן להפסיק את התגובות הנלוות,

הוראת שיטת פאולה משנה הן את המודעות לגוף והן את היכולת לאפשר לגוף לפעול מתוך תגובות ספונטניות, לא תלויות בחשיבה על הגוף. לשינוי זה יש גם השפעה חשיבתית שהיא החשובה ביותר. שכן ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. זהו שינוי חשיבתי המאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם.

מקצת מדרכי המגע מחקות את דרך תנועתם של תינוקות בשלבים שונים של הינקות ובדרכי הפעולה של אברים כמו הפה, העיניים, כפות הידיים והרגליים. לדוגמה הפעלת השפתיים נעשית על ידי צביטות קלות האוספות את השפה התחתונה של הפה אל מרכזו. חשוב להניח ליזמה ולצפות לתגובה של הגוף. ניתן לשוב ולחזור על מגע כזה כל עוד הוא נעים למטופל/ת. התכווצויות והתמתחויות רבות מזכירות את  מצב הגוף התינוקי. כגון: הנטייה לקיפול מתמשך של הידיים, תנועות הפה כלפי מרכזו במציצה או שלא במצבי מציצה. אחיזות מתמשכות של כפות הידיים והרגליים בחצי אגרוף, חולי פיברויאלגיה סובלים לא פעם מנוקשות יתר בכל שרירי הגוף ובמיוחד בגפיים. לכן מגע בגפיים בהשראת השיטה מעורר בגוף נטיות קיימות לנוע באופן המשחרר את המתח הקבוע.

תגובות הלואי בתנועה בשיטת פאולה ותועלתן ללידה

אצל כל אדם (משני המינים) התרגול של שיטת פאולה יכול להשפיע במקביל על שתי סיסטֶמות גופניות: מצד אחד ביכולתו לארגן פעילות הממוקדת באזור שאליו מיועד התרגיל ומצד שני לעודד תנועה כללית חסרת גבולות מוגדרים. אחד המושגים המקובלים לתאור התנועה הכוללת נקרא "תגובות לואי". תגובות אלו באזורי הגוף השונים מושפעות מהגורם האישי של האדם המתרגל; הן קשורות לאישיות המתרגל, למצבו הגופני ובעיקר לנכונות פנימית לשחרור. אצל המין הנשי הריון ולידה מעצם טבעם מזמנים שחרור תנועתי המסייע לצרכי הגוף בשני המצבים, הן במהלך ההריון והן במהלך הלידה. השינויים העוברים על הגוף הנשי בתקופת ההריון והתנועתיות הפנימית המתרחשת מאליה במהלך ההריון ובשעת הלידה מהווים הזדמנות מצוינת להשתמש בתרגילים כנקודת פתיחה טובה לתמיכה בתנועה הספונטנית, הכוללת והמשחררת. בצד ההשפעות המובהקות מסייעים התרגילים גם לייצב את הנשימה, למנוע דחיפות שעלולות מאוחר יותר להזיק לרצפת האגן של האישה ולהפגת כאבים. בנוסף לכך ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.

חיזוק הגוף באמצעות חיזוק רצפת האגן

רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות.
תנועת שרירי רצפת האגן היא הבסיס לתנועת עמוד השדרה, מערכות כגון: מערכת העיכול, מערכת השתן ותפקודן קשורות בזוית התנועה של רצפת האגן. הנשימה אצל אנשים רבים מופנית אל תחתית הגוף במקום אל חלקו העליון. דבר זה דורש שינוי  וניתן לשנותו דרך שיטת פאולה.

חיזוק רצפת האגן והגב במשולב

החשיבה על עמוד השדרה כמרכז הגוף וההפרדה בין שני צדי הגב ימין ושמאל ביחס לעמוד השדרה יכולה לאפשר איזון בין הצדדים, ארגון של הגב, חיזוק של רצפת האגן ובתהליך ארוך טווח גם יצירת מעין עמוד שדרה קדמי, הקרוי "מרכז" בשיטות אחרות. רוב התרגילים שיוצעו לשם כך יפעילו את הגוף באופן המעודד רוטציה בין הצדדים. 

התנסות קלה בתרגילים כגון: כיווץ לסרוגין של העיניים, כיווץ ספינקטר קדמי באופן המחלק אותו לשני צדדים כאילו הוא דמוי פה והוא מתכווץ פעם בצד ימין ופעם בצד שמאל, העברת הלשון תוך לחיצה קלה של הקצה פעם כלפי הצד הימני של החך העליון ופעם כלפי השמאלי, ואפילו אגרוף ומתיחת אצבעות הידיים לסירוגין. מיועדת לארגן רוטציה בין שני צדי הגוף ולשלב בין חיזוק רצפת האגן לבין חיזוק הגב. למתקשים לתרגל לפי התאור המצוי כאן חשוב לציין שכוונת התאור היא להביא את הקורא ליתר הבנה של התהליך ולא לביצוע דרך הקריאה בלבד. כמו כן התרגול בשיטת פאולה מזמן שינוי בדרך החשיבה על הגוף במובנים רבים, אחד החשובים שבהם הוא האפשרות להעזר בחלקי הגוף האחרים הנוטים לעזור וקשורים דרך קרבתם הפיסית או הנוירולוגית לאיבר שאנו רוצים להפעיל. זאת בניגוד למקובל בשיטות רבות של חינוך גופני המעודדות הפרדה לשם חיזוק. הדוגמה הקלה לעניין זה היא בבואנו לכווץ את העיניים באופן המפריד בינהן בתרגיל הקרוי  "כיווץ לסרוגין של העיניים", ניתן בתרגיל זה לדחוף את העין המתכווצת בעזרת הפה כדי להקל על הכיווץ. או לכווץ פעמיים בכל פעם כאשר הכיווץ הראשון מכוון להיות קצר והשני ארוך.