הפרדה בין צדי הגוף בשיטת פאולה

מנפולציות פיסיות המאפשרות הנחת הגוף כך שדרך השכיבה או הפעולה המקדימה מקלים על ביצוע התרגיל היא חלק בלתי נפרד מתרגול שיטת פאולה. לדוגמה שכיבה על גבי מגבת מגולגלת מתחת לעמוד השדרה מעוררת את המודעות לשני צדי הגב ומפילה את הכתפיים לצדדים. צורת שכיבה זו יכולה להיות תרגיל בפני עצמו ויכולה בין השאר להקל על ביצוע רשימת התרגילים הבאים שכולם מעודדים את תחושת ההפרדה בין צדי הגוף, 

הכוונה לתרגילים הבאים: כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, כך שבכל פעם צד אחד מכווץ יותר מהאחר ניתן לביצוע קל יותר בעזרת הנעה או הנחה מוקדמת של כפות הרגליים. ניתן להתחיל את התרגול מלחיצת הבהונות כלפי הרצפה והרמת העקב בצד שבו אנו מנסים לכווץ את הספינקטר באופן מחולק תוך שילוב תנועת הירך כלפי הספינקטר.  כדי להעזר בתנועה אחרת של הירכיים וכפות הרגליים ניתן לאחוז את הברכיים בעזרת הידיים, להרחיק את הברכיים זו מזו ולקרב לסירוגין כל פעם כף רגל אחרת כלפי הספינקטר תוך העזרות בהובלת הבהונות את הרגל לכיוון הספינקטר. מיקום אחיזת הידיים יכול להשפיע רבות על מידת היכולת לחוש את הספינקטר באופן מחולק. קרוב הידיים לקרסוליים לעומת הברכיים יכולה להקל על הרגשת הכיווץ של הספינקטר. תרגיל אחר הקשור בעקיפין להעברת כיווץ הספינקטר מצד לצד הוא דחיפת ברכיים לסירוגין, אם שמאל יציבה לא נופלת ולא נדחפת כאשר ימין דוחפת אותה וימין יציבה ולא נופלת או נדחפת כאשר שמאל דוחפת, חלק מהפעילות של שרירי הירכיים ישפיע גם על כיווץ הספינקטר הקדמי. מומלץ להכין את הרגל הנדחפת ואח"כ להחליף בין הרגליים.

אגרוף יד אחת ומתיחת האצבעות באחרת לסירוגין גם הוא תרגיל המעביר את הגב מהיצמדות צד אחד לרצפה להיצמדות הצד האחר. חשוב לנסות להניח את הידיים במיקומים שונים, כלומר לעבור מהנחת הידיים לצדי הראש להנחתם לצדי הגוף. או לשנות את הכיוון בהנחת הידיים.

חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

כיצד ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית?

אלו קשרים ניתן לארגן בגוף בין תנועה פנימית של שרירים טבעתיים לתנועת האגן והגב?

שאלות אלו מקבלות מענה תוך כדי תרגול שיטת פאולה. יחסי הגומלין בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם משפיעים על תפקודים פנימיים כגון המערכת הגניקולוגית המשפיעה על מערכת דרכי השתן, מערכת העיכול והנשימה שמעיקות פעמים רבות על מיקום רצפת האגן וחוזק שריריה. זוית החזקת האגן, תנועת עמוד השדרה ועוד. היתרון של חיזוק האגן באמצעות שיטת פאולה הוא הטיפול בכמה מערכות בו זמנית. מאחר שמערכת אחת מחלישה את האחרת החיזוק המשולב מונע החלשויות חוזרות ובונה מערכת הרגלים חדשה בגוף ובהתנהגותו. הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן . פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שממנו סובלות נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ ולפנים. תנועת כפות הרגליים מעודדת את העברת משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לכל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.

טיפים לחיזוק רצפת האגן אצל נשים

o       כיפוף קל של הברכיים במצבי עמידה ממושכים. המטרה להניע את האגן לאחור ולמנוע את נפילתו הקבועה  לפנים.

• תרגול כיווצים המבוסס על חשיבה, מוטב שלא ידמה לסגירה אלא לאגרוף חלקי של כפות הידיים.

• הצמדת האגודלים בכל אחת מהידיים בנפרד אל האצבעות מעודדת את היכולת לחוש את אזור הספינקטר הקדמי

• תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרים לחוש את הסוגר הקדמי והאחורי בנפרד, מאחר שמומלץ לא לכווצם יחד ניתן בעזרת תנועותהלשון ללמוד להפריד ביניהם במצבי כיווץ.

• כיווצים חזקים וממושכים אינם נחוצים או מועילים יותר מכיווצים קלים.

• הרמת משקל ולו  של כמה ק"ג בלבד מחלישה את רצפת האגן במיוחד במצבי הריון ולאחר לידה או במצבים שיש בהם כבר החלשות כלשהיא.

חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

 העקרון העומד בבסיס שיטת פאולה,  לפיו כל הסוגרים בגוף עובדים בו זמנית, ומשפיעים זה על זה יכול לסייע לנשים שמתקשות להפעיל את הסוגרים  באזור האגן או לחוש אותם בנפרד זה מזה, הפעלתם של שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו העיניים והפה מקלה על זיהוי הסוגר הדורש הפעלה. עקב כך נעשה התרגול מדויק ויעיל יותר. ההפרדה בין הסוגרים חשובה ביותר לחיזוק רצפת האגן. פן אחר של יעילות שיטת פאולה בחיזוק רצפת האגן מתבטא כאשר שרירים טבעתיים כמו העיניים, הנחיריים והפה מעוררים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה וגורמים להם להתחיל לעבוד.

הפגת כאבים וטיפול בפיברומיאלגיה בשיטת פאולה

הפה ותנועתו מתאים במיוחד להרפיית כאבים במקומות שונים בגוף. בעזרת תרגילים הקשורים בפה יכולה הלשון לעורר תחושות שונות בסוגרים, השפתיים מאפשרות שינוי צורת הנשימה, הרפיית הפה דרך תנועת הלשון  והגדלת החלל הפנימי מקלה על כאבים שונים. דוגמה לתרגיל כזה היא פתיחת הפה לרווחה ומעברים בין מצב הפתיחה להגדלת החלל הפנימי בעזרת שינויים במיקומה של הלשון. הפשלת השפה העליונה של הפה כלפי האף משנה את היציבה ומשחררת את הצואר. כדי להבין את התרגיל האחרון ניתן לנסות להחזיק עיפרון בין השפה לבין האף ואז להניח לעיפרון ולהמשיך להעלות ולהוריד את השפה. יש לשים לב לתחושות נוספות המתעוררות בגוף ולחפש כל פעם קצב אחר להפעלת השפה. תרגיל אחר הוא כיווץ השפתיים ועזיבתן כמו בתנועת נשיקה אך בקלילות.

בתהליכי עבודה עם חולת פיברומיאלגיה כבת חמישים התברר כי ריכוז מחשבתי בנקודות מסוימות בכפות הידיים וניסיון לעודד תחושה בהן בעזרת דמיון מאפשר הנעת האצבעות למרחקים, טווחים ואופנים שכבר חשבה שאיבדה. החשיבה על התנועה לאחר תרגול מקום אחר הביאה ליכולת חדשה שלא הייתה כרוכה בכאב. כך נעשה שילוב בין שחרור מכאב לבין לימוד טכניקות תנועה חדשות המגדילות את טווחי וסגנונות התנועה. על פי שיטת פאולה ניתן באמצעות תרגילים מסוימים של אצבעות הידיים לשנות את צורת החזקת הכתפיים והגב, התנועות הקטנות הדורשות ריכוז ולא כוח מאפשרות לשרירים שנחלשו או שהורגלו שלא לפעול מתוך הפחד מהכאב לחזור ולפעול.

חיזוק רצפת האגן ותנועה

המושג "חיזוק רצפת האגן" מזוהה פעמים רבות עם כיווצים משמימים ומייגעים ועם פעילות מונוטונית. אפשרויות לחיזוק רצפת האגן תוך כדי תנועה מוכרות בשיטת פאולה הן במהלך עשיית פעולות יום יומיות והן מתוך תשומת לב לכלל מצבו של הגוף ושיתוף תנועת האגן ביציבה נכונה.

שיטת פאולה מארגנת קשרים תנועתיים בין מקומות שונים בגוף באופן שאינו נראה תמיד לעין המתבונן. לדוגמה: העברת משקל בין חלקו האחורי של הגוף לחלקו הקדמי על ידי תנועת כפות הרגליים יכולה לעורר אצל נשים הבנה של הקשר בין תנוחת כפות הרגליים ומיקומן לבין מצב האגן והגב. כאשר מי שחש אי שקט או כאב באזור מסוים בגב מנסה להעביר משקל יש באפשרותו לשחרר עומס באזור מסוים ולהפעיל ביתר יעילות אזור אחר. השרירים הטבעתיים משתתפים בתהליך זה כאשר הם מצטרפים לצורך של הגוף לקבל תמיכה. כלומר-כיווץ הסוגרים הקדמיים מסייע להעברת משקל חלקית לפנים וכיווץ הסוגר האחורי מסייע להברת משקל לאחור.

 הפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה בשכיבה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן ונעשית בהמשך כלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ וקדימה, תנועת כפות הרגליים מעודדת תנועה המעבירה את משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לככל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.

בין תנועת האגן והגב לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן נוצר לרוב קשר בכמה הבטים. ארגון האגן למנח שמייצר החזקה נכונה של הגוף תומך במצב הפנימי של השרירים ולהיפך, פעילות פנימית של השרירים מארגנת את האגן לזוית השומרת על יציבות האברים הפנימיים וגמישות השרירים.

הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. תרגול השרירים הטבעתיים מתבטא בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר חשובה להבנת השיטה לא פחות מהתרגילים.

הרגלים חדשים ותרגול פאולה להפגת כאב

חינוך ממושך ללימוד ההפרדה בהפעלת שרירים מעכב אצל רבים הפעלה של שרירים נוספים במהלך תרגול שיטת פאולה, הדבר חשוב במיוחד כי לשיטתה של פאולה התעוררותן של תגובות נלוות, בלתי רצוניות שחלקן מופיעות כהצטרפות פשוטההיא חלק חשוב בפעילות השיטה.

ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. כך מתקרב שינוי חשיבתי המאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם.

טיפול עצמי בכאב יכול להתרחש כאשר המתרגלים יוצרים עבור עצמם מניפולציות הנעשות באזורי גוף רחוקים מאזור הכאב כגון: הפעלת הלשון לצורך שחרור הנשימה בכאבי ראש, לחיצות קלות בשקעי כפות הרגליים ובשקעי כפות הידיים, כדי לנסות לחפש דרכים תנועתיות לשחרור כאב בגפיים או בגב וכו' ההוראה  בקשר לתרגיל האחרון היא ללחוץ את שקע היד או שקע הרגל, להניח למקום ולנסות לחוש אותו דרך הנעת האזור או מתוך ריכוז מחשבתי שיעזרו להמשיך ולהרגיש את הנוכחות שהמגע בשקע עורר. מקצת מהמתרגלים חשים צורך בעקבות תרגיל זה להניע את הגפיים באופן לא מתוכנן בתנועות משתנות בין אם קטנות או גדולות כולל קשר בין הגפיים, ויש שחוזרים פעמים רבות על המגע ומעדיפים להשאיר את הידיים בתנוחה קבועה כי קל להם יותר להישאר במקום דרך הקשר בין הגוף למחשבה.

דימוי תנועות מעגליות של כפות הידיים תוך כדי הנחת המרפקים על המזרן, זאת בהנחה שדרושה תנועה קטנה ביותר שיכולה להתעורר לאחר השימוש בדימוי יכול לשחרר כאבים בזרועות ובגב העליון. מגע בשקע שבין העורף לראש וניסיון להניע את הגוף כדי לעורר את ההרגשה באזור יסייע לכאבי צואר, גב וראש.

הקלה על שיבושים בתפקודי מערכת העיכול לסוגיהם תתרחש לאחר לימוד הפעלת הסוגרים בצורה עקיפה. לעתים מדובר בתרגול הפעלת שרירי הפנים ולעתים בהפעלה ייחודית של הספינקטר הקדמי. הפעלה כזו תעודד שילוב של שחרור ותנועה בספינקטר האחורי האחראי על הרקטום ועל צינור העיכול.

עידוד נשימה: במצבים הנראים כקשיי נשימה עקב הצטננויות עיסוי המצח בתנועות קלות מן המרכז של המצח אל הצדדים יכול לעודד את הרמת הגבות ועקב כך את הרחבת הנחיריים, שני אלו יחד יפעילו את הספינקטר האחורי הקשור הן לעידוד השאיפה במערכת הנשימה והן למערכת העיכול.

הטיפול בשיתוק מוחין בשיטת פאולה

נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו, כאשר חל שיבוש כלשהוא בשריר טבעתי ניתן להעזר בתרגול "מרחוק", כלומר תרגול של שריר טבעתי תקין כדי לעורר בגוף את תנועת הכיווץ והשחרור שהשתבשה. טווחי ההשפעה של שיטת פאולה ביחס לתפקודים גופניים מופיעים הן בתפקוד השרירים הטבעתיים עצמם ובקשרים בינהם, הן בתפקוד מערכות פנימיות והן בהשפעת השרירים הטבעתיים על השרירים המשורטטים. ייחודה של שיטת פאולה הוא במקרים של שיבוש בתפקודי הפה, הלשון, העיניים והסוגרים אך מאחר שלשרירים אלו יש השפעה על שרירים נוספים מארגן הגוף במקרים רבים השפעות נוספות לתפקודם המוכר של השרירים הטבעתיים. תרגול השרירים הטבעתיים מעורר בגוף תגובות לא מתוכננות שלא מתוך הוראה מחשבתית ולכן ניתן מתוך התנסות יחידנית ליצור גם השפעה של שרירי הידיים והרגליים על השרירים הטבעתיים או להקל על הגוף באמצעות מניפולציות גופניות ולהביא הפעלה קלה יותר של השרירים הטבעתיים כשזו השתבשה.

דוגמאות להשפעתה של שיטת פאולה על סמפטומים של בוגרים וילדים עם שיתוק מוחי:

o        קשיי שליטה בשפתיים ובלשון גורמים לדיבור בלתי ברור ולקשיים בהיגוי מלים, אם הפה נמשך לאחד מצדי הגוף, הדובר/ת מאבדים שליטה על הפקת הצלילים. הוספת תנועות אגרוף המשולבות בהנעת יד שמאל כלפי מרכז הגוף מסייעת לחיזוק מידת השליטה בפה. הדיבור נעשה ברור כל עוד ממשיכה ההעזרות בתנועות אלו.

o        שליטה בפה לצרכים תפקודיים כרוכה בשילוב פעולת הלשון, השפתיים, הלסתות ובית הבליעה. השפעת צלילים שונים המשולבת בנשיפה או שאיפה מאפשרת לשלב בין כמה תנועות הפה. במהלך תרגול השמעת הצליל ששש תוך כדי נשיפה הגוף מצרף מעצמו את תנועת השפתיים והלשון, בשיטת פאולה הגוף לומד להשמיע צליל כמו ש לאחר שנעזר בנשיפה מסוימת לצורך הפרחת בועות סבון, את כוח הנשיפה המדויק הנחוץ לשם כך למד דרך תרגול נוסף של השרירים הטבעתיים שברצפת האגן, שילוב בין כמה שרירים טבעתיים יכול להיות בתחילה בלתי אפשרי לילד עם שיתוק מוחי אך לאחר שתרגל בנפרד התעורר בגוף המיזוג בין תנועת השפתיים לתנועת רצפת האגן ואלו אפשרו לנשימה לתמוך בהשמעת הצליל.

o        חוסר איזון בין צדי הגוף מתבטא אצל ילדים עם שיתוק מוחין הן בתופעות כמו עקמת והן בחולשת שרירים באחד הצדדים. תרגול שיטת פאולה בתנועות רוטציה על ידי הפעלתת הגוף בשני צדדיו הקדמיים מעודד את הרגשת המרכז או את המושג "עמוד שדרה קדמי". קבוצת התרגילים הקשורה להפעלה זו מארגנת הפעלה לסרוגין בתנועות כיווץ והרפיה של העיניים, הידיים, כפות הרגליים ועוד. בנוסף תנועת הלשון בין שני צדי הפה תומכת בחלוקה זו. יש המעדיפים לשלב שני תרגילים כדי שהגוף יוכל להתארגן לצורך הפעלה זו. אצל מקצת מהמתרגלים מושכת תנועת העין את תנועת הסוגר הקדמי כאילו ניתן לחלק את הספינקטר. וכך גם לגבי קשרים בין שרירים אחרים. תרגול זה משפר הבדלים וחוסר איזון בין צדי הפנים, משפיע על קיצורים בעמוד השדרה ומאפשר להעזר בחוזקו של צד אחד כאשר חולשתו של האחר מונעת תנועה מלאה.

כיצד תעזרו לילדכם הסובלים מ"טיקים"

אין זה "מקצועי" כמורה לשיטת פאולה להציע פיתרון שעובר דרך הנייר או הרשת, יחד עם זאת כדאי לנסות דברים פשוטים לפני ששוקלים טיפול בשיטת פאולה לטיפול ב"טיקים".
נסו לחקות שלא בפניהם את התנועה שהם עושים, אם מדובר במצמוצי עיניים, אגרוף של אחת הידיים או קפיצה של אחת העיניים הרי שאלו תנועות שקל לחקות, נסו לאחר שחזרתם על התנועות להמשיכן בצורות אחרות בגוף, כלומר לחזור על האגרוף או להזיז את שתי הידיים בתנועות אגרוף, לכווץ את העיניים באופן רצוני בהמשך למצמוץ הבלתי רצוני או לכווץ את העין שלא נוטה ל"קפוץ"

זו החויה המתקנת של ילדכם, שליטה חלקית באותם איברים שהם חשים שאיבדו בהם תחושה דרך כיווצים הן של האברים הנעים ללא שליטה והן של אברים אחרים.

לשיטת פאולה יש יתרונות נוספים שיכולים לעזור לסובלים מטיקים: הרגעה כללית, פיתוח ערנות לשרירים שרוב האנשים לא ערניים לתנועתם, העברת התנועה משריר טבעתי אחד לאחר. כל אלו הם רקע והכנה לטיפול בטיקים

חידוש יכולת תנועה של חולי פרקינסון בשיטת פאולה

חולי פרקינסון מטופלים בדרך כלל בתרופות המאיטות את התקדמות המחלה. הניסיון המצטבר בשטח מוכיח כי טיפולים שונים בתנועה יכולים להעלות באופן חלקי את איכות חייהם, למנוע את הגבלת טווחי התנועה ולהקל על התקשויות השרירים. מקצת מלימוד אמצעי תנועה חדשים עוזרים למי שסובל מפרקינסון לעקוף את ההפרעות ולפתח אמצעי תנועה יצירתיים. הדבר נכון הן לגבי תנועות גדולות והן לגבי תנועות קטנות.

למרות זאת הצטברות הקשיים בתנועה מביאה למיעוט תנועה ולאבדן הדרגתי בביצוע תנועות שלאדם רגיל אינן מודעות כלל. מקצת מהטיפולים נועדו לשמור על טווח פעולות היום יום ואחרים שומרים על טווחי התנועה של הגפיים, הגב והשלד. בשיטת פאולה ניתן כאמור לפתח אמצעים לעקוף את המגבלות ולארגן את הגוף לשימוש באסטרטגיות חדשות.

הטיפול בפרקינסון בעזרת שיטת פאולה יכול להתייחס לכמה רמות של השפעה: שמירה על טווחי תנועה והגדלתם, פיתוח אסטרטגיות ליזום תנועה,(קושי ליזום תנועה הוא אחת ההפרעות של חולי פרקינסון) שימוש בעיקרון הקבוע של שיטת פאולה שבו השרירים התקינים יפעילו שרירים שמתקשים לנוע, מניעת הדרדרות בתחום הסוגרים. ועוד.

שרירי הפנים בשיטת פאולה

תנועתם של שרירי הפנים בשיטת פאולה הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים

הטבעתיים האחרים. למתחילים מומלץ להניע את שרירי הפנים בפגישתם הראשונה עם

השיטה בלי לתת למחשבה להוביל את התנועה. בין אם תתפתח תנועה משולבת של כמה

אברים יחד ובין אם ינוע כל איבר לעצמו זוהי דרך מומלצת לתרגול בשלבים המוקדמים של

לימוד השיטה. כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות בפנים כך עולה הסיכוי לתנועות

מגוונות ולהבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

הניסיון מראה כי הפה, כולל השפתיים והלשון הוא האיבר הקל ביותר להנעה חופשית.

ביכולתו להקל על תנועתם של אברי הפנים האחרים בתנועה חופשית.

תנועת העיניים, הגבות והמצח משחררת פעמים רבות כאבי ראש ועומס מעודף ריכוז.

תנועות האף מקלות במצבים של בעיות נשימה ועוד 

יעילות שיטת פאולה בטיפול בשיתוק

תופעות של שיתוק שרירים נלוות לארועים מוחיים רבים. מאמר זה יציג את היעילות של שיטת פאולה ואת סגנון העבודה בטיפול בשיתוק הנלווה לקבוצה גדולה של מצבים. זאת למרות ההבדלים המהותיים בין הסוגים השונים של מצבי שיתוק חלקי וחשיבותו של הרקע להיווצרותו של השיתוק.

המאמר יציג את השפעתם של אברים שתנועתם חופשית על אברים שתנועתם מוגבלת עקב שיתוק חלקי. לדוגמה: הלשון, גפיים, שקעים המצויים בלורדוזות שבעמוד השדרה, בכפות הידיים וברגליים ועוד.

כפי שהוזכר במאמרים שונים על שיטת פאולה ייחודה בהפעלת שרירים שנחלשו באמצעות שרירים חזקים ובקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. עיקרון זה מופיע במיטבו כאשר הפעלת גפיים חסרות תנועה מתחילה בתנועתן של גפיים שנעות בקלות יחסית. הגפיים אינן נראות כשריר טבעתי וההסברים לתפקודם כחלק מהמערכת הטבעתית לוקים בחסר. בפועל יש ביכולתם של השקעים בכפות הרגליים והידיים להשפיע לטובה אלו על אלו. השימוש בשקעים מבוסס אם כן על העיקרון הטבעתי. התנועה המזדמנת לאבר המשותק נובעת מתגובתו לתנועת האבר המניע אותו ולטיב הקשר בין השניים.

שימוש בשרירים ללא הפעלת כוח ומאמץ

ייחודה של שיטת פאולה בתרגול ובהפעלת הגוף הוא שימוש בשרירים ללא הפעלת כוח ומאמץ. הקושי של המתרגלים בשלבים הראשונים הוא הריכוז הנדרש בתשומת לב לאברים שאנו ממעטים בהפעלתם. הנוחות שיש בשיטה הוא בהתעוררות תחושות ותנועות חדשות וכן גילוי יכולות גופניות חשובות

מובן שעבור מי שסובל מלקויות בתפקוד כגון: חולשת רצפת האגן, בעיות במערכת העיכול והנשימה, כאבי גב ועוד, השיטה משמשת לריפוי. הפוטנציאל הטמון בשיטה הוא בין השאר חיזוק היכולת התנועתית והתנועה החופשית. אלו מתאימים במיוחד למי שאינו אוהב לנוע מתוך הפעלת כוח, כמו כן דרושה התנועה בשיטת פאולה לאנשים שהגיעו למוגבלות תנועתית הן מפאת גילם והן מפאת העדר חיבה לנוע