הקשרים בין שיטת פאולה וייעוץ זוגי

http://mishpahot.blogspot.co.il/2014/12/blog-post_31.html

חלק ניכר מהתרגול בשיטת פאולה מיועד לפתור בעיות שנוצרות בדינמיקה הזוגית, כגון: יחסי מין, הבדלים בנטיות הגופניות של גברים ונשים, 

קשיי שליטה בסוגרים או שליטת יתר אצל ילדים וקשיים של הורים לסייע לילדיהם. דבר היוצר תסכול רב אך גם מזמין הורים לשאלות חשובות על היחסים בינהם ועל היחסים בינם לבין ילדיהם. אין הכונה לטעון שקשיים בתחום הסוגרים אצל ילדים מבטאים בהכרח מצב רגשי. לא אצל הילד ולא אצל המבוגרים. המצב הרגשי של המבוגרים משפר את יכולתם לטפל בקשיי הילדים ככל שזוגיותם מביאה לתקשורת טובה יותר.

צילומים של תרגיל שקעים בכפות הידיים בשיטת פאולה

בצילום שלפנינו נראה התרגיל תנועה מתוך שקעי האצבעות לאחר מגע בשקעים. התרגיל מוצג מתוך מצב של מתיחת האצבעות והרחקתן, זה האופן שהמתרגל הרגיש באותו זמן את השקעים במיטבם.

ניתן לחוש את השקעים בכל צורת החזקה שנוצרת, לרוב התנועה משנה את כיווני כפות הידיים ואת מצב האצבעות

בתמונה הבאה התרגיל מוביל את המתרגל להניח את הידיים מעל לראש הידיים והאצבעות אסופות.

חיזוק רצפת האגן דרך שרירי הסוגרים ותנועתם בשיטת פאולה

המרכיבים התנועתיים בחיזוק רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה הם: שינוי אופן התנועה של האגן, לימוד התנועתיות הייחודית לסוגרים, הן בפני עצמם והן בהשפעה ההדדית בינם לבין שרירים טבעתיים אחרים, יצירת תנועה משותפת בין תנועת הגוף והאגן.

החלשות רצפת האגן היא תוצאה של אורח חיים, גיל, לידות ומבנה הגוף. הטיפול מתייחס לסיבות ולמצב גם יחד.  על ידי הגמשתם של הסוגרים מתחזקים שרירי הסוגרים והשרירים של רצפת האגן בתרגול שאינו כוחני. הגמשת האזור מסייעת לעתים לחידוד התחושות שמטשטשות בתהליך ההחלשות ונחוצות לחיזוק השרירים באזור. חיזוק רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה מטפל בין השאר בתחושות מעומעמות של שרירי הסוגרים. שליטה חלקית במצבים שבהם נשים מתבקשות לכווץ או להרפות, מעידה לעתים על חולשה ולעתים על העדר דיוק בתחושות. התרגול העצמי הוא חלק בלתי נפרד מחיזוק רצפת האגן ומתהליך השינוי. הוא מיועד למי שמעוניינת לטפל בעצמה בעזרת עצמה. תרגול כזה דרוש הן לחיזוק, הן לעידון ההרגשות והן לשינוי צורת התנועה. שלושת אלו יחד מסייעים לשינוי המצב של רצפת האגן אצל נשים רבות.

חיזוק רצפת האגן דרך שרירי הסוגרים ותנועתם בשיטת פאולה

המרכיבים התנועתיים בחיזוק רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה הם: שינוי אופן התנועה של האגן, לימוד התנועתיות הייחודית לסוגרים, הן בפני עצמם והן בהשפעה ההדדית בינם לבין שרירים טבעתיים אחרים, יצירת תנועה משותפת בין תנועת הגוף והאגן.

החלשות רצפת האגן היא תוצאה של אורח חיים, גיל, לידות ומבנה הגוף. הטיפול מתייחס לסיבות ולמצב גם יחד.  על ידי הגמשתם של הסוגרים מתחזקים שרירי הסוגרים והשרירים של רצפת האגן בתרגול שאינו כוחני. הגמשת האזור מסייעת לעתים לחידוד התחושות שמטשטשות בתהליך ההחלשות ונחוצות לחיזוק השרירים באזור. חיזוק רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה מטפל בין השאר בתחושות מעומעמות של שרירי הסוגרים. שליטה חלקית במצבים שבהם נשים מתבקשות לכווץ או להרפות, מעידה לעתים על חולשה ולעתים על העדר דיוק בתחושות. התרגול העצמי הוא חלק בלתי נפרד מחיזוק רצפת האגן ומתהליך השינוי. הוא מיועד למי שמעוניינת לטפל בעצמה בעזרת עצמה. תרגול כזה דרוש הן לחיזוק, הן לעידון ההרגשות והן לשינוי צורת התנועה. שלושת אלו יחד מסייעים לשינוי המצב של רצפת האגן אצל נשים רבות.

שינויים בחשיבה ובסגנון הפעלת הגוף בשיטת פאולה

מקצת מהשרירים הטבעתיים מוכרים לרובנו לצרכים תפקודיים בלבד. תרגילי שיטת פאולה מעודדים את היכולת להפעיל שרירים אלו כתנועה להנאה, ללימוד קשב לגוף ולריפוי. תרגילים  כגון: כיווץ הנחיריים או הרחקת והצמדת בהונות הרגליים יכולים להישמע תחילה בלתי אפשריים. הניסיון מראה שבאמצעות ניסיונות להעזר בשרירים טבעתיים אחרים נעשים תרגילים אלו קלים ביותר. כיווץ העיניים הינו תרגיל פשוט, קשה בתחילה לכוון את תרגולו באופן שונה מההרגל. רובנו מפעילים את העפעפיים העליונים וכדי ללמוד עניין זה מומלץ לכווץ את העפעפיים התחתונים של העיניים ללא כוונה לעצור או למנוע את כיווצי העפעפיים העליונים הנלווים לכך, קבוצות תרגילים אחרות הן תרגילי לשון שמשפיעים על תנועה במקומות אחרים בגופנו, תרגול ההפרדות בין הסוגרים הקרויים ספינקטר קדמי ואחורי בשעת כיווץ בעוד נטייתם הרגילה היא לפעול יחד. סוג אחר של תרגילים שתלמידים מתחילים של שיטת פאולה נוטים להיות מופתעים מהם קשורים ליצירת תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף.

העמקת הנשימה בעזרת תנועות של שורשי כפות הידיים האזור הסרעפת

הדברים הבאים מתאימים לכל אדם ודרושים במיוחד לסובלים מבעיות נשימה מסוגים שונים או מהרניה באזור הסרעפת. המטרה של שימוש בתרגיל מוביל כמו זה שיתואר בהמשך היא לצמצם ככל שניתן את השימוש בחשיבה ולהרבות בשימוש בתנועה. ככל שהתנועה המוצעת חוזרת על עצמה היא מאפשרת למתרגל לתת לגוף לבטא את צרכיו בתנועה ולהקשיב לגוף. התרגיל שיוצע בהמשך שונה מתרגילים אחרים העוסקים בתנועה בשל העדר הצורך להעזר בחשיבה וכן בשל האפשרות להעביר את מיקומו של העיקרון התנועתי למקומות שונים בגוף. 

להלן התרגיל: המתרגל ימקם את כף היד תחילה בצדי בית החזה ואחר כך יעביר את המיקום לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, זאת מלבד הגדלת והקטנת הזויות של תנועת שורש כף היד. תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

אחת הדרכים להעמיק את התהליך היא העזרות בשורש כף היד בכל יד בנפרד. שכן כאשר

שורש כף היד נשאר צמוד לגוף התנועה מתרכזת בבית החזה. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת לסרעפת.

הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתבצת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

התנועה שבה שורשי כפות הידיים ממשיכים להיצמד אל הגוף בעוד כפות הידיים מתרחקות והאצבעות נפרשות מזמינה תנועה מנוגדת. תנועה זו היא היצמדות כפות הידיים.

העמקת הנשימה ממשיכה בגוף המתרגל שהתחיל את התרגיל באזור בית החזה גם כאשר הידיים מונחות במקומות אחרים על פני הגוף.

לדוגמה: על גבי הירכיים במצבי ישיבה ושכיבה ברגליים מקופלות.

על גבי צדי האגן, לצדי הבטן וכן בין הצואר לבית החזה.

התאמת שיטת פאולה ומגע ברוח השיטה למחלות קשות

 רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכן על עידוד הקשרים בין הספינקטרים. מגע ברוח שיטת פאולה מכוון לעודד ולעורר את תנועת השרירים הטבעתיים אצל אנשים המתקשים בכך. בעבר נכנסו לקטגוריה זו תינוקות וקשישים בלבד, ככל שהמידע על מחלות היוצרות תשישות הולך ומתפשט ניתן להתאים את המגע לחולי פיברומיאלגיה ותשישות כרונית, לחולי פרקינסון וטרשת נפוצה ועוד שכן המגע מנטרל את הקושי של אנשים אלו להתעייף מכל תנועה שהיא.

המגע מארגן תנועה דומה ככל שניתן לתרגילים ולכן הוא צפוי לעורר בגוף תנועה עצמית. החוקיות של שיטת פאולה מתקיימת בגוף עקב מגע משום שהתגובות הנלוות, הבלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, מתרחשות בגוף בדרך עצמאית בעזרת מגע כפי שהן מתרחשות על ידי תרגילים.

יעילות הטיפול בפרקינסון בעזרת שיטת פאולה

שיטת פאולה מראה יעילות בתסמינים שחלק בלתי מבוטל מהם קיים אצל חולי פרקינסון. הקבוצה הבולטת היא בתחום התנועה. השיטה יכולה לסייע להגדלת טווחי תנועה הן בתנועות קטנות וחלקיות של הגוף כמו חלקי הפנים והן בתנועות גדולות הכוללות את הגפיים, הגב, והגוף כולו. שינויים לרעה אצל חולי פרקינסון נראים בתנועה כוללת של הגוף ומתבטאים בקושי להניע את הידיים בתנועות ממוקדות ועדינות ובמיעוט תנועות ספונטניות כמו מצמוץ, מטפלים בשיטת פאולה מלמדים אנשים להפעיל את שתי קבוצות השרירים דרך תנועות אחרות ושרירים אחרים באופן עצמאי. הטיפול בתנועות פנים ומימיקה הוא ייחודי לשיטת פאולה.

הצטברות הקשיים בתנועה מביאה למיעוט תנועה ולאבדן הדרגתי בביצוע תנועות שלאדם רגיל אינן מודעות כלל. מקצת מהטיפולים נועדו לשמור על טווח פעולות היום יום ואחרים שומרים על טווחי התנועה של הגפיים, הגב והשלד. בשיטת פאולה ניתן לפתח אמצעים לעקוף את המגבלות ולארגן את הגוף לאסטרטגיות חדשות.

שינויים גופניים ורגשיים שעוברים אנשים בעקבות ההשפעות של תרגול שיטת פאולה

1. התייחסות אל הסוגרים כחלק בלתי נפרד מכלל איברי הגוף.
2. הרגעות בעקבות כיווץ חוזר וקל של העיניים ושינוי קצב הנשימה
3. יכולת להתמודד לבד עם קשיי נשימה ומצבי לחץ שמקורם בגוף
4. הפגת כאבים הקשורים בשרירים תפוסים ובחוסר איזון בין צדי הגוף
5. איזון הבדלים בין צדי הגוף באופן עצמאי ומתחדש
6. הפגת כאבים שמקורם אינו ידוע דרך תנועה ספונטנית וקשב לגוף
7. שליטה בסוגרים וחיזוק הרגשת הביטחון אצל אנשים שהחלשות השליטה פגעה בביטחונם העצמי
8. התנסויות מדיטטיביות מתוך תנועה

שיפור היעילות של הפעלת הסוגרים בעזרת שיטת פאולה

הייחודי לשיטת פאולה הוא היכולת להפעיל אזורים שקשה לחוש אותם במדויק דרך הפעלת שרירים טבעתיים במקומות אחרים. הסוגרים הם שרירים שהפעלתם משתבשת לאחר שחלה בהפ החלשות. לכן הפעלתם בעזרת שרירים טבעתיים אחרים כמו העיניים והפה מועילה לחידוד ההרגשות בהם ובשרירים סביבם. תנועות הכיווץ והשחרור החיצוניות משחררות אנשים מהפרעות תנועתיות בלתי רצוניות הקשורות לתפקוד מערכת העיכול. הטיפול בבעיות כגון: העדר שליטה בסוגר האחורי ושליטת יתר, ריפלוקס, טחורים, עצירויות כרוניות ועוד מתחיל בתרגול תנועות כיווץ והרפיה של שרירי העיניים, הפה, והאף ושילובם בדרכי הנשימה. אלו מגרים את שרירי מערכת העיכול ומעודדים את התנועה הפריסטלתית בדרך עקיפה. נוסף לכך חוזק השרירים ברצפת האגן ושינויים ביכולת התחושות העדינות מלמדים את המתרגלים שליטה ואי שליטה מסוג חדש. לעתים מושפעות מערכות פנימיות אחרות כגון מערכת תפקודי השתן והכליות, ומערכת התפקוד המיני מתקשורת זו שבין הפתחים והשרירים שסביבם ולכן לא פלא הוא שאנשים רבים נעזרים בשיטת פאולה לצורך טיפול בבעיות שבמשך שנים העדיפו להסתיר.

צילום תרגיל לחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

הצילום מציג תרגיל פשוט שבו הרמת העקבים מפעילה את הבהונות וגורמת ללחיצתן כלפי הרצפה. בתמונה שלפנינו המתרגלת יושבת כדי להדגים שיש לתרגיל השפעה על תנועת הגב. התרגיל מאפשר לאדם יושב להניע את הגב ולהימנע מכאב שהמרבים בישיבה נוטים לו.
כאשר מתרגלים בשכיבה על הגב הרגליים מקופלות, הרמת העקבים ולחיצת הבהונות אל הרצפה מאפשרת לחוש את הסוגר הקדמי באופן מורד מהסוגר האחורי. זה אחד התרגילים הקלים והפשוטים לחיזוק רצפת האגן. לעתים די בלחיצת הבהונות כדי לגרום לסוגר הקדמי להתכווץ.

צילום תרגיל החזקת אצבעות בשיטת פאולה

הצילום מדגים תרגיל שבו אחיזת האצבעות מועילה למצב הגב של המתרגלת. ההוראה בתרגיל זה היא להניע את הידיים לכל מקום שיש בו הרגשת מתיחה או הרפיה. מובן שאין הכרח להישאר במצב הסטטי המצולם.
המתרגלת שבתמונה מפעילה את ארבע האצבעות בו זמנית, לו הייתה בוחרת לחבר את הזרת והקמיצה בלבד הייתה משפיעה בעיקר על מיקום הכתפיים. אם תבחר להפעיל את האצבע והאמה בלבד תשפיע על מצב הנשימה.

הרפיה בעזרת תנועות מתוכננות וספונטניות בשיטת פאולה

 תרגול שיטת פאולה מעודד  תנועה לפי צרי הגוף דרך שילובים בין תנועות  המתוכננות על ידי המחשבה לתנועות ספונטניות המתעוררות בעקבות התרגול. השילובים הנ"ל גורמים לשינויים בתנועות הגוף כגון: התארכות קשתות מקוצרות הנעות מעצמן ומתארכות תוך כדי תרגול.

אחת הדוגמאות להכוונת המתרגלים לפעולה שתחילתה במחשבה והמשכה בהתארכות הקשת היא תרגיל להרפיית הפה או להפעלה מגוונת שלו. זוית ההחזקה של הלסתות והראש היא אחת הסיבות למתח קבוע בעמוד השדרה. תנועות הפה יכולות להשפיע על זוית עמוד השדרה ולכן תרגילים המביאים להרפיה של הפה הם דרך לשחרר את עמוד השדרה הצוארי. התנועה באזור זה יכולה להשפיע על הגוף כולו. בין אם התרגול מתחיל דרך כיווצים של השפתיים או תרגילי לשון מתרחשת המשכיות של התנועה בעמוד השדרה הגורמת לשחרור העורף והצוואר ומשם לעתים לעמוד השדרה כולו או לאיזון בין הספינקטרים ולשינוי של זוית ההחזקה של השלד.

אנשים רבים אינם שמים לב למתח הרב שהם מחזיקים בפנים מתוך הרגלי נימוס או חשיבה. שיטת פאולה מכוונת את המתרגלים לחוות הרפיה עצמית באזור הפה דרך כמה תרגילים. לדוגמה: בתרגיל אחד מתבקש המתרגל לנסות ולהחזיק את הפה פתוח על פני רצף זמן ארוך ככל שביכולתו, ההכונה כוללת הוראה להרפות בחלל הפה את המקומות שמורגשים מתוחים. מומלץ לדמיין את האפשרות לדחוף את הלחיים מבפנים כלפי חוץ, לנסות להרחיב את בית הבליעה או להאריך ולהרחיב את פתיחת השפתיים. מומלץ בתרגיל זה להניע את הפה לסירוגין בין המחשבה על קו האורך של הפנים למחשבה על קו הרוחב. תרגיל אחר שקשור לתנועת הפה מכוון להפגת המתח בעורף על ידי הנעת הסנטר כלפי החזה, בין אם הפה סגור או פתוח חיפוש הדרך הנוחה לחוש את התנועה יכול לפתח תשומת הלב למידת ההחזקה של הפה ולעודד את הרפייתו. 

תנועתם של אברים מוגבלים בעזרת אברים חופשיים בשיטת פאולה

לאברים שתנועתם חופשית יש השפעה על אברים שתנועתם מוגבלת עקב שיתוק חלקי. לדוגמה: הלשון, גפיים, שקעים המצויים בלורדוזות שבעמוד השדרה, בכפות הידיים וברגליים ועוד.

כפי שהוזכר במאמרים שונים על שיטת פאולה ייחודה בהפעלת שרירים שנחלשו באמצעות שרירים חזקים ובקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. עיקרון זה יכול להופיע במיטבו כאשר הפעלת גפיים המתקשות בתנועה מתחילה בתנועתן של גפיים שנעות בקלות יחסית. הגפיים אינן נראות כשריר טבעתי וההסברים לתפקודם כחלק מהמערכת הטבעתית לוקים בחסר. בפועל יש ביכולתם של השקעים בכפות הרגליים והידיים להשפיע לטובה אלו על אלו. השימוש בשקעים מבוסס אם כן על העיקרון הטבעתי. התנועה המזדמנת לאבר המשותק נובעת מתגובתו לתנועת האבר המניע אותו ולטיב הקשר בין השניים.

מבנה השלד וההשפעות של שיטת פאולה על בריאותו

מבנה עמוד השדרה של בני האדם כולל שלוש קשתות (לורדוזות): שתיים קעורות ואחת קמורה. הקשתות הקעורות הן הלורדוזה הצוארית הנמצאת באזור הצואר והלורדוזה המתנית בגב התחתון. הקשת הקמורה נמצאת באזור חוליות קשת החזה. הקשתות האלו מכונות גם שקעים. חלק מהאנשים סובלים מכאבי גב ובעיות מבניות בשלד בגלל קשתות ארוכות מדי או מקוצרות מדי. שקעים מסוג אחר מצויים בכפות הידיים ובכפות הרגליים. המשותף לשתי קבוצות השקעים הוא ההשפעה שיש לקיצורים שונים של השקעים על תנועה, יציבה וכאבים. שתי הקבוצות משפיעות זו על זו בהיווצרות חוסר איזון בין חלקי השלד, אשר נוטים להתקצר בהעדר תנועתיות טיפולית לשמירה על גמישותם והארכתם.

רוב שיטות הטיפול המנואליות בתחום הרפואה המשלימה עוסקות בהארכת השקעים ובשמירה על גמישות המפרקים. כל שיטה עושה זאת בדרכה. הייחודי לדרך העבודה של שיטת ההפעילות בתחום זה הוא יצירת קשרים תנועתיים בין השקעים ללא פעילות מחשבתית. התרגול מבוסס על הפעלת הקשרים בין השרירים הטבעתיים והיא מחזקת ומשקמת את תנועת המפרקים והשקעים במשולב. המודעות של האדם לנטיות תנועתיות כוללות בגופו מתרחשת דרך התנועה ולא קודם לה.

שילובים בין תנועות מרפאות המתוכננות על ידי המחשבה לתנועות ספונטניות המתעוררות בעקבות התרגול גורמים לשינויים בתנועות הגוף בעקבות תרגול שיטת פאולה, הקשתות המקוצרות נעות מעצמן ומתארכות תוך כדי תרגול.

סגנון התנועה הייחודי לשיטת פאולה

ייחודה של שיטת פאולה בתרגול ובהפעלת הגוף הוא שימוש בשרירים ללא הפעלת כוח ומאמץ. הקושי של המתרגלים בשלבים הראשונים הוא הריכוז הנדרש כאשר מניעים אברים שאנו ממעטים בהפעלתם. כגון: עיניים, נחיריים, גבות, לשון ועוד. השיטה גורמת להתעוררות .תחושות ותנועות חדשות וכן לגילוי יכולות גופניות חשובות.

מובן שעבור מי שסובל מלקויות בתפקוד כגון: חולשת רצפת האגן, בעיות במערכת העיכול והנשימה, כאבי גב ועוד, השיטה משמשת לריפוי. הפוטנציאל הטמון בשיטה הוא בין השאר חיזוק היכולת התנועתית והתנועה החופשית. אלו מתאימים במיוחד למי שאינו אוהב לנוע מתוך הפעלת כוח, כמו כן דרושה התנועה בשיטת פאולה לאנשים שהגיעו למוגבלות תנועתית הן מפאת גילם והן מפאת העדר חיבה לתנועה.

השרירים הטבעתיים בפנים

קבוצה גדולה של שרירים טבעתיים מרוכזת בפנים, אלו הם: העיניים, העפעפיים, הנחיריים, והפה הכולל שפתיים ולשון. בהשואה למספר השרירים הטבעתיים בחלקי הגוף האחרים יש לפנים השפעה רבה על הגוף כולו. תנועתם של שרירי הפנים בשיטת פאולה הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים ברצפת האגן, בידיים וברגליים. זו אחת הסיבות שלמתחילים מומלץ להניע את שרירי הפנים בפגישתם הראשונה עם השיטה. הן בשרירי הפנים והן בהתכוונות לשרירים טבעתיים בחלקי הגוף האחרים מומלץ תמיד להניע את השרירים בלי לתת למחשבה להוביל את התנועה. בין אם תתפתח תנועה משולבת של כמה אברים יחד ובין אם ינוע כל איבר לעצמו זוהי דרך מומלצת לתרגול בכל השלבים של לימוד השיטה. כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות בפנים כך עולה הסיכוי לתנועות מגוונות ולהבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

תרגול רצפת האגן והגוף במשולב

ההיכרות עם מכלול של תרגילים ובעיקר עם תרגילים המפעילים את הגוף כולו ומזמנים שחרור לגב, לצואר, לגפיים ולהרגשת רצפת האגן כחלק בלתי נפרד מהגוף כולו יכולה לקרב נשים הנוטות להתרחק מתרגול שרירי רצפת האגן לתרגל את רצפת האגן במשולב עם הגוף כולו. למרות שיש  עדיפות לתרגול בזמן מיוחד ובמצבי שכיבה ניתן עם הזמן לפתח יכולות למצבי תרגול במקביל לפעילות אחרת, דבר המקל על ארגון הזמן ומאפשר נגישות לתחושות משתנות באזור המדובר.

חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

יחסי הגומלין בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם משפיעים על תפקודים פנימיים כגון המערכת הגניקולוגית המשפיעה על מערכת דרכי השתן, מערכת העיכול והנשימה שמעיקות פעמים רבות על מיקום רצפת האגן וחוזק שריריה. זוית החזקת האגן, תנועת עמוד השדרה ועוד. היתרון של חיזוק האגן באמצעות שיטת פאולה הוא הטיפול בכמה מערכות בו זמנית. מאחר שמערכת אחת מחלישה את האחרת החיזוק המשולב מונע החלשויות חוזרות ובונה מערכת הרגלים חדשה בגוף ובהתנהגותו. הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן . פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שממנו סובלות נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ ולפנים. תנועת כפות הרגליים מעודדת את העברת משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לכל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.

חיזוק רצפת האגן-הדגמה בצילום

התרגיל הצמדת אגודלים לאצבעות מסייע לחוש ביתר דיוק את הסוגר הקדמי. בשיטת פאולה משתמשים בתרגיל זה כתרגיל בפני עצמו וכתוספת לכיווצים של הסוגר הקדמי ברצפת האגן. ההפרדה בין הסוגר הקדמי והאחורי היא אחת הדרכים לחזק את הסוגר הקדמי וכך לחזק את רצפת האגן. אחיזת האצבעות כפי שמראה הצילום מסייעת לחוש את הסוגרים באופן מופרד ולכווץ את הסוגר הקדמי בלבד. חשוב לא להשאיר את הצמדת האצבעות במצב סטטי, האצבעות נצמדות זו לזו בזמן הכיווצים ומופרדות בזמן ההרפיות, הידיים יכולות לנוע למקומות שונים, רוב הצורות שבהן מונחות הידיים מאפשרות הצמדת אצבעות.

הטיפול בשרירי הסוגר האחורי בשיטת פאולה והשפעתו על מערכת העיכול

היכולת להפעיל אזורים שקשה לחוש אותם במדויק כגון שרירי מערכת העיכול נעשית קלה יחסית כאשר לומדים להפעילה דרך תנועת שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו העיניים והפה. תנועות הכיווץ והשחרור החיצוניות יכולות לשחרר אנשים מקבוצה לא קטנה של הפרעות הקשורות לתפקוד מערכת העיכול. הטיפול בבעיות כגון: העדר שליטה בסוגר האחורי ושליטת יתר, ריפלוקס, טחורים, עצירויות כרוניות ועוד מתחיל בתרגול תנועות כיווץ והרפיה של שרירי העיניים, הפה, והאף ושילובם בדרכי הנשימה. אלו מגרים את שרירי מערכת העיכול ומעודדים את התנועה הפריסטלתית בדרך עקיפה. נוסף לכך חוזק השרירים ברצפת האגן ושינויים ביכולת התחושות העדינות מלמדים את המתרגלים שליטה ואי שליטה מסוג חדש. לעתים מושפעות מערכות פנימיות אחרות כגון מערכת תפקודי השתן והכליות, ומערכת התפקוד המיני מתקשורת זו שבין הפתחים והשרירים שסביבם ולכן לא פלא הוא שאנשים רבים נעזרים בשיטת פאולה לצורך טיפול בבעיות שבמשך שנים העדיפו להסתיר.