הטיפול בשרירים האינטימיים בשיטת פאולה והשפעתו על מערכת העיכול

היכולת להפעיל אזורים שקשה לחוש אותם במדויק כגון שרירי מערכת העיכול נעשית קלה יחסית כאשר לומדים להפעילה דרך תנועת שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו העיניים והפה. תנועות הכיווץ והשחרור החיצוניות יכולות לשחרר אנשים מקבוצה לא קטנה של הפרעות הקשורות לתפקוד מערכת העיכול. הטיפול בבעיות כגון: העדר שליטה בסוגר האחורי ושליטת יתר, ריפלוקס, טחורים, עצירויות כרוניות ועוד מתחיל בתרגול תנועות כיווץ והרפיה של שרירי העיניים, הפה, והאף ושילובם בדרכי הנשימה. אלו מגרים את שרירי מערכת העיכול ומעודדים את התנועה הפריסטלתית בדרך עקיפה. נוסף לכך חוזק השרירים ברצפת האגן ושינויים ביכולת התחושות העדינות מלמדים את המתרגלים שליטה ואי שליטה מסוג חדש. לעתים מושפעות מערכות פנימיות אחרות כגון מערכת תפקודי השתן והכליות, ומערכת התפקוד המיני מתקשורת זו שבין הפתחים והשרירים שסביבם ולכן לא פלא הוא שאנשים רבים נעזרים בשיטת פאולה לצורך טיפול בבעיות שבמשך שנים העדיפו להסתיר.

תנועת הסוגרים בשיטת פאולה ומצב הגוף

היחסים בין הסוגרים הקדמיים והסוגר האחורי משפיעים על כיוון החזקת האגן. חוזק שרירי רצפת האגן. מצב הגב ועוד
לכיוון התנועה של כפות הרגליים יש השפעה מרכזית על סוגרים אלו והם ממשיכים ומשפיעים על חלקו העליון של הגוף. מי שיכולה להפריד בין תנועת הסוגרים לאחר תרגול פאולה תצליח לכוון את מצב הגב.
ההשפעה הכוללת של פאולה על הגוף גדולה משנראה בזמן התרגול.

שפת גוף ושיטת פאולה

בצילום שלפנינו נראית דמות אחת שאני ממליצה על שפת הגוף שלה לצורכי כל אדם. כוונתי לגבר שעומד בין האישה לגבר אחר, זה שהחלק הלבן של חולצתו נראה צר יחסית לזה של הגבר שמשמאלו.
לפי בגדיו יש לו תפקיד חשוב בסיטואציה. למרות זאת הוא אינו מבטא בגופו הזדהות.
אני אוהבת את היחס בין כיוון הפנים שלו, מקומו של הראש לבין הכתפיים ועמוד השדרה.
בין אם המצב טבעי בגופו או נלמד יש שקט שיחסים בין חלקי הגוף.

ההשפעה של השפתיים על פעילות הסוגרים בשיטת פאולה

בשיטת פאולה נהוג לא לכוון את הנשימה בדרך מסוימת ולתת לה להתנהל בלי הוראה מיוחדת. מי שלפעמים מוצא עצמו עוצר את הנשימה בעקבות תרגיל מסוים מבין שמוטב ליצור עצירות בתרגול.
יש תרגילים המעודדים נשימה עמוקה כמי ש ממושכת. אחרים עלולים לעודד עצירת נשימה. לדוגמה: איסוף השפתיים אל פנים הפה והחזקתן יחד. זהו תרגיל שיש בו פוטנציאל לעצירת נשימה. תשומת הלב בעיקר לשפתיים משכיחה את תשומת הלב לנשימה. ניתן לשאוף ולנשוף דרך האף בלי לחשוש שמידת ההידוק של השפתיים תוגבל. החלק החשוב באיסוף שפתיים פנימה הוא העידוד שהתרגיל מעורר לחוש את הסוגר הקדמי. הצורך להאריך בזמן ההחזקה קשור לכך שככל שהשפתיים מוחזקות כך עולה ההשפעה מהשפתיים לסוגרים.

השימוש באצבעות הידיים לשיפור היציבה בשיטת פאולה

החזקת הקמיצה והזרת כשגב היד פונה לרצפה, זו על זו בהתאמה מסייעת לאנשים שמחזיקים את הכתפיים מורמות ומכווצות מדי, משחררת את הגב העליון ומאפשרת לתרגל את שיטת פאולה בזמן עשיית פעולות נוספות.
כמו כן מומלץ לסובלים מכאבי כתפיים וגב עליון להעזר בפלסתר כדי לישון כשהאצבעות הנ"ל מוחזקות יחד.
ברוב המצבים הפלסתר משתחרר במשך השינה ולכן המנח שנוצר לא מפריע לשינה תקינה, הוא מסייע לזמן תחילת השינה ומארגן את הגוף באופן חדש.
באיור המודגם למעלה הודגמה החזקת האצבעות לאנשים שסובלים מכאבי גב עקב ישיבה ממושכת.

קרקוע העקבים בשיטת פאולה

הקרקוע של העקבים אל הרצפה משפיע לטובה על יציבות הגב ועל מערכת העיכול.
קשה לקרקע ללא מניפולציות שמסייעות. אחת הקלות יותר היא החזקת הקמיצה מעל לזרת בשתי הידיים. האצבעות מסייעות לגב לנוע לאחור בגלל הקשרים בין אצבעות לכתפיים.

השפעת שחרור הפנים והפעלתם בשיטת פאולה

תנועתם של שרירי הפנים בשיטת פאולה הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים

הטבעתיים האחרים. למתחילים מומלץ להניע את שרירי הפנים בפגישתם הראשונה עם

השיטה בלי לתת למחשבה להוביל את התנועה. בין אם תתפתח תנועה משולבת של כמה

אברים יחד ובין אם ינוע כל איבר לעצמו זוהי דרך מומלצת לתרגול בשלבים המוקדמים של

לימוד השיטה. כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות בפנים קל יותר להניע את הפנים ואת הגוף בתנועות

מגוונות ולהגיע להבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

הניסיון מראה כי הפה, כולל השפתיים והלשון הוא האיבר הקל ביותר להנעה חופשית.

ביכולתו להקל על תנועתם של אברי הפנים האחרים בתנועה חופשית.

תנועת העיניים, הגבות והמצח משחררת פעמים רבות כאבי ראש ועומס מעודף ריכוז.

תנועות האף מקלות במצבים של בעיות נשימה ועוד 

הפרדה בין הסוגר הקדמי ברצפת האגן לבין האחורי לפי שיטת פאולה

האיור מדגים תרגיל שבו המתרגל/ת מעביר/ה את האגודל בין שני מצבים, לחיצה של האגודל אל הזרת (מודגמת בצד ימין של האיור) ואחר כך לחיצה של האגודל אל האצבע (צד שמאל של האיור)
בזמן שיעור פאולה כדאי לנסות את השפעת המגע העובר בין שתי אצבעות להשפעת מגע אחר. ניתן לאחר שלוחצים כפי שמודגם לעבור בין לחיצת האגודל אל הזרת והקמיצה ללחיצתו אל האצבע והאמה.
התרגיל מיועד לעורר תחושת הפרדה של הסוגרים, ניתן לעשותו כשלעצמו וניתן לעשותו בו זמנית עם כיווץ לסרוגין של הסוגרים. מגע האגודל באצבע או באצבע ובאגודל מעוררים תחושה נפרדת של הסוגר הקדמי, מגע האגודל בזרת או בזרת ובקמיצה מעודדים תחושה נפרדת של הסוגר האחורי.
למרות שהשרירים הטבעתיים בשיטת פאולה פועלים יחד ומשפיעים זה על זה חלק מתהליכי השיקום נעשים דרך לימוד ההרדה.
חיזוק רצפת האגן נעשה דרך לימוד ההפרדה בין הסוגרים בעזרת מניפולציות גופניות.

שיטת פאולה וגיוון השפעתה בעזרת עמדות מוצא חדשות למתרגל/ת

אחד העקרונות החשובים בשיטת פאולה הוא תרגול המעודד את הגוף ליצירת קשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. התעוררות הקשרים בין השרירים הטבעתיים מתרחשת במיטבה במצבי שכיבה. שכיבה על הגב היא עמדת המוצא הנפוצה ביותר לתרגול השיטה. בשכיבה הגוף רפוי יחסית למצבים אחרים, תגובות נוספות המתרחשות במקביל לתרגול המכוון מורגשות ביתר קלות וכן עולה יכולתו הטבעית של הגוף לנוע ללא תכנון. יחד עם זאת מקצת מהמתרגלים שמתנסים בתרגול שיטת פאולה בשכיבה בלבד נוטים להמעיט בתנועה כללית של הגוף ואינם מחפשים אפשרויות לעבור משכיבה לעמדות מוצא נוספות. עמדות מוצא הכוללות שכיבה ומעודדות תנועה חופשית הן לדוגמה: הטייה של הידיים לאחור ואחיזה במיטה בשכיבה על הגב, עצימה חזקה של העיניים. הנחת הידיים על העיניים וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים.  בכל אחת מעמדות המוצא האלו ניתן לשלב תרגילים או לחכות ולאפשר לגוף לנוע באופן לא מתוכנן הנדרש מעמדת המוצא או ממצב הגוף. התרגול המשלב עמדות מוצא שונות בישיבה נעשה על גבי מזרון המונח על הרצפה או על גבי מיטה נמוכה, רחבה ויציבה המזמנת מעבר ממצב הישיבה למצבי תנועה משתנים. מובן שמצבי הישיבה מותאמים לצורכי המטופל. בין מצבי הישיבה השכיחים נמצאים ישיבה בקרוס רגליים, עמידת צפרדע, ישיבה על הברכיים כשהישבן מונח על העקבים והבהונות נדחפות אל המזרון. 

שיטת פאולה-שפת גוף

בצילום אחת הנשים החזקות בעולם שעשתה טעות במסגרת תפקידה, היא ממתינה במתח למצב שבו תוכל לצאת מאולם בית המשפט והלסתות שלה הדוקות עד מאוד זו לזו. מובן שאינה יכולה לשים לב להשפעה של הידוק הלסתות על הצואר שלה ועל עמוד השדרה המקוצר. שפת הגוף בולטת יותר בהחזקת ידיים שמזכירה מורה, מורה שמחכה שהתלמידים ישבו בשקט.

שיטת פאולה- דימויי נשים וכוח הגוף

מה ניתן ללמוד על גוף האישה מדימויים של יוצרי סרטים אודותן?

התמונה השמאלית כוונה להדגים יריה בקשת ולהציג אישה שיכולתה דומה ליכולתם של גברים, או שהיא פלאית עד כדי יכולת להפעיל קשת וחץ באופן לא ריאליסטי. יש להניח שהאמן לא שם לב לשימוש שלה באגן.  התנועה הסיבובית של החלק העליון של גופה מעידה על רמת שליטה טובה בכוח שקיים באגן.

התמונה האמצעית למרות רוח הפיתוי שיש בה מציגה דרך הליכה כה מלאה שמלאכים קטנים לא יפריעו לה.

בתמונה הימנית ביותר יש הדגמה לצואר ארוך המושך את הגוף לעמידה יציבה. אמנם הכתף נראית מוגבהת שלא לטובת האישה אך קשה לשפוט מישהי שנושאת שריון

שיטת פאולה כקליידוסקופ בתנועה ברצפת האגן

       

החלשות רצפת האגן היא תוצאה של אורח חיים, גיל, לידות ומבנה הגוף. על ידי הגמשתם של הסוגרים מתחזקים שרירי הסוגרים והשרירים של רצפת האגן בתרגול שאינו כוחני. הגמשת האזור מסייעת לעתים לחידוד התחושות שמיטשטשות בתהליך ההחלשות ונחוצות לחיזוק השרירים באזור. חיזוק רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה מטפל בין השאר בתחושות מעומעמות של שרירי הסוגרים. 

ה   צבעים השונים של "צינורות" בתמונה מציינים את אחת האפשרויות הרווחות בתחושות סביב הסוגר הקדמי, במרכז האזור המושחר מעט מדגים את השריר הקרוב לפתח הנרתיק שאותו קל לנו יחסית לחוש. ככל שמתרגלים יותר יש עלייה בחוזק השרירים שמקיפים את פתח הנרתיק. עלייה זו  אינה תחושה קבועה בעת תרגול אלא מעברים בין חלקים שונים של שרירים באזור. כל אישה לומדת בדרכה מה עוזר לה בשרירים טבעתיים אחרים לכווץ טוב יותר ויעיל יותר.

מדוע בריחת שתן היא בושה?-שיטת פאולה

שיטת פאולה אינה מוכרת לרבים מסיבות רבות. החשובה ביותר והבעייתית ביותר היא שזו בושה לומר "הייתה לי בריחת שתן", "סבלתי מבריחת שתן"
בלשון עבר, אפילו על בעיה שפתרנו אנו, רוב הנשים, מתקשות להודות שחוינו.

זה לא כמו אונס שתמיד יהיה גבר שיגיד שזו אשמתנו, זה לא שחסרות נשים שסובלות מזה. מחקרים בעולם מדווחים על 40 אחוז של נשים שסובלות ותקופת דחייה ממוצעת, כן ממוצעת של 4 שנים.

אבל בריחת שתן זו בושה, כנראה שכל אמהות העולם אשמות

יציבה ורצפת האגן-טיפול משולב בשיטת פאולה וטענות נגד נשיאת משקל

אחת ההשפעות ההדדיות הקיימות בגוף הנשי שאינן ידועות לרבים הוא הקשר בין מיקום הרחם לשקע הגב. שקע עמוק בגב עלול להיגרם מצניחת רחם או לדחוף את הרחם כלפי מטה יותר ממה שנגרם עקב תנאי החיים. נשיאת משקל בידיים אינו בריא לנשים, בין אם בעקבות ההשפעה המחלישה שיש לו על רצפת האגן ובין אם כשהוא נעשה ללא תשומת לב והפעלה מלאה של הגוף ומזיק לגב. הנשים שבתמונה למדו לשאת משקל על ראשן. זו אינה אפשרות שנשים בחברה המערבית יכולים ללמוד. לא ניתן לדעת אם המצב הפחות בריא של גב האישה הימנית בהשוואה לגבה של האישה שהיא הדמות האמצעית מייצג מציאות או נובע מדמיונו של הצייר. ניתן לקבל הדגמה בדמות האישה הימנית לקשר בין שקע עמוק בגב לבטן הנוטה לפנים יותר ממה שסביר. לעומת זאת הנטייה המוגזמת של גב האישה במרכז לזווית חדה של עמוד השדרה הפונה לאחור היא לרוב מצב מולד ויתרונה היחיד שהיא מסייעת לבטן להיות במיקום המאזן את היציבה.

שיטת פאולה כלימוד דרכי תנועה

רובנו מכירים את היתרונות של שיטת פאולה דרך השפעתה החיובית על חוזק רצפת האגן, מיעוטתנו מודעים לתנועה הכללית של הגוף כמושפעת מהפעלת הסוגרים.
לדוגמה: במצבי ישיבה שיש קושי לקום מהם למצב עמידה כיווץ הסןגר האחורי מסייע להפעלה יעילה של עמוד השדרה. כך יכול הסוגר האחורי לחזק את פעולת עמוד השדרה. דוגמה אחרת נראית בהליכה. כאשר מפעילים את כפות הרגליים מהעקב לאצבעות בתנועה מגלגלת בזמן הליכה יכול האגן להיות גורם שמצטרף להעברת משקל הגוף ולגמישות הנדרשת.

בושה ביחס לתפקוד הסוגרים-טיפול בשיטת פאולה ושינוי בהתייחסות לגוף

התפקוד הגופני נתפס בדרך כלל כתקין או כבלתי תקין על פי ציפיות האדם מגופו. ציפיות אלו מבוססות לרוב על השוואה, יש שמשווים את עצמם לאחרים ויש שמשוים את עצמם למצבים דומים בעבר ובעיקר בהקשרים כמו עבודה, תנועה והתנהגות חברתית. בתחומי השיבושים האינטימיים יש נטייה להתבייש בעצם העובדה שחל שיבוש. הטיפול נדחה ועיכובו מעלה את הקושי לטפל בו. מעטים האנשים היכולים לחשוב על תחום זה כרצף או להגיב באופן ענייני לשיבושים. תופעות כמו: חולשת רצפת אגן, תפקוד חלקי של מערכת העיכול, שיבושים במערכת הנשימה, כולם נתפסים כמצבים לא תקינים ולא נעימים אך פעמים רבות אינם מטופלים בשל הבושה שבדבר. אחד השינויים החלים במהלך הטיפול בשיטת פאולה הוא בתחום היחס לשיבושים גופניים. בין אם ההחלטה לטפל בבעיה היא כשלעצמה פנייה לעזרה ובזאת מתחיל שינוי בתחום הבושה ובין אם עקב התייחסות חדשה לגוף שמפגשי הטיפול נותנים. כשסרה הבושה מתחיל הריפוי.