הרגעות והעמקת הנשימה בשיטת פאולה

בשיטת פאולה התפתחו מספר תרגילים פשוטים שגורמים הרגעות, שינויים בצורת הנשימה והבטים מדיטטביים שונים. התרגילים והקשב לגוף הם תהליך אחד שמתבטא לעתים דרך תנועה חופשית מתוך נטיות הגוף ולעתים דרך הכוונה קבועה לתרגול ססטמתי וקבוע.

דוגמאות לתרגילים מסוג זה: כיווצים קלים של העיניים, אלו נעשים בקלות כאשר העיניים עצומות והעפעפיים נעים כלפי מרכז העין ללא מאמץ או צורה אחידה אך מתוך מונוטוניות. המונוטוניות היא שמשפיעה על שינוי קצב הנשימה ועל כניסה לריכוז מסוג לא שגרתי. לעתים מקדם התרגיל התכווצויות נוספות במקומות אחרים בגוף ומומלץ שלא לעצור תנועות אלו ולתת חופש לגוף לנוע ולהפעיל את שנטה מעצמו להפעיל. ההתמקדות בתרגיל הראשוני והחזרה עליו באופן מונוטוני יש לה חשיבות רבה. דוגמה אחרת לתרגיל עיניים המקדם הרפיה נקרא עיניים נופלות אל הרצפה. תרגיל זה הכרחי לבצע בשכיבה. כאן לא נדרש התלמיד לעשות דבר מלבד לעצום את העיניים ולהניח לנטייה הקבועה של כולנו להביט קדימה. ניתן להקל על ידי שחרור הפה או שינוי מיקום התנוחה של הראש. עיקרו של התרגיל הוא ההיזכרות החוזרת להניח לעיניים לשוב וליפול בקו ישר אל הרצפה ולא להביט קדימה כהרגלנו.

תרגילים משיטת פאולה

•      כיווצים קלים של ספינקטר אחורי תוך מתן מקום לגב לשנות את מיקומו ואת דרך ומידת ההישענות על גב הכסא בעקבות הכיווצים.
•      הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף והורדת האף כלפי השפה כך שתיווצר מעין תעלה היכולה לאחוז עיפרון. ניתן לנסות לתרגל על ידי אחיזת עיפרון תחילה בין השפה לאף ואחר כך להרים את השפה ללא עיפרון. אין צורך להמשיך את התנועה במצב ההרמה זמן רב ככל שניתן אך אפשר להוריד ולהרים שוב כמה שרוצים. חשוב לתת לצוואר ולעורף לנוע בעקבות ארגון הגוף מחדש כפי שהרמת השפה מזמנת.

תרגילים הקשורים בהשמעת קולות או דימוים

 

1. ש ארוך-שאיפה של האויר ללא הכוונה ונשיפה תוך השמעת הצליל ש וכיווץ הסוגר הקדמי. אצל המנוסות בתרגיל הכיווץ של הספינקטר הקדמי מתעורר מעצמו. לעתים יש צורך לחזק את עצמת הכיווץ בהדרגה כדי לסייע להוצאת האויר. למתנסות חדשות מומלץ לכווץ לפני תחילת הוצאת האויר ולהמשיך להחזיק את הכיווץ כל עוד יש צורך בנשיפה. לא תמיד יש התאמה בין משך הזמן הנוח לנשיפה ליכולת הכיווץ ולכן חשוב אם חשים שהכיווץ נחלש לעזבו ולהחזירו מחדש ולא לקצר את משך הנשיפה. התרגיל אינו מומלץ לסובלים מאסטמה אך חשוב לא רק לנשים עם חולשת רצפת אגן אלא גם לילדים המאחרים להיגמל מחיתולים. המבוגר יכול לסייע לחוזק הכיווץ של הספינקטרים הדרוש בתרגיל ע"י אחיזה קלה ומצמידה של הירכיים של הילד אלו לאלו, בכל מקרה עדיף שהמבוגר יתנסה בתרגיל בעצמו לפני שיבצע את התרגיל או יפעילו על מבוגר אחר.

2. ש רכבת: השמעת הצליל ש באופן מקוטע, הספינקטר הקדמי יכול להצטרף באופן סימולטני או להיות מוחזק לפי נוחות המתרגל/ת במשך מספר נשיפות.

3. לומר או אי: התרגיל מתאים במיוחד לסובלים מעצירויות כרוניות, חשוב להדגיש כל אחת מצורות האמירה בתנועת פה מוגזמת וניתן לאחר שמנסים לבצע את התרגיל מתוך האמירות לעבור לביצועו בשקט, כלומר להניע את השפתיים תוך לחישת הקולות הנ"ל. במקרה האחרון יוכל המתרגל שלא לחשוש מתגובות הסביבה וגם לא להגיע לעצירת נשימה המתרחשת לעתים כשבטאים את התנועות הנ"ל ללא הפסקת נשימה.

4. השמעת קולות אוטנתית לשחרור והרפיה, פתיחה גדולה של הפה  תוך כדי חיפוש ללא תכנון של הקול הרוצה לצאת היא ההנחיה היחידה. התרגיל מסייע במיוחד במצבי כאב שונים או מתח מסיבות מגוונות. כאשר רוצים לסייע במהלך לידה ניתן לכוונו לקולות נמוכים.

חיזוק שרירי רצפת האגן בשיטת פאולה-הפרדה ושילוב

הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן ובהמשך ככלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. במהלך תרגול שיטת פאולה מסייעת ההפרדה בין הספינקטר האחורי לקדמי לחיזוק הספינקטר הקדמי. כמו כן מעודדת תנועת הספינקטר האחורי את פתיחת הכתפיים ואת הרחקת השכמות זו מזו. כך מתרחב הגב העליון. הפעלת הספינקטר הקדמי בנפרד מהאחורי מקטינה את (ההיפר לורדוזיס) שקע הגב התחתון במצב מוגזם, שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ ולפנים. תנועת כפות הרגליים משתלבת לצורך העברת משקל הגוף בין חלקו האחורי של הגוף לחלקו הקדמי ובחזרה. כך נמנעים נזקים מתמשכים לגב. לכל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן. בין תנועת האגן והגב לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן נוצר לרוב קשר בכמה הבטים. ארגון האגן למנח שמייצר החזקה נכונה של הגוף תומך במצב הפנימי של השרירים ולהיפך, פעילות פנימית של השרירים מארגנת את האגן לזוית השומרת על יציבות האברים הפנימיים וגמישות השרירים.

ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית בעזרת השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיווץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבה בשכיבה, זאת עקב נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. 

הטיפול במערכת העיכול בשיטת פאולה

היכולת להפעיל אזורים שקשה לחוש אותם במדויק כגון שרירי מערכת העיכול נעשית קלה יחסית כאשר לומדים להפעילה דרך תנועת שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו העיניים והפה. תנועות הכיווץ והשחרור החיצוניות יכולות לשחרר אנשים מקבוצה לא קטנה של הפרעות הקשורות לתפקוד מערכת העיכול. הטיפול בבעיות כגון: העדר שליטה בסוגר האחורי ושליטת יתר, ריפלוקס, טחורים, עצירויות כרוניות ועוד מתחיל בתרגול תנועות כיווץ והרפיה של שרירי העיניים, הפה, והאף ושילובם בדרכי הנשימה. אלו מגרים את שרירי מערכת העיכול ומעודדים את התנועה הפריסטלתית בדרך עקיפה. נוסף לכך חוזק השרירים ברצפת האגן ושינויים ביכולת התחושות העדינות מלמדים את המתרגלים שליטה ואי שליטה מסוג חדש. לעתים מושפעות מערכות פנימיות אחרות כגון מערכת תפקודי השתן והכליות, ומערכת התפקוד המיני מתקשורת זו שבין הפתחים והשרירים שסביבם ולכן לא פלא הוא שאנשים רבים נעזרים בשיטת פאולה לצורך טיפול בבעיות שבמשך שנים העדיפו להסתיר.