הרטבה אצל ילדים וטיפול בשיטת פאולה

ילדים שמתקשים לשלוט בסוגר השופכה של צינור השתן בשינה או מתוך דחיית ההליכה לשרותים בזמן ערות נוטים לדחות את ההתייחסות למצב ולהדחיקו כמיטב יכולתם. הוריהם שמוטרדים מהבעיה מתקשים לטפל בה למרות שקיימות שתי שיטות מוכרות בתחום. רבים חושבים שסו בעיה רגשית ומעדיפים לטפל בה בעזרת פסיכולוג.
קשה לדעת מראש אם זהו מצב שמוטב לטפל בו רגשית או מתוך דגש על ערנות לגוף ותרגול השרירים כפי שנהוג בשיטת פאולה.
קשה גם לדעת מהו הגיל הנכון לטיפול אצל כולם משום שקצב ההתבגרות הרגשית אינו תלוי גיל.
מניסיוני בשיטת פאולה בעבודה עם ילדים בכלל ובנושא זה מוטב להורה לנסות לטפל החל מגיל ארבע. זאת משום שככל שהנושא דורש הסתרה חברתית נוספים רבדים לא הכרחיים ליכולת להתמודד.
כמו מבוגרים רבים כך גם ילדים נוטים לטשטש, להתנגד ולא באמת מעוניינים לפנות תשומת לב לנושא. זו הסיבה היחידה שקשה לטפל בעניין דרך הגוף. היחס במשפחה למצב והיכולת לקבלו יכולים להקל על הילד. האיזון בין קבלה והבנה שהנושא דורש טיפול  אינו קל אך תלוי בהורים יותר מאשר במטפלים

שינויים גופניים ורגשיים שעוברים אנשים בעקבות תרגול שיטת פאולה

1. התייחסות אל הסוגרים כחלק בלתי נפרד מכלל איברי הגוף.
2. רגיעה בעקבות כיווץ חוזר וקל של העיניים ושינוי קצב הנשימה
3. יכולת להתמודד לבד עם קשיי נשימה ומצבי לחץ שמקורם בגוף
4. הפגת כאבים הקשורים בשרירים תפוסים ובחוסר איזון בין צדי הגוף
5. איזון הבדלים בין צדי הגוף באופן עצמאי ומתחדש
6. הפגת כאבים שמקורם אינו ידוע דרך תנועה ספונטנית וקשב לגוף
7. שליטה בסוגרים וחיזוק הרגשת הביטחון אצל אנשים שהחלשות השליטה פגעה בביטחונם העצמי
8. התנסויות מדיטטיביות מתוך תנועה

חולשת שרירי רצפת האגן, תרגול השרירים וניתוחי כריתת רחם

נשים רבות סובלות בעקבות לידות ותופעות גיל המעבר מדליפת שתן, עצירות שתן, עיכול בלתי תקין והדלדלות דופן הנרתיק עד כדי יציאתו מתחומי הנרתיק כגוש מטריד.

אחת הסיבות השכיחות לדליפת שתן הנה תופעה הקרויה צניחת רחם. הרחם והשלפוחית קרובים זה לזה, לכן צניחת רחם משפיעה על מצב השלפוחית.

מחקרים בעולם כולו מראים כי רוב הנשים מטפלות בבעיה כארבע שנים בממוצע לאחר שהחלו לסבול מסמפטומים המפריעים לחיים ביום יום. הדבר גורם לעתים להחמרה שמאריכה את משך הטיפול הרגיל, (פזיותרפיה של רצפת האגן ושיטת פאולה). לעתים ההחמרה מחיבת פתרון ניתוחי. אך הניתוח לא מסייע לשרירי רצפת האגן לשוב לתפקודם המלא והתקין ללא תרגול רצפת האגן. הניתוחים המוצעים לנשים הסובלות מדליפת שתן, או מהתרופפות דופן הנרתיק עד כדי יציאתו מתחומי הנרתיק משנים את מקום האיברים הנידונים אך אין ביכולתם להחזיר את שרירי רצפת האגן לאלסטיות ולחוזק הדרושים לאחר הזנחה של שנים. האכזבה על אף הצלחת הניתוח יכולה להימנע אם אופציית הניתוח תוצג לנשים אלו בשילוב הפניה לחיזוק שרירי רצפת האגן  כהשלמת הפעולה הניתוחית.