תרגול שיטת פאולה באופן שיטתי ובאופן לא שיטתי

הפעלת פתחי הגוף, השרירים הטבעתיים ושליטה בהם מעודדת את הקשר בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם ואת יצירת התגובות הספונטניות של הסוגרים בשרירים שזקוקים לכך במיוחד. אצל נשים רבות אלו שרירי רצפת האגן. 

ריבוי התרגילים מאפשר לכל אישה למצוא את דרכה בתרגול שיטת פאולה. יש המעדיפות תרגול לפי קבוצות של תרגילים כמו תרגול השרירים הטבעתיים ע"י חלוקת הגוף לשני צדדים, ימין ושמאל בשרירים הזוגיים ופעילות המחלקת אזור כמו הפה לשני צדדים.

קבוצה אחרת של תרגילים, זו שמסייעת להפריד בין הסוגר האחורי לקדמי חשובה במיוחד למי שהשליטה שלו בסוגרים חלקית. תרגול השרירים הטבעתיים לצורך חיזוק מערכת הנשימה מונע נזק מצטבר הנגרם לעתים מנשימה לא נכונה ודרושה לכולם.

חלק חשוב בתנועה לפי שיטת פאולה אינו מתוכנן לפי קבוצות אלא נראה בפועל כאשר האדם מתרגל, כאשר נוצרת תנועה מלאה של השרירים הטבעתיים הגוף מפעיל ביתר אינטנסיביות שרירים שנחלשו וזקוקים לתנועה כדי להתחזק.

שיטת פאולה עבור חולי פיברומיאלגיה

שיטת פאולה מבוססת על תנועה בעקבות הכוונה מילולית של מטפלים. במצבים יוצאי דופן כגון: תשישות, ילדים ומחלות המקשות על יזמת תנועה אפשר להעזר במגע. העקרונות של שיטת פאולה יכולים לפעול בגוף בעזרת מגע משום שהמגע מארגן תנועה דומה ככל שניתן לתרגילים. המגע ולו החלקי ביותר נעשה באופן המזמן התעוררות של תנועה עצמית בגוף. מסיבה זו קיימות אפשרויות להשפיע על אנשים החולים בפיברומיאלגיה, היחס למגע שונה במהותו ממגע בשיטות אחרות. התגובות הנלוות יכולות להיקרא "תגובות שרשרת", אלו תגובות בלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, הן דרושות לכל אדם ולרוב מתרחשות בגוף בדרך עצמאית, עקב תנועה יזומה ומחשבתית.

עם חולי פיברומיאלגיה צפויים קשיים רגשיים כאשר תנועה עצמית של הגוף בעקבות המגע גורמת להתעייפות מהירה. אצל כל אדם תגובות לא מוכרות יכולות להיות לא נוחות מעצם היותן בלתי צפויות, זהו מצב שאנשים עם מגבלות תנועה רגישים לו יותר. לכן עלולה גם להתעורר אי נוחות ממה שנדמה כהעדר שליטה מלאה בגוף, ניתן כמובן להפסיק את תגובות השרשרת הנלוות על ידי הפסקת המגע.

הוראת שיטת פאולה משנה את מידת המודעות לגוף כולל תשומת לב לתנועות ספונטניות, לא תלויות בהפעלה המחשבתית הרגילה. לשינוי זה יש גם השפעה חשיבתית שהיא החשובה ביותר. שכן ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. זהו שינוי חשיבתי המאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם.

ההשפעה של תנועת העיניים על הגוף והנפש

תרגילי עיניים ופנים דרושים הן במצבי חולשה של שרירי הפנים, הן לצורך הפעלה מרחוק של פתחים אחרים והן כדרכי הרפיה וכיווץ של הגוף כולו. קבוצות תרגילי העיניים כוללות סוגים שונים של כיווצים, שימוש בדמיון ועצימת עפעפיים להרפיה ורגיעה והעזרות בתנועות עיניים לשחרור שרירי הצוואר, העורף והגב.

למי ומתי כל אלו נחוצים? מדוע מנסה תאור זה להפריד את התרגול בעזרת העיניים מתרגול פאוליסטי אחר? כיצד ועד כמה יכולים תרגילים באזור מסוים לשנות את  צורת התפקוד של הגוף כולו? 

המצב הקבוע של כולנו הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה קדימה, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות תמיד בתנועה לכיוון אחד-לפנים. מצבים חריגים הם: שינה,  צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה לפנים ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מכיוון קבוע של המבט. אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם אין מצב שבו האדם מניח לעיניו מתוך כוונה מודעת כפי שרבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.