אוכלים ושותים אך בתשומת לב ממעטים

בספרה מציעה פאולה גרבורג מייסדת השיטה לשתות בלגימות קטנות כדי להפעיל את השפתיים ולא להתרגל לשתייה שהפה משמש בה רק כפתח וכן לאכול כשהפה סגור אך כל  חלל הפה משתתף בלעיסה. אין אלו משימות קלות לאדם בן ימינו הממהר כל הזמן, קל יחסית לשנות את תפקוד הפה כדרך לשחרור מתחים כשמנסים תרגילים מסוימים בזמן נהיגה או עמידה בפקקים. 

לדוגמה כמה הצעות כדי לחוש את הפה ללא מאמץ:

לפתוח ולסגור במידה נוחה ובצורה לא קבועה.

לפתוח את הפה בשונה מהרגיל ע"י הפלת הסנטר, הנחת הלשון על החיך התחתון מסייעת לתנועה,

 הרחקת הלחיים מבפנים. בין אם דרך הרחקת קצות הפה או דחיפת הלשון לסירוגין כל פעם לדחוף לחי אחרת.

 ניסיון להרחיב ולהאריך לסירוגין את פתיחת השפתיים, 

תרגילי לשון כמו תנועות מעגליות בין השיניים לשפתיים

 מעבר של הלשון פעם לימין ופעם לשמאל כך שבכל פעם הלשון לוחצת צד אחר של החיך העליון או את השן האחרונה בכל צד מספר פעמים

ניתן ללמוד פעולות אלו תחילה  בשכיבה ואח"כ במהלך התפקודים השונים. התרגול משפר את החזקת הפה ויכול להשפיע לטובה על החזקת יתר של הלסתות, כאבי צואר הנובעים ממתח בלסתות ואיכות העיכול.