תנועות הגפיים בהתאם לתחושות המתרגלת מקלות על חיזוק רצפת האגן

 

חיזוק רצפת האגן ואימונה הם יותר מתרגול מקומי, תרגילים המעודדים הפעלה של כל הגוף או מקשרים בין שרירי השלד והשרירים הטבעתיים מאפשרים למתרגלות לאתר לבד את התחושות שמשפרות את תפקוד רצפת האגן ואימונה.

לדוגמה: "ברכיים מוחזקות אל הבטן כך שכל יד מחזיקה לחוד את הברך שבצידה. ההפעלה המוצעת היא למשוך לסירוגין כל יד וברך ובזמן קירוב הברכיים אל הגוף לבחון את הכיווץ בהשואה לכיווצים אחרים. כאשר מציעים לנשים לבחון את הרגשת הכיווץ כאשר קירוב הברכיים אינו בהכרח למרכז הגוף, או לאותו מיקום משתפרת היכולת להיות בתשומת לב לאיכות הכיווצים.  במהלך התרגול אפשר להוסיף תנועת פוינט באצבעות הרגל ולבדוק אם הפוינט וקירוב הרגל לסרוגין מפעילים את הסוגר בכל פעם בצד אחר בכיווץ חלקי אך יעיל. כדאי לחשוב על הסוגר הקדמי כמו על הפה. אין צורך לנטרל תנועה בצד שאינו פעיל.

ניתן להניע את הראש לצד הרגל והיד הפעילות ולבדוק אם יש בכך עזרה לתנועה כולה

שליטה גופנית דרך כיווצים בשיטת פאולה

השינוי ביכולת השליטה בסוגרים מחזק אצל אנשים הביטחון ביכולתם הגופנית ומעלה את הנכונות להיפתח לאפשרויות עצמאיות של שימוש בשיטה. זאת לא רק מתוך התרגילים ולמטרת חיזוק השליטה בסוגרים אלא גם לשם הנאה ורגיעה. היכולת לשחרר כאבים ללא משככי כאב מחזקת את הרגשת העצמאות הכללית של המתרגל ומציעה מעורבות אחרת ביחס המחשבתי אל הגוף. ניתן אם כן לומר שככלל הכיווץ הוא מצב של הגנה עצמית על הגוף והאפשרות להפעיל כיווצים נכונים היא מיומנות חשובה

שיטת פאולה-טיפול ללא מטפל

יתרונה של שיטת פאולה בטיפול בכאבי גב הוא שאופיים של התרגילים מאפשר ללומד להמשיך להיעזר בשיטה ללא "מטפל". ההרגשה של הבלתי מנוסים אחרי פרק עבודה עצמי מתוארת פעמים רבות במלים:" כאילו עשיתי מסאז' לעצמי". הן הריכוז והן סוג התנועה הייחודי מביא רבים להרגיש ולהניע מקומות שלרוב אין עמם מגע או תנועה. אצל אחדים מעורר הדבר הרגשת שליטה שיש בה סיפוק בפני עצמה. יש מי שחש צורך להמשיך ולהפעיל את הגוף לשם הנאה ולא רק לפתרון בעיה מעיקה. בשונה מגישות אחרות ומכובדות אין בשיטת פאולה הגדרה לאופן ההחזקה או ההפעלה הרצויים במובן התיאורטי של הגב והשלד. תשומת הלב מופנית להארכה של קיצורים בין אם אלו הבדלים בין הצדדים או עומק יתר של השקעים כמו העורף והמותנית. השימוש בסוגרים כולל את לימוד ההפרדה ביניהם. הוא מעודד תגובות במערכות אחרות הקשורות לתנועת השלד. לימוד ההפרדה בין הסוגרים יוצר שילוב של חיזוק האגן, שינוי מיקומו, והבאתו ליתר גמישות שתחזיק באופן שונה את הגב ותשנה את צורת הפעלתו.