עקרונות מובילים בצורת התרגול של שיטת פאולה

אחד העקרונות החשובים בשיטת פאולה הוא תנועה המעודדת את הגוף ליצירת קשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. התעוררות זו מתרחשת במיטבה במצבי שכיבה, לכן, שכיבה על הגב היא עמדת המוצא הנפוצה ביותר לתרגול השיטה. בשכיבה הגוף רפוי יחסית למצבים אחרים, לכן מקובל שהתגובות הנוספות לתרגול המכוון יתרחשו ביתר קלות בשכיבה. כמו כן יכולתו הטבעית של הגוף לנוע ללא תכנון עולה בשכיבה. במסגרת השכיבה על הגב ניתן להוסיף עמדות מוצא המעודדות תנועה חופשית המתאימה לתרגיל המיועד לדוגמה: הטייה של הידיים לאחור ואחיזה בראש המיטה,(לפני תרגיל שמזמין הרמה לא מתוכננת של הגב) כיווץ חזק של העיניים. הנחת הידיים על העיניים וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים כשהידיים מופנות מהצדדים החיצוניים של הברכיים. (כאשר הידיים היו פעילות בתרגיל הקודם ואנו רוצים לשחרר את הגב והאגן)  בכל אחת מעמדות המוצא האלו ניתן לשלב תרגילים או לחכות ולאפשר לגוף לנוע באופן לא מתוכנן הנדרש מעמדת המוצא או ממצב הגוף.

עמדות מוצא לצורך תרגול שיטת פאולה

המצב המועדף לתרגול שיטת פאולה הוא שכיבה על הגב. זאת כדי לאפשר לגוף להיות רפוי ולזמן תנועות נוספות לתרגיל שבו התחיל המתרגל.

מתוך הכרות עם הגבלות שמתרחשות בשכיבה מומלץ לנסות עמדות מוצא נוספות כגון מצבי עמידה לא רגילים : עמידה על ארבע כאשר הברכיים והמרפקים מוחזקים ישרים ללא קיפול תוך כדי העברת המשקל בין הידיים לרגליים. עמידה ישר בעיניים עצומות, עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. עמידה הקרויה עמידת שש וכן עמידה על ארבע תוך כדי החזקת הקרסול של אחת הרגליים על ידי אחת הידיים ועמידת צפרדע הכוללת הנחת המרפקים על הברכיים.

צילום תרגול שיטת פאולה בעמידה

התרגיל שקעים בכפות הידיים מודגם בצילום זה עם מתרגלת שאינה סובלת מכאבים. במצבי כאב עדיף לתת לידיים תמיכה, הן בכאב והן במצבים שאינם כרוכים בכאב הידיים מגיבות לצרכי הגוף כגון: איזון בין הצדדים, מצב הכתפיים, הרגשות שהשקע והיד מעוררות במקומות שונים בגוף.

צילום תרגיל לחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

הצילום מציג תרגיל פשוט שבו הרמת העקבים מפעילה את הבהונות וגורמת ללחיצתן כלפי הרצפה. בתמונה שלפנינו המתרגלת יושבת כדי להדגים שיש לתרגיל השפעה על תנועת הגב. התרגיל מאפשר לאדם יושב להניע את הגב ולהימנע מכאב שהמרבים בישיבה נוטים לו.
כאשר מתרגלים בשכיבה על הגב הרגליים מקופלות, הרמת העקבים ולחיצת הבהונות אל הרצפה מאפשרת לחוש את הסוגר הקדמי באופן מורד מהסוגר האחורי. זה אחד התרגילים הקלים והפשוטים לחיזוק רצפת האגן. לעתים די בלחיצת הבהונות כדי לגרום לסוגר הקדמי להתכווץ.

תרגילים לחיזוק רצפת האגן

•     שכיבה על הגב כשהברכיים מקופלות ועומדות וכיווצים קלים וחוזרים של הספינקטר הקדמי יועילו הן לחיזוק רצפת האגן והן לגב התחתון. הכיווצים גורמים להיצמדויות קלות של הגב כלפי הרצפה בזמן הכיווץ ולהרפייתו בזמן עזיבת הכיווץ.
•      הרחקת הברכיים זו מזו ותנועה איטית של אחת מהן לצד כאשר האחרת משתהה ככל שניתן ומצטרפת מאוחר יותר מביאה לגלגול האגן והגב עד להפלת אחת הברכיים אל הרצפה לאחד הצדדים. הרגל שאינה נופלת עוברת בין כמה מצבים; מהצבתה במקום והקטנת התנועה שלה  ועד הטיה חלקית שלה לכיוון הרגל הנופלת. ניתן לחזור על התרגיל כלפי צד אחד כמה פעמים או לחזור ולהטות את הרגל לצד האחר לסירוגין. כיווץ חלקי של הספינקטר הקדמי בתהליך זה מקל על מתיחת שרירי הירכיים הפנימיים. כיווץ זה מובן לאחר תרגול הכיווץ לסירוגין בספינקטר הקדמי כאילו יש לספינקטר שני צדדים. כיווץ הצד שאינו מתקרב לרצפה מעכב את הגלגול של הגב לצד הרגל הנופלת ומוסיף מתיחה של הגב למתיחה של האגן.

תרגילים משיטת פאולה לחיזוק הסוגר הקדמי

כיווצים קלים של ספינקטר קדמי: לנסות את האופן הקל ביותר לכווץ תוך כדי שכיבה בשלושה מצבים: רגליים ישרות, בברכיים מקופלות או עם ברכיים אל הבטן. ולהמשיך את הכיווץ באופן שמקל על הרגשתה של המתרגלת בכיווץ או ביכולת להתרכז במקום.(אם יש קושי להרגיש את הספינקטר כדאי ללחוץ את האגודל לאצבע בזמן הכיווץ). שאיבת הספינקטר הקדמי כלפי פנים תוך העזרות בתנועת הפה כלפי פנים. כיווצים חזקים של ספינקטר קדמי דחיפת הרגליים אל הקיר תוך כדי כיווץ ספינקטר קדמי דחיפת ברך אחת ע"י האחרת והחלפתן כיווצים קצרים וחתוכים של ספינקטר קדמי הצמדת דפנות הטבור ומשיכת הספינקטר הקדמי אליו בעזרת הדמיון