תרגיל קטן ואפשרויות לו רבות

אגרוף לסרוגין של כפות הידיים מעורר תנועות רוטציה בין צידי הגב. התרגיל מתאים לשלוש עמדות מוצא: שכיבה על הגב, ישיבה על כיסא עם מסעדים ועמידה. בכולן כדאי לשים לב לא לאגרף בכוח כדי לא להגיע לכיווץ מוגזם של שרירי הזרועות.
בשכיבה התמיכה שיש לגב מזמנת יותר תנועות רוטציה, ההמלצה היא להניח את הידיים כשגב היד מופנה לרצפה, להניע את האצבעות לצורך פתיחה וסגירה בקצב איטי ביחס לנטייה הרגילה, לאפשר לידיים לשנות את המיקום שלהן ביחס לגוף על בסיס ההרגשה כדי לזמן פתיחת כתפיים ושינוי חלקי הגב המגיבים לתרגיל.
בישיבה הנחת המרפקים על מסעדים מאפשרת לכפות ידיים ולכתפיים להיות חופשיות ללא מאמץ, כיוון התנועה של האצבעות יכול להשתנות לפי הצורך ולפי נטיית כפות הידיים דבר שמעודד שחרור כתפיים,
בעמידה קל יחסית לתת לידיים ולגוף לנוע לכל כיוון אפשרי ולעודד תנועה של הגוף כולו, מצב שמתאים לאנשים שלא סובלים מבעיות שיווי משקל.

שקט נפשי בעקבות תרגול שיטת פאולה

אנשים לא מעטים המתרגלים את שיטת פאולה באופן קבוע חווים רגיעה, עלייה ביכולות הריכוז ומרכוז. חלק מהתופעות מובנות וחלק אחר קשה להסברה. הסיבות לרוגע הנוצר בעקבות תרגול שיטת פאולה הן בין ההרגשות שקשה להסביר שכן יש אנשים שהתנועות האיטיות מעוררות בהם חוסר שקט, אך אלו שאינם בטוחים בתנועה מתחזקים ברמה הרגשית עקב האפשרות לחזור על תנועה באופנים שונים ללא הקפדה על צורה הנבדקת על ידי מישהו אחר והרגשה של התעוררויות גופניות נוספות.

התרגול אינו מיועד רק למי שמתקשה בתנועה לא למי שחווה חוסר שקט או למי שאין לו ביטחון בתנועה, המצבים נוצרים הן בזכות היחסים עם המטפל/ת והן בזכות ההכרות עם סגנון חשיבה שונה שהשיטה מאפשרת.

תרגיל להעמקת הנשימה

 המתרגל ימקם את כפות הידיים תחילה בצדי בית החזה ואחר כך יעביר את המיקום לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.אחת הדרכים להעמיק את הנשימה היא העזרות בתנועת שורש כף היד בכל יד בנפרד אך בו זמנית ככל שניתן, כאשר הידיים מונחות על הסרעפת. כאשר שורש כף היד צמודה לגוף התנועה מתרכזת בבית החזה. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת לסרעפת.

הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתרחשת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

העמקת הנשימה ממשיכה בגוף המתרגל שהתחיל את התרגיל באזור בית החזה גם כאשר הידיים מונחות במקומות אחרים על פני הגוף.

לדוגמה: על גבי הירכיים במצבי ישיבה ושכיבה ברגליים מקופלות.

על גבי צדי האגן, לצדי הבטן וכן בין הצואר לבית החזה.

כיווץ ושחרור או פתיחה וסגירה-תנועות הנחוצות לגוף האדם

כשאנו מתנסים בכיווץ ושחרור ומשווים את ההרגשה לפתיחה וסגירה בשרירים כמו עיניים ופה מתברר כי התנועות דומות אך תוך כדי פתיחה וסגירה יש יותר אפשרויות למגוון מצבים ועקב כך למגוון תחושות. דבר דומה מתרחש בצילומים שבלמעלה,
המתרגלת המצולמת מדגימה תרגיל חופשי בשיטת פאולה, היא מחזיקה את כפות ידיה בתנוחה זו משום שהיא מחפשת דרך לחוש את שקעי כפות הידיים לאחר שלחצה עליהן בלי לתכנן תנועה. היא יכולה להקל על עצמה אם תקרב את האצבעות אל מרכז כף היד אך היא מעדיפה לא לתכנן את התנועה.
הפרחים בצילום מדגימים מצב דומה לידיים, הם בתהליך היסגרות לפי מצב השמש, מעקב אחרי תנועתם יספר לנו על סגירה  חלקית שאינה מכווצת, עד לשלב החשיכה שבו יגיעו לסגירה מלאה.
רובנו מכווצים בקלות ומתקשים יחסית לשחרר, בתרגול פאולה מוטב לתת זמן ותשומת לב לשחרור, כך גם לגבי פתיחות של הפה ושל העיניים.

הפה ותפקודו בשיטת פאולה

הפה כולל השפתיים, הלשון, השיניים והחיך נתפסים בחשיבה על גוף האדם בדרך כלל כאברים המיועדים רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור ועוד. זהו אחד האברים הנמצאים בשימוש רצוף בין אם מודע או מודע חלקית ובשונה מאברים אחרים קשה להרפיה ומנוחה. אנשים רבים מגלים במהלך תרגול שיטת פאולה שצורות חדשות של תנועות הפה משפיעות על תחומים רבים בגופם ובחייהם גם משום שהם לומדים להכירו וגם משום שקל ללמוד להרפות את הגוף כולו דרך הפה. לעתים הנטייה לשמור על אחיזה או סגירה קבועים של הפה על רקע חינוך להתנהגות חברתית מכובדת מעוררת מתח הן במקום עצמו והן באברים הקשורים אליו כמו העורף והצוואר. ולעתים היא ביטוי למתחים אחרים. ההיכרות עם שחרור מתח כללי דרך הפה יכולה לשנות את איכות חייו של המתרגל במספר תחומים כמו שחרור עצמי של מתחים על רקע רגשי ומחשבתי, יציבות השלד, כאבי גב או תפקוד מערכות פנימיות. שילוב הפה בהקשר של תנועה נעשה בעיקר כדי להיעזר בתרגילי הפה לטיפול בבעיות עורף וצוואר.

עמדות מוצא ותנועת אצבעות הידיים בשיטת פאולה

פרטים נוספים »

שחרור רצפת האגן והפתחים לצורך חיזוקם

כנהוג בשיטת פאולה תרגול מרחוק הוא חלק בלתי נפרד מהתנועה ויעיל כמו הפעלה ישירה.

פתיחה של הפה היא דוגמה לאפשרות שחרור מרחוק. לכאורה זו פעולה שגרתית ומוכרת בתפקודים רבים. אך אנו לא נוטים לעשותה באופן מכוון. אם פותחים את הפה מעבר למידה הרגילה ובצורות שונות. כמו להרחיק את השפה העליונה מהתחתונה עד כמה שניתן יותר, חשים מתח או מאמץ וכדאי להפיגו  על ידי חשיבה לרוחב כלומר לכוון את הפתיחה לשני צדי הפה. אם פותחים לאורך ולרוחב באותו זמן וחוזרים כמה פעמים על התרגיל ניתן לשנות את צורת הפתיחה ע"י כך שמשנים את סדר הכיוונים

אפשרויות נוספות להביא לפתיחה הן: דחיפת הלשון כלפי מטה כלומר על ידי הנחתה בין השיניים התחתונות לחניכיים, כך שהלשון דוחפת את הלסת והפה נענה. שחרור הלשון יגרום לפה להיסגר מעצמו. 

 ניסיון להרחיב את הסוגרים שברצפת האגן מוטב שיעשה בעזרת דמיון או שרירי הפנים. זו פעילות קשה יחסית לפתיחות הקודמות מסיבות פיסיולוגיות ורגשיות גם  יחד. צורה אחת להרחבת פתח הסוגר הקדמי היא כאשר הברכיים מתחילות את התנועה. קל יותר לעשות זאת בברכיים עומדות לכיוון התקרה כאשר שוכבים על הגב. במהלך הרחקת הברכיים אפשר לדמיין את הסוגר או את השרירים שסביב.צורה אחרת נעשית כאשר הברכיים מוחזקות ע"י הידיים אל הבטן והידיים מניעות את הברכיים. אפשר לדמיין שהסוגר מנסה להיפתח לרוחב, להחזיר את הברכיים בעזרת הידיים למצב קרוב  ולחזור שוב על הרחקת הברכיים בעזרת הידיים. בשלב זה ניתן להתחיל את התנועה של הסוגר הקדמי ואז להוסיף תנועה דומה בפה.

השואה בין כיווצים לאחר פתיחות כמו אלו שהוסברו כאן לבין כיווצים ללא הכנה יכולה להבהיר לכל אישה את מצב המתח או השחרור של שרירי רצפת האגן וכן לעודד ביטחון בתרגול האישי המתאים לכל אישה.

עקרונות התרגול של שיטת פאולה

בין העקרונות הפעילים בשיטת פאולה יש שני עקרונות מרכזיים: 

הפעלת שרירים בגוף במקום אחד אינה צריכה למנוע הפעלה של שרירים אחרים המצטרפים לתנועה. 

התנועה החוזרת על עצמה פעמים רבות מועילה משום שביכולתה להניע ולגרום להעברה של התנועה בגוף לאברים אחרים.

לרוב התגובה הבלתי רצונית בעקבות המניפולציה הגופנית תהיה בשריר הטבעתי החלש בגוף. התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ. דבר זה יוצר שינויים בהרגלי התנועה ובהרגלי החשיבה על הגוף. לדוגמה: אנשים מתרגלים לתנועות ללא מאמץ ולומדים לא לצפות לצורה אחת של הפעלת השריר כי אין דרך אחת טובה לכולם, ההיכרות עם הפעלת הגוף כשני צדדים משני צדי עמוד השדרה מאזנת צד חלש. יצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד דמוי עמוד שדרה קדמי מסייע להפעלת צד חלש או פגוע, תפקוד הסוגר הקדמי מסייע למרכז את תנועת הגוף כולו. כל אלו מלמדים את מי שמתנסה בשיטה כישורים חדשים הדרושים לתפקוד תקין של הגוף. דבר זה נעשה הן דרך תרגול פשוט והן באמצעות ריכוז מחשבתי המעורר ריכוז גופני.