תרגיל להפרדה בין הסוגרים ולחיזוק רצפת האגן דרך ההפרדה

כאשר מעבירים את הידיים ואת אצבעות הידיים בין שני מצבים מעוררים את התנאים לחוש את הסוגר האחורי (פתח מערכת העיכול או הרקטום) בנפרד מהקדמי (פתח השופכה והנרתיק).  הניחו את הידיים והזרועות על המזרון לצידי הגוף,   בתרגיל זה העברת מצב אצבעות הידיים מהצמדתן להרחקתן היא עיקר הפעילות ושינוי המנח או כיוון ההנחה של היד כולה תומך במפעולה שאנו רוצים שתתרחש בסוגרים. כאשר מצמידים את האצבעות כפות הידיים מופנות למזרון, כאשר מרחיקים את האצבעות גב היד מופנה למזרון, התחילו להניע את האצבעות והידיים, בדקו אם מצב המרפק נוח ואם אתם רוצים לקפל אותו מעט. המשיכו בתרגיל בקצב נוח, אם הצמדת כפות הידיים מעוררת את תגובה כלשהיא בסוגר הקדמי שחררו ועברו לגלגול הכתפיים לאחור כך שגב היד יוכל לאפשר לאמות או לזרועות לשחוף עצמן למזרון בזמן שהאצבעות נפרסות ומתרחקות בכל יד אלו מאלו. הידיים יכולות לשנות את המיקום שלהן גם כדי שיהיה לכם נוח וגם כדי להצליח להניע את האצבעות. בדרך כלל כשגב היד מופנה לרצפה הידיים נוטות להתרחק מהגוף, כשכף היד מופנית לרצפה קל יותר לקרב את הידיים לצידי הגוף. ושוב, גלגלו את הכתפיים הפנו את כפות הידיים אל המזרון, לחצו אותן קלות בינהן ואל המזרון ושימו לב לתגובת הגוף. חשוב להשאיר את כף היד במצב שטוח ולא לכוון בטעות לתנועה שמתחילה אגרוף בקצות האצבעות. אם אין כל תגובה בסוגר הקדמי אפשר לנסות להרים מעט את כף היד שאופן שיקל על האצבעות להילחץ אל המזרון. מי שהתעייף יכול להניח את הידיים על העיניים ולחזור לתרגיל, אפשר להניח כרית על החזה כדי לא לאמץ את הכתפיים בזמן הנחת הידיים על העיניים. 

יעילות השימוש בשיטת פאולה בזמן הריון ובמהלך לידות

• ארגון תנאים לתנועה חופשית המשחררת את הגוף ומעודדת תנועתיות 
• שיפור איכות הנשימה של היולדת. 
• העזרות בתרגילים כגון: ש ממושכת, השמעת ש בזמן נשיפת האויר. התרגיל מאפשר ליולדת בעזרת צורת נשימה מסוימת לשמור על איכות נשימה המתאימה ללידה, מקלה על הכאבים ומקדמת את קצב הלידה את קצב הלידה. 
• תרגילים עדינים הדורשים מעט מאמץ פיסי ומפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם כמו כיווצים ברצפת האגן
• התרגול העצמי מעלה את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. 
•  הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה ומורגשות לאחר הלידה. 
• ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.

הפרדה בין הסוגרים לצורך חיזוקם בשיטת פאולה

פאולה גרבורג הבינה שנטיית השרירים הטבעתיים לפעול יחד, מאפשרת להפעיל שרירים לא תקינים. תנועה של שרירי הגוף ללא עירוב הוראות מחשבתיות שונה מתנועה שנעשית על בסיס הוראה מחשבתית.

מניסיוני ממטפלת בשיטת פאולה כל הנאמר עד כאן חשוב ביותר אלא שלעתים פעולת השרירים יחד מחלישה שרירים קרובים זה לזה כמו הסוגרים ברצפת האגן. מבנה רצפת האגן מאפשר להעזר בשריר הטבעתי החזק כדי להפעיל את השריר החלש, מאחר שמדובר בשרירים שפועלים לצרכים הכרחיים קשה לעתים לשים לב שההרגל השתלט על התפקוד של הסוגרים ושהשריר החלש הולך ונחלש.

אלו המצבים שהתרגול הנדרש הוא לימוד הפרדות. מניפולציות גופניות המעודדות הפרדות משחררות מהצורך להפריד שרירים בכוח הריכוז המחשבתי.

דוגמאות לתרגיל שמקל על הפרדה בין הסוגרים היא הפעלה של הידיים והרגליים. כאשר מפנים את כפות הידיים אל המזרון ומצמידים את האצבעות אלו לאלו קל יותר לחוש את הסוגר הקדמי. לעומת זאת הפניית גב היד בשתי הידיים אל המזרון,הרחקת אצבעות ולחיצת הזרועות למזרון מסייעים לחוש את הסוגר האחורי.

הרמת האגן מקלה על כיווצי הסוגר הקדמי-חיזוק רצפת אגן

ניתוק האגן מהמזרון בזמן כיווץ הסוגר הקדמי מסייע למקצת מהנשים לכווץ בנוחות. הכיווצים הם אמצעי חיזוק של רצפת האגן, אין ערך למאמץ לכווץ זמן ממושך ככל שניתן או להמשיך לכווץ כמה פעמים לאחר שהאגן הורם מהמזרון. מי שנעזרת בהרמת האגן וניתוקו בזמן הכיווץ יכולה לשחרר את הכיווץ, לרדת לרצפה ולחזור על אותה פעולה בקצב הנוח לה.

הניחו לכוחניות!! הקשיבו לתנועות הכיווצים וההרפיות

השרירים הטבעתיים ושרירים המושפעים מתנועתם מוכרים בעיקר ככיווצים והרפיות הפועלים בחזרתיות. יתכן שמי שהתנסה במספר מצומצם של מפגשים טיפוליים חושב על התנועה הכיווצית כתנועה אחידה, דימוי שראוי לבדוק מחדש. כיווצי עיניים יכולים להיות דוגמה טובה, הנטייה של כולנו היא להפעיל את העפעף העליון, הפעלת העפעף התחתון כמרכזי בתנועה אפשרית אם מופנית אליו תשומת לב נפרדת. במצב כזה העפעף העליון מגיב ואין כונה לנטרל אותו אלא שאופי הכיווצים שונה. בנוסף-ניתן לכוון את הכיווצים אל הרקות יותר מאשר אל האף ולהיפך. מי שמנסה זאת לראשונה לא תמיד מרגיש את ההבדל אך מורים שצופים בתרגיל כזה רואים את ההבדל, מתרגלים מנוסים חשים כיצד כל אחד מהכיוונים מעודד הפעלה של גורם אחר. אלו הן דוגמאות שלא מבחינות בין פעולת העיניים לפעולת העפעפיים, אין בכך צורך מלבד במצבים שאנו רוצים להרגיע את העיניים ואת החשיבה. מצב העיניים כשהן עצומות לצורך רגיעה אינו רגוע לפני שמופנית תשומת לב לנטייה להמשיך להביט לפנים, (כן, גם בעיניים עצומות) תשומת לב לגלגל העין בלי הפרעה לשינויים שמתרחשים בו ובפנים יכולה להשפיע לטובה על רגיעה של העפעפיים ושל גלגל העין גם יחד.

הנטייה להפעיל שרירים תוך ניסיון להחזיק פעולה אחת זמן ממושך ככל שניתן אינה מתאימה לגישה של שיטת פאולה, לעומת זאת חזרתיות על התנועה שמתחילה בשריר מסוים ללא עצירה של תנועות אחרות על פני משך זמן ארוך ככל שניתן חשובה מאוד. כמו כן מומלץ לא לנסות להגיע לכיווצים חזקים ככל האפשר אלא אם כן הדבר גורם להנאה או לשחרור כאב, מזמן הרפיות או מעודד תנועתיות נוספת.

הטיפול בהבטים רגשיים ופיסיולוגיים במשולב בשיטת פאולה

העיסוק בפתחים שבתחתית רצפת האגן במפגש שבין המטפל/ת והמטופל/ת מתרחש במיטבו אם יש בסיס לאמון של המטופל/ת במטפל/ת. זוהי הצהרה שנכונה לגבי עבודה בשיטות רבות אך ייחודה בתחום שיטת פאולה הוא משום שככל שהמטפל/ת מנוסים בסוגי תופעות שיכולות להתאים לנעשה בגופו של המטופל/ת כך עולה יכולתם לסייע. יכולת המטופלים לשתף נבנית מטבע הדברים בהדרגה אלא שלא כמו בטיפול רגשי  ההדרגתיות והאמון הולכים ומתחזקים ביחס תואם לשיפור במצב הפיסיולוגי של המטופל. כלומר הצלחתו של המטפל/ת מתבססת פעמים רבות על נסיונו והשערותיו ולא על המידע שניתן לקבל מהמקרה הפרטי שלפניו.

לא פעם היכולת לפנות לטיפול נובעת מיאוש, מידת המועקה מהמצב, היקף ההפרעה של התופעה על חיי היום יום. זאת משום שבאופן טבעי נוטים אנשים רבים לשמור את מצוקותיהם בתחומים האינטימיים לעצמם, רוב הארועים הקשורים בתחומי הפתחים הם אינטימיים. המטופלים והמטפלים נמצאים לא פעם במצב שווה מבחינת יכולתם לעמוד מול מורכבות התופעה ולגלות טפח אחר טפח את הייחודי להופעותיה אצל היחיד שהיגיע לטיפול. יתרונו של המטופל/ת על המטפל/ת הוא הכרותו עם דקויות התופעה. המטפל מצדו מכיר את התופעה ברמה המקצועית כלומר לאחר שהתנסה בהתמודדות עימה אצל מטופלים אחרים ויש להניח שהצליח עם רובם, הוא נושא בכליו שלל עצות וכלים אך ההתאמה המדויקת מבוססת על מידת הפתיחות של המטופל/ת ויכולתו לשתף ולכן ניתן לראותם במצב שווה. עבודתם בתחום גוף ונפש משולבת באמון שנוצר בינהם, ככל שמתפתח מצב חדש בגופו של המטופל כך יכול גם להתפתח מצב חדש בנפשו ולהיפך, האמון מפתח יכולת להבין את הצדדים הרגשיים של התופעה ולהתייחס לצדדים שאינם פיסיולוגיים בלבד.

ערנות בנהיגה בעזרת תרגילי שיטת פאולה

ירידה בערנות של נהגים מתחילה בהיותם במצב סטטי זמן ממושך ועוברת לחוסר תשומת לב לשינויים במצב הגופני. אנשים שאינם מודעים לאפשרות לשנות מצב גופני בעזרת תנועות קטנות כמו שינוי מצב אצבעות הידיים והרגליים, הפעלה חלקית של הגב דרך זוית הסנטר או תנועות הלשון ושינויים באופן הישיבה בעזרת שרירי הבטן מתקשים לשחרר את גופם בזמן נהיגה ועלולים להיות ערניים פחות מנהגים המודעים לסימני ירידה בערנות.

הנטייה להרדם בנהיגה קשורה לא רק למידת הערנות או העייפות הכללית של הנהג אלא גם לאיכות הנשימה, לחוסר תנועה, שעמום, חלק מסיבות אלו ניתנות למניעה בעזרת שימוש בתרגילי שיטת פאולה בזמן הנהיגה. איכות הנשימה משתנה לטובה גם בעזרת פעולות טכניות כמו רווח צר בפתיחת חלון המכונית. פעולות שאינן טכניות וקשורות לנשימה הן תנועות מוגזמות של אברי הפנים, ניסיון להניע את האף בלי תכנון, הרמת גבות והורדתן, פתיחת פה, עידוד פיהוקים, שיעולים מכוונים. כולן פעולות שכדאי לחזור על כל אחת מהן בנפרד ככל שניתן יותר. המתחילים בהתנסות יכולים לבחור מהן הפעילויות שקלות להם יותר אחרי שיעברו על כולן ויתמקדו באלו שיותר קל להם להתמיד בהם.

כיצד מסייעת שיטת פאולה להרפיית רצפת האגן

התנועות שמסייעות למתחילים בתרגול שיטת פאולה לחוש את השרירים הטבעתיים הן פתיחה וסגירה. רוב המתנסים בכך בהתחלה מפעילים את העיניים, הנחיריים, הפה והלשון, כפות הידיים והפתחים ברצפת האגן בתנועות פתיחה וסגירה בכיווןן אחד, קו האורך או מלמעלה כלפי מטה וממטה כלפי מעלה. כאשר מכוונים אנשים להוסיף לחשיבתם על פתיחה וסגירה כיוון אחר של הפעלת אברים אלו כמו קו הרוחב, נוספת קלות בהפעלת הפתחים ומתעורר עניין לקשר בין הכיוונים ובין הפתחים. כמו כן נעשית הפעולה ללא מאמץ לאחר שמבינים שתשומת הלב ליכולות שונות של השרירים חשובה יותר מהצורה או היקף התנועה.

תנועות הכיווץ והשחרור הנלמדות בשיטת פאולה הן קבוצה אחרת שמאפשרת למידה של יכולות הגוף, בשיטת פאולה מציעים למתרגלים לא לעצור הצטרפויות של תנועות באברים אחרים. בדרך כלל השרירים הסמוכים לשריר שאנו מנסים לכווץ מגיבים תחילה, בין אם הם שרירים טבעתים ובין אם מדובר בשרירי הפנים, הצואר, הגב, הבטן או שרירי הגפיים.

מקור החשיבות של הצטרפות שרירים טבעתיים היא ביכולת של הקשרים בינהם לשפר תחושות שאבדו, מי שמתנסה בהפעלת שריר טבעתי ולא חש שמתרחשת תנועה ואחר כך מנסה לעורר את התחושה בעזרת שריר טבעתי אחר מבין את החשיבות של התחושות לצורך הפעלת השרירים.

לעתים העדר יכולת הרפיה נובעת מהעדר תחושות, מאחר שהתקשורת בין השרירים הטבעתיים מעודדת תחושות שהשתבשו קל יחסית דרך שרירים טבעתיים אחרים להרפות שרירים מכווצים באופן קבוע.

שחרור רצפת האגן והפתחים לצורך חיזוקם

כנהוג בשיטת פאולה תרגול מרחוק הוא חלק בלתי נפרד מהתנועה ויעיל כמו הפעלה ישירה.

פתיחה של הפה היא דוגמה לאפשרות שחרור מרחוק. לכאורה זו פעולה שגרתית ומוכרת בתפקודים רבים. אך אנו לא נוטים לעשותה באופן מכוון. אם פותחים את הפה מעבר למידה הרגילה ובצורות שונות. כמו להרחיק את השפה העליונה מהתחתונה עד כמה שניתן יותר, חשים מתח או מאמץ וכדאי להפיגו  על ידי חשיבה לרוחב כלומר לכוון את הפתיחה לשני צדי הפה. אם פותחים לאורך ולרוחב באותו זמן וחוזרים כמה פעמים על התרגיל ניתן לשנות את צורת הפתיחה ע"י כך שמשנים את סדר הכיוונים

אפשרויות נוספות להביא לפתיחה הן: דחיפת הלשון כלפי מטה כלומר על ידי הנחתה בין השיניים התחתונות לחניכיים, כך שהלשון דוחפת את הלסת והפה נענה. שחרור הלשון יגרום לפה להיסגר מעצמו. 

 ניסיון להרחיב את הסוגרים שברצפת האגן מוטב שיעשה בעזרת דמיון או שרירי הפנים. זו פעילות קשה יחסית לפתיחות הקודמות מסיבות פיסיולוגיות ורגשיות גם  יחד. צורה אחת להרחבת פתח הסוגר הקדמי היא כאשר הברכיים מתחילות את התנועה. קל יותר לעשות זאת בברכיים עומדות לכיוון התקרה כאשר שוכבים על הגב. במהלך הרחקת הברכיים אפשר לדמיין את הסוגר או את השרירים שסביב.צורה אחרת נעשית כאשר הברכיים מוחזקות ע"י הידיים אל הבטן והידיים מניעות את הברכיים. אפשר לדמיין שהסוגר מנסה להיפתח לרוחב, להחזיר את הברכיים בעזרת הידיים למצב קרוב  ולחזור שוב על הרחקת הברכיים בעזרת הידיים. בשלב זה ניתן להתחיל את התנועה של הסוגר הקדמי ואז להוסיף תנועה דומה בפה.

השואה בין כיווצים לאחר פתיחות כמו אלו שהוסברו כאן לבין כיווצים ללא הכנה יכולה להבהיר לכל אישה את מצב המתח או השחרור של שרירי רצפת האגן וכן לעודד ביטחון בתרגול האישי המתאים לכל אישה.

הריון, הכנה לפני, טיפול במהלך ההריון והכנה ללידה הכול בשיטת פאולה

אין חידוש בחשיבות הכנתו של הגוף לקראת הריון אלא שהדרכים רבות ומגוונות. היתרון של הכנת הגוף להריון על ידי חיזוק האגן באמצעות שיטת פאולה הוא ההזדמנות לטפל בכמה מערכות בו זמנית. מאחר שמערכת אחת מחלישה את האחרת החיזוק המשולב מונע החלשויות חוזרות ובונה מערכת הרגלים חדשה בגוף ובהתנהגותו. כאשר לומדים את התרגילים של שיטת פאולה ואת הפעלת השרירים הטבעתיים לפני ההריון הגוף לומד להשתמש בהם במהלך ההריון. הדבר מסייע לתנועת הגוף ליציבותו וחוזקו במהלך ההריון.

ההפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן מסייעת לחיזוק רצפת האגן ולמצב הגב.. פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שממנו סובלות נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ ולפנים. תנועת כפות הרגליים מעודדת את העברת משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לכל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.

שימוש בלשון לעצירויות שתן

עצירויות שתן אינן נפוצות כמו דליפת שתן אך אלו הסובלים מהתופעה אינם יכולים להעזר בפדים ואביזרים אחרים.

התופעה רווחת בין חולים במחלות נוירולוגיות כמו טרשת נפוצה, גברים שבלוטת הערמונית שלהם מוגדלת ונשים שהרחם שצנח נמצא בחלקו מתחת לחלק מהשלפוחית ומפריע לתנועה מלאה שלה.

אחת האפשרויות להתמודד עם התופעה היא להניע את הלשון על גבי השפתיים בזמן ישיבה על האסלה. מוטב ללחוץ בקלות או לחזור על אזור השפתיים אם חשים תנועה כלשהיא.כשנוגעים עם הלשון בסביבתו.

ההשפעה של הלשון והשפתיים על צינור השתן היא חלק מהקשרים שקיימים בין השרירים הטבעתיים, יתכן שאנשים שגופם אינו רגיש לקשרים אלו לא יהנו מההקלה שההצעה נותנת. במצבים כאלו מוטב לפנות למטפלת בשיטת פאולה, כמה מפגשים יכולים להועיל. 

חיזוק רצפת האגן והגב על פי שיטת פאולה

 העקרון העומד בבסיס שיטת פאולה,  לפיו כל הסוגרים בגוף עובדים בו זמנית, ומשפיעים זה על זה יכול לסייע לנשים שמתקשות להפעיל את הסוגרים  באזור האגן או לחוש אותם בנפרד זה מזה, הפעלתם של שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו העיניים והפה מקלה על זיהוי הסוגר הדורש הפעלה. עקב כך נעשה התרגול מדויק ויעיל יותר. ההפרדה בין הסוגרים חשובה ביותר לחיזוק רצפת האגן. פן אחר של יעילות שיטת פאולה בחיזוק רצפת האגן מתבטא כאשר שרירים טבעתיים כמו העיניים, הנחיריים והפה מעוררים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה וגורמים להם להתחיל לעבוד.חולשת שרירי רצפת האגן היא תופעה שכיחה ומוכרת אצל נשים בגילאים שונים. מחקרים מראים כי כרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים סובלות מהתופעה  ומעל גיל חמישים כמחצית מקרב הנשים סובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן.  יעילות שיטת פאולה הוכחה כגבוהה בטיפול בתופעות אלו ובתופעות נוספות כגון כאבי גב, בעיות עיכול ועוד. 

התרגול ישלב את חיזוק רצפת האגן עם טיפול בבעיות גב תחתון, צואר ועורף ובעיות עיכול. התרגילים מתאימים לנשים בכל הגילאים ומכוונים להמשך תרגול עצמי בבית.

נפתחת קבוצה לחיזוק שרירי רצפת האגן ואימונם.

תכנית העבודה של קבוצה לאימון שרירי רצפת האגן

• הפעלת שרירי רצפת האגן בעזרת שרירים אחרים: עיניים, נחיריים, שפה עליונה של הפה כולם שרירים שמעלים את היכולת לחוש ביתר דיוק את רצפת האגן וחלקיה
•  חלוקת הגוף לשני צדדים ימין ושמאל בהפעלת השרירים הטבעתיים, החלוקה מתאימה לשרירים שמופעלים כזוגיים, כגון: כפות ידיים, כפות רגליים, עיניים, נחיריים, למרות ששרירי הסוגרים הקדמיים ברצפת האגן אינם זוגיים ההפעלה של השרירים הזוגיים ממחישה כיצד ל"חלק" את הסוגרים הקדמיים ולהוסיף דמיון. מקצת מהנשים יפעילו ביתר דיוק את הסוגרים הקדמיים דרך חלוקה כזו
• לימוד ההפרדה והשילוב בין שרירים טבעתיים שונים, הכונה להפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר האחורי. מאחר שהסוגר האחורי נוטה להחליש את הקדמי לימוד ההפרדה הוא חלק בלתי נפרד מתהליכי החיזוק בשיטת פאולה
• הטמעת תרגילים קלים לשילוב בחיי היום יום. ניתן לשלב תרגילים כגון: כיווצים קלים של רצפת האגן במצבי ישיבה כדי להזכיר לגוף את היכולות של תרגול השיטה בתנאים מגוונים

המפגשים יתקיימו בשריגים שבעמק האלה

טלפון לפרטים נוספים סמדר 0544893772

שימוש בשרירים טבעתיים לצורך דיוק ההפעלה והאימון של רצפת האגן

אחת הבעיות הרווחות אצל נשים ששרירי האגן שלהן נחלשו הוא העדר דיוק בהפעלת שרירי הסוגרים. כלומר הנטייה לא להפריד בין הסוגרים בזמן הפעלתם מטשטשת את התחושות המדויקות ברצפת האגן. כאשר קשה לאישה לתרגל כיווץ של הסוגרים הקדמיים הן בגלל חולשתם והן בגלל הצטרפות הסוגר האחורי ההעזרות בשרירים טבעתיים אחרים כמו עיניים מקלה.  תרגיל מומלץ הוא כיווצים קלים של העיניים, אין הוראה קבועה לגבי מידת הכיווץ, זמן הכיווץ או פתיחת וסגירת העפעפיים אלא מומלץ לכל אישה לחפש את הפעולה הקלה והנעימה ביותר עבורה בתנועת העיניים. בשלב הבא כיווץ של העיניים והסוגרים הקדמיים יחד יקל על התרגול והתחושות יהיו מובהקות וברורות יחסית לתרגול ישיר של הסוגר.

צניחת רחם והטיפול בה בשיטת פאולה

האיור מציג את קבוצת האברים הנתמכת על ידי שרירי רצפת האגן. ( המסומנים במספר 5)

החלק שמייצג צניחת רחם נמצא בחלק המסומן במספר שתיים, זאת משום שהגלישה של הרחם לצד שלפוחית השתן אינה מצב בריא או קל לתחזוקה.
לפעמים המשמעויות הן בעיות במתן שתן ולעתים דליפות. ההבדלים קשורים בחוזק רצפת האגן ובזוית הצניחה.

בשיטת פאולה ניתן להשפיע על מיקום הרחם על ידי פעילות עדינה של כיווצים והרפיות של הסוגרים הקדמיים. שינוי התנועה ברצפת האגן ושינויים בזוית ההחזקה של עצמות האגן יכולים ל"תקן" מצב של צניחת רחם

חיזוק רצפת האגן והפרדת סוגרים בעזרת מנפולציות פיסיות בשיטת פאולה

נשים לא מעטות מפעילות את הסוגרים הקדמיים בעזרת הסוגר האחורי. חלק מתהליך השינוי לצורך חיזוק רצפת האגן הוא ללמוד להפריד בין הסוגרים בעזרת מניפולציות פיסיות. התרגיל המתואר כאן הוא דוגמה לתהליך כזה:

ניתן לבצע את התרגיל בישיבה או בשכיבה עם ברכיים עומדות. התרגיל הוא תנועה לסירוגין ממצב שבו העקבים נלחצים אל הרצפה והבהונות מתרוממות אל מצב שבו הבהונות נצמדות אלו לאלו בכל רגל בנפרד ונלחצות אל הרצפה כאשר העקבים מתרוממים.

חשוב שנשים תנסנה להבין מתוך התנועה באיזה מהמצבים הן יכולות להפעיל את הסוגר הקדמי ללא האחורי ובאלו מהמצבים את האחורי ללא הקדמי.

חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

השרירים הטבעתיים מקיימים בינם לבין עצמם תנועתיות דמויית תנועות שרשרת, עיקרון זה מסייע לגוף במצבי החלשות, קשיי תחושה במקומות שהעדר התחושה מפריע לתפקוד הגוף ועוד. שימוש בשרירים אחרים בגוף שמובילים את התנועה הטבעתית גם כשאינם שרירים טבעתיים ונותנים לה קצב ואופי אחר מהרגלי הגוף. רוב התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ.  

הגוף עוזר לעצמו בתנועה משולבת בשיטת פאולה

כל אחד מהצילומים מדגים עזרה של כפות הידיים לפעולת הרגליים. בצילום העליון אגרוף היד מקל על המתרגלת לשמור על יציבות הרגל המקופלת. פעולה שיש בה קושי בגלל השוני במצב בין הרגליים.
בצילום התחתון דחיפת כף היד אל הרצפה מקלה על המתרגלת שמכווצת את הסוגר הקדמי ונעזרת בתנועת פוינט בכף הרגל.

עידוד תחושות בשרירי רצפת האגן בעזרת כפות הרגליים

כוונת התרגיל היא להעזר בחלק הפנימי של כפות הרגליים כדי לחוש את שרירי רצפת האגן, שני הצילומים מראים זויות שונות של דחיפת כף הרגל אל המזרון. המתרגלת מנסה לחלק את הכיווץ של הסוגר הקדמי בין שני הצדדים ולוחצת כל פעם חלק אחר של הקו הפנימי בצד שבו היא מרוכזת.
ניתן להעזר בלחיצת הקוים הפנימיים של כפות הרגליים אל הרצפה גם במצבים שמעוניינים לכווץ ולהרפות את הסוגר הקדמי במלואו. התנועה אפשרית בישיבה, בשכיבה בברכיים עומדות ובעמידה אם מתרגלים את לחיצת הרגליים לסרוגין.

תרגול ההפרדה בין הסוגרים-חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

לחיצת האגודלים אל הבהונות מקלה על כיווץ הסוגר הנכון (הקדמי) אצל נשים שתחושותיהן בפתחי רצפת האגן השתבשו.
ככל שנשים מרבות לכווץ ללא הדרכה כדי לשפר את חוזקם של שרירי רצפת האגן כך רבה האפשרות שימשיכו לחוש את הסוגר הקדמי ופעילותו בעזרת הסוגר האחורי. מצב זה מחזק את הסוגר האחורי במקום לחזק את הקדמי.
מי שלא התנסה בתרגול שיטת פאולה נוטה לתהות לגבי הקשר התחושתי שיכול להיוצר בין תנועת אצבעות לבין תנועת סוגרים.
למרבה המזל הקשר המתואר מתעורר אצל נשים רבות בפגישת הטיפול הראשונה בשיטת פאולה.
לא כולן חשות כיווץ כשהן מצמידות את האצבעות בפגישת הטיפול הראשונה. לעתים לאחר ניסיון לחוש את הסוגרים בנפרד ללא עזרה תנועתית, לחיצת האגודלים ותנועת כיווץ יזומה קלה מעוררת הבנה להבדל שבין הקושי להפריד כשלעצמו לבין הקלות בהפרדה תוך כדי לחיצת האגודלים לאצבעות.