ירידה בערנות של
נהגים מתחילה בהיותם במצב סטטי זמן ממושך ועוברת לחוסר תשומת לב לשינויים במצב
הגופני. אנשים שאינם מודעים לאפשרות לשנות מצב גופני בעזרת תנועות קטנות כמו שינוי
מצב אצבעות הידיים והרגליים, הפעלה חלקית של הגב דרך זוית הסנטר או תנועות הלשון ושינויים
באופן הישיבה בעזרת שרירי הבטן מתקשים לשחרר את גופם בזמן נהיגה ועלולים להיות
ערניים פחות מנהגים המודעים לסימני ירידה בערנות.
הנטייה להרדם
בנהיגה קשורה לא רק למידת הערנות או העייפות הכללית של הנהג אלא גם לאיכות הנשימה,
לחוסר תנועה, שעמום, חלק מסיבות אלו ניתנות למניעה בעזרת שימוש בתרגילי שיטת פאולה
בזמן הנהיגה. איכות הנשימה משתנה לטובה גם בעזרת פעולות טכניות כמו רווח צר בפתיחת
חלון המכונית. פעולות שאינן טכניות וקשורות לנשימה הן תנועות מוגזמות של אברי
הפנים, ניסיון להניע את האף בלי תכנון, הרמת גבות והורדתן, פתיחת פה, עידוד
פיהוקים, שיעולים מכוונים. כולן פעולות שכדאי לחזור על כל אחת מהן בנפרד ככל שניתן
יותר. המתחילים בהתנסות יכולים לבחור מהן הפעילויות שקלות להם יותר אחרי שיעברו על
כולן ויתמקדו באלו שיותר קל להם להתמיד בהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה