פילאטיס ושיטת פאולה-לשלב דרכים בחיזוק רצפת האגן או להבין מה מתאים לאיזה מצב?!

 

 

תרגילי פילאטיס משלבים חיזוק שרירים באזורי הגוף השונים לצורך חיזוק שרירי רצפת האגן. המתרגלים מפעילים  את שרירי הבטן ואת שרירי הירכיים. בשיטת פאולה משלבים בין הפעלת שרירים רחוקים פיסית מרצפת האגן כמו הבהונות, אצבעות הידיים, העיניים והפה לבין הפעלת שרירי רצפת האגן מתוך הסוגרים. מאחר שלעיתים הקושי לשפר את מצב רצפת האגן והבעיות הקשורות בו נובע מחוסר יכולת לחוש את שרירי הסוגרים השרירים הנ"ל משפרים את הרגישות החושית הדרושה.

במהלך תרגול פילאטיס קשורה הפעלת שרירי הבטן גם בהארכת שרירי הגב והרגליים, בתנועת ידיים ובחיזוקם של כל אלו. 

המודעות לחשיבותם של שרירי רצפת האגן גורמת לעידוד המשתתפות בתרגול להפעיל גם אותם, עניין זה לוקה בחסר אם אינו 

מקבל הכוונה נפרדת הן משום מורכבותו והן בגלל הפעלת הכוח המזיקה לרצפת האגן כאשר היא מופנית לשרירי הבטן בלבד 

כאשר יש למתרגלות קושי לשמור על כיווץ בסוגרים בזמן הפעלת שרירי הבטן.

התנועה הייחודית לשיטת פאולה

כאשר מתארים את התנועה הייחודית לשיטת פאולה חוזרים כמה מושגים: תנועה ספונטנית, תגובת שרשרת, תנועה עצמית, ועוד. כל המושגים האלו מיועדים לתאר תנועה לא רגילה שאינה נובעת מהוראה מחשבתית. יש לה חשיבות מיוחדת משום שהגוף פועל טוב יותר כשאינו מגיב להוראה מחשבתית. למרות שאלו מושגים חשובים הם פחות נחוצים לאנשים שמנסים ללמוד את שיטת פאולה מקריאה או מהקלטות, זאת משום שאצל רוב האנשים התגובות הספונטניות מתעוררות לאחר שהגוף ממשיך לחזור על אותה תנועה פעמים רבות. זה אינו מצב פשוט כשמנסים לעשותו ללא הדרכה למרות שההוראה ברורה ופשוטה. חלק מהתנועות הספונטניות מתעוררות כאשר שמים ידיים על העיניים ולמרבה הצער ההוראות בעניין הן חלקיות. 

התמונה המצורפת מציגה תרגיל שקל יחסית לחזור עליו פעמים רבות וחשוב לשנות את מיקום הידיים ביחס לגוף לפי חיפוש המיקום שבו הגב זקוק לתרגול במיוחד. מוטב לא להפעיל כוח במצבי האגרוף אלא אם כן חשים בכך צורך

כיווץ הפה כחלק מתנועת הגוף במאמץ-הדגמה בצילום

הטניסאית היפה שבצילום מכווצת את פיה באופן לא מודע כחלק מהכנת גופה לתנועה. לפה יש יכולות בארגון תנועה ובריכוז הגופני.

מטרות שיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה נעשה הן לשיפור איכות חיים והן לטיפול בבעיות תפקודיות. הפעלת הגוף בשיטת פאולה מסייעת להמשכיות התנועתיות במערכות פנימיות ואינה דורשת כוח שרירי. שיפור איכות החיים מתבטא איפה בעצמאות המוקנית למתרגל לנוע לפי הקצב הדרוש לו ולשמור על גמישות הגוף ללא מאמץ.

הטיפול בבעיות תפקודיות מיועד לבעיות כגון: שיפור השליטה בשרירי רצפת האגן (צניחת רחם, בריחת שתן, תפקודי מערכת העיכול) וכן איזון בין צדי השלד, הפגת כאבים ושמירת התפקוד הכללי עם אנשים החולים במחלות כרוניות. טיפול בנושאים אלו נעשה באופן עקיף, תנועות הכיווץ והשחרור אינן מכוונות בתחילת התרגול לאיברים שאינם תקינים, בהמשך הטיפול נדרשת לפעמים עבודה ישירה. 

תנועה נטולת כוחניות בשיטת פאולה

ייחודה של שיטת פאולה בתרגול ובהפעלת הגוף הוא שימוש בשרירים ללא הפעלת כוח ומאמץ. הקושי של המתרגלים בשלבים הראשונים הוא הריכוז הנדרש כדי להפעיל אברים שאנו ממעטים בהפעלתם. התרגול של שיטת פאולה מעורר תחושות ותנועות חדשות וכן גילוי יכולות גופניות חשובות.

עבור מי שסובל מקשיים תפקודיים כגון: חולשת רצפת האגן, בעיות במערכת העיכול והנשימה, כאבי גב ועוד, השיטה משמשת לריפוי. קבוצה גדולה של אנשים אחרים נעזרים בשיטת לצורך חיזוק היכולת לתנועתית באברים שקשה יותר להפעילם באופן עצמאי כמו הסוגרים. (אברים שלרוב מופעלים באופן רצוני חלקית לצרכים פונקציונליים), הדבר נעשה דרך תנועה חופשית ושילוב בין תנועת הסוגרים לשרירים טבעתיים אחרים שקלים יחסית להפעלה. אלו מתאימים במיוחד למי שאינו אוהב לנוע מתוך הפעלת כוח, התנועה בשיטת פאולה נחוצה לאנשים שהגיעו למוגבלות תנועתית הן מפאת גילם והן מפאת העדר חיבה לתנועה.