איור של עמוד השדרה להדגמת קשרים עצביים בגוף ובסוגרים

עמוד השדרה כולל יציבות וגמישות בזכות השילוב בין חוליות המסודרות באופן צפוף וברמה אחידה לבין שלושת השקעים שבהם יש יותר תנועה. השקעים שיוצרים גמישות הם לרוב האזורים שבהם יש בעיות, שלושת השקעים נמצאים בגב התחתון, בין השכמות (שם השקע הוא כלפי הצלעות ומראהו כלפי חוץ הוא בליטה), ובצויאר.
באיור זה ניתן לעכוב אחר עצבים שנמצאים בחלקם התחתון בעקבים ומגיעים לאזור הסוגר האחורי ולזנב עמוד השדרה. זו הסיבה שהפעלה נכונה של הסוגרים מחזקת את עמוד השדרה ושתנועה בעקבים בתרגול ובהליכה מסייעת לעיכול תקין.

פלאי שיטת פאולה בתנועת האצבעות

העברת האגודל בלחיצה קלה בין האצבע החמישית (הזרת) כפי שמדגים הצילום לבין האצבע השנייה (הקרויה אצבע)
מסייעת לחוש הפרדה בין הסוגרים

אימון שרירי רצפת האגן ללא הנחיות מגבילות

המתרגלת שבצילום נוהגת באופן קבוע להניח את כפות הידיים באזור שבין הבטן התחתונה למפרקי הירכיים. זאת משום שנוכחות הידיים מסייעת לה להתרכז בסוגר הקדמי. הנחת הידיים אינה חלק בלתי נפרד מהתרגיל-"כיווצים חוזרים של הסוגר הקדמי" לפי שיטת פאולה הגוף יכול לארגן לבד את התנאים לביצוע תרגיל, כלומר הנחיות כגון: ברכיים פונות לתקרה, מיקום הידיים, זוית התנועה הנלוית של הברכיים אינן חלק בלתי נפרד מהתרגיל. ההנחיה היחידה היא כיווצי סוגר קדמי. המתרגלות המנוסות מבינות את חשיבות ההתמדה והחזרתיות על תנועה אחת, ללא ספירת הפעמים שהתרגיל נעשה, ללא ניסיון להאריך את משך החזקה בכל כיווץ או הפעלת כוח.

הגמשת שרירי רצפת האגן

תרגילים המעודדים הפעלה של כל הגוף או מקשרים בין שרירי השלד והשרירים הטבעתיים מאפשרים לחוש שחיזוק רצפת האגן ואימונה הם יותר מתרגיל מקומי, הם משפיעים באופן כללי על מצב הגוף.

לדוגמה: "ברכיים מוחזקות אל הבטן כך שכל יד מחזיקה לחוד את הברך שבצידה. ההפעלה המוצעת היא למשוך לסירוגין כל יד וברך לצורך קירוב הברך אך הגוף אך לא בהכרח למרכז הגוף.  במהלך התרגול כדאי להוסיף תנועת פוינט ברגל ולבדוק אם הפוינט וקירוב הרגל לסרוגין מפעילים את הסוגר כל פעם בצד אחר, כדאי לחשוב על הסוגר הקדמי כמו על הפה. אין צורך לנטרל תנועה בצד שאינו פעיל.

ניתן להניע את הראש לצד הרגל והיד הפעילות ולבדוק אם יש בכך עזרה לתנועה כולה