פאולה גרבורג ומשה פלדנקרייז פעלו באותה תקופה בתל אביב ובנו שתי שיטות ריפוי שנראות דומות זו לזו. המשותף לשתי השיטות:
הן פאולה והן פלדנקרייז חשבו שרוב בני האדם נולדים ומתפתחים באופן שתנועתם הטבעית
נכונה, אולם עם השנים אנשים מסגלים לעצמם הרגלי תנועה שגויים ואף מזיקים. מצב זה
ניתן לתיקון באופן מתון והדרגתי, שניהם האמינו שהתרגול צריך להעשות במאמץ מינימלי,
שניהם
פיתחו את התרגילים באופן שעמוד השדרה מעורר יכולות חבויות המצויות בגוף אך ארגנו את שיטותיהם בדרך אחרת, מחקרים שנעשו על
העקרונות שמאפשרים ריפוי ושינוי בשיטת פאולה גילו שהמונוטוניות והחזרתיות שבתרגילים
מעבירה דרך עמוד השדרה תנועות דמויות מטוטלת לשרירים טבעתיים אחרים. תנועות הכיווץ וההרפיה הלא
רצוניות של השרירים בתגובות שרשרת מפעילות שרירים שנחלשו באופן עקיף
ובדרך שקשה לגוף להניע ישירות.
בשיטת
פלדנקרייז מכוונים את סדרת התרגילים לתנועה אלכסונית בין ימין ושמאל ביחס לעמוד
השדרה. זאת בהנחה שהיכולת הגופנית משתפרת כשיוצרים קשר בין צד ימין של המוח שהוא
שמפעיל את צד שמאל בגוף ולהיפך בין צד שמאל של המוח לצד ימין של הגוף.
בשתי
השיטות יש תרגילים שמזכירים לגוף מצבי התפתחות בשלב התינוקות. לדוגמה בשיטת פאולה
תנועות הכיווץ של הפה דומות ליניקה,כמו כן ההכוונה של המתרגלים לאפשר לגוף לצרף
תנועות נוספות שהגוף רוצה לעשות בזמן תרגיל כלשהוא מזכיר מצבים שמתרחשים אצל
תינוקות במצבי יניקה, תנועות הידיים, או מתיחות הרגליים.
חלק
מתרגילי פלדנקרייז משחזרים שלבי התפתחות של תינוקות, לדוגמה: התנדנדות מצד לצד בשכיבה על
הגב כשכפות הידיים אוחזות ברגליים מכיוון פנים הגוף.