תנועת הגוף הרצונית והספונטנית בשיטת פאולה

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף מתחיל לנוע מעצמו באופן ספונטני (לא מתוך הוראה מחשבתית) או ממשיך תנועה שהחל בה עם סיום התרגול כשהמתרגל מניח ידיים על העיניים. לעניין זה יש חשיבות רבה משום שטיב הכיווצים וההרפיות הספונטני, ללא התערבות המחשבה שונה מאלו שמתרחשות בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום אחר בגוף מזה שאליו כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. ההמלצה הרווחת היא לא להוריד את הידיים מהעיניים כל עוד הגוף ממשיך לנוע מעצמו. או לנסות להוריד את הידיים ולהחזירן למקומן כדי לחוש אם הגוף ממשיך לנוע מעצמו מתוך התנועה שהחל בה באופן רצוני חוית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים וקשה למיעוטם. יש שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה גם אם הבינו שאיבוד השליטה הוא זמני ולטובת המצב. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב,

שיטת פאולה עבור חולי פיברומיאלגיה

שיטת פאולה מבוססת על תנועה בעקבות הכוונה מילולית של מטפלים. במצבים יוצאי דופן כגון: תשישות, ילדים ומחלות המקשות על יזמת תנועה אפשר להעזר במגע. העקרונות של שיטת פאולה יכולים לפעול בגוף בעזרת מגע משום שהמגע מארגן תנועה דומה ככל שניתן לתרגילים. המגע ולו החלקי ביותר נעשה באופן המזמן התעוררות של תנועה עצמית בגוף. מסיבה זו קיימות אפשרויות להשפיע על אנשים החולים בפיברומיאלגיה, היחס למגע שונה במהותו ממגע בשיטות אחרות. התגובות הנלוות יכולות להיקרא "תגובות שרשרת", אלו תגובות בלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, הן דרושות לכל אדם ולרוב מתרחשות בגוף בדרך עצמאית, עקב תנועה יזומה ומחשבתית.

עם חולי פיברומיאלגיה צפויים קשיים רגשיים כאשר תנועה עצמית של הגוף בעקבות המגע גורמת להתעייפות מהירה. אצל כל אדם תגובות לא מוכרות יכולות להיות לא נוחות מעצם היותן בלתי צפויות, זהו מצב שאנשים עם מגבלות תנועה רגישים לו יותר. לכן עלולה גם להתעורר אי נוחות ממה שנדמה כהעדר שליטה מלאה בגוף, ניתן כמובן להפסיק את תגובות השרשרת הנלוות על ידי הפסקת המגע.

הוראת שיטת פאולה משנה את מידת המודעות לגוף כולל תשומת לב לתנועות ספונטניות, לא תלויות בהפעלה המחשבתית הרגילה. לשינוי זה יש גם השפעה חשיבתית שהיא החשובה ביותר. שכן ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. זהו שינוי חשיבתי המאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם.

מגע בשיטת פאולה לחולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית

 רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכן על עידוד הקשרים בין הספינקטרים. מגע ברוח שיטת פאולה מכוון לעודד ולעורר את תנועת השרירים הטבעתיים אצל אנשים המתקשים להפעיל את גופם בכוחות עצמם.  חולי פיברומיאלגיה ותשישות כרונית נוטים להתעייף תוך זמן קצר, מגע ברוח שיטת פאולה יכול לנטרל את הקושי האופייני הנ"ל ועדיין לעורר תנועה קלה ואפשרית.  

המגע מכוון לתנועה ויכול לעורר בגוף תנועה עצמית. המטפל מניע את אצבעותיו בקלות בכיוונים משתנים, מפסיק ומחכה להופעת תגובות נלוות בשרירים הטבעתיים, אלו תנועות בלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, והן מתרחשות בגוף בדרך עצמאית, 

תנועה מתוכננת ובלתי מתוכננת בשיטת פאולה

ניתן לחלק את תרגול שיטת פאולה למצבים צפויים ולמצבים בלתי צפויים. המצבים הצפויים הם ארגון הגוף לתרגול שחוזר על עצמו, ותנועה קבועה ומונוטונית בתרגילים המתמקדים בשריר טבעתי אחד או תנועה המתכננת את השינויים במנח הגוף המשתלב בתרגול.

המצבים הבלתי צפויים הם כאשר במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף מתחיל לנוע מעצמו באופן ספונטני או ממשיך תנועה שהחל בה עם סיום התרגול, לרוב כשהידיים מונחות על העיניים. טיב הכיווצים וההרפיות שאינם נובעים מהוראה מחשבתית שונה מאלו שמתרחשים בגוף בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום בגוף שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העיניים. ההמלצה הרווחת היא לא להוריד את הידיים מהעיניים כל עוד הגוף ממשיך לנוע מעצמו. או לנסות להוריד את הידיים ולהחזירן למקומן. חווית התנועה העצמית (זו שאינה נובעת מהוראה מחשבתית) נעימה לרוב האנשים וקשה למיעוטם. יש שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה גם אם מובן להם שאיבוד השליטה הוא זמני ולטובת המצב. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב, ההוראות ניתנות לפי בקשות המתרגל במהלך התרגול, או לפני התרגול. עדיף שההבנות ידונו לאחר התרגול.

הרפיה בשיטת פאולה ובתחום הרגשי

המשותף בין הרפיה גופנית לתמונה הוא הביטחון והאמון שהמטופל נותן במי ש"מחזיק" אותו, מזמין אותו להרפות ולא בהכרח בעזרת מגע. ההרפיה הגופנית המוכרת לאנשים שהתנסו בה נראית שונה מצורת השכיבה של הדמות בכף היד.
פרק חשוב בשיטת פאולה שמוביל להרפיה הוא לבטוח בגופנו ולהניח לו לפעול מתוך עצמו בעזרת הגירויים שהמטפל מזמן. הגוף יודע לאן לכוון את ההנחיות בין אם דרושה הרפיה או ארגון ושמירה.

הקצוות והמרכז בשיטת פאולה

תנועת הידיים, הסנטר והכובע שאינו כמובן חלק מהגוף מסמנים חלק מקצוות הגוף, קצוות אחרים הם הקודקוד, רצפת האגן וכפות הרגליים. התנועה בין הקצוות למרכז שנמצא בבטן הם חלק חשוב בתנועה השלמה של כל אדם ואדם.
זו אינה תנועהל מונעת בעיות או פותרת בעיות זו הכרות מלאה עם גופנו.

טיפול בפרקינסון בשיטת פאולה

הקשיים שמהם סובלים חולי פרקינסון  במצבי תנועה גורמים להם להמעיט בתנועה. תגובה זו גורמת לירידה הדרגתית בטווחי התנועה ולצמצום תנועות המשמרות את טווחי התנועה של הגפיים, הגב והשלד. בשיטת פאולה ניתן לעקוף את המגבלות שכבר נוצרו דרך פיתוח דרכי תנועה חדשות ולארגן את הגוף לאסטרטגיות חדשות. התרגול של שיטת פאולה שומר על טווחי התנועה ומחזיר כאלו שאבדו

אפיון שקשה להסביר הוא הקושי ליזום תנועה, חיקוי תנועות שעושה מטפל/ת בשיטת פאולה יכול לעקוף את הבעיה. התרגול בשיטת פאולה מונוטוני, אין צורך לשנות עמדות מוצא כגון מעבר מישיבה לעמידה וכו', לכן די לעתים בביצוע של התרגיל לצורך חיקוי והתחלה פעם או פעמיים כדי שהמתרגל הסובל מפרקינסון יוכל להמשיכו.

חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה בצילומים

כפות הידיים של המתרגלת שינו את מקומן ללא הוראה מחשבתית אלא מתוך הצורך שלה לדייק כשכיווצה  והרפתה את הכיווצים ברצפת האגן.
זה אחד העקרונות הייחודיים לשיטת פאולה, לאפשר לגוף לנוע מעצמו לפי הצורך.
חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה מבוסס על תנועה בגוף כולו. ההתחלה היא לרוב באחד השרירים הטבעתיים ואחרים מצטרפים.

השפעת שרירים רצוניים על הבלתי רצוניים בשיטת פאולה

מבנה שלפוחית השתן כפי שמופיע כאן מראה איזה חלק של צינור השתן ניתן לכווץ באופן רצוני, השרירים הנמוכים ביותר באיור הם הרצוניים, אלו שמאליהם רצוניים במידה חלקית ומושפעים מכיווצי שרירי רצפת האגן והשרירים שלידם כתוב involuntary muscles כוונתם לומר השרירים הבלתי רצוניים
וכאן החלק המופלא והבלתי ידוע שבשיטת פאולה, לשרירים הרצוניים יש השפעה על השרירים הבלתי רצוניים.
קשה לדעת מדוע ואיך אבל יש הוכחות רפואיות שכך הדבר

תנועה בשיטת פאולה וכוכבי ים

התנועה הפאוליסטית דומה מאוד לזו של כוכב ים

תנועה בשיטת פאולה

ניתן לחלק את תרגול שיטת פאולה למצבים צפויים ולמצבים בלתי צפויים. המצבים הצפויים הם ארגון הגוף לתרגול שחוזר על עצמו, ותנועה קבועה עם שינויים מעטים באופן ההנחה של הגוף, לעתים תחול תגובה במקום בגוף שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. אך היא תהיה משנית לתרגול המתוכנן.

המצבים הבלתי צפויים הם כאשר במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף מתחיל לנוע מעצמו באופן ספונטני או ממשיך תנועה שהחל בה עם סיום התרגול. לעניין זה יש חשיבות רבה משום שטיב הכיווצים וההרפיות שונה מאלו שמתרחשים בגוף בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום בגוף שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העינים. ההמלצה הרווחת היא לא להוריד את הידיים מהעיניים כל עוד הגוף ממשיך לנוע מעצמו. או לנסות להוריד את הידיים ולהחזירן למקומן. חוית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים וקשה למיעוטם. יש שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה גם אם רבה ההבנה שאיבוד השליטה הוא זמני ולטובת המצב. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב, ההוראות ניתנות לפי בקשות המתרגל במהלך התרגול, או לפני התרגול. עדיף שההבנות ידונו לאחר התרגול.

יעילות שיטת פאולה בטיפול בשיתוק הגפיים

תופעות של שיתוק שרירים נלוות לארועים מוחיים מסוגים שונים. שיטת פאולה מפעילה שרירים שנחלשו באמצעות שרירים חזקים ובעזרת קשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. עיקרון זה מופיע במיטבו כאשר הפעלת הגפיים שתנועתן חלקית או מקוצרת יכולה להתרחש בעזרת בתנועתן של גפיים שנעות בקלות יחסית. מקצת מהתופעות הנלוות לארועים מוחיים ותאונות מתבטאות במגבלת הגפיים באחד הצדדים כגון: תנועה חלקית של יד ימין ורגל ימין. ברוב המקרים אחד הגפיים היד או הרגל מתפקד באופן מלא יותר מהאחר. הדבר מתבטא הן בחוזקו והן בטווח התנועה או במגוון התחושות. למרות שהגפיים אינן נראות כשריר טבעתי וההסברים לתפקודם כחלק מהמערכת הטבעתית לוקים בחסר ניתן לארגן קשר בין יד ורגל באופן שהחזק מבינהם ישפיע בתנועתו על האחר. תנועת אבר אחד למען שיפור תנועתו של האחר נעשית באמצעות קשרים כגון: תנועת האצבעות, מגע בשקעים בכפות הרגליים והידיים או ארגון תנועה דומה לזו הדרושה באבר שתנועתו מוגבלת. השימוש בשקעים מבוסס על עקרונות מוכרים בשרירים הטבעתיים ותואר בכמה מאמרים. המכניות המצויה בגוף בתנועת האצבעות בידיים וברגליים מוכרת בכמה שיטות של תרפיה מנואלית ואילו הנעת ידיים באופן המדמה את תנועת הרגליים וארגון הרגליים לתנועה חדשה מבוססת על הקשר העצבי בין הידיים לרגליים. התנועה המזדמנת לאבר החלש יחסית נובעת מתגובתו לתנועת האבר החזק המניע אותו ולטיב הקשר בין השניים. בהדרגה משפיעה תנועה זו על טיב התנועה העצמית של האבר המונע. 

מגע בשיטת פאולה לחולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית

מאמר זה מכוון להצביע על שימושים ייחודיים בזכות מגע קל בשיטת פאולה לחולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית.

 רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכן על עידוד הקשרים בין הספינקטרים. מגע ברוח שיטת פאולה מכוון לעודד ולעורר את תנועת השרירים הטבעתיים אצל אנשים המתקשים בכך.  בין חולי פיברומיאלגיה ותשישות כרונית מיועד המגע לנטרל את הקושי האופייני להתעייף מכל תנועה שהיא.

המגע מארגן תנועה דומה ככל שניתן לתרגילים ןלכן הוא צפוי לעורר בגוף תנועה עצמית. החוקיות של שיטת פאולה מתקיימת בגוף עקב מגע משום שהתגובות הנלוות, הבלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, מתרחשות בגוף בדרך עצמאית,

הוראת שיטת פאולה משנה הן את המודעות לגוף והן את היכולת לאפשר לגוף לפעול מתוך תגובות ספונטניות, לא תלויות בחשיבה על הגוף. לשינוי זה יש גם השפעה חשיבתית שהיא החשובה ביותר. שכן ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. זהו שינוי חשיבתי המאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם.

מקצת מדרכי המגע מחקות את דרך תנועתם של תינוקות בשלבים שונים של הינקות ובדרכי הפעולה של אברים כמו הפה, 

העיניים, כפות הידיים והרגליים. לדוגמה הפעלת השפתיים נעשית על ידי צביטות קלות האוספות את השפה התחתונה של 

הפה אל מרכזו. חשוב להניח ליזמה ולצפות לתגובה של הגוף. ניתן לשוב ולחזור על מגע כזה כל עוד הוא נעים למטופל/ת. 

התכווצויות והתמתחויות רבות מזכירות את  מצב הגוף התינוקי. כגון: הנטייה לקיפול מתמשך של הידיים, תנועות הפה כלפי 

מרכזו במציצה או שלא במצבי מציצה. אחיזות מתמשכות של כפות הידיים והרגליים בחצי אגרוף, חולי פיברויאלגיה סובלים 

לא פעם מנוקשות יתר בכל שרירי הגוף ובמיוחד בגפיים. לכן מגע בגפיים בהשראת השיטה כגון לחיצות בנקודות חשובות בכפות הידיים או הרגליים מעוררים בגוף נטיות קיימות להאסף באופן המשחרר את המתח הקבוע. דחיפת העקבים זה כלפי זה בעדינות, עיסוי הצדדים החיצונים של כפות הרגליים. הם אמצעים לעודד פעולות מעיים

לצורך העמקת הנשימה מומלץ לנסות עיסוי של המצח בתנועות קלות מן המרכז של המצח אל הצדדים