חיזוק רצפת האגן וזוית התנועה של הגב

התנועה של רצפת האגן משפיעה על תנועת הגב. הבנת הקשרים בין השניים היא חלק בלתי נפרד מתהליכי חיזוק רצפת האגן. התרגול המשולב משפיע לטובה על הנטייה של הנפילה לפנים של האגן אצל נשים רבות ומשנה את זוית האגן. כאבי גב הנגרמים עקב הנטייה להטות לפנים את הגב יימנעו לאחר החזרת הגב והאגן למצבים התומכים בנטייה "נכונה" של תנועת האגן. מאחר שלימוד השימוש ברצפת האגן דרוש לנשים רבות כחלק מטיפול בגב ובאגן במשולב יכול שינוי שיתרחש בתרגול שיטת פאולה בעזרת קבוצת תרגילים להשפיע במהירות ובקלות. אלו תרגילים המלמדים את סודות ההפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר הקדמי. לימוד ההפרדה דרןש הן לשם חיזוק הסוגרים הקדמיים והן להגברת יעילות התרגול, כלומר השפעתו על זוית האגן. חיזוק רצפת האגן יעיל פחות אם התרגילים לא משפיעים על זוית האגן ביחס לגוף כולו.

השפעות שיטת פאולה על שיתוק מוחין

o        חוסר איזון בין צדי הגוף מתבטא אצל ילדים עם שיתוק מוחין בתופעות כמו עקמת ובחולשת שרירים באחד הצדדים. תרגול שיטת פאולה בתנועות רוטציה על ידי הפעלת הגוף בשני צדדיו הקדמיים מעודד את הרגשת המרכז או את המושג "עמוד שדרה קדמי". קבוצת התרגילים הקשורה להפעלה זו מארגנת הפעלה לסרוגין בתנועות כיווץ והרפיה של העיניים, הידיים, כפות הרגליים ועוד. בנוסף תנועת הלשון בין שני צדי הפה תומכת בחלוקה זו. יש המעדיפים לשלב שני תרגילים כדי שהגוף יוכל להתארגן לצורך הפעלה שהוא מתקשה בה. אצל מקצת מהמתרגלים תרגול הפרדת העיניים לכיווץ לסירוגין גורם לכך שתנועת העין מפעילנ את תנועת הסוגר הקדמי כאילו ניתן לחלק את הספינקטר. וכך גם לגבי קשרים בין שרירים אחרים. תרגול זה משפר הבדלים וחוסר איזון בין צדי הפנים, משפיע על קיצורים בעמוד השדרה ומאפשר להעזר בחוזקו של צד אחד כאשר חולשתו של האחר מונעת תנועה מלאה.

עמדות מוצא בתרגול שיטת פאולה/לא רק שכיבה על הגב

אחד העקרונות החשובים בשיטת פאולה הוא תרגול המעודד את הגוף ליצירת קשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. התעוררות הקשרים בין השרירים הטבעתיים מתרחשת במיטבה במצבי שכיבה. לכן תרגול בשכיבה על הגב היא עמדת המוצא הנפוצה ביותר בשיטה. בשכיבה הגוף רפוי יחסית למצבים אחרים, תגובות נוספות המתרחשות במקביל לתרגול המכוון מורגשות ביתר קלות וכן עולה יכולתו הטבעית של הגוף לנוע ללא תכנון. עמדות מוצא המעודדות תנועה חופשית הן לדוגמה: הטייה של הידיים לאחור ואחיזה במיטה בשכיבה על הגב, עצימה חזקה של העיניים. הנחת הידיים על העיניים וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים.  בכל אחת מעמדות המוצא האלו ניתן לשלב תרגילים או לחכות ולאפשר לגוף לנוע באופן לא מתוכנן הנדרש מעמדת המוצא או ממצב הגוף.יש תרגלים שאינם מתאימים לתרגול בשכיבה בלבד , להם נחוצה תנועה כללית של הגוף במרחב. 

מצבי עמידה כעמדות מוצא לתנועה הם: עמידה על ארבע כאשר הברכיים והמרפקים מוחזקים ישרים ללא קיפול תוך כדי העברת המשקל בין הידיים לרגליים. עמידה ישר בעיניים עצומות, עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. עמידה על ארבע והחזקת הקרסול על ידי אחת הידיים. עמידת צפרדע הכוללת הנחת המרפקים על הברכיים,

מובן שמצבו הגופני של המתרגל/ת צריכים להיות גורם מרכזי בבחירת השימוש בעמדות מוצא שונות ובבחירת התרגילים.