הגוף והנפש-כיצד ניתן למנוע החלשות כללית במצבי מוגבלות פיסית וחוסר תנועה

מצבי מוגבלות פיסיים זמניים ידועים כמשפיעים לרעה על מצבה של הנפש. פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו. נוצר מעגל סגור משום שההחלשות הנפשית מקשה על היכולת לפעולות כמו תרגול פיזיותרפי או אחר באופן עצמאי. פעילות גופנית שמתאימה למצבי חולשה פיסיים ומוגבלות יכולה לייצר מעגל חדש של התמודדות נפשית המשליכה על המצב הפיסי ופותחת את המעגל הסגור.

שיטת פאולה מתאימה למצבי מוגבלות משום שתרגילים רבים מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ. השיטה מבוססת על ההנחה שהפעלת שרירים טבעתיים חזקים שלא נפגעו יכולה להשפיע ולהניע שרירים חלשים או פגועים. התרגול מעלה את מצב האנרגיה הכללי של הגוף, מונע החלשות של השרירים בגוף כולו עקב מיעוט תנועה והחלשות של איברים פגועים. אם השריר שנפגע ניתן להפעלה מתוך השרירים הטבעתיים הפעולה משפרת את זרימת הדם ומפעילה אברים שאיננו מודעים להם.

תרגילים לטיפול בעצירויות, בכאבים בסוגר האחורי ובאי נוחות במערכת העיכול

 :

• ·        כיווץ השפה התחתונה של הפה, ניתן להיעזר בצביטת השפה עצמה או תחתיה בעזרת שתי אצבעות על מנת לחוש את האזור ואז להניח לאצבעות ולנסות ליצור את הכיווץ בלעדיהן. אין צורך למנוע תנועה בשפה העליונה אלא להתרכז רק בשפה התחתונה וכך ליצור תנועה אחרת מזו המתרחשת כאשר מניעים את שתי השפתיים יחד.

·        כיווצי ספינקטר אחורי או כיווצים של הסוגר האחורי בנפרד מהקדמי ע"י דחיפת העקבים כלפי הרצפה והרמת הבהונות.

• כיווצים של הסוגר הקדמי בנפרד מהאחורי ע"י לחיצת בהונות הרגליים כלפי הרצפה במהלך הכיווצים

איור של עמוד השדרה להדגמת קשרים עצביים בגוף ובסוגרים

עמוד השדרה כולל יציבות וגמישות בזכות השילוב בין חוליות המסודרות באופן צפוף וברמה אחידה לבין שלושת השקעים שבהם יש יותר תנועה. השקעים שיוצרים גמישות הם לרוב האזורים שבהם יש בעיות, שלושת השקעים נמצאים בגב התחתון, בין השכמות (שם השקע הוא כלפי הצלעות ומראהו כלפי חוץ הוא בליטה), ובצויאר.
באיור זה ניתן לעכוב אחר עצבים שנמצאים בחלקם התחתון בעקבים ומגיעים לאזור הסוגר האחורי ולזנב עמוד השדרה. זו הסיבה שהפעלה נכונה של הסוגרים מחזקת את עמוד השדרה ושתנועה בעקבים בתרגול ובהליכה מסייעת לעיכול תקין.

הסברים על הסיבות ליעילות שיטת פאולה מפי פרופ. יוחנן גולדהמר יבל"חא ושלומית יום טוב ז"ל

פאולה גרבורג שיצרה את שיטת פאולה הייתה אדם שחשב לפי עקרונות מערביים, היא שאפה להכרה של הממסד הרפואי ולמרות זאת לא הסבירה בעצמה את הקשר בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם, היא הסתפקה בהסברו של פרופ. יוחנן גולדהמר בפתיחה לספרה "סוד השרירים הטבעתיים". פרופ. יוחנן גולדהמר לא הסביר את מהות הקשר אך כתב שהקשרים בין השרירים הטבעתיים הרצוניים מוכרים לרפואה מזה שנים רבות, לעומת זאת השפעתם של השרירים הרצוניים על שרירים בלתי רצוניים ופנימיים כגון: מערכת העיכול, מיקום הרחם והשלפוחית אינם מובנים למרות שרופאים שעקבו אחר התופעה מצאו הוכחות להשפעה.
לעומתו בדקה שלומית יום טוב ז"ל מורה לשיטת פאולה את האופן שבו פועלים הקשרים בעזרת בני משפחתה, שיש להם ידע בהנדסה, שלומית מצאה כי התנועות החזרתיות עוברות לעמוד השדרה וממנו לאברים אחרים לרוב לשרירים טבעתיים הזקוקים לכך במיוחד. הסבר זה מסייע למטפלות בשיטת פאולה להבין מה הם השרירים החלשים שהמטופלים לא מודעים להם.
האיורים שבראש העמוד מדגימים שני תרגילים שקל יחסית לראות בפעולה, מומלץ למתרגלים של השיטה לא להחזיק תנועה אחת מתוך תרגיל זמן ממושך יותר מזה שנוח להם ויחד עם זאת להישאר בתרגיל ככל שניתן יותר זמן. בתרגילים המודגמים כאן הכונה לשחרר את האחיזה ולחזור עליה שוב ושוב משום שהחזרתיות מאפשרת כאמור לתנועות עמוד השדרה להשפיע על שרירים טבעתיים אחרים.

ימי קורונה בראי שיטת פאולה

  אלו הם שקי קפה שנאספו לפני ימי הקורונה,בתקוה שהאספקה הדרושה לנו תימשך

 עד שנצטרך לשאת מים או קמח על ראשנו ננסה לחזק את רצפת האגן

לא רק סוגי הפירות ומראם בכף היד יכולים להרגיע גם מנח היד. למעוניינים מומלץ במקום ליצור את המנח דרך חיקוי לקשור את האצבע החמישית מעל הרביעית בפלסתר כשגב היד מופנה לרצפה. מנח שתי האצבעות יחד מחייב שינוי באצבעות האחרות ויוצר שקערורית בשקעי כפות הידיים

מדוע כדאי לחזק את רצפת האגן דרך תרגול שיטת פאולה?!

בין השרירים הטבעתיים כגון: עיניים, נחיריים, פה, לשון וסוגרים מתקיימים קשרים תנועתיים. הקשרים עוזרים להניע את שרירי רצפת האגן ללא הפעלת כוח ומפתחים ערנות לתחושות מדויקות.

כיווצים והרפיות, מגע בין אצבעות הידיים, תנועות הלשון, כולם מעלים את יכולת הריכוז הכללית של האדם ביחס לגוף ועוזרים להתרכז בתחושות שבסוגרים.

ככל שאנו לומדים את גופנו מתוך מחקר עצמי כך הולכות ונוספות אסטרטגיות שקל לזכור ולהפעיל ביום יום. הן במצבים גבוליים ומביכים והן מתוך ערנות לסימנים מוקדמים וליכולות שליטה עצמית.

למרות שבשיטת פאולה לא נעשה שימוש באביזרים הדוגמאות לתנועות אלו ברורות יותר בעזרתם. לכן אדגים עכשו כמה תרגילים: כיווץ הפה על ידי הדגמה עם קשית, אגרוף ידיים לסרוגין בעזרת כדורים, תנועה לא מתוכננת מתוך שקעי כפות הידיים בעזרת מדבקות,

כל אדם מגיב באופן ייחודי לו לתנועות ולתרגילים. יש אנשים שללא הכונה אינם חשים קשר בין תנועות השרירים הטבעתיים ואחרים יכולים כבר במפגש הראשון לחוש שרירים פנימיים כשהם מניעים את העיניים, הפה, אצבעות הידיים והלשון.

הפה ותפקודו בשיטת פאולה

הפה כולל השפתיים, הלשון, השיניים והחיך נתפסים בחשיבה על גוף האדם בדרך כלל כאברים המיועדים רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור ועוד. זהו אחד האברים הנמצאים בשימוש רצוף בין אם מודע או מודע חלקית ובשונה מאברים אחרים קשה להרפיה ומנוחה. אנשים רבים מגלים במהלך תרגול שיטת פאולה שצורות חדשות של תנועות הפה משפיעות על תחומים רבים בגופם ובחייהם גם משום שהם לומדים להכירו וגם משום שקל ללמוד להרפות את הגוף כולו דרך הפה. לעתים הנטייה לשמור על אחיזה או סגירה קבועים של הפה על רקע חינוך להתנהגות חברתית מכובדת מעוררת מתח הן במקום עצמו והן באברים הקשורים אליו כמו העורף והצוואר. ולעתים היא ביטוי למתחים אחרים. ההיכרות עם שחרור מתח כללי דרך הפה יכולה לשנות את איכות חייו של המתרגל במספר תחומים כמו שחרור עצמי של מתחים על רקע רגשי ומחשבתי, יציבות השלד, כאבי גב או תפקוד מערכות פנימיות. שילוב הפה בהקשר של תנועה נעשה בעיקר כדי להיעזר בתרגילי הפה לטיפול בבעיות עורף וצוואר.

שיקום תנועה בגפיים בשיטת פאולה

תנועת אבר אחד למען השבת יכולת התנועה של אבר אחר נעשית בשיטת פאולה באמצעות תנועה חופשית וקשרים בין אברים. כאשר אדם נמצא במצב שאחת הרגליים נעה באופן תקין והאחרת נגררת, מתקשה להתרומם או ליזום תנועה ניתן להניע את היד בצד הרגל הנגררת באופן דומה לתנועה הרצויה. הדבר מעודד תנועה חדשה ברגל שתנועתה משובשת.תנועת ידיים באופן המדמה את תנועת הרגליים וארגון הרגליים לתנועה חדשה מבוססים על הקשר העצבי בין הידיים לרגליים.

סגנון טיפול דומה אך שונה במעט מתאים להפעלת אצבעות הידיים כשהבהונות מתקשות לנוע או להיפך. דבר זה ניתן לתרגול בשכיבה ובישיבה לפני שעוברים להליכה.

מגע בשקעים בכפות הרגליים והידיים כדי שהרגליים או הידיים ינועו ללא תכנון מבוסס על עקרונות מוכרים בשרירים הטבעתיים ותואר בכמה מאמרים.  התנועה המזדמנת לאבר החלש יחסית נובעת מתגובתו לתנועת האבר המניע אותו ולטיב הקשר בין השניים. בהדרגה משפיעה תנועה זו על טיב התנועה העצמית של האבר המונע.

טיפולים בשיטת פאולה ושיפור מצבם של אנשים הסובלים מקשיים בהליכה

קשיים בהפעלת הגפיים והגב על רקע קבוצה ניכרת של ארועים, כגון: פציעות זמניות, מחלות שרירים, מחלות כרוניות, תגובות מאוחרות לפוליו או לשיתוק מוחין יכולים להשתנות לטובה בעזרת טיפולים בשיטת פאולה

היעילות של שיטת פאולה בענין זה נובעת משילובה בדמיון מודרך ובעידוד תנועה דרך תנועת אברים שפעילותם תקינה יחסית. הקשר בין הידיים והרגליים מאפשר ללמוד להניע את הרגליים באופנים מגוונים בעזרת תנועת הידיים. תרגיל כמו אגרוף יד יד לסרוגין גורם לפעמים לרגליים לנוע בתגובה לתנועות הידיים. רוב האנשים שמוגבלים בתנועות הרגליים יכולים לעשות פעולות אלו בקלות במצבי שכיבה וישיבה. לאחר תרגול בישיבה או שכיבה כדאי לבדוק באיזה מצב עמידה יכול המטופל להיות ולנסות לארגן תנאים מתאימים לתרגול המודגם. 

אכילה, שתייה, ופעולות בסיסיות אחרות-הבנת החוקיות

 אכילה, שתייה ודיבור נעשים בעזרת הפה. צפייה, מעקב ושמירת מרחק בנהיגה וביחסים נעשים בעזרת העיניים, התרוקנות, יחסי מין ולידה מפעילים את שרירי רצפת האגן.

כולן פעולות שמערבות חושים ושרירים. לרוב אם חושבים עליהן מרכזים את תשומת הלב בהן בפני עצמן. (מלבד רגעים שמתעורר בהם פחד מתפקוד לא תקין)

הצורך בתפקוד החושים והשרירים שהוזכרו עד כה בסיסי ומובן לנו מאליו ואפילו דמיון או ניסיון לתפקד בעיניים עצומות מלחיץ. רובנו מבינים את העדר היכולת להפעיל שרירים אלו כתלות באחר, כהעדר עצמאות בסיסית. אמנם היחס הזה קשור בחינוך ובחברות המודרניות בחינוך רב דורות ולכן קשה לנתקו.

כאשר נבנית מודעות לשרירים אלו כחלק ממערכת הקרויה השרירים הטבעתיים משתכללת דרך השימוש בהם.

 הפעלת אותם השרירים:פה, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד מיועדת בין השאר להבנת הקשרים בין השרירים ולשימוש בהבנה זו איש לפי צרכיו. תרגילים המעודדים "פתיחות"- של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים משנים את ההרגשה הכללית של הגוף במצבים שמתעורר כאב, כשרוצים להגיע לרגיעה, לתשומת לב, ועוד

בנוסף הפעלה של הפתחים ע"י כיווצים והרפיות משפיעה על צורת היציבה, מפתחת יכולת להרפיה, פותרת בעיות גב ומביאה לשיפור ולשכלול התפקוד של מערכות פנימיות כמו מערכות העיכול, השתן והנשימה.

הגמשת שרירי רצפת האגן

תרגילים המעודדים הפעלה של כל הגוף או מקשרים בין שרירי השלד והשרירים הטבעתיים מאפשרים לחוש שחיזוק רצפת האגן ואימונה הם יותר מתרגיל מקומי, הם משפיעים באופן כללי על מצב הגוף.

לדוגמה: "ברכיים מוחזקות אל הבטן כך שכל יד מחזיקה לחוד את הברך שבצידה. ההפעלה המוצעת היא למשוך לסירוגין כל יד וברך לצורך קירוב הברך אך הגוף אך לא בהכרח למרכז הגוף.  במהלך התרגול כדאי להוסיף תנועת פוינט ברגל ולבדוק אם הפוינט וקירוב הרגל לסרוגין מפעילים את הסוגר כל פעם בצד אחר, כדאי לחשוב על הסוגר הקדמי כמו על הפה. אין צורך לנטרל תנועה בצד שאינו פעיל.

ניתן להניע את הראש לצד הרגל והיד הפעילות ולבדוק אם יש בכך עזרה לתנועה כולה

"תקשורת" בין שרירים טבעתיים וחלקי גוף שאינם מוגדרים טבעתיים

הצילום מדגים פעילות עם תינוקת, לחיצת האצבעות של המטפלת בשקעי כפות הידיים של התינוקת נועדה לעורר תנועה בכפות הרגליים והידיים בפרט ובגוף בכלל. תינוקות הנוטים לסבול מעודף גזים בבטן שאינם משתחררים וגורמים לכאבים יכולים להגיב בשחרור גזים למגע שכזה גם אם הוא נראה רחוק מאזור הבטן לאדם שאינו מכיר את שיטת פאולה.
מבוגרים שגופם רגיש פחות מזה של תינוקות יכולים לחוש את השקעים על ידי לחיצה חוזרת בהם או תנועה שאינה מתוכננת. ברוב המקרים המטרות של מגע בשקעים קשורות במצב כפות הידיים או הרגליים, בכאב באזורים הקרובים לשקעים כמו כיווץ שרירים באמות הידיים ובכאבי גב.
במצבים שיש צורך לעודד תנועה אצל תינוקות המבוגרים לוחצים בעדינות לפי תגובת האבר (כף רגל או כף יד או שניהם) בגוף התינוק או הפעוט. הלחיצות יכולות כאמור לעודד תנועה, שחרור גזים או חיזוק פריסטלטיקה ועוד...

החזקת הצואר ותנועתו הבריאה

לפנינו צילום היסטורי חשוב ביותר
הוא מעניין גם במובנים הפסיולוגיים ובמיוחד לחינוך עצמנו לתנועה בריאה
בנימין זאב הרצל המצולם כאן מטה את גבו כשהוא נשען על מעקה באופן נכון לשמירה על איזון הגב
אך את הצואר הוא "שובר" חלקית במובן שאינו מאפשר לו להיות המשך של הגב. סביר שיש סיבה לדבר נוסף לחוסר מודעות, הרצון להסתכל על חפץ או אוביקט שדורש תנועת צואר מסוימת.
מי שמצב הצואר מעניין אותו יכול לשחק עם מיקומים שונים של העיניים שאינם מחייבים את הצואר להיות מקובע או תנועות צואר בקצב המשנה את המנח שלו יותר ממה שאנו רגילים אליו.

הדגמה מתרגול שיטת פאולה בצילום

זו הדגמה לתרגיל שההוראה לגביו היא ללחוץ בשקעי כפות הידיים, ולחפש תנועה שמאפשרת להרגיש את המקום ללא מגע. ניתן כמובן לחזור וללחוץ על השקעים כשאין תחושה ברורה של המקום.
בצילום בוחרת המתרגלת בשלב זה להיות במיקום קבוע של המרפקים וכפות הידיים, ההבדל בין יד ימין ויד שמאל מעיד על חיפוש המיקום שיקל על התחושה להיות נוכחת בגוף. יש אנשים שמעדיפים להניע את הידיים לכיוונים רבים באויר ואחרים שמחפשים יותר תנועה סביב השקעים בלבד. 

שיטת פאולה כדרך התמודדות עם מוגבלות פיסית

מצבי מוגבלות פיסיים ידועים כמשפיעים לרעה על מצבה של הנפש. פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו. המודעות לכך קשורה גם לכל אדם ואישיותו וגם לפעילות פיסית קלה. ( הכונה להתאוששות מניתוחים, צורך להיות בגבס, זמן ברור בעיה רפואית לא ברורה)

פעילות גופנית שמתאימה למצבי חולשה פיסיים ומוגבלות יכולה לייצר מעגל חדש של התמודדות נפשית המשליכה על המצב הפיסי.

שיטת פאולה מתאימה למצבי מוגבלות מכאלו ום שתרגילים רבים מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ. השיטה מבוססת על ההנחה שהפעלת שרירים טבעתיים חזקים שלא נפגעו יכולה להשפיע ולהניע שרירים חלשים או פגועים במיקום אחר בגוף. בין אם המקום הפגוע הוא שצריך לפעול ובין אם אזורים אחרים בגוף התרגול מעלה את מצב האנרגיה הכללי של הגוף, מונע ניוון של האיברים הפגועים משום שפעולתם העקיפה מקבלת יותר זרימת דם מאשר במצב נטול תנועה כלל, ומפעיל אזורי קיום בלתי מוכרים לגוף.

אחרי ההבנה ולפניה-החזקת הפה סגור והדוק כהרגל יוצרת מתח מיותר בצואר ובלסתות

מי מבין את שיטת פאולה

מעט אנשים מבינים את שיטת פאולה על בסיס הסברים ולפני שהתנסו בה בכמה מפגשים. סביר שהדברים נכונים גם לגבי שיטות נוספות. הייחודי לשיטת פאולה בעניין זה קשור בתגובות הבלתי צפויות של הגוף. יש אנשים שגופם מבקש תנועה ונענה לטריגרים ששיטת פאולה מציעה באופן מהיר ויש אנשים שגופם לא מגיב לאתגר בלי קשר לצורך בתנועה.
המטפל/ת יכול לסייע ולתת למטופל טריגרים חדשים ובעלי אופי שונה אך לא תמיד התגובה תהיה בקצב שמתאים למטופל. כל עוד החויה תישאר כאוסף תרגילים תחסר הבנה מסוימת לגבי התנועה החופשית והעצמית של הגוף.

שחרור רצפת האגן והפתחים לצורך חיזוקם

כנהוג בשיטת פאולה תרגול מרחוק הוא חלק בלתי נפרד מהתנועה ויעיל כמו הפעלה ישירה.

פתיחה של הפה היא דוגמה לאפשרות שחרור מרחוק. לכאורה זו פעולה שגרתית ומוכרת בתפקודים רבים. אך אנו לא נוטים לעשותה באופן מכוון. אם פותחים את הפה מעבר למידה הרגילה ובצורות שונות. כמו להרחיק את השפה העליונה מהתחתונה עד כמה שניתן יותר, חשים מתח או מאמץ וכדאי להפיגו  על ידי חשיבה לרוחב כלומר לכוון את הפתיחה לשני צדי הפה. אם פותחים לאורך ולרוחב באותו זמן וחוזרים כמה פעמים על התרגיל ניתן לשנות את צורת הפתיחה ע"י כך שמשנים את סדר הכיוונים

אפשרויות נוספות להביא לפתיחה הן: דחיפת הלשון כלפי מטה כלומר על ידי הנחתה בין השיניים התחתונות לחניכיים, כך שהלשון דוחפת את הלסת והפה נענה. שחרור הלשון יגרום לפה להיסגר מעצמו. 

 ניסיון להרחיב את הסוגרים שברצפת האגן מוטב שיעשה בעזרת דמיון או שרירי הפנים. זו פעילות קשה יחסית לפתיחות הקודמות מסיבות פיסיולוגיות ורגשיות גם  יחד. צורה אחת להרחבת פתח הסוגר הקדמי היא כאשר הברכיים מתחילות את התנועה. קל יותר לעשות זאת בברכיים עומדות לכיוון התקרה כאשר שוכבים על הגב. במהלך הרחקת הברכיים אפשר לדמיין את הסוגר או את השרירים שסביב.צורה אחרת נעשית כאשר הברכיים מוחזקות ע"י הידיים אל הבטן והידיים מניעות את הברכיים. אפשר לדמיין שהסוגר מנסה להיפתח לרוחב, להחזיר את הברכיים בעזרת הידיים למצב קרוב  ולחזור שוב על הרחקת הברכיים בעזרת הידיים. בשלב זה ניתן להתחיל את התנועה של הסוגר הקדמי ואז להוסיף תנועה דומה בפה.

השואה בין כיווצים לאחר פתיחות כמו אלו שהוסברו כאן לבין כיווצים ללא הכנה יכולה להבהיר לכל אישה את מצב המתח או השחרור של שרירי רצפת האגן וכן לעודד ביטחון בתרגול האישי המתאים לכל אישה.

טיפול בתפקוד מערכת השתן, העיכול, הנשיות ועוד.......

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים, לרוב כתנועה מכווצת ומשחררת או כתנועות פתיחה וסגירה. נוסף לשרירים הנראים טבעתיים כגון: השרירים שמסביב לעיניים, הפה והשרירים המניעים את הפתחים שבתחתית האגן שרירים שאינה נראית טבעתית מקיימת קשרים הדדיים עם השרירים הנראים טבעתיים כגון: שרירי הנחיריים, הגבות, הלשון, שקעי כפות הידיים, כפות הרגליים, השקעים שבמרכז הלורדוזות של עמוד השדרה וקצות אצבעות הידיים..

בגוף בריא פועלים כל השרירים הטבעתיים יחד ומפעילים זה את זה. בגוף שבריאותו נחלשה ניתן לחזק שריר טבעתי שנחלש ולהחזיר אותו בהדרגה לפעולה תקינה על ידי תנועה של שרירים טבעתיים אחרים.

הפעלת הגוף בשיטת פאולה מסייעת להמשכיות התנועתיות במערכות פנימיות ואינה דורשת כוח שרירי. שיפור איכות החיים מתבטא איפה בעצמאות המוקנית למתרגל לתרגל לבד ולשמור על גמישות הגוף ללא מאמץ.

הטיפול בבעיות תפקודיות כולל: שיפור השליטה בשרירי רצפת האגן (צניחת רחם, בריחת שתן, תפקודי מערכת העיכול,) איזון בין צדי השלד, הפגת כאבים ושמירת התפקוד הכללי עם אנשים החולים במחלות כרוניות כולל בעיות בריאות והפרעות במערכת הנשימה.

קופסת עצמות האגן והיחסים בינה לבין אברים פנימיים ופעילות עמוד השדרה

בצילום רואים את מבנה עצמות האגן, למרות שהן נעות יחד כמו קופסה בעזרת מפרקי הירכיים ועמוד השדרה היוצא מהמרכז העליון שלהן. האברים הנמצאים בקופסת האגן מקיימים בינהם מערכות יחסים שמשפיעות לעתים לרעה על התפקוד של אחד או יותר מהם. אלו הם: הרחם, שלפוחית השתן והחלק הנמוך של צינור העיכול.
צניחות ותזוזות שמתרחשות במיקום האברים שבקופסה יכולות להניע אותה לזוית שמשפיעה לרעה על הגוף כולו, תחילה על הגב התחתון ואחר כך על זוית התנועה של עמוד השדרה.
זו אחת הסיבות שיש חשיבות לשמירת החוזק והגמישות של שרירי רצפת האגן.