שיטת פאולה והתאמתה לטיפול בילדים

שני כללים פשוטים נדרשים למטפלים בשיטת פאולה בבואם לעבוד עם ילדים: יצירתיות והעברה של תרגילים מובנים לעולם המשחקים. הדברים נכונים ביחס לטיפול ברוב רובן של הבעיות הנוגעות לשיטה. החל מהבעיות המוכרות יותר כגון: טיפול באסטמה, קשיי שליטה בסוגרים ועקמת. כולל הנושאים המוכרים פחות כקשורים לילדים כגון: דלקות חוזרות בשלפוחית, עצירויות כרוניות בשלבי הגמילה מטיטולים,

ילדים לא מעטים הסובלים מבעיות אלו ואחרות נוטים לאי יציבות בתנועת השלד ברמת מינורית. אי יציבות כזו מתבטאת בתופעות כגון: הטיה של הגוף לאחד הצדדים ללא רקע כמו עקמת, הטיה מוגזמת של הכתפיים כלפי מרכז הגוף כלומר לפנים, ועוד. תופעות אחרות שאינן ניכרות לעין הן שליטה חלקית בפה או בשפתיים, הבדלים ביכולת להפעיל את העפעפיים בתנועה נפרדת כלומר לסרוגין, קשיים לחוש את הלשון בכל טווח התנועה שלה בפה ועוד.

תופעות אלו אינן בעייתיות כשלעצמן ולעתים מתארגנת בגוף במהלך תהליך הגדילה דרך איזון ופיצוי המשלימה את העדרן. הזכרתן כאן נועדה להצביע על היותן חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול המתקיים בשיטת פאולה, כולל מצבים שבהם הטיפול ממוקד בבעיה כמו קשיי שליטה בסוגרים.

הרקע לקשיי שליטה בסוגרים הוא בחלק ניכר מהמקרים קושי לחוש ולמקד את התחושות השולטות על התנועה בסוגר. מובן שלאחר שחוו הילד או הילדה חויות "כישלון" כלשהן הנכונות להתנסות מחדש נמוכה ביחס לנכונותם בשלב הגמילה הראשונים. ההעזרות המוצעת בשיטת פאולה לחוש את האזור על ידי הפעלת שרירים טבעתיים כגון הלשון ולהניעה באופן הממקד את התחושות באזור הסוגרים מעלה את הרגשות השליטה וממקד את התחושות.

הטיפול בהבטים רגשיים ופיסיולוגיים במשולב בשיטת פאולה

העיסוק בפתחים שבתחתית רצפת האגן במפגש שבין המטפל/ת והמטופל/ת מתרחש במיטבו אם יש בסיס לאמון של המטופל/ת במטפל/ת. זוהי הצהרה שנכונה לגבי עבודה בשיטות רבות אך ייחודה בתחום שיטת פאולה הוא משום שככל שהמטפל/ת מנוסים בסוגי תופעות שיכולות להתאים לנעשה בגופו של המטופל/ת כך עולה יכולתם לסייע. יכולת המטופלים לשתף נבנית מטבע הדברים בהדרגה אלא שלא כמו בטיפול רגשי  ההדרגתיות והאמון הולכים ומתחזקים ביחס תואם לשיפור במצב הפיסיולוגי של המטופל. כלומר הצלחתו של המטפל/ת מתבססת פעמים רבות על נסיונו והשערותיו ולא על המידע שניתן לקבל מהמקרה הפרטי שלפניו.

לא פעם היכולת לפנות לטיפול נובעת מיאוש, מידת המועקה מהמצב, היקף ההפרעה של התופעה על חיי היום יום. זאת משום שבאופן טבעי נוטים אנשים רבים לשמור את מצוקותיהם בתחומים האינטימיים לעצמם, רוב הארועים הקשורים בתחומי הפתחים הם אינטימיים. המטופלים והמטפלים נמצאים לא פעם במצב שווה מבחינת יכולתם לעמוד מול מורכבות התופעה ולגלות טפח אחר טפח את הייחודי להופעותיה אצל היחיד שהיגיע לטיפול. יתרונו של המטופל/ת על המטפל/ת הוא הכרותו עם דקויות התופעה. המטפל מצדו מכיר את התופעה ברמה המקצועית כלומר לאחר שהתנסה בהתמודדות עימה אצל מטופלים אחרים ויש להניח שהצליח עם רובם, הוא נושא בכליו שלל עצות וכלים אך ההתאמה המדויקת מבוססת על מידת הפתיחות של המטופל/ת ויכולתו לשתף ולכן ניתן לראותם במצב שווה. עבודתם בתחום גוף ונפש משולבת באמון שנוצר בינהם, ככל שמתפתח מצב חדש בגופו של המטופל כך יכול גם להתפתח מצב חדש בנפשו ולהיפך, האמון מפתח יכולת להבין את הצדדים הרגשיים של התופעה ולהתייחס לצדדים שאינם פיסיולוגיים בלבד.

במה מטפלת שיטת פאולה ולמי היא מתאימה?!

• תרגול שיטתי בבעיות גב צוואר וראש.

• נושאים הקשורים למיניות- וגיניסמוס ווסטיבוליטיס

• במהלך הריון קל לשמור בעזרת שיטת פאולה על יציבות השלד ומניעת כאבי גב, מניעת עצירויות ובעיות בשלפוחית השתן,
•  הכנה ללידה וחיזוק רצפת אגן- לאחר הלידה.

• השיטה עוזרת לשיקום: לאחר תאונות, שיתוק בעצב הפנים( פציאליס), שיתוק מוחין, ארוע מוחי.

• מערכת הנשימה, בעיות עיכול, שיקום לאחר ניתוחים בפי הטבעת,

• שמירה על מצב תקין של רצפת האגן

• איזון רצפת אגן: קשיי שליטה על הסוגרים, צניחת רחם, צניחת שלפוחית, צניחת דופן הנרתיק.

• לימוד תנועתיות עדינה למפרקים משפרת מצבם של חולי דלקות פרקים.

תרגול תנועת אצבעות ובהונות כמניפולציה להפרדה בין הסוגרים בשיטת פאולה

האיורים מדגמים תרגיל ללימוד ההפרדה בין הסוגרים

האיור מציע להעביר את כפות הרגליים בין שני מצבים, לחיצת האצבעות אל הרצפה והרמת העקבים כדי לעודד תחושות בסוגר הקדמי ולסרוגין לחיצת העקבים אל הרצפה והרמת הבהונות כדי לעודד תחושות בסוגר האחורי.

תרגול שיטת פאולה בתנועות הידיים משפיע למרחוק

תרגול אגרוף ידיים לסרוגין משפיע על הגוף בהתאם לעמדת המוצא כגון: שכיבה על הגב, ישיבה ללא תמיכת הידיים, ישיבה עם תמיכת הידיים, עמידה ועוד.
ההמלצה בכל עמדות המוצא היא לחפש את המקום הדרוש לגוף על ידי העברת הזרועות בזמן התרגול בין כמה מקומות. פרישת הידיים לצדדים בגובה הכתפים תשפיע על הגב העליון, כשהידיים לצידי הגוף וקרובות לו תהיה יותר השפעה על  הגב התחתון. כיוון כפות הידיים ישנה גם הוא את אזור ההשפעה.
האיור בעיגול מתאר אפשרות לאגרוף חלקי ולא חזק שיש לו יתרונות למתרגלים מתחילים כדי לא להפעיל כוח מוגזם בשעת תרגול

הפעלת שקעי הגוף ותנועה חופשית מתוכם

התמונה מציגה את אחד המצבים שנוצרים כאשר מנסים לחוש את שקעי הידיים לאחר מגע בהם. ההצעה בתרגיל זה היא ללחוץ בעזרת אצבע בשקע היד ולתת לתנועה לאפשר לנו לזכור או לחוש את המקום.
התרגול מעודד תנועה חופשית של הידיים, הזרועות, הגב ועוד

שרירים טבעתיים ומערכות פנימיות

תרגול השרירים הטבעתיים ואימונם מחזקים את היכולת של שרירים אלו. נוסף לכך משפיעה התנועה של כיווץ ושחרור שרירים אלו על רמת התפקוד של המערכות הפנימיות כגון הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול והמערכת הגניקולוגית. עד כה לא נמצא הסבר לתופעה שהמעקב אחריה כלל רופאים בתחומים גניקולוגיים ואחרים.

אחד המקרים נצפה במעקב אולטרסאונד אחר אישה שתרגלה כיווצים קלים של העיניים כאשר האולטרסאונד הראה את השינויים בכיווצי הרחם בין מצב שכלל תרגול למצב שלא נעשה בו תרגול.

תרגילים משיטת פאולה לטיפול בעצירויות כרוניות

•     כיווץ השפתיים והפה כלפי חוץ כדוגמת נשיקה תוך חזרה מונוטונית על הפעולה.
•      כיווץ השפה התחתונה של הפה (התרגיל מארגן צורת התכווצות של שתי השפתיים דרך התכוונות להפעלה של השפה התחתונה ללא תשומת לב לשפה העליונה.) כדי להבין את דרך הכיווץ ניתן להיעזר בצביטת השפה במרכזה. צביטה בעזרת שתי אצבעות מעוררת את ההרגשה הדרושה ומאפשרת למתרגל להתכוון לכיווץ דומה ללא עזרת האצבעות.
•     כיווצי ספינקטר אחורי ( כינויו של הסוגר האחורי במושגי שיטת פאולה) בנפרד מהספינקטר הקדמי על ידי דחיפת העקבים כלפי הרצפה והרמת הבהונות.
•      כיווצים של הספינקטר הקדמי בנפרד מהאחורי על ידי לחיצת בהונות הרגליים כלפי הרצפה במהלך הכיווצים.
•      כיווץ ומתיחה לסירוגין של כפות הידיים והאצבעות. בזמן שאצבעות יד אחת נפשקות ומתרחקות אלו מאלו היד האחרת מתאגרפת. מומלץ לבצע את התרגיל כשגב היד מופנה אל הרצפה אם הוא נעשה בשכיבה, ביצועו יכול להיות יעיל במצבי ישיבה ועמידה משום שתפקידו להעלות את יכולת ההתכווצות הכללית של הגוף.