שקט נפשי בעקבות תרגול שיטת פאולה

אנשים לא מעטים המתרגלים את שיטת פאולה באופן קבוע חווים רגיעה, עלייה ביכולות הריכוז ומרכוז. חלק מהתופעות מובנות וחלק אחר קשה להסברה. הסיבות לרוגע הנוצר בעקבות תרגול שיטת פאולה הן בין ההרגשות שקשה להסביר שכן יש אנשים שהתנועות האיטיות מעוררות בהם חוסר שקט, אך אלו שאינם בטוחים בתנועה מתחזקים ברמה הרגשית עקב האפשרות לחזור על תנועה באופנים שונים ללא הקפדה על צורה הנבדקת על ידי מישהו אחר והרגשה של התעוררויות גופניות נוספות.

התרגול אינו מיועד רק למי שמתקשה בתנועה לא למי שחווה חוסר שקט או למי שאין לו ביטחון בתנועה, המצבים נוצרים הן בזכות היחסים עם המטפל/ת והן בזכות ההכרות עם סגנון חשיבה שונה שהשיטה מאפשרת.

עקרונות מובילים בצורת התרגול של שיטת פאולה

אחד העקרונות החשובים בשיטת פאולה הוא תנועה המעודדת את הגוף ליצירת קשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. התעוררות זו מתרחשת במיטבה במצבי שכיבה, לכן, שכיבה על הגב היא עמדת המוצא הנפוצה ביותר לתרגול השיטה. בשכיבה הגוף רפוי יחסית למצבים אחרים, לכן מקובל שהתגובות הנוספות לתרגול המכוון יתרחשו ביתר קלות בשכיבה. כמו כן יכולתו הטבעית של הגוף לנוע ללא תכנון עולה בשכיבה. במסגרת השכיבה על הגב ניתן להוסיף עמדות מוצא המעודדות תנועה חופשית המתאימה לתרגיל המיועד לדוגמה: הטייה של הידיים לאחור ואחיזה בראש המיטה,(לפני תרגיל שמזמין הרמה לא מתוכננת של הגב) כיווץ חזק של העיניים. הנחת הידיים על העיניים וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים כשהידיים מופנות מהצדדים החיצוניים של הברכיים. (כאשר הידיים היו פעילות בתרגיל הקודם ואנו רוצים לשחרר את הגב והאגן)  בכל אחת מעמדות המוצא האלו ניתן לשלב תרגילים או לחכות ולאפשר לגוף לנוע באופן לא מתוכנן הנדרש מעמדת המוצא או ממצב הגוף.

המודעות לשרירים הטבעתיים משפרת את תפקוד הגוף

 אכילה, שתייה ודיבור נעשים בעזרת הפה. צפייה, מעקב ושמירת מרחק בנהיגה וביחסים בעזרת העיניים, התרוקנות, יחסי מין ולידה מפעילים את שרירי רצפת האגן.

כולן פעולות שמערבות חושים ושרירים. לרוב אם חושבים עליהן מרכזים את תשומת הלב בהן בפני עצמן. (מלבד רגעים שמתעורר בהם פחד מתפקוד לא תקין)

הצורך בתפקוד החושים והשרירים שהוזכרו עד כה בסיסי ומובן לנו מאליו ואפילו דמיון או ניסיון לתפקד בעיניים עצומות מלחיץ. רובנו מבינים את העדר היכולת להפעיל שרירים אלו כתלות באחר, כהעדר עצמאות בסיסית. אמנם היחס הזה קשור בחינוך ובחברות המודרניות בחינוך רב דורות ולכן קשה לנתקו.

כאשר נבנית מודעות לשרירים אלו כחלק ממערכת הקרויה השרירים הטבעתיים משתכללת דרך השימוש בהם.

 הפעלת אותם השרירים:פה, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד מיועדת בין השאר להבנת הקשרים בין השרירים ולשימוש בהבנה זו איש לפי צרכיו. תרגילים המעודדים "פתיחות"- של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים משנים את ההרגשה הכללית של הגוף במצבים שמתעורר כאב, כשרוצים להגיע לרגיעה, לתשומת לב, ועוד

בנוסף הפעלה של הפתחים ע"י כיווצים והרפיות משפיעה על צורת היציבה, מפתחת יכולת להרפיה, פותרת בעיות גב ומביאה לשיפור ולשכלול התפקוד של מערכות פנימיות כמו מערכות העיכול, השתן והנשימה.

החזקת הצואר ותנועתו הבריאה

לפנינו צילום היסטורי חשוב ביותר
הוא מעניין גם במובנים הפסיולוגיים ובמיוחד לחינוך עצמנו לתנועה בריאה
בנימין זאב הרצל המצולם כאן מטה את גבו כשהוא נשען על מעקה באופן נכון לשמירה על איזון הגב
אך את הצואר הוא "שובר" חלקית במובן שאינו מאפשר לו להיות המשך של הגב. סביר שיש סיבה לדבר נוסף לחוסר מודעות, הרצון להסתכל על חפץ או אוביקט שדורש תנועת צואר מסוימת.
מי שמצב הצואר מעניין אותו יכול לשחק עם מיקומים שונים של העיניים שאינם מחייבים את הצואר להיות מקובע או תנועות צואר בקצב המשנה את המנח שלו יותר ממה שאנו רגילים אליו.

תשובות לשאלות חוזרות לפני טיפול בחולשת רצפת האגן

כמה שאלות חוזרות ועולות בעניין טיפול ברצפת האגן בשיטת פאולה אצל נשים שנמצאות בין השלב שבו הן חשות התחלת החלשות ברצפת האגן לשלב שבו הן סובלות מצניחות, קשיי שליטה הליכה תכופה או דחופה. ואלו הן:

1.      האם אצטרך להמשיך לתרגל כל יום כל החיים?

2.      תוך כמה זמן יש סיכוי להרגיש שיפור?

3.      כמה זמן ביום צריך לתרגל?

4.      האם הכרחי לתרגל בשכיבה או שאפשר גם בישיבה?

5.      האם אצטרך להימנע מהרמת משקל או הליכה כל החיים?

התשובות שמתאימות לכולן הן: לא צריך להמשיך לתרגל כל החיים אם מגיעים למצב תקין, הרגשת השיפור או מצב האברים הפנימיים אינה קבועה ותלויה בין השאר ביכולת לשנות אורח חיים, מצב ההתחלה של הטיפול אינו רק המצב של רצפת האגן אלא גורמים נוספים שמפריעים כגון: עצירויות כרוניות, בעיות נשימה, הרמת משקל יום יומית,

זמן תרגול במשך היום הוא בין 20 דקות ל40 דקות לפי מצבו הכללי של הגוף ואפשר לתרגל גם בישיבה למרות שכדאי לתרגל לא רק בישיבה.

אין צורך להימנע מהליכה כל החיים אך רצוי לא לחזור להרמת משקל של יותר מ3 ק"ג

שיטת פאולה כריפוי וכתחזוקה לגוף

שיטת פאולה מיועדת לצרכי ריפוי ולשמירה על אורח חיים בריא גם יחד. תחומי ההשפעה של השיטה מוכרים יותר במצבי שיבוש של מערכות העיכול הנשימה והשתן.  במצבי מעבר הקשורים בגיל אצל ילדים ומבוגרים יכולות להתעורר הפרעות תפקודיות. אצל ילדים הדוגמה הנפוצה היא גמילה מטיטולים שבעקבותיה חלק מהילדים מפתחים עצירויות. בין מבוגרים דוגמאות למצבים כאלו הם לידה ומצבי שינוי ברצפת האגן המתרחשים אחריה. צורך בחיזוק השלד או רצפת האגן לאחר ניתוחים. מניעת נזקים מצטברים הנובעים ממיעוט תנועה עם עלייה בגיל.

השימוש בשיטה כמקדמת אורח חיים בריא נפוץ בין אנשים שנהנים מהתנועה החופשית שהשיטה מזמנת, בין אם מעצם הצורך בתנועה על מזרון ובין אם מתוך הפנמת היכולת ל"טפל בעצמם" כאשר נהיגה ממושכת, ישיבה לא נוחה או מתחים אחרים המתעוררים בגוף דורשים הרפיה.

חולשת שרירי רצפת האגן, תרגול השרירים וניתוחי כריתת רחם

נשים רבות סובלות בעקבות לידות ותופעות גיל המעבר מדליפת שתן, עצירות שתן, עיכול בלתי תקין והדלדלות דופן הנרתיק עד כדי יציאתו מתחומי הנרתיק כגוש מטריד.

אחת הסיבות השכיחות לדליפת שתן הנה תופעה הקרויה צניחת רחם. הרחם והשלפוחית קרובים זה לזה, לכן צניחת רחם משפיעה על מצב השלפוחית.

מחקרים בעולם כולו מראים כי רוב הנשים מטפלות בבעיה כארבע שנים בממוצע לאחר שהחלו לסבול מסמפטומים המפריעים לחיים ביום יום. הדבר גורם לעתים להחמרה שמאריכה את משך הטיפול הרגיל, (פזיותרפיה של רצפת האגן ושיטת פאולה). לעתים ההחמרה מחיבת פתרון ניתוחי. אך הניתוח לא מסייע לשרירי רצפת האגן לשוב לתפקודם המלא והתקין ללא תרגול רצפת האגן. הניתוחים המוצעים לנשים הסובלות מדליפת שתן, או מהתרופפות דופן הנרתיק עד כדי יציאתו מתחומי הנרתיק משנים את מקום האיברים הנידונים אך אין ביכולתם להחזיר את שרירי רצפת האגן לאלסטיות ולחוזק הדרושים לאחר הזנחה של שנים. האכזבה על אף הצלחת הניתוח יכולה להימנע אם אופציית הניתוח תוצג לנשים אלו בשילוב הפניה לחיזוק שרירי רצפת האגן  כהשלמת הפעולה הניתוחית.

ההשפעה של תנועת העיניים על הגוף והנפש

תרגילי עיניים ופנים דרושים הן במצבי חולשה של שרירי הפנים, הן לצורך הפעלה מרחוק של פתחים אחרים והן כדרכי הרפיה וכיווץ של הגוף כולו. קבוצות תרגילי העיניים כוללות סוגים שונים של כיווצים, שימוש בדמיון ועצימת עפעפיים להרפיה ורגיעה והעזרות בתנועות עיניים לשחרור שרירי הצוואר, העורף והגב.

למי ומתי כל אלו נחוצים? מדוע מנסה תאור זה להפריד את התרגול בעזרת העיניים מתרגול פאוליסטי אחר? כיצד ועד כמה יכולים תרגילים באזור מסוים לשנות את  צורת התפקוד של הגוף כולו? 

המצב הקבוע של כולנו הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה קדימה, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות תמיד בתנועה לכיוון אחד-לפנים. מצבים חריגים הם: שינה,  צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה לפנים ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מכיוון קבוע של המבט. אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם אין מצב שבו האדם מניח לעיניו מתוך כוונה מודעת כפי שרבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.

שיטת פאולה כאורח חיים בתמונות

ייחודה של שיטת פאולה בחיזוק שרירי רצפת האגן

החלשות רצפת האגן היא תוצאה של אורח חיים, גיל, לידות ומבנה הגוף. הטיפול בשיטת פאולה מתייחס להגמשתם של הסוגרים ולחיזוקם. שרירי הסוגרים והשרירים של רצפת האגן נעים תרגול שאינו כוחני. הגמשת האזור מסייעת לעתים לחידוד התחושות שמטשטשות בתהליך ההחלשות ונחוצות לחיזוק השרירים באזור. חיזוק רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה מטפל בין השאר בתחושות מעומעמות של שרירי הסוגרים. שליטה חלקית במצבים שבהם נשים מתבקשות לכווץ או להרפות, מעידה לעתים על חולשה ולעתים על העדר דיוק בתחושות. התרגול העצמי הוא חלק בלתי נפרד מחיזוק רצפת האגן ומתהליך השינוי. הוא מיועד למי שמעוניינת לטפל בעצמה בעזרת עצמה. תרגול כזה דרוש הן לחיזוק, הן לעידון ההרגשות והן לשינוי צורת התנועה. שלושת אלו יחד מסייעים לשינוי המצב של רצפת האגן אצל נשים רבות.

נוסף לכל אלו נעשה חיזוק רצפת האגן דרך שינוי אופן התנועה של האגן, לימוד התנועתיות הייחודית לסוגרים, הן בפני עצמם והן בהשפעה ההדדית בינם לבין שרירים טבעתיים אחרים ויצירת תנועה משותפת בין תנועת הגוף והאגן.

תנועה בשיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים, לרוב כתנועה מכווצת ומשחררר או תנועות פתיחה וסגירה. נוסף לשרירים הנראים טבעתיים כגון: השרירים שמסביב לעיניים, הפה והשרירים המניעים את הפתחים שבתחתית האגן (במצבי החלשות), קבוצת שרירים שאינה נראית טבעתית מקיימת קשרים הדדיים עם השרירים הנראים טבעתיים כגון: שרירי הנחיריים, הגבות, הלשון, שקעי כפות הידיים, כפות הרגליים, השקעים שבמרכז הלורדוזות של עמוד השדרה וקצות אצבעות הידיים..

בגוף בריא פועלים כל השרירים הטבעתיים יחד ומפעילים זה את זה. בגוף שבריאותו נחלשה ניתן לחזק שריר טבעתי שנחלש ולהחזיר אותו בהדרגה לפעולה תקינה על ידי תנועה של שרירים טבעתיים אחרים.

הפעלת הגוף בשיטת פאולה מסייעת להמשכיות התנועתיות במערכות פנימיות ואינה דורשת כוח שרירי. שיפור איכות החיים מתבטא איפה בעצמאות המוקנית למתרגל לתרגל לבד ולשמור על גמישות הגוף ללא מאמץ.

הטיפול בבעיות תפקודיות כולל: שיפור השליטה בשרירי רצפת האגן (צניחת רחם, בריחת שתן, תפקודי מערכת העיכול,) איזון בין צדי השלד, הפגת כאבים ושמירת התפקוד הכללי עם אנשים החולים במחלות כרוניות כולל בעיות בריאות והפרעות במערכת הנשימה.

קבוצות בשיטת פאולה- הדרכה וטיפול בבעיות גב ושלד וחיזוק רצפת האגן

המושג "מורה" בהבדל מ"מטפל" מקובל בכמה שיטות ריפוי כמו שיטת פלדנקרייז, שיטת אלכסנדר ושיטת פאולה. מעבר לעניין המסורתי הטמון בכך קיימת כמובן עמדה חשיבתית שונה וייחודית בהשוואה לשיטות המשתמשות במושג "טיפול", כוונת היוצרים הייתה ועודנה לומר שהאדם המגיע ל"שיעור" או למפגש בתחומים המדוברים לומד להיות עצמאי בשימושיו בשיטה ויותר מזה מיישמה הלכה למעשה בפרטים שונים ורבים של חייו וברצף התנהגותו הגופנית. גם אם יש בדבר קושי בשלבי ההכרות הראשונים עם השיטה וגם אם התכוון הלומד להיות פסיבי יותר משהשיטה מאפשרת אין ספק שהשתתפותו בתהליך היא חלק בלתי נפרד מהשינוי הגופני המזומן לו ובכך הוא מכין עצמו לעצמאות גופנית בטיפול בבעיותיו.

דרכי הפעולה של שיטת פאולה בגוף הבריא ובגוף המשתקם

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים. נוסף לשרירים הנראים טבעתיים כגון: השרירים שמסביב לעיניים, הפה והשרירים המניעים את הפתחים שבתחתית האגן, קימת קבוצת שרירים שמקיימת קשרים הדדיים עם השרירים הנראים טבעתיים כגון: שרירי הנחיריים, הגבות, הלשון, שקעי כפות הידיים, כפות הרגליים, השקעים שבמרכז הלורדוזות של עמוד השדרה וקצות אצבעות הידיים. התנועה של השרירים הטבעתיים היא כיווץ ושחרור או פתיחה וסגירה.

בגוף בריא פועלים כל השרירים הטבעתיים יחד ומפעילים זה את זה. בגוף שבריאותו השתבשה ניתן לחזק שריר טבעתי שנחלש ולהחזיר אותו בהדרגה לפעולה תקינה על ידי תנועה של שריר טבעתי תקין אחר. במהלך תרגול השיטה עוקבים המתרגלים והמורים כיצד פעולת שריר אחד משפיעה על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. פעמים רבות תנועה אחת יכולה להניע כמה שרירים טבעתיים ולגרום לתנועה כללית בגוף עד כדי מעבר מעמדת מוצא אחת לאחרת.

נקודת המוצא לתנועה והתרגילים שמכוונים לכיווצים ולהרפיות, נמסרים לתלמיד שמניע את השריר הטבעתי שבו מתחיל התרגול באופן רצוני וחוזר. תנועה זו משפיעה על מערכת השרירים הטבעתיים כתגובת שרשרת בגוף כולו, לרוב מתחילה התגובה הספונטנית באזור הגופני שזקוק לשיקום ללא קשר מחייב לתרגיל או לשריר שתורגל בדרך רצונית. ההיצמדות לתנועות מונוטוניות משחררת את המוח מפעילות מחשבתית אחרת ומניעה את הגוף באופן משתנה ונטול תכנון.

השפעת תרגילי פאולה על קמטים אצל נשים

העיניים, הנחיריים, והפה הכולל השפתיים והלשון, כולם שרירים טבעתיים הנמצאים בפנים. מקצת מהנשים המתעניינות בהשפעת תרגילי שיטת פאולה על היווצרות קמטים בפנים מגלות שברוב המצבים המימיקה של התנועות שאנו מורגלות בהן משפיעה על קמטים יותר מתנועות חדשות כמו תרגילי שיטת פאולה.
אין כלל הנכון לכל הנשים משום שקבוצה גדולה של משתנים מתחומים אחרים משפיעה על היוצרות קמטים יותר מאשר שיטת פאולה. לדוגמה: גנטיקה, כמות המים בתדירות השתייה, עישון, שתיית קפה, חשיפה לשמש, מעברים בין חום לקור ועוד

ריפוי ושמירה על אורח חיים בריא בשיטת פאולה

שיטת פאולה מיועדת לצרכי ריפוי ולשמירה על אורח חיים בריא גם יחד. תחומי ההשפעה של השיטה מוכרים יותר במצבי שיבוש של מערכות העיכול הנשימה והשתן. השימוש בשיטה כמקדמת אורח חיים בריא דרוש למצבי מעבר הקשורים בגיל אצל ילדים ומבוגרים ועלולים לעורר הפרעות תפקודיות. דוגמאות למצבים כאלו הם לידה ומצבי שינוי ברצפת האגן המתרחשים אחריה. צורך בחיזוק השלד או רצפת האגן לאחר ניתוחים. מניעת נזקים מצטברים הנובעים ממיעוט תנועה עם עלייה בגיל או מגבלות בעקבות תאונות. 

תרגול שיטת פאולה למטרות ריפוי ולשמירה על אורח חיים בריא שונה באופן מהותי. למרות שהתרגילים יכולים להיות מסוג דומה. כדי לעודד ריפוי צריך לכוון את המטופל לתרגול קבוע ולכיווצים חלשים ברוב המקרים. זאת מכיוון שלכיווצים חלשים יש פוטנציאל להעלות את רמת התחושתיות שאבדה ולהשפיע על אברים פנימיים.

לעומת זאת שמירה על אורח חיים בריא מכוונת בפעילויות שמכינות לשינויים פיזיולוגיים לתנועה חופשית, השימוש בתרגילים הוא הבסיס לתנועה החופשית.

שיטת פאולה-תרגיל הבוקר שלי, פאולה אינה מה שאתם חושבים

זה לא סוד שסדר יום קבוע (רוטינה) משפר השגים, ההישג שאני רוצה להגיע אליו הוא לשנות את הדימוי של שיטת פאולה ולשם כך עלי לגרום לכמה שיותר אנשים לתרגל את השיטה כמה דקות מדי בוקר. מעטים התרגילים שטובים לרוב הקוראים, הצילום למטה מדגים אפשרות כזו וניתן לנסותה גם בשכיבה וגם בישיבה. התרגיל מזמין מתיחה של הגוף ועידוד ההתמקדות באזור התפוס יותר. ההצעה היא ליצור קשר דמוי אחיזה של יד ביד על ידי לחיצת הידיים זו לזו דרך האצבעות. כדאי ללחוץ את אצבעות אחת הידיים אל שקע כף היד האחרת ואת אצבעות היד שנלחצה ללחוץ אל שקע היד הלוחצת. חשוב להקפיד לא להכניס אצבעות יד אחת מתחת לאצבעות יד אחרת.

הצעד הראשון שעשיתי היה להכיר לתלמידי תרגילים שניתן לבצע בזמן נהיגה, תרגילים שאינם משנים בהכרח את מצב הגוף כולו אלא מעוררים את מערכת הקשרים בין השרירים הטבעתיים. המתאימים ביותר לכך הם תרגילי פה. מי שלא התנסה בשיטה עם מורה יכול לנסות להניע את השפתיים כלפי חוץ כדוגמת הפרחת נשיקה או למשוך את השפתיים פנימה כאילו הוא אוחז קשית.

צעד אחר שסייע לתלמידיי היה לחפש בזמן עבודה (למי שיושב שעות במקום ולא פנוי לשנות צורת ישיבה) תנועות קלות שיוצרות קשר עם השרירים הטבעתיים ומשנות את זוית האגן והגב. לדוגמה: לארגן שרפרף, ספרים או תנאים אחרים שמאפשרים שהרגליים תהיינה מונחות על "הרצפה". (גם ספרים ושרפרף הם רצפה)
כפות הרגליים יכולות לנוע בין שני זוגות מצבים לפחות: הזוג הקל יותר, לסרוגין להרים את העקבים וללחוץ את הבהונות אל הרצפה ואחר כך להרים את הבהונות וללחוץ את העקבים אל הרצפה. הזוג האחר של התרגילים לחפש כיצד להטות את כפות הרגליים ולעבור בין הפניית הברכיים החוצה ולחיצת הקוים החיצוניים של כפות הרגליים אל הרצפה לבין הפניית הברכיים אל מרכז הגוף ולחיצת הקוים הפנימיים של כפות הרגליים אל הרצפה. במצב האחרון הקושי הרווח הוא שהברכיים נתקלות זו בזו לפני שצדי כפות הרגליים נוגעות ברצפה. הפתרון לקושי זה הוא לכוון את הברכיים לגבהים שונים, כשאחת מעל לאחרת אין מפגש ואין צורך להרחיק את כפות הרגליים באופן מוגזם.

שיטת פאולה-סודות התחושות העדינות והדרכים למצוא זמן פנוי לתרגול

למקצת מהמתרגלים את שיטת פאולה ולמי שלא תרגל כלל יקשה להבין מצבים עדינים שההתנסות בהם יכולה להלהיב ולשמח מתרגלים שחשים תחושות עדינות וקשרים בין שרירים בגוף.
לדוגמה-אישה שמתמקדת באחד מהסוגרים וחשה אותו בלי לחפש כיצד להניעו תגלה שהלשון שלה נמצאת באזור מסוים בפה בזמן הקשב לתנועה בסוגרים.
כדי לחדד את ההרגשה בלשון היא יכולה להרחיב את הפה בחלקו הפנימי ואם יווצר קשר ברור יותר לרצפת האגן יתחיל תהליך חדש, היא תרצה לנסות להניע את הלשון תחילה ולשים לב לתגובות רצפת האגן.
היכולת להיות בקשר ובקשב לאזור רגיש כל כך דרך הפה מסייעת במצבים לא נוחים ומאפשרת לתרגל בזמן שאינו מופרד ומיוחד לתרגול אלא תוך כדי פעולה אחרת, כל אישה ודרכה למצוא זמן שכן, קשה להתקדם בתרגול שיטת פאולה ללא תרגול וקשה למצוא זמן לתרגל.
מתברר שמי שמתעניין מוצא דרכים.

כולנו מרגישים אי נוחות לאחר יום עבודה מול מחשב, טיפים לשחרור צואר, ראש, עיניים בשיטת פאולה

תנועה של הצואר יכולה להתחיל דרך תנועה של העיניים, הרפיית העורף מושפעת מתנועות הלשון, כיווץ כפות הידיים לסרוגין משחרר את תנועת הרגליים או מעודד קשר בין הידיים והרגליים. כאשר הראש נע בעקבות העיניים הוא מפעיל את העורף ואת הצואר.  הצואר באופן שונה מהרגיל. הקצב משתנה והגוף מצטרף לתנועה. אופי ייחודי יש לתרגילי לשון, הם מעודדים הרפיה של הלסתות, של הצואר ושל העורף באופן ייחודי. 

תרגיל לשחרור כתפיים בשיטת פאולה

זהו תרגיל סטטי שבו מחזיק המתרגל את האצבע החמישית (הזרת) מעל הרביעית (הקמיצה), כאשר גב היד בשתי הידיים פונה אל הרצפה. השילוב של מיקום האצבעות והפניית גב היד לרצפה משחרר את ההחזקה הרווחת של הכתפיים.

טיפול בכאבי גב בשיטת פאולה

תנועה תרפויתית היא הדרך לאפשר לגוף שחרור מכאב, במיוחד מכאבי גב. התארגנות קבועה ונטולת כאב דרך תרגול, חיזוק של מפרקים ושרירים ותפקודם תוך כדי תנועה משנה הרגלים ומאריכה שקעים שבהם מצטבר כאב.  שיטת פאולה עוזרת לשינויי יציבה, שיפור יכולת התנועה, הקלה מכאב וארגון מחודש של הגוף.  ניתן לתרגל באופן ממוקד וקבוע לבד בעקבות הנחיה או ללמוד שחרור תנועתי הנקרא "החופשי של הפאולה" תנועה אותנטית המתפתחת מתוך עמדת מוצא מסוימת המוצעת לתלמיד על ידי המורה. הייחודי בתחום החופשי הוא כאשר התלמיד פועל מתוך גופו ולא מתוך מחשבתו. אמנם למחשבה השפעה חיובית רבה על ארגון התנועה אך לצורך שחרור דרושה לגוף תנועה נטולת הכוונה מחשבתית.