שקט נפשי בעקבות תרגול שיטת פאולה

אנשים לא מעטים המתרגלים את שיטת פאולה באופן קבוע חווים רגיעה, עלייה ביכולות הריכוז ומרכוז. חלק מהתופעות מובנות וחלק אחר קשה להסברה. הסיבות לרוגע הנוצר בעקבות תרגול שיטת פאולה הן בין ההרגשות שקשה להסביר שכן יש אנשים שהתנועות האיטיות מעוררות בהם חוסר שקט, אך אלו שאינם בטוחים בתנועה מתחזקים ברמה הרגשית עקב האפשרות לחזור על תנועה באופנים שונים ללא הקפדה על צורה הנבדקת על ידי מישהו אחר והרגשה של התעוררויות גופניות נוספות.

התרגול אינו מיועד רק למי שמתקשה בתנועה לא למי שחווה חוסר שקט או למי שאין לו ביטחון בתנועה, המצבים נוצרים הן בזכות היחסים עם המטפל/ת והן בזכות ההכרות עם סגנון חשיבה שונה שהשיטה מאפשרת.

הפגת כאבים וטיפול בפיברומיאלגיה בשיטת פאולה

הפה ותנועתו מתאים במיוחד להרפיית כאבים במקומות שונים בגוף. בעזרת תרגילים הקשורים בפה יכולה הלשון לעורר תחושות שונות בסוגרים, השפתיים מאפשרות שינוי צורת הנשימה, הרפיית הפה דרך תנועת הלשון  והגדלת החלל הפנימי מקלה על כאבים שונים. דוגמה לתרגיל כזה היא פתיחת הפה לרווחה ומעברים בין מצב הפתיחה להגדלת החלל הפנימי בעזרת שינויים במיקומה של הלשון. הפשלת השפה העליונה של הפה כלפי האף משנה את היציבה ומשחררת את הצואר. כדי להבין את התרגיל האחרון ניתן לנסות להחזיק עיפרון בין השפה לבין האף ואז להניח לעיפרון ולהמשיך להעלות ולהוריד את השפה. יש לשים לב לתחושות נוספות המתעוררות בגוף ולחפש כל פעם קצב אחר להפעלת השפה. תרגיל אחר הוא כיווץ השפתיים ועזיבתן כמו בתנועת נשיקה אך בקלילות.

בתהליכי עבודה עם חולת פיברומיאלגיה כבת חמישים התברר כי ריכוז מחשבתי בנקודות מסוימות בכפות הידיים וניסיון לעודד תחושה בהן בעזרת דמיון מאפשר הנעת האצבעות למרחקים, טווחים ואופנים שכבר חשבה שאיבדה. החשיבה על התנועה לאחר תרגול מקום אחר הביאה ליכולת חדשה שלא הייתה כרוכה בכאב. כך נעשה שילוב בין שחרור מכאב לבין לימוד טכניקות תנועה חדשות המגדילות את טווחי וסגנונות התנועה. על פי שיטת פאולה ניתן באמצעות תרגילים מסוימים של אצבעות הידיים לשנות את צורת החזקת הכתפיים והגב, התנועות הקטנות הדורשות ריכוז ולא כוח מאפשרות לשרירים שנחלשו או שהורגלו שלא לפעול מתוך הפחד מהכאב לחזור ולפעול.

ההרגל להביט לפנים ושינויו בשיטת פאולה

תרגילי עיניים ופנים דרושים הן במצבי חולשה של שרירי הפנים, הן לצורך הפעלה מרחוק של פתחים אחרים והן כדרכי הרפיה וכיווץ של הגוף כולו. קבוצות תרגילי העיניים כוללות סוגים שונים של כיווצים, שימוש בדמיון ועצימת עפעפיים להרפיה ורגיעה והעזרות בתנועות עיניים לשחרור שרירי הצוואר, העורף והגב. למי ומתי כל אלו נחוצים? מדוע מנסה תאור זה להפריד את התרגול בעזרת העיניים מתרגול פאוליסטי אחר? כיצד ועד כמה יכולים תרגילים באזור מסוים לשנות את צורת התפקוד של הגוף כולו? המצב הקבוע של כולנו הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה קדימה, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות תמיד בתנועה לכיוון אחד-קדימה. להוציא מצבי שינה, או צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. אך גם אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם אין מצב שבו האדם מניח לעיניו מתוך כוונה מודעת כפי שרבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.