שינויים גופניים ורגשיים שעוברים אנשים בעקבות ההשפעות של תרגול שיטת פאולה

1. התייחסות אל הסוגרים כחלק בלתי נפרד מכלל איברי הגוף.
2. הרגעות בעקבות כיווץ חוזר וקל של העיניים ושינוי קצב הנשימה
3. יכולת להתמודד לבד עם קשיי נשימה ומצבי לחץ שמקורם בגוף
4. הפגת כאבים הקשורים בשרירים תפוסים ובחוסר איזון בין צדי הגוף
5. איזון הבדלים בין צדי הגוף באופן עצמאי ומתחדש
6. הפגת כאבים שמקורם אינו ידוע דרך תנועה ספונטנית וקשב לגוף
7. שליטה בסוגרים וחיזוק הרגשת הביטחון אצל אנשים שהחלשות השליטה פגעה בביטחונם העצמי
8. התנסויות מדיטטיביות מתוך תנועה

שיפור היעילות של הפעלת הסוגרים בעזרת שיטת פאולה

הייחודי לשיטת פאולה הוא היכולת להפעיל אזורים שקשה לחוש אותם במדויק דרך הפעלת שרירים טבעתיים במקומות אחרים. הסוגרים הם שרירים שהפעלתם משתבשת לאחר שחלה בהפ החלשות. לכן הפעלתם בעזרת שרירים טבעתיים אחרים כמו העיניים והפה מועילה לחידוד ההרגשות בהם ובשרירים סביבם. תנועות הכיווץ והשחרור החיצוניות משחררות אנשים מהפרעות תנועתיות בלתי רצוניות הקשורות לתפקוד מערכת העיכול. הטיפול בבעיות כגון: העדר שליטה בסוגר האחורי ושליטת יתר, ריפלוקס, טחורים, עצירויות כרוניות ועוד מתחיל בתרגול תנועות כיווץ והרפיה של שרירי העיניים, הפה, והאף ושילובם בדרכי הנשימה. אלו מגרים את שרירי מערכת העיכול ומעודדים את התנועה הפריסטלתית בדרך עקיפה. נוסף לכך חוזק השרירים ברצפת האגן ושינויים ביכולת התחושות העדינות מלמדים את המתרגלים שליטה ואי שליטה מסוג חדש. לעתים מושפעות מערכות פנימיות אחרות כגון מערכת תפקודי השתן והכליות, ומערכת התפקוד המיני מתקשורת זו שבין הפתחים והשרירים שסביבם ולכן לא פלא הוא שאנשים רבים נעזרים בשיטת פאולה לצורך טיפול בבעיות שבמשך שנים העדיפו להסתיר.

צילום תרגיל לחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

הצילום מציג תרגיל פשוט שבו הרמת העקבים מפעילה את הבהונות וגורמת ללחיצתן כלפי הרצפה. בתמונה שלפנינו המתרגלת יושבת כדי להדגים שיש לתרגיל השפעה על תנועת הגב. התרגיל מאפשר לאדם יושב להניע את הגב ולהימנע מכאב שהמרבים בישיבה נוטים לו.
כאשר מתרגלים בשכיבה על הגב הרגליים מקופלות, הרמת העקבים ולחיצת הבהונות אל הרצפה מאפשרת לחוש את הסוגר הקדמי באופן מורד מהסוגר האחורי. זה אחד התרגילים הקלים והפשוטים לחיזוק רצפת האגן. לעתים די בלחיצת הבהונות כדי לגרום לסוגר הקדמי להתכווץ.

צילום תרגיל החזקת אצבעות בשיטת פאולה

הצילום מדגים תרגיל שבו אחיזת האצבעות מועילה למצב הגב של המתרגלת. ההוראה בתרגיל זה היא להניע את הידיים לכל מקום שיש בו הרגשת מתיחה או הרפיה. מובן שאין הכרח להישאר במצב הסטטי המצולם.
המתרגלת שבתמונה מפעילה את ארבע האצבעות בו זמנית, לו הייתה בוחרת לחבר את הזרת והקמיצה בלבד הייתה משפיעה בעיקר על מיקום הכתפיים. אם תבחר להפעיל את האצבע והאמה בלבד תשפיע על מצב הנשימה.

הרפיה בעזרת תנועות מתוכננות וספונטניות בשיטת פאולה

 תרגול שיטת פאולה מעודד  תנועה לפי צרי הגוף דרך שילובים בין תנועות  המתוכננות על ידי המחשבה לתנועות ספונטניות המתעוררות בעקבות התרגול. השילובים הנ"ל גורמים לשינויים בתנועות הגוף כגון: התארכות קשתות מקוצרות הנעות מעצמן ומתארכות תוך כדי תרגול.

אחת הדוגמאות להכוונת המתרגלים לפעולה שתחילתה במחשבה והמשכה בהתארכות הקשת היא תרגיל להרפיית הפה או להפעלה מגוונת שלו. זוית ההחזקה של הלסתות והראש היא אחת הסיבות למתח קבוע בעמוד השדרה. תנועות הפה יכולות להשפיע על זוית עמוד השדרה ולכן תרגילים המביאים להרפיה של הפה הם דרך לשחרר את עמוד השדרה הצוארי. התנועה באזור זה יכולה להשפיע על הגוף כולו. בין אם התרגול מתחיל דרך כיווצים של השפתיים או תרגילי לשון מתרחשת המשכיות של התנועה בעמוד השדרה הגורמת לשחרור העורף והצוואר ומשם לעתים לעמוד השדרה כולו או לאיזון בין הספינקטרים ולשינוי של זוית ההחזקה של השלד.

אנשים רבים אינם שמים לב למתח הרב שהם מחזיקים בפנים מתוך הרגלי נימוס או חשיבה. שיטת פאולה מכוונת את המתרגלים לחוות הרפיה עצמית באזור הפה דרך כמה תרגילים. לדוגמה: בתרגיל אחד מתבקש המתרגל לנסות ולהחזיק את הפה פתוח על פני רצף זמן ארוך ככל שביכולתו, ההכונה כוללת הוראה להרפות בחלל הפה את המקומות שמורגשים מתוחים. מומלץ לדמיין את האפשרות לדחוף את הלחיים מבפנים כלפי חוץ, לנסות להרחיב את בית הבליעה או להאריך ולהרחיב את פתיחת השפתיים. מומלץ בתרגיל זה להניע את הפה לסירוגין בין המחשבה על קו האורך של הפנים למחשבה על קו הרוחב. תרגיל אחר שקשור לתנועת הפה מכוון להפגת המתח בעורף על ידי הנעת הסנטר כלפי החזה, בין אם הפה סגור או פתוח חיפוש הדרך הנוחה לחוש את התנועה יכול לפתח תשומת הלב למידת ההחזקה של הפה ולעודד את הרפייתו. 

תנועתם של אברים מוגבלים בעזרת אברים חופשיים בשיטת פאולה

לאברים שתנועתם חופשית יש השפעה על אברים שתנועתם מוגבלת עקב שיתוק חלקי. לדוגמה: הלשון, גפיים, שקעים המצויים בלורדוזות שבעמוד השדרה, בכפות הידיים וברגליים ועוד.

כפי שהוזכר במאמרים שונים על שיטת פאולה ייחודה בהפעלת שרירים שנחלשו באמצעות שרירים חזקים ובקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. עיקרון זה יכול להופיע במיטבו כאשר הפעלת גפיים המתקשות בתנועה מתחילה בתנועתן של גפיים שנעות בקלות יחסית. הגפיים אינן נראות כשריר טבעתי וההסברים לתפקודם כחלק מהמערכת הטבעתית לוקים בחסר. בפועל יש ביכולתם של השקעים בכפות הרגליים והידיים להשפיע לטובה אלו על אלו. השימוש בשקעים מבוסס אם כן על העיקרון הטבעתי. התנועה המזדמנת לאבר המשותק נובעת מתגובתו לתנועת האבר המניע אותו ולטיב הקשר בין השניים.