הטיפול בהבטים רגשיים ופיסיולוגיים במשולב בשיטת פאולה

העיסוק בפתחים שבתחתית רצפת האגן במפגש שבין המטפל/ת והמטופל/ת מתרחש במיטבו אם יש בסיס לאמון של המטופל/ת במטפל/ת. זוהי הצהרה שנכונה לגבי עבודה בשיטות רבות אך ייחודה בתחום שיטת פאולה הוא משום שככל שהמטפל/ת מנוסים בסוגי תופעות שיכולות להתאים לנעשה בגופו של המטופל/ת כך עולה יכולתם לסייע. יכולת המטופלים לשתף נבנית מטבע הדברים בהדרגה אלא שלא כמו בטיפול רגשי  ההדרגתיות והאמון הולכים ומתחזקים ביחס תואם לשיפור במצב הפיסיולוגי של המטופל. כלומר הצלחתו של המטפל/ת מתבססת פעמים רבות על נסיונו והשערותיו ולא על המידע שניתן לקבל מהמקרה הפרטי שלפניו.

לא פעם היכולת לפנות לטיפול נובעת מיאוש, מידת המועקה מהמצב, היקף ההפרעה של התופעה על חיי היום יום. זאת משום שבאופן טבעי נוטים אנשים רבים לשמור את מצוקותיהם בתחומים האינטימיים לעצמם, רוב הארועים הקשורים בתחומי הפתחים הם אינטימיים. המטופלים והמטפלים נמצאים לא פעם במצב שווה מבחינת יכולתם לעמוד מול מורכבות התופעה ולגלות טפח אחר טפח את הייחודי להופעותיה אצל היחיד שהיגיע לטיפול. יתרונו של המטופל/ת על המטפל/ת הוא הכרותו עם דקויות התופעה. המטפל מצדו מכיר את התופעה ברמה המקצועית כלומר לאחר שהתנסה בהתמודדות עימה אצל מטופלים אחרים ויש להניח שהצליח עם רובם, הוא נושא בכליו שלל עצות וכלים אך ההתאמה המדויקת מבוססת על מידת הפתיחות של המטופל/ת ויכולתו לשתף ולכן ניתן לראותם במצב שווה. עבודתם בתחום גוף ונפש משולבת באמון שנוצר בינהם, ככל שמתפתח מצב חדש בגופו של המטופל כך יכול גם להתפתח מצב חדש בנפשו ולהיפך, האמון מפתח יכולת להבין את הצדדים הרגשיים של התופעה ולהתייחס לצדדים שאינם פיסיולוגיים בלבד.

כיוון התנועה של הגוף לאחור ולפנים לצורך איזון שיווי המשקל

הגישות המערכתיות בתנועה כמו פלדנקרייז ופאולה אינן מלמדות לכוון את תנועת הראש ועמוד השדרה בכיוון קבוע. ((בשונה מטכניקת אלכסנדר) ההנחה בשיטת פאולה היא שכאשר השרירים הטבעתיים יפעלו יחד הכיוונים יתרחשו מעצמם באופן הנחוץ לגוף.

הנחה זו אינה מתאימה לכל האנשים ובמיוחד לא אלו ששיווי משקל הוא נושא מרכזי בבעיות הגופניות שלהם. לכן, תרגול מכוון של העברת משקל הגוף בעזרת הסוגר הקדמי והאחורי לסרוגין יכול לענות על צרכים של אנשים אלו.

לעתים נחוץ תרגול בישיבה כדי להרגיש ולחוות תנועה של הגוף מנטייה לפנים לנטייה לאחור בעזרת שרירי רצפת האגן. הכונה למצבים שבהם כיווץ הסוגר הקדמי מניע את הגוף לפנים וכיווץ הסוגר האחורי מניע את הגוף לאחור.

בהליכה גלגול כפות הרגליים מהעקבים לבהונות יוצר את המעברים האלו בגוף בקצב מהיר יותר מהמחשבה. מאחר שבכל פעם רגל אחת מטה את הגוף לאחור והאחרת לפנים אנו לא רואים את המעברים בין הכיוונים. הגוף נשאר במקום מרכזי. כל זה טוב ונכון למי שאין לו בעיות איזון ושיווי משקל. אחרים שסובלים מבעיות אלו יכולים לתרגל "הליכה" במצב ישיבה תוך כדי גלגול הרגליים וכך להבין את הצורך של גופם לפני שהם מנסים לתרגל בכוחות עצמם.