תרגילים שיושמעו בהקלטה של סמדר נבו בשיעור הקרוב ביוטיוב

ארגון מרכז הגוף

1.       כיווץ לסירוגין של העיניים בנפרד אחת נפתחת והשנייה מתכווצת.

2.       כיווץ ספינקטר קדמי מתוך חלוקת הכיווץ לצדדים ימין ושמאל והפעלת צד צד לסירוגין

3.       אגרוף יד אחת ומתיחת האצבעות באחרת לסירוגין

4.       הצמדת בהונות ברגל ימין ופישוקן בשמאל לסירוגין.

5.       הצמדת אצבעות ביד ימין ופישוק ביד שמאל לסירוגין.

6.       לחיצת הלשון לחיך העליון בשן האחרונה או מעליה, להעביר את הלשון לסירוגין בין צד ימין ושמאל.

עצמאות בטיפול ותנועת הגב בעזרת שיטת פאולה

כמה פעמים חשבתם לאחר טיפול טוב:"לו רק יכולתי לקבל טיפול שכזה יום יום"? או "אם יש צורך להגיע למצב כזה כל יומיים אז מה הטעם לטיפול חד שבועי"?

כאדם שהתנסה בהרגשה זו פעמים רבות עקב בעיות גב ואחרות נמשכתי לשיטת פאולה לאחר שהבנתי שאופיים של התרגילים מאפשר לי להמשיך להעזר בשיטה גם ללא "מטפל". ההרגשה של הבלתי מנוסים אחרי פרק עבודה עצמי מתוארת פעמים רבות במלים:" כאילו עשיתי מסאז' לעצמי". גם הריכוז וגם סוג התנועה הייחודי מביא רבים להרגיש ולהניע מקומות שלרוב אין עמם מגע או תנועה. אצל אחדים מעורר הדבר הרגשת שליטה שיש בה סיפוק בפני עצמה ואצל אחרים צורך להמשיך ולעבוד עם הגוף גם לשם הנאה ולא רק לפתרון בעיה מעיקה.

תרגילים לדוגמה: תרגיל "סטטי" שמשחרר את העורף הוא להסתכל לכתפיים כך שכל עין מנסה לראות את הכתף שבצד שלה בו זמנית. מובן שנטיית העיניים לנוע יחד ולעזור זו לזו מקשה על ביצוע התרגיל אבל ההתכוונות להמשיך ולפצל את המבט מאריכה את העורף ומביאה אותו למקומות חדשים. תרגיל אחר-להסתכל מלמעלה למטה ושוב לחזור בכיוון ההפוך כך שהמבט מוביל את הראש והעורף שעוקבים בהתמדה אחרי העיניים.

מיקום הכתפיים וצורת החזקתן משפיע רבות על מידת המתח של הכתפיים ועל היחסים בינן לבין העורף. יצירת הקשר הרצוי בין מיקומן של אצבעות הידיים לבין מיקום הכתפיים בעזרת מניפולציה פשוטה יכול לשחרר את הכתפיים. דוגמה לתרגיל כזה הוא החזקה ממושכת של הזרת מעל לקמיצה כשגב היד פונה אל הרצפה. מי שמתקשה בכך יכול לתפוס את שתי האצבעות בפלסתר. ניתן לשלב תרגיל זה עם כיווצים קלים של העיניים תוך תשומת לב לעפעפיים התחתונים. 

תרגול שיטת פאולה ברמות שונות לפי צרכי המטופל

קבוצת התרגילים הבסיסית מכוונת את המתרגלים לכיווצים והרפיות פשוטים כגון: כיווצי עיניים ברמות מאמץ שונות, כיווצי נחיריים, כיווצי פה והפעלת הלשון והפעלת כפות הידיים והרגליים. הקשר בין השרירים הטבעתיים שבהפעלתם אנו עסוקים כמובן מאליו בפעולות רבות מתעורר לעתים במהלך התרגול אך באופן שונה. נוסף לתרגילים הבסיסים נוצרו עם הזמן תרגילים המפצלים את הגוף להפעלה לסרוגין של זוגות אברים בגוף. תרגילים אלו מעודדים יצירת מרכז. לדוגמה: כיווץ לסרוגין של העיניים, הפעלת הלשון בתנועה מצד לצד בתוך הפה, כיווץ ושחרור לסרוגין של כפות הידיים והרגליים ועוד. במהלך תרגול שיטת פאולה נלמדת הצטרפות תנועה אחת בעקבות האחרת לצרכים טיפוליים. דוגמאות למצבים אלו הן כאשר המתרגל נעזר בתנועות הפה כאשר הוא מתקשה להניע את העיניים בתנועות כיווציות או את הנחיריים. פעולות כאלו נעשות חשובות במיוחד עבור אנשים המרגישים קשיי הפעלה של הסוגרים בעיתויים מגוונים. אנשים שנפגעו באזור הפנים או פגיעות בשלד. במקרה האחרון ניתן להפעיל את האיבר הפגוע בעזרת שרירים טבעתיים קרובים או פלג גוף זהה באופיו כמו העזרות בתנועת ידיים להפעלת הרגליים ולשינוי צורות הליכה.

שרירי הסוגרים ותנועתם בשיטת פאולה

כאשר עוסקים בחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה מדברים על לימוד תנועתיות בתחום הסוגרים, הן בפני עצמם והן בהשפעה ההדדית בינם לבין שרירים טבעתיים אחרים. נעזרים בהשפעה שיש לשרירים אחרים כדי לתרגל את ההפרדה בינהם.

שיטת פאולה דרושה במיוחד למי שהתחושות באזור מעומעמות כשהיא מתבקשת לכווץ או להרפות, למי שמופתעת מתחושות לא נעימות ולמי שמעוניינת לטפל בעצמה בעזרת עצמה. התרגול העצמי הוא חלק בלתי נפרד מתהליך השינוי. הוא דרוש הן לחיזוק, הן לעידון ההרגשות והן לשינוי צורת התנועה. שלושת אלו יחד מסייעים לשינוי המצב של רצפת האגן אצל נשים רבות.

להבנה מעשית של הנושא ניתן להקשיב לשיעור מוקלט העוסק בהפרדה בין סוגרים ונמצא ביוטיוב

http://www.youtube.com/watch?v=GLmuH2uRlcI

תרגול הפרדת סוגרים1/2 עם מצגת על תנועת פרחים

חלק שני של השיעור

http://www.youtube.com/watch?v=RPQCLj2e0Ks

תרגול הפרדת סוגרים 2/2 המשך המצגת עם פרחים

העמקת הנשימה בעזרת תנועת כפות הידיים

הדברים הבאים מתאימים לכל אדם ודרושים במיוחד לסובלים מבעיות נשימה מסוגים שונים או מהרניה באזור הסרעפת. המטרה של שימוש בתרגיל מוביל כמו זה שיתואר בהמשך היא לצמצם ככל שניתן את השימוש בחשיבה ולהרבות בשימוש בתנועה. ככל שהתנועה המוצעת חוזרת על עצמה היא מאפשרת למתרגל לתת לגוף לבטא את צרכיו בתנועה ולהקשיב לתנועה. התרגיל שיוצע בהמשך שונה מתרגילים אחרים העוסקים בתנועה בשל העדר הצורך להעזר בחשיבה וכן בשל האפשרות להעביר את מיקומו של העיקרון התנועתי למקומות שונים בגוף. 

להלן התרגיל: המתרגל ימקם את כף היד תחילה בצדי בית החזה ואחר כך יעביר את המיקום לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, זאת מלבד הגדלת והקטנת הזויות של תנועת שורש כף היד. תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

אחת הדרכים להעמיק את התהליך היא העזרות בשורש כף היד בכל יד בנפרד. שכן כאשר

שורש כף היד נשאר צמוד לגוף התנועה מתרכזת בבית החזה. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת לסרעפת.

הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתבצת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.