טיפול במגבלות תנועה ובשיתוק גפיים בשיטת פאולה

תנועת אבר אחד למען השבחת תנועתו של האחר נעשית באמצעות קשריםכגון: תנועת האצבעות, מגע בשקעים בכפות הרגליים והידיים או ארגון תנועה דומה לזו הדרושה באבר שתנועתו מוגבלת. השימוש בשקעים מבוסס על עקרונות מוכרים בשרירים הטבעתיים ותואר בכמה מאמרים. המכניות המצויה בגוף בתנועת האצבעות בידיים וברגליים מוכרת בכמה שיטות של תרפיה מנואלית ואילו הנעת ידיים באופן המדמה את תנועת הרגליים וארגון הרגליים לתנועה חדשה מבוססת על הקשר העצבי בין הידיים לרגליים. התנועה המזדמנת לאבר החלש יחסית נובעת מתגובתו לתנועת האבר המניע אותו ולטיב הקשר בין השניים בהדרגה משפיעה תנועה זו על טיב התנועה העצמית של האבר המונע.
להלן דוגמה למהלך תרגול המבוסס על עקרונות אלו:
שלב ראשון-תרגול שיטת פאולה בשכיבה והפעלת השרירים הטבעתיים המצויים באזור הפנים כדי לחזק את מרכז הגוף ולשחרר מתחים.
שלב שני-תרגול במצבי ישיבה: הפעלת הרגליים דרך תנועת הידיים בשתי קבוצות תרגילים, תרגול של אגרוף ושחרור ותנועה חופשית של הידיים שמקורה במגע בשקעי הידיים. תנועת הידיים משנה את התנועה של הרגליים.

תרגול שיטת פאולה בגיל השלישי

תרגול שיטת פאולה מיועד לאנשים שאינם סובלים מהפרעות בתפקוד הגופני ולכאלו שכן סובלים מהפרעות שונות. הדבר נכון לכל גיל. היתרון של שיטת פאולה בעבודה עם אנשים בגיל השלישי הוא שהפעילות אינה כרוכה במאמץ. התרגול מעורר בגוף הרגשת חיוניות ורגיעה ומעלה את רמת הריכוז והמודעות הגופניים. המניפולציות התנועתיות מיועדות לכוון את המתרגל להכיר סודות בגופו או קשרים בין שרירים שמשיגים שיפור באיכות החיים הכללית דרך העלאת הקשר בין מקומות שונים בגוף, לאו דווקא בעזרת הפעלת כוח או התקדמות בחוזק השריר. דבר זה משפיע על שינוי החשיבה בכל גיל ולכן מעלה את מידת האמון של המתרגל בגופו וביכולותיו הכלליות. שיטת פאולה דרושה לרבים כדרך תנועה כוללת המעלה את איכות החיים. הדבר נכון במיוחד לאלו שמוצאים דרך לתרגל בכוחות עצמם בהמשך לתרגול המונחה. שאינם סובלים מהחלשות תפקודית במערכות הפנימיות

כיווצים והרפיות כחלק מתנועה שלמה בטיפול בשיטת פאולה

תלמידים בשיטת פאולה מקבלים בשיעור הראשון הוראות לכַוֵוץ ולהרפות שרירים טבעתיים. הצורך להתרכז בתרגול ובהנעת שרירים אלו גורם אצל תלמידים רבים למעט בתנועה כללית של הגוף ומייצר לא פעם דימוי מוטעה שמקשה להסתכל על שיטת פאולה כסוג של תנועה. הפעלת השרירים הטבעתיים מעוררת תנועות כיווציות ואחרות במקומות שונים בגוף. אנשים רבים המתרגלים את שיטת פאולה מכירים את החוויה שבה התנועה הקטנה מובילה לתנועה גדולה. ההצטרפויות שמתעוררות בגוף בעקבות התרגול מזמנות תנועה בלתי מתוכננת וספונטנית. המצבים המעוררים תגובות ספונטניות משתנים מאדם לאדם. אחד המצבים הרווחים יותר קשור במצב שבו המתרגל מתבקש להניח את כפות ידיו על העיניים לאחר תרגיל מסוים. תנועה לא רצונית, שונֶה או דומה לתרגיל שנעשה קודם לכן מתעוררת בגוף כל עוד התלמיד משאיר את הידיים מונחות על העיניים. התלמידים בשיטת פאולה מונחים לארגן את עמדת המוצא לצורך ביצוע תרגיל מסוים. לדוגמה- בפעילות עם נשים שחוו הֵחָלשוּת של רצפת האגן בזמן ביצוע תרגילי כיווץ נערכת השוואה זמנית בין שלוש צורות של הנחת הרגליים (רגליים ישרות, ברכיים עומדות ומופנות לתקרה או ברכיים מוצמדות אל הבטן בעזרת הידיים). זאת כדי להגיע לזיהוי התנוחה האישית הטובה והקלה ביותר להרגיש את הספינקטר ולכווצו בנוחות ושלא מתוך מאמץ. תרגול לא כוחני מעודד עזרה של הגוף במקומות נוספים למקום שאליו מכוון התרגיל. עזרה זו מתבטאת הן בתנועות רצוניות והן בתנועות בלתי רצוניות. הגוף לומד לעזור לעצמו באופן מחשבתי ותחושתי.