שיטת פאולה ואמצעי הבנה

הבנת שיטת פאולה ברמה המעשית מבוססת על הפעלת השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. הקשר בין הספינקטרים שבהפעלתם אנו עסוקים כמובן מאליו בפעולות רבות מתעורר לעתים גם בתרגול אך באופן שונה. חלקנו מודעים לצורך לפתוח את הפה כדי לסייע לפתיחת העיניים בזמן הזלפת טיפות או לכיווץ עיניים בזמן מאמץ או כאב, לעומת זאת גם אם יש הצטרפות מסוימת של תנועות הפה, העפעפיים או האצבעות בזמן תרגול המכוון למיקום אחר לא תמיד אנו שמים לב לכך או מקשרים. תרגול שיטת פאולה מאפשר הן להכיר הפעלה של השרירים הטבעתיים שלא למטרות פונקציונליות ולהכיר את האופן שבו הספינקטרים עוזרים זה לזה לתפקד טוב יותר. יכולת הפעולה העצמית של הגוף מתשנה ומשתכללת במהלך התרגול. עניין זה הוא שעומד ביסוד הקשר בין שינוי חשיבתי לשינוי גופני, אצל אנשים רבים מעורר תרגיל מסוים תגובות נלוות, בלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, בתגובות אלו יכולה להיות נעימות רבה ויכולה גם להתעורר בהלה או אי נוחות ממה שנדמה כהעדר שליטה מלאה בגוף, המתרגל יכול בכל עת שירצה להפסיק את התגובות הנלוות בין אם על ידי הפסקת התרגיל או הורדת הידיים מהעיניים, מצב שכשלעצמו מעודד תגובות נלוות.
הוראת שיטת פאולה משנה גם את מידת המודעות לגוף וגם את היכולת לאפשר לגוף לפעול מתוך תגובות ספונטניות, לא תלויות בחשיבה על הגוף. לשינוי זה יש גם השפעה חשיבתית שהיא החשובה ביותר. שכן ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. זהו שינוי חשיבתי המאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם

רגש משולב בהבטים גופניים בשיטת פאולה

העיסוק בפתחים שבתחתית רצפת האגן במפגש שבין המטפל/ת והמטופל/ת מתרחש במיטבו אם יש בסיס לאמון של המטופל/ת במטפל/ת. זוהי הצהרה שנכונה לגבי עבודה בשיטות רבות אך ייחודה בתחום שיטת פאולה הוא משום שככל שמהטפל/ת יודע/ת יותר על הנעשה בגופו של המטופל/ת כך עולה יכולתם לסייע. יכולת המטופלים לשתף נבנית מטבע הדברים בהדרגה אלא שלא כמו בטיפול רגשי ההדרגתיות והאמון הולכים ומתחזקים ביחס תואם לשיפור במצב הפיסיולוגי של המטופל. כלומר הצלחתו של המטפל/ת מתבססת פעמים רבות על נסיונו והשערותיו ולא על המידע שניתן לקבל מהמקרה הפרטי שלפניו.
לא פעם היכולת לפנות לטיפול נובעת מיאוש, מידת המועקה מהמצב, היקף ההפרעה של התופעה בחיי היום יום. זאת משום שבאופן טבעי נוטים אנשים רבים לשמור את מצוקותיהם בתחומים האינטימיים לעצמם, רוב הארועים הקשורים בתחומי הפתחים הם אינטימיים. המטופלים והמטפלים נמצאים לא פעם במצב שווה מבחינת יכולתם לעמוד מול מורכבות התופעה ולגלות טפח אחר טפח את הייחודי להופעותיה אצל היחיד שהיגיע לטיפול. יתרונו של המטופל/ת על המטפל/ת הוא הכרותו עם דקויות התופעה. המטפל מצדו מכיר את התופעה ברמה המקצועית כלומר לאחר שהתנסה בהתמודדות עימה אצל מטופלים אחרים ויש להניח שהצליח עם רובם, הוא נושא בכליו שלל עצות וכלים אך ההתאמה המדויקת מבוססת על מידת הפתיחות של המטופל/ת ויכולתו לשתף ולכן ניתן לראותם במצב שווה. עבודתם בתחום גוף ונפש משולבת באמון שנוצר בינהם, ככל שמתפתח מצב חדש בגופו של המטופל כך יכול גם להתפתח מצב חדש בנפשו ולהיפך, האמון מפתח יכולת להבין את הצדדים הרגשיים של התופעה ולהתייחס לצדדים שאינם פיסיולוגיים בלבד.