העיניים בשיטת פאולה

תנועות העיניים והעפעפיים משפיעות על החשיבה ועל הנוכחות בסביבה יותר מאברים אחרים. מבט ממוקד מגביר ריכוז ומפחית תשומת לב למצב הפנימי. ככל שיש יותר מודעות לשימושים בעיניים כך עולה המודעות והבחירה במצבי ריכוז, הרפיה, שינויים ביציבה וכלל הגוף.

ניתן ללמוד מצילומים על מרכיבים גופניים רבים לפי שיטת פאולה

ילדות בנפאל מצטלמות לבקשתן, הפה סגור והעיניים מחייכות, אין לדעת אם זה קוד תרבותי או איזון גופני.
בשיטת פאולה נהוג לראות באופן החזקת הפה מקור לשיבושים במערכות אחרות. לדוגמה: מערכת העיכול יכולה לחזור לתפקוד תקין כשהפה סגור אם ברוב המצבים הוא מוחזק באופן פתוח. העורף מתקצר כאשר הפה הסגור קשור בהחזקה מאולצת של הצואר, כיוון החזקת הפנים אצל הבנות המצולמות מראה על איזון, לו מי מהן הייתה סובלת מעקמת סביר שהפנים היו נוטות לצד המקוצר.

צילום התרגיל יד בתוך יד בשיטת פאולה

התרגיל יד בתוך יד מודגם בצילום זה במיטבו. התנועה של הכתפיים לאחור נראית דרך תנועת השכמות.

התרגיל מכוון להנחת הידיים זו בתוך זו בתנוחה הדומה לצורת צדף, שכן היד אינה מתוחה אלא קעורה, אצבעות יד אחת נמצאות בשקע היד האחרת ללא מתיחה. תנועת הידיים יחד אינה מתוכננת אלא מיועדת לאפשר לגוף לחוש היכן דרושה עבודה. הימצאות במקום אחד חשובה נוסף לתנועה סביב אזור כואב.

עמוד השדרה והשימוש בו בשיטת פאולה

עמוד השדרה מוכר לאנשים רבים כגורם המפעיל אברים נוספים מלבד הגב עצמו. המודעות אליו מחלקת את הגב במחשבתנו לשני צדדים; ימין ושמאל ואת הגפיים ידיים ורגליים בהתאמה. לעומת זאת חלוקת הגוף לימין ושמאל בחשיבה על חלקו הקדמי של הגוף מוכרת פחות. המטפל נדרש להעזר בדמיון מודרך או בקשר בין אברים שונים על מנת לייצר במחשבתו של המטופל חלוקה שכזו. לחלוקה זו יש השפעה ניכרת והכרחית על חיזוק רצפת האגן והגב במשולב. האיזון בין צדי הגב, ארגונו מחדש בתנועה וחיזוק רצפת האגן נתמכים בארגון "עמוד שדרה קדמי", הקרוי "מרכז" בשיטות אחרות.