הבחירה בין שיטות שונות לחיזוק רצפת האגן

רוב שיטות התנועה למיניהן החל מיוגה דרך פילאטיס, ופאולה טוענות לשליטה בכתר חיזוק רצפת האגן ולא בכדי. ככל שהנעת אזור האגן תוך כדי כיווצו בנפרד או בשילוב הבטן, הירכיים ועמדות מוצא שונות לתנועה נעשית הרגל כך עולה הסיכוי לחזקו.
הפניות של רופאים ופזיותרפיסטים לחיזוק רצפת האגן מקפידות לעתים להבדיל בין נשים שזקוקות לחיזוק כללי לאחר לידה לבין נשים שסובלות ממצבים מורכבים יותר. לעתים ההפניות הן כלליות והנשים לא יכולות לדעת אם הן זקוקות לטיפול יחידני או שקבוצה לתרגול וחיזוק עונה לצרכיהן.
צרוף נתונים אלו גורם לנשים לא מעטות להתייחס לחיזוק רצפת האגן כסוג נוסף של תנועה. הקושי להבדיל בין טיפול לבין תנועה או תנועה מונעת אינו מקרי. חסר גוף ציבורי נטול אינטרס שיכוון נשים להבדיל בין הדרוש במהלך הריון לבין הדרוש לאחר לידה, בין מצבים שרופאים נוטים לכוון בהם לניתוחים ואנשי רפואה משלימה לטיפולים. נשים בגיל המעבר נמצאות בסוגי קושי אחרים, הקשורים בהשפעת השינויים ההורמונליים על פעילות השלפוחית ואף להן אין מענה הולם.
חשוב להפריד בין חולשה לבין שלפוחית עצבנית, לברר אם ריקון חלקי של השלפוחית בזמן הביקורים בשרותים אינו הרקע לביקורים התכופים ומהו כיווץ נכון של אזור רצפת האגן כאשר מוצע לנו לכווץ יותר ויותר. הכיווץ החזק הוא אחת הטעויות הנפוצות, הוא המשך של התייחסות לאזור כאל אחד משרירי הגוף הזקוקים לאימון כוחני. לעתים שרירי רצפת האגן זקוקים לאימון שאינו כוחני, אימון שמעודד מודעות לתחושות עדינות ויכולת לפתח תנועה שונה מההרגלים המקובלים.
ההפרדה בין הפתחים האחורי ופתחים הקדמיים מסייעת ליכולת לכיווצים קלים ולא כוחניים. אלו הכיווצים ששיטת פאולה מכוונת אליהם. ההפרדה מעודדת את השינוי הדרוש לרוב הנשים בזוית החזקת האגן.

פתיחת כפות הידיים וסגירתן כתרגיל וכאמצעי טיפולי

התרגיל פתיחת וסגירת כפות הידיים מוכר לצרכים רבים. אם חושבים עליו כתרגיל המניע את הגוף כולו ומאפשרים לו להפעיל מפרקים הקרובים אליו כמו המרפק מתעוררת תנועה אחידה בקצבה בגוף. תנועה זו עוברת לעתים לספינקטר הקדמי, לרגליים ולבהונות, לעיניים ועוד. חלקה מתרחש בו זמנית וחלקה מתרחש ברצף של תנועות המצטרפות לתנועה אחת.

טיפול באי תקינות של מערכת העיכול בעזרת שיטת פאולה

טיפול באי תקינות של מערכת העיכול באמצעות שיטת פאולה משפיע על תנועת שני הפתחים של המערכת (תנועות הפה והלשון מצד אחר ותנועותהרקטום) וכן על הפריסטלטיקה, כלומר מידת ההתכווצות של צינור העיכול. רוב האנשים נוטים להעזר בשיטת פאולה במצבי תנועה חלקית הן בפתחים והן בתנועות הפנימיות. מקצת מההפרעות במערכת העיכול קשורות בתנועתיות חלקית של הפתחים והצינור גם יחד, אחרות נובעות מנטייה לתנועה חלקית במערכת הפנימית או מלקות אחד הפתחים.
הטיפול בשיטת פאולה בתופעות אלו מכוון הן לטיפול מלא במכלול התופעות והן בבעיה מקומית כמו ריפלוקס, כאבים באחד מהפתחים וכו'. הטיפול בכאב בעזרת שיטת פאולה מיועד להופעתו הן בזמן הפעילות והן לאחריה. המטופלים לומדים כיצד לשנות את התנהגותם ואופני תנועתם בזמני הפעילות. בנוסף נעשה שימוש משולב ביציבה נכונה ובהרפיית הכאב על ידי כיווצים קלים.
ההקלה על מערכת העיכול בשיטת פאולה כוללת תרגילי כיווץ והרפיה של כפות הידיים, כפות הרגליים והעיניים. כל אלו מזמנים לגוף העלאה של יכולת ההתכווצות הכללית של מערכת העיכול. לפעמים כאב, עצירות ושאר תופעות לא נעימות מקורם ב"מעיים עצלים" מושג המכוון לפעילות איטית ולא יציבה של המעיים וכלל המערכת. עד כמה שהדבר נשמע קשה להוכחה לכיווצים של השרירים הטבעתיים יש יכולת השפעה על מידת ההתכווצות של האברים הפנימיים ולכן יכולה השיטה להיות יעילה בטיפול בבעיות עיכול.