אחד העקרונות
החשובים בשיטת פאולה הוא תרגול המעודד את הגוף ליצירת קשרים בין השרירים הטבעתיים
לבין עצמם. עמדות המוצא שהמטפל בוחר משפיעות על התעוררות הקשרים בין השרירים הטבעתיים, בין עמדות המוצא השכיחה ביותר היא השכיבה. כגון: שכיבה על הגב ללא הכוונה ביחס לכיוון הידיים וצורת הנחת הרגליים, הטייה של הידיים לאחור ואחיזה במיטה בשכיבה על הגב, עצימה
חזקה של העיניים. הנחת הידיים על העיניים וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת
ברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים.
מצבי
הישיבה האפשריים: ישיבה בקרוס
רגליים, עמידת צפרדע, ישיבה על הברכיים כשהישבן מונח על העקבים והבהונות נדחפות אל
המזרון.
מצבי
עמידה כעמדות מוצא לתנועה הם: עמידה על ארבע כאשר הברכיים והמרפקים מוחזקים ישרים
ללא קיפול תוך כדי העברת המשקל בין הידיים לרגליים. עמידה ישר בעיניים עצומות,
עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. עמידה על ארבע והחזקת הקרסול על ידי אחת
הידיים. עמידת צפרדע הכוללת הנחת המרפקים על הברכיים,
במסגרת התרגיל "ידיים על העיניים" שהוזכר קודם לכן מתבקשים
המתרגלים להניח את כפות הידיים על העיניים כך שהאצבעות תהיינה על המצח וכפות
הידיים לא תלחצנה את העיניים. בדרך כלל במהלך תרגול פאולה מומלץ להשתמש בתרגיל זה
בתחילת התרגול ובסופו וכן בין תרגיל לתרגיל. לנשים בהריון מומלץ לשכב כך זמן ארוך
יותר מהדרוש לרוב האנשים המבצעים את התרגיל בין תרגילים. הניסיון הראה שהשכיבה עם
ידיים מונחות על העיניים מעודד תנועות שונות בגוף הממשיכות את התרגיל או מפעילות
אזור שדרושה לו פעילות. על ידי תרגיל כזה ניתן לאפשר לגוף לטפל בעצמו שלא דרך
המחשבה.