צילום להדגמת תנועת ידיים הדרושה בתרגול שיטת פאולה

תרגילי פאולה לא מעטים מכוונים את המתרגלים לתנועת ידיים המודגמת בצילום זה. בשתי הידיים האצבעות רפויות, זאת למרות שתפקוד האצבעות בכל יד מכוון למטרה אחרת, הקימור שמודגם ביד ימין הוא הקימור הדרוש בשיטת פאולה  כאשר מתרגלים ידיים על העיניים, הצמדת האצבעות ללא מתח המודגמת ביד שמאל דרושה בתרגילים כגון: הצמדת אצבעות הידיים והרפייתן, הצמדה לסרוגין עם מתיחה, הצמדה לצורך דחיפת הידיים אל הרצפה תוך כדי כיווץ הסוגר הקדמי ועוד.

תרגול פאולה והשפעתו על החשיבה

 שיטת פאולה משנה את המודעות לגוף כולל תשומת לב לתנועות ספונטניות, לא תלויות בחשיבה על הגוף. לשינוי זה יש גם השפעה חשיבתית שהיא החשובה ביותר. שכן ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. זהו שינוי חשיבתי המאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם.

גוף ונפש בשיטת פאולה

דרכי הטיפול ואפשרויות השיקום ששיטת פאולה מזמנת זכו לתאור במסגרת שני ספרים וכמה מחקרים. לעומת זאת מועט הכתוב על הקשר שנוצר בין גוף ונפש באמצעות התרגילים. שיטת פאולה משפיעה לטובה על ריכוז גופני, רגיעה וריכוז מחשבתי. כיצד ניתן להסביר זאת?

המונוטוניות הדרושה בתרגול  וההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה במסגרת התרגול מעוררים בגוף הרגשות לא מוכרות וככל שנכנס האדם המתרגל להתנסויות נוספות נפתח לפניו עולם של מגע עם עצמו שיש בו שילוב של שקט, העצמה, אינטימיות וקשב לגוף.

אחת הדוגמאות להשפעת פאולה על חיזוק הקשר בין גוף ונפש היא כיווצים חוזרים של העיניים, התרגיל מרגיע ומשנה את קצב הנשימה. כך הדבר לגבי תרגילי כיווץ מונוטוני באזורים אחרים בגוף כגון: כיווצים קלים של הסוגר האחורי, כיווצי נחיריים, פה ועוד. כמו כן קימת קבוצת תרגילים המתוכננים רק למחצה כגון: הפעלת אצבעות הידיים ללא תכנון, שחרור הפה באופן מתמשך, תנועות של הלשון המשנות את מצב הפה והעורף ועוד.

חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית בעזרת השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיווץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבה בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן מתוך תנועה חופשית. כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים במצבי עמידה יהיה לכך ביטוי בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.