יום שישי, ינואר 25, 2008

תנועה באמצעות שיטת פאולה


שיטת פאולה כדרך לעצמאות בטיפול בכאבי גב ותחזוקתו
כמה פעמים חשבתם לאחר טיפול טוב:"לו רק יכולתי לקבל טיפול שכזה יום יום"? או "אני צריכה להגיע למצב כזה כל יומיים אז מה הטעם לטיפול חד שבועי"?
כאדם שהתנסה בהרגשה זו פעמים רבות עקב בעיות גב ואחרות נמשכתי לשיטת פאולה לאחר שהבנתי שאופיים של התרגילים מאפשר לי להמשיך להעזר בשיטה גם ללא "מטפל". ההרגשה של הבלתי מנוסים אחרי פרק עבודה עצמי מתוארת פעמים רבות במלים:" כאילו עשיתי מסאז' לעצמי". גם הריכוז וגם סוג התנועה הייחודי מביא רבים להרגיש ולהניע מקומות שלרוב אין עמם מגע או תנועה. אצל אחדים מעורר הדבר הרגשת שליטה שיש בה סיפוק בפני עצמה ואצל אחרים צורך להמשיך ולעבוד עם הגוף גם לשם הנאה ולא רק לפתרון בעיה מעיקה. לדוגמה כאשר מדובר בבעיית גב כמו אורך שונה של הצדדים. (הכוונה לשני צדי עמוד השדרה בדר"כ עקב קיצור או עקמת( התרגול המונוטוני והתנועה בין שני צדי הגב (רוטציה) עקב תנוחה סטטית מסוימת או כיווצים קלים משנים את חוסר האיזון, אם ע"י מתיחה או ע"י שינוי מיקומם של הצדדים. בשונה מגישות אחרות ומכובדות אין בשיטת פאולה הגדרה לאופן ההחזקה או ההפעלה הרצויים במובן התאורטי של הגב והשלד. תשומת הלב מופנית להארכה של קיצורים בין אם אלו הבדלים בין הצדדים או עומק יתר של הלורדוזות (השקעים כמו העורף והמותנית). וכן למידת השחרור וההפעלה של השרירים. השימוש בסוגרים (המפורסם כל כך בשיטת פאולה ומוסבר בכתבה על רצפת האגן באתר זה) והתנועה בינהם יכול להביא את האגן ליתר גמישות שתחזיק באופן שונה את הגב ותחזק את מידת הפעלתו.
אביא להלן מספר תרגילים שידגימו לקוראים את אפשרויות השימוש, חלק מהתרגילים ניתנים לבדיקה תוך כדי קריאה ליד המחשב אך את רובם מומלץ לבצע בשכיבה על הגב ובברכיים מקופלות כדי למנוע כיווץ יתר של הגב התחתון לרגישים שבינכם. מקצת מהתרגילים הם סטטיים ודורשים הימצאות במצב אחד כל עוד אין בו כאב, ככל שניתן יותר זמן. דוגמה לתרגילים כאלו: להסתכל אל יד ימין תוך כדי החזקת היד ישרה כשרגל ימין מונחת ישרה ורגל שמאל מקופלת ומוחזקת אל הברך. דרך נוספת בביצוע תרגיל זה היא לשכב על הצד באותו אופן כשיד ימין ישרה והראש מונח מעליה או לצידה ורגל ימין ישרה, בו זמנית יד שמאל אוחזת בקרסול שמאל דבר הדורש ניעות קלות המאריכות ומקצרות חליפות את המותנית. התרגיל מתואר כאן על פי הגדרת הצדדים משום שעדיף לבצעו רק על צד קבוע, לימניים על צד ימין ולשמאלים על צד שמאל, זאת בגלל הנטייה לכווץ באופן קבוע את הצד הפעיל יותר והארכתו יכולה להביא לאיזון בין הצדדים גם אצל אנשים שהבדלי הצדדים הם בתחום הנורמה או לא מוכרים להם כבעיה. תרגיל זה הוא חשוב במיוחד לסובלים מעקמת אך לאלו כדאי לעשות זאת בפעם הראשונה בהשגחה של מטפל מוסמך.
תרגיל "סטטי" אחר שמשחרר את העורף הוא להסתכל לכתפיים כך שכל עין מנסה לראות את הכתף שבצד שלה בו זמנית. מובן שנטיית העיניים לנוע יחד ולעזור זו לזו מקשה על ביצוע התרגיל אבל ההתכוונות להמשיך ולפצל את המבט מאריכה את העורף ומביאה אותו למקומות חדשים. תרגיל אחר-להסתכל מלמעלה למטה ושוב לחזור בכיוון ההפוך כך שהמבט מוביל את הראש והעורף שעוקבים בהתמדה אחרי העיניים.
מיקום הכתפיים וצורת החזקתן משפיע רבות על מידת המתח של הכתפיים ועל היחסים בינן לבין העורף. יצירת הקשר הרצוי בין מיקומן של אצבעות הידיים לבין מיקום הכתפיים בעזרת מניפולציה פשוטה יכול לשחרר את הכתפיים. דוגמה לתרגיל כזה הוא החזקה ממושכת של הזרת מעל לקמיצה כשגב היד פונה אל הרצפה. מי שמתקשה בכך יכול לתפוס את שתי האצבעות בפלסתר. ניתן לשלב תרגיל זה עם כיווצים קלים של העיניים תוך תשומת לב לעפעפיים התחתונים.
תרגיל שמזמן שחרור של הגב העליון מתחיל גם הוא בכפות הידיים. יש להרחיק ולהצמיד לסרוגין את אצבעות כפות הידיים באיטיות רבה ותוך ניסיון להישאר בכל אחד מהמצבים ולשים לב לתגובות הלואי. בדר"כ הרחקת האצבעות מעודדת התמתחות והתרחבות של הגב העליון והצמדתן מעודד הצמדות של הגב התחתון אל הרצפה, מסיבות אלו מומלץ לאחר שמתנסים זמן מה בהרחקה והצמדה באיטיות ולסרוגין של אצבעות הידיים לשלב גם סיבוב כתפיים באופן הבא: כאשר אצבעות הידיים מורחקות יפנה גב היד אל הרצפה וכאשר האצבעות נצמדות תופננה כפות הידיים כלפי הרצפה כולל לחיצה קלה שלהן כלפי הרצפה. אם בנוסף יבדוק המתרגל מיקומים שונים של כפות הידיים ביחס לגב כמו התחלת התרגול בצמוד לגוף והמשכו בהרחקת הידיים ופתיחתן עד לגובה הכתפיים יוכל לאתר איזה מיקום תורם לו יותר בתהליך השחרור הכללי והרגשת ההצמדה של הגב לרצפה. תגובות אלו יכולות להיות מורגשות גם בסוגרים שיש להם קשר לתנועת הגב וגם בהתרחבות ושינוי המיקום של הגב העליון. מומלץ לנסות ולהמשיך את התרגיל כמה שיותר זמן.
כיווץ קל של הסוגרים משמש בדר"כ בתהליכי תרגול השיטה בהקשר של מיקום האגן והצורך לחזק את שרירי רצפת האגן, מספר שימושים בכיווצים אלו יכול לסייע רבות לסובלים מכאבי גב שונים, לדוגמה אנשים המתרגלים את שיטת פאולה מדווחים כי אם בזמן נהיגה הם מכווצים את הספינקטר האחורי נוצרת הצמדות של הגב אל כסא הנהג ונמנעים כאבים הקשורים בנטייה של כל נהג לחשוב קדימה ועקב כך גם להטות את הגב קדימה באופן הגורם לכאבים קבועים הקשורים בישיבה ממושכת ובנהיגה. טיפ נוסף בעניין זה הוא גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף כאילו ניתן לאחוז עיפרון בינהם, התרגיל לוקח את העורף לאחור ומעלה את הראש בניגוד לנטייה הרווחת בנהיגה למתוח את הצואר קדימה. כיוצי ספינקטרים שאינם קשורים בנהיגה-נשים נוטות לסבול בכאבי גב תחתון, שכיבה על הגב כשהברכיים מקופלות ועומדות וכיווץ קל של הספינקטר הקדמי יביא להצמדות ועזיבות קלות של הגב כלפי הרצפה דבר שמאריך את השקע ומשחרר באופן זה את הכאב. החזקת הברכיים בעזרת הידיים כלפי הבטן בצנועות קלות היא תרגיל המוכר במספר שיטות ומומלץ גם בשיטת פאולה. הצעה המפתחת תרגיל זה היא להרחיק את הברכיים זו מזו ולגלגל את האגן והגב עד להפלת אחת הברכיים אל הרצפה ולחזור ולהתגלגל לצד האחר. שיתוף הספינקטר הקדמי בתהליך זה הוא קל לנשים שהתנסו בתרגול הכיווץ לסרוגין כאילו יש לספינקטר שני צדדים. הכוונה בשיתוף הספנקטר הקדמי הוא להעזר בכיווץ הצד שאינו מתקרב לרצפה כדי לעקב את הגלגול של הגב כך שיהיה איטי ככל האפשר ובו זמנית גם להרויח הפעלה של הספינקטר הקדמי.
גם פעילות בתנוחה המוגדרת כ"עמידת שש" (ברכיים, כפות רגליים וכפות ידיים מונחות על הרצפה כשהגב חופשי לנוע) משחררת כאבי גב דרך תרגילים שהוזכרו כאן בהקשר אחר, לדוגמה אם לאחר הפלת הראש בין הכתפיים מרימים את השפה העליונה של הפה כלפי האף ונותנים לראש להתרומם אחריה הגב מתקמר בעזרת שילוב הראש והספינקטר הקדמי שמצטרף, החזרה להרפיה או לקיעור הגב נעשית ע"י עזיבת ההחקה של השפה אל האף והפלת הראש שוב בין הכתפיים.
לסובלים מבעיות של ממש מומלץ להעזר בהדרכה מקצועית שבה יותאמו התרגילים לבעיה, מי שרוצה להתנסות בתנועה לשחרור כללי והרפיה יכול להסתפק בהדרכה הכתובה כאן.
הפה ותיפקודו על פי שיטת פאולה


הפה כולל השפתיים, הלשון, השיניים והחיך נתפסים בחשיבה על גוף האדם בדר"כ כאברים המיועדים רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור ועוד. זהו אחד האברים הנמצאים בשימוש רצוף בין אם מודע או מודע חלקית ובשונה מאברים אחרים קשה להרפיה ומנוחה. אנשים רבים מגלים במהלך תרגול שיטת פאולה שצורות חדשות של תנועות הפה משפיעות על תחומים רבים בגופם ובחייהם גם משום שהם לומדים להכירו וגם משום שקל ללמוד להרפות את הגוף כולו דרך הפה. לעתים הנטייה לשמור על אחיזה או סגירה קבועים של הפה על רקע חינוך להתנהגות חברתית מכובדת מעוררת מתח הן במקום עצמו והן באברים הקשורים אליו כמו העורף והצואר. ולעתים היא ביטוי למתחים אחרים. ההיכרות עם שחרור מתח כללי דרך הפה יכולה לשנות את איכות חייו של המתרגל במספר תחומים כמו מתחים על רקע רגשי ומחשבתי, יציבות השלד, כאבי גב או תפקוד מערכות פנימיות.
השילוב שנוצר בתרגילי שיטת פאולה בין שרירים טבעתיים שונים מביא את המורה להתבוננות קבועה ומתמשכת בצורת התנועה של השפתיים והפה של תלמידיו. הפה מספר למורה על מתחים, אפשרויות התפקוד של מקומות שונים בגוף, צורת הביצוע של התרגילים הקשורים בלשון או בעיניים ועוד. הכוונת התלמיד להרפיית הפה או להפעלה מגוונת שלו בין אם דרך כיווצים של השפתיים או תרגילי לשון היא אחת הדרכים להביא לשחרור העורף והצואר, לאזן בין הספינקטרים ולשנות את זוית ההחזקה של השלד. ניתן אפילו לומר שאצל אנשים רבים הן בגלל חינוך והן מתוך האוטומטיות של שליטה בגוף הפה אוסף אליו סוגים רבים של מתח ולימוד דרכים לשחררו תוך כדי תפקודים אחרים כמו נהיגה או ישיבה מול מחשב יכולה להפוך לדרך קלה לשחרור מתחים וכך לשנות רבות בחיי התלמיד. אחת הדוגמאות הקלות לתאור בעניין זה היא שחרור כאבים במהלך לידה כאשר הכוונת היולדת לפתיחת הפה או להשמעת קולות נמוכים מסייעת להתקדמות הלידה.
בספרה מציעה פאולה גרבורג מייסדת השיטה לשתות בלגימות קטנות כדי להפעיל את השפתיים ולא להתרגל לשתייה שהפה משמש בה רק כפתח וכן לאכול כשהפה סגור אך כל חלל הפה משתתף בלעיסה. כל זאת מתוך הבנת ההשפעה שיש לדרך הביצוע של תיפקודים אלו על מצבו הכללי של האדם, אלא שאלא אינן משימות קלות לאדם בן ימינו הממהר כל הזמן, לעומת זאת לאדם הסובל ממתחים שונים הרוצה לשנות את תפקוד הפה כדרך לשחרור מתחים מומלץ לנסות תרגילים מסוימים בזמן נהיגה או עמידה בפקקים, כך ניתן לשלב זמן מבוזבז ממילא עם הרפיה במצב שיש בו מתח בפני עצמו. ההצעה לפתוח את הפה בשונה מהרגיל ע"י הפלת הסנטר או מחשבה על הרחקת הלחיים מבפנים או ניסיון להרחיב ולהאריך לסרוגין את פתיחת השפתיים, כולן פעולות היכולות להילמד תחילה ביתר קלות בשכיבה ואח"כ במהלך התפקודים השונים. גם תרגילי לשון כמו תנועות מעגליות בין השיניים לשפתיים, או מעבר של הלשון פעם לימין ופעם לשמאל כך שבכל פעם הלשון לוחצת צד אחר של החיך העליון או את השן האחרונה בכל צד מספר פעמים משנה את החזקת הפה ויכולה להשפיע על תחומים אחרים.
לאנשים הסובלים מבעיות עיכול למיניהן מומלץ לכווץ את הפה כלפי חוץ כדוגמת נשיקה אך תוך חזרה מונוטונית על הפעולה ואילו אלו הסובלים מבעיות שליטה במערכת השתן יכולים לנסות את כיווץ הפה כלפי פנים כאילו מדובר בשתייה מקש ושוב לשאוב ולעזוב פעמים רבות. תרגיל אחר המומלץ לנהיגה וגם לבעיות במערכת השתן הוא גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף, לעזוב ולחזור על הפעולה שוב ושוב. ניתן ללמוד את התרגיל בתחילה ע"י הניסיון לאחוז עיפרון ללא מגע יד בין האף לבין השפה. התרגיל ללא עיפרון מחכה את תנועת השפתיים והאף עם עיפרון.
אחד העקרונות המובילים בשיטת פאולה היא לקבל כל הצטרפות של הגוף אל תרגול כמבורכת וכמעידה על נטייתו הבריאה של הגוף. בשונה משיטות אחרות הצטרפויות של מקומות אחרים מעודדת את יכולת ההבראה הטמונה בגוף ואת יכולת האדם לבצע את התרגילים ללא מאמץ. זהו שינוי חשיבתי מהותי שכן רובנו הורגלנו למאמץ בתפקודים גופניים ואילו כאן היכולת של הגוף ללמוד לפעול שלא מתוך מאמץ אלא מתוך קשב לגוף וחיפוש יכולות מוסוות שבו מביאה הן את הגוף והן את האדם המתרגל למקום חדש בחשיבתם ובדרך תיפקודם. בהקשר של הפה ההצטרפות יכולה להתבטא בתנועה לאחור והארכה של העורף, בכיווצי הספינקטרים, בצורך לפתוח או לכווץ את העיניים ובפיהוקים שלהם מוקדש פרק נפרד בספר זה.
עיניים כאמצעי מוביל בתנועה-מנקודת המבט של שיטת פאולה

תרגילי עיניים ופנים משמשים בשיטת פאולה במצבי חולשה של שרירי הפנים, להפעלה מרחוק של פתחים אחרים וכדרכי הרפיה וכיווץ של הגוף כולו. קבוצות תרגילי העיניים כוללות סוגים שונים של כיווצים, שימוש בעיניים להרפיה ורגיעה והעזרות בדרכי חשיבה בהפעלת העיניים, תנועות עיניים ושחרור הגוף בעקבות זאת כאמצעי לפתרון בעיות שרירים של הצואר, העורף והגב.
למי ומתי כל אלו נחוצים? מדוע מנסה תאור זה להפריד את התרגול בעזרת העיניים מתרגול פאוליסטי אחר? כיצד ועד כמה יכולים תרגילים באזור מסוים לשנות את צורת התפקוד של הגוף כולו? מאמר זה ינסה לענות על כל אלו ועל שאלות נוספות.
המצב הקבוע של כולנו הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה קדימה, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות תמיד בתנועה לכיוון אחד-קדימה. להוציא מצבי שינה, או צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. אך גם אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף בכל מצבי הערות למינהם אין מצב שבו האדם מניח לעיניו מתוך כוונה מודעת כפי שרבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.
תרגילי העיניים המוצאים בזאת יכולים להדגים במעט למי שינסה אותם כיצד הפעלת העיניים באמצעות שיטת פאולה יכולה להפעיל את הגוף באופן לא שגרתי לרוב בני האדם. אחד התרגילים החשובים ביותר נעשה בשכיבה על הגב כאשר כפות הידיים מכסות את העיניים תוך הקשבה למצב העיניים וכלל הגוף. פעמים רבות הגוף מארגן את עצמו ומשנה את תנוחתו תוך כדי השכיבה הזאת. גם התרגילים הבאים מוטב שייעשו בשכיבה אך ניתן לנסותם גם בישיבה לצורך מנוחה קלה בעבודה מול מחשב כדרך להפוגה ובדיקת התגובות האחרות של הגוף. לדוגמה-כיווץ מתמשך וקל של העפעפיים כלפי מרכז העין מעודד שינוי בדרך הנשימה והפעלה עקיפה ונינוחה של שרירי פנים אחרים שבדרך כלל מוחזקים בצורה מתוחה מסוימת. העיניים יכולות להישאר עצומות כל משך התרגיל כשהכיווץ הוא לסרוגין, הרפיה ותנועה. מומלץ לא לעצור כל הצטרפות של הגוף או הפנים לעיניים ויחד עם זאת ההרפיה כרוכה בסוג של ריכוז ותשומת לב לכיווצים המונוטוניים. כיווץ מסוג אחר של העיניים- פתיחה גדולה של העיניים וכיווץ חזק פנימה לסרוגין מעודד תגובות במערכות אחרות, מומלץ לנסות.
קבוצה אחרת של תרגילי עיניים-הסתכלות בעיניים פקוחות או עצומות לאחד מצדי הגוף והנעת הגוף בעקבות המבט יכולה להביא לשחרור הצואר, העורף והגב. לדוגמה- בשכיבה על הגב כדי להרפות את העורף מומלץ בעיניים עצומות להסתכל לצד ימין ולתת לראש לנוע או ליפול בעקבות המבט. כדאי לנסות את התרגיל מספר פעמים לאותו הצד ורק אח"כ להחליף צד. אם האדם מצליח בהשוואת שני צידי הגב לאתר את הצד שמורגש מתוח יותר או גבוה יותר מהמזרון בהשוואה לצד השני כדאי לבצע מספר תרגילים לכיוון הצד המתוח ואז לשוב ולהשוות את ההרגשה של שני צדי הגב. תרגיל אחר-הסתכלות בעיניים פקוחות כלפי הצד התפוס תוך כדי שינוי המיקום שאליו מסתכלים כמו ההבדל בין הניסיון לראות את הכתף לניסיון לראות את האוזן. מובן שעדיף לא לעצור כל תנועה שהגוף נוטה לצרף כולל גלגול כלפי הצד או שינוי התנוחה הראשונית של הגב והרגליים. כמו כן כדאי לצרף לכל תרגיל כזה שינוי קבוע של מיקום הידיים וצורת המונחות שלהן, רוב האנשים מתחילים את התרגול כשכף היד פונה למזרון אך מסיימים אותו כשגב היד פונה למזרון משום שכך נוטות הכתפיים להיפתח ולנוע לפי השינוי במיקום הצואר. עוד תרגילים שמשחררים את הצואר בדרך דומה הם הסתכלות מלמעלה למטה והנעת העורף בעקבות המבט בקצב איטי ככל שניתן וכן תנועה מעגלית של העיניים והנעת הצואר לפי ההצטרפות של הראש למבט. כמו ברוב התרגילים בשיטת פאולה גם בתרגילים המוזכרים כאן מומלץ לנסות להחזיק את התרגיל כמה שניתן יותר זמן.

יום חמישי, ינואר 24, 2008

הטיפול בכאב על פי שיטת פאולה

הטיפול בכאב בשיטת פאולה נוגע אצל אנשים בריאים למספר תחומים: כאבי גב ושלד, כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול וכן כאבים הקשורים למחלות ניווניות. המשותף לכאבים שונים אלו מנקודת הראות של השיטה הוא כיווץ יתר בשרירים הניתנים לשליטה שהאדם הסובל אינו מודע לו או רפיון בשרירים החלקים, הבלתי נשלטים. ברוב המקרים מדובר בפגיעה שהתרחשה ביכולת הכיווץ וההרפיה התקינים. העברת הידע לגבי דרכי הרפיה ותרגול עצמי אל המטופל כך שפעילותו ותגובותיו בזמן כאב יעשו אותו למטפל של עצמו משותפת לרוב מקורות הכאב שתוארו כאן למעט לידה. בכל אחד מהתחומים האלו דרוש אופן טיפול אחר שיתואר בהמשך, בחלק מן המקרים הבנת העיקרון הפאוליסטי והתרגול יכולים לסייע לאדם הסובל בפתרון מספר בעיות גם יחד. בנוסף ניתן לטפל בעזרת שיטת פאולה בכאב הכרוך במחלות כרוניות כמו פיברומיאלגיה, שיגרון, מחלות ניווניות והקלה בכאבים הנובעים ממחלות הקשורות בקישיון כמו טרשת נפוצה.
אצל אנשים בריאים כאבי גב ושלד יכולים לנבוע בנוסף להחזקת יתר של הגוף ומתח כללי גם מקבוצה גדולה של "קיצורים" בלורדוזות (שקעים כמו העורף או הגב התחתון), מהבדלים בין הצדדים כמו עקמת או הבדלי אורך אחרים, מתאונות, רגישות לקור, וכמובן פגיעות מסוג פריצות דיסק. המשותף לטיפול בכאבים מסוג זה הוא הכוונת התנועה העצמית של הגוף דרך תרגילים, לשילוב של הרפיה עם הארכת השקעים. ארגון הגוף מחדש בעזרת מניפולציות עדינות כמו שכיבה תוך הנעת הצדדים באופן שונה לכל צד יכולה לאזן את הבדלי הצדדים ולשחרר מכאב, לא רק בשכיבה ולאחר סיומו של יום העבודה. הייחודי לפעילות הגופנית בשיטה זו הוא היכולת לעורר בגוף תנועה עדינה החוזרת על עצמה במקום הזקוק לטיפול ממקומות שונים בגוף ורחוקים לעיתים מאזור הכאב. כך בעקיפין מתאפשר למקום הפגוע לפעול כמידת יכולתו וללא רתיעה לא רצונית מעצם המגע או הטיפול. העצמאות שההכרות עם התרגול מאפשרת מביאה להקלה מהירה יחסית בכאב ללא תלות בזמנו של המטפל. תרגיל לדוגמה המקל על כאבים הקשורים בפריצת דיסק, עקמת או הבדלים אחרים בין צדדים הוא לשכב כך שיד ימין פרושה ישר מעל לראש או בגובה הכתף ורגל ימין פרושה ישר, יד שמאל מחזיקה את קרסול שמאל והמבט מופנה ליד ימין, מומלץ לנסות להעביר את משקל הגוף לצד ימין בעזרת תנועות קלות של צד שמאל. (פרוט של תרגילים נוספים בנושא זה מצוי בפרק על עצמאות בטיפול בכאבי גב.)
אצל נשים ידועים סוג אחר של כאבים, אלו הכרוכים בקיום יחסי מין-לחלקם יש הגדרה רפואית מוכרת vaginismus שמחקר בניהולו של צבי צוקרמן כבר הראה את נפלאות שיטת פאולה לגביה. קשיים וכאבים אחרים הקשורים בהתכווצויות לא מלאות של הנרתיק, מרגישות עורית או טראומות יכולים להשתחרר דרך העלאת יכולת ההתכווצות והשחרור של האזור. ההסבר ליעילות השיטה בעניין יכול לנבוע מכמה מקורות: עבודה מרחוק כלומר מאזור אחר שאינו רגיש קלה יותר ואפשרית כאשר האישה סובלת ממצב כאב כרוני. גילוי היכולת להפעיל אזורים המוגדרים כ"מיניים" ללא מגע נותן הרגשת שקט ושליטה ומפתח את הקשב לגוף, וכן שינויים הקשורים בהולכה עצבית שהפעילות הכיווצית מעוררת. תרגיל לדוגמה בעניין זה הוא כיווצים קלים של העפעפיים התחתונים או לנסות לחוש נקודה בקצה הלשון ולהניע את הלשון והפה באופן שחוזר ומעלה את התחושות העדינות במקום.
ההקלה על כאבים בזמן לידה בעזרת שיטת פאולה כרוכה גם בשילוב בין תרגילים המביאים להרפיה לבין תרגילים המשפיעים על העלאת קצב ההתכווצויות של הרחם והנרתיק. כמו כן ניתן לשלב את ההרפיות מהכאב בנשימות המערבות כיווצים של הנרתיק. באופן זה הרפיית הכאב בזמן הלידה משולבת בהתקדמות הלידה ובשחרור האגן. (התרגיל המומלץ ביותר ללידה מתואר בפרוט בפרק על חיזוק רצפת האגן אצל נשים, הוא מתאים לשני הצרכים משום שהצירים משנים את ההתנהגות הכיווצית ושילוב הנשימות והשמעת הצליל ש גם משחררים מכאב וגם מקדמים את קצב ההתכווצויות הדרוש ללידה.)
טיפול באי תקינות של מערכת העיכול באמצעות שיטת פאולה אינו מיועד בעיקר לזמן הופעת הכאב אלא אם כן מדובר בתופעות כמו פיסורה וטחורים. במקרים אלו לומדים המטופלים שימוש משולב ביציבה נכונה והרפיית הכאב ע"י כיווצים קלים בספינקטר המוגדר בשיטת פאולה כ"ספינקטר אחורי." ההקלה על מערכת העיכול בשיטת פאולה כוללת תרגילי כיווץ והרפיה של כפות הידיים, כפות הרגליים והעיניים. כל אלו מזמנים לגוף העלאה של יכולת ההתכווצות הכללית של מערכת העיכול. לפעמים כאב, עצירות ושאר תופעות לא נעימות מקורם ב"מעיים עצלים" מושג המכוון לפעילות איטית ולא יציבה של המעיים וכלל המערכת. עד כמה שהדבר נשמע קשה להוכחה לכיווצים של השרירים הטבעתיים יש יכולת השפעה על מידת ההתכווצות של האברים הפנימיים ולכן יכולה השיטה להיות יעילה בטיפול בבעיות עיכול.
כאמור כל אלו נוגעים לכאב שכלל האוכלוסיה או אנשים המוגדרים כבריאים נוטים לסבול ממנו, בנוסף ניתן להקל גם על סבלם של אנשים הסובלים ממחלות פרקים כרוניות, פיברומיאלגיה, ומחלות ניווניות מתוך כוונה ללמד את המטופל לעזור לעצמו בשעת הכאב. במקרים אלו התרגילים הכתובים המכוונים לכלל כמו תרגילי הנקודות שפורטו בפרק הקודם יכולים להתאים אך חשוב לזכור שבשיטת פאולה אין יתרון להישארות בכאב, כלומר מצב שבו התרגיל מכאיב מסמן שאינו מתאים והפסקתו המיידית תשחרר את הכאב, מצד שני לא פעם שחרור שרירים תפוסים או הגדלת טווח תנועה של גפיים ואצבעות נעשה בעזרת הכוונה לגעת בכאב ולעזבו, כלומר לעודד את התנועה עד למקום שבו הכאב מתעורר ולחזור מהמקום הנ"ל למקום מרגיע. דבר זה שונה באופן מהותי מהישארות בכאב הנדרשת לפעמים בפיסיותרפיה ובשיטות אחרות וחשוב להבינו אם מנסים את התרגילים המוצעים בפרק הקודם. מאחר שכל אדם רגיש לכאב באזור אחר של גופו במיוחד כשמדובר במחלות ניווניות עדיף שילמד תחילה להפעיל אזורים רגישים פחות או נטולי כאב ויבחר משלל התרגילים שאינם מכוונים לבעייתו ורק אח"כ יתנסה בתרגילים המתאימים לו. ברוב המקרים היכולת להגיע באופן עצמאי להרפיות שונות מסייעת גם למצב הפיסי וגם למצב הרגשי של הלומדים ובכך יתרונה הגדול של שיטת פאולה על פני שיטות אחרות. לא פעם מכוונים רופאים את מטופליהן מקבוצת התופעות הנ"ל להעזר בשיטת פאולה כדי להתכונן לשלבים קשים יותר העלולים להתעורר בהמשך וקשורים בעיקר בשליטה בסוגרים, זאת גם משום שיש לשיטה יכולת להשפיע גם על העלאת יכולת הכיווץ וגם על שחרור מקישיון שהוא אחת התופעות הרווחות במחלות ניווניות. אין כל יתרון ללמוד את השיטה מתוך חשש מהחמרת הצב בשלבים מאוחרים של התפתחות המחלה אך אם לומדים אותה באופן המתאים לצרכים העכשוים של החולה כמו שחרור כאב, קשיי תנועה לאחר שינה, קשיים בנתינת שתן לאחר שינה או כאב הקשור במיעוט תנועה ניתן להעביר את הפנמת היכולת להעזר בשיטה גם למצבים קשים יותר העלולים להתפתח בהמשך.

יום שלישי, ינואר 22, 2008

הרקע התאורטי ושלבי החיים על פי שיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים הנמצאים סביב לפתחי הגוף. אלו הם השרירים שמסביב לעיניים, שרירי האף והפה, והשרירים השולטים בפתחים שבתחתית האגן. הנחת היסוד של שיטת פאולה היא שבגוף בריא כל השרירים האלו פועלים יחד או מפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. ולכן כאשר נחלש אחד השרירים הטבעתיים או השתבשה פעולתם של אברים פנימיים. יוחזרו השרירים הטבעתיים שנחלשו לפעולה תקינה באמצעות הפעלה של השרירים הטבעתיים התקינים. אלא שלא תמיד ניתן ורצוי לעבוד "מרחוק" ולא תמיד הכיווץ וההרפיה הם עיקר התהליך, לעתים צריך לאתר את הקושי בהפעלת האזור הרלוונטי וביצירת קשר עם המקום, ולהעזר בהפעלה ישירה, בשינוי צורות ההחזקה של הגוף בזמן התרגול או בכיווץ בו זמני של מקום נוסף שמאפשר ביתר קלות לחוש את המקום שבו דרושים חיזוק או הרפיה . הקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם ודרכי ההופעה שלהם נחשבים ל"סוד שבשיטה" או במילים אחרות לאמצעי שמזמן את יכולת הריפוי העצמית של הגוף. קשרים אלו מתבטאים כאשר בתהליכי תרגול בשריר טבעתי אחד מצטרפים גם שרירים טבעתיים אחרים, לעתים במקום שבו דרוש הטיפול יותר מכל ולעתים בכמה מקומות. "סוד" אחר הקיים בשיטה הוא הנעה מודעת וייחודית של שרירים שאנו מפעילים בדר"כ רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור וצפייה ואילו בתרגול שיטת פאולה הפעלת אותם השרירים: שפתיים, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד אינה לצרכים תפקודיים אלא לאיזון כללי כמו יציבה, הרפיה, פתרון בעיות גב או שחרור מכאב, שיפור ושכלול התפקוד של מערכות פנימיות כמו מערכות העיכול, השתן והנשימה. קשרי הגומלין בין השרירים הטבעתיים מחזקים את תפקודי הגוף גם לגבי מערכות פנימיות. לדוגמה: במעקב גניקולוגי ניתן לראות עלייה במיקומו של הרחם לאחר טיפול בשיטה אם קודם לכן אובחנה צניחה. איכות ההתכווצות של מערכת העיכול יכולה להשתנות אצל אנשים עם בעיות עיכול שונות. גם שינויים בבעיות נשימה או ביכולת ההתרוקנות של שלפוחית השתן הם חלק מקבוצת השינויים החלים במערכות פנימיות, בלתי רצוניות בעקבות תרגול השיטה בלי שיהיה ניתן להסביר זאת אך עם הוכחות ברורות. (אחת ההוכחות המעניינות נצפתה במעקב אולטרסאונד אצל אישה שתרגלה כיווצים קלים של העיניים כאשר האולטרסאונד הראה את כיווצי הרחם.)
כאשר מדובר בתרגול להפגת כאב או לבעיות גב ושלד יש צורך בשילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לצורת ההנחה , המתיחה או ההרפיה של הגוף. לדוגמה בספרה של פאולה גרבורג מוזכרים תרגילים סטטיים כלומר תרגילים שבהם הנחת הגוף באופן שמאפשר פעילות בצד אחד בלבד של הגוף גורמת לשחרור הצד שנוטה להיות מכווץ ומאומץ באופן קבוע. במקרים שונים של כאבי שלד גב וגפיים הריכוז בתנועות קטנות ביותר של אצבעות הידיים או השקעים בכפות הידיים, הרגליים ובעמוד השדרה מאפשר רגיעה ושחרור.
רבות נכתב על דרכי הטיפול ואפשרויות השיקום שהשיטה מזמנת אך פחות על הקשר שנוצר בין גוף ונפש באמצעות התרגילים ועוד פחות על ריכוז גופני והשפעתו על רגיעה וריכוז מחשבתי. גם המונוטוניות הדרושה בתרגול וגם המגע וההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה במסגרת התרגול מעוררים בגוף הרגשות לא מוכרות וככל שנכנס האדם המתרגל להתנסויות נוספות ומכיר את הסודות הכמוסים של גופו נפתח לפניו עולם של מגע עם עצמו שיש בו שילוב של שקט, העצמה, אינטימיות וקשב לגוף.מקצת מהתהליכים האלו מתחילים בגילוי היכולת להפעיל שרירים מסוימים באופן שהאדם חשב תמיד שאינו יכול להפעילם. לדוגמה כיווץ לסרוגין של העיניים כך שבעוד עין אחת מתכווצת נעשית גם פתיחת העין האחרת, זהו תרגיל שרבים נוטים לחשוב שאינו ביכולתם אך כשהם לומדים להעזר בפה, להשתחרר מהרגלים של ניתוק הקשר בין חלקי הגוף ולצרף לכך תנועה שלמה של הראש או האגן מקבלות העיניים תפקיד חדש ואף מתפקדות אחרת. מובן שגם תהליך כזה אינו נלמד בפעם אחת אך המיומנות הנרכשת היא רק שלב ראשון בהבנת השינוי הגופני והרגשי שהשיטה מזמנת.
מדוע תרגיל כזה חשוב כשלעצמו ובמה הוא משפיע על תפקודי הגוף האחרים? התרגיל מדגים אפשרות לתנועת רוטציה המשחררת בו זמנית את שני צדי הגוף ומאזנת הבדלים בינהם כאשר לא השרירים החלשים או המקוצרים הם הפועלים אלא מקומות אחרים בגוף מייצרים את התנועה ונותנים לה קצב ואופי אחר מאשר זה שיכול לקרות בהפעלה ישירה. עצם ההיכרות עם חשיבה חדשה על הגוף כמו במקרה הנ"ל המזמן הפעלת הגוף כשני צדדים שעמוד השדרה יכול לפצלם בחשיבת האדם על חלוקת גבו או יצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד שיוצר מעין "עמוד שדרה קדמי". שינוי חשיבתי כזה יכול לקדם גם איזון גופני וגם קשב חדש. גם ההעזרות בלשון לאיזון הצדדים (דבר שהורים רבים מבקשים מילדם הלומד לגזור במספריים שלא לעשות בעוד הוא משתמש "נכון" באינסטינקטים הגופניים) מספר על היכולת ללמוד כישורים לא מוכרים של הגוף באמצעות ריכוז מחשבתי המעורר ריכוז גופני. אנשים הלומדים את שיטת פאולה מתפלאים לגלות שכיווץ חוזר וקל של העיניים מרגיע אותם ומשנה את קצב הנשימה. מצבי הרדמות בנהיגה המוכרים לרבים יכולים להשתנות בעזרת כיווצים קלים של הסוגר האחורי ושחרור הפה באופן מתמשך, גם משום שאלו משנים את צורת הישיבה וגם משום שבו זמנית הם מעודדים נשימה עמוקה וקבועה יחסית להרגליהם. מובן שעדיף קודם להכיר מקצת מהתרגילים בשיעור מונחה ע"י מורה מוסמך אך חשוב להבין ששילובם של התרגילים במצבים מגוונים יכולים הן לשפר את איכות החיים והן להביא לקשר חדש בין האדם לגופו.
שלבי החיים יוגדרו ויחולקו לשמונה תקופות על פי הצרכים הייחודיים של גילאים שונים והיכולת הטמונה בשיטת פאולה לתמוך בהם. במסגרת החלוקה לשלבי החיים תתבקש גם הפרדה בין צרכים של גברים לצרכים של נשים ויוקדשו כמה פרקים לנושאים שמעבר לגיל. השלבים שיתוארו להלן מתארים את הייחודי לשיטת פאולה ביחס לשלב וצרכיו. לדוגמה בשלב הינקות כלומר מרגע הלידה ועד שנה המגע בהשראת שיטת פאולה יכול לעודד את פעילות המעיים הרדומה בשבועות הראשונים, לסייע לפעילויות המציצה המלאות ע"י מגע המעודד כיווצים מלאים יותר של השפתיים או ליכולת האם ליצור קשר עם תינוקה ע"י מגע והפעלה.
שלב הפעוטות המקובל כנורמטיבי בין שנה וחצי לשלוש ייחודי לשיטת פאולה בגלל הצורך לעודד גמילה מחיתולים ע"י מגע מרחוק בשונה מהלמידה ההתנהגותית שמוכרת לרוב ההורים. בשלב הילדות, בין גיל שבע לעשר ההתערבות של שיטת פאולה יכולה להיות רלוונטית בהקשר של עיכוב התפתחותי או מחלות כמו אסטמה, תופעות כמו היפוטוניה או הפרעות שגרתיות בדרכי העיכול. בגיל ההתבגרות אצל בנות בכלל ורקדניות בפרט דרושה תמיכה בתהליכי צמיחה כמו איזון בין צדי הגב ושימוש נכון בשלד.
בשנות העשרים עד שנות הארבעים ההפרדה בחשיבה בין גברים לנשים להוציא את ההפרעות במערכת העיכול, הטיפול בכאב ובכאבי גב היא הכרחית שכן אצל נשים בנות עשרים עד ארבעים חלק נכבד בהגדרת הגיל וצרכיו קשור להכנת הגוף ללידות, באפשרות לקצר משכי לידה ע"י שיטת פאולה ובשיקום לאחריהן. גיל המעבר אצל נשים, הכנה לזקנה אצל בני שני המינים משישים ומעלה, ומודלים של פעילות עם קשישים .
תחומי הטיפול וההשפעה של שיטת פאולה:

רצפת האגן: חיזוק ושיקום רצפת האגן ושיבושים במערכת השתן. טיפול בכיווץ יתר ובכאבים הקשורים בכך, שינוי מיקום האגן והשפעתו על תפקוד הגב. בריחת שתן, דלקות חוזרות בשלפוחית, קושי במתן שתן,
שיבושים במערכת העיכול עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, קיבה עצבנית, צרבות.
בעיות וכאבים אורטופדיים כאבי צוואר, בעיות וכאבי גב שונים, כאבי ברכיים, כתפיים וזרועות.

שחרור מכאב: כאבי גב ושלד, כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול. חולי פיברומיאלגיה. שיקום מניתוחים.

תנאים מיטיבים לתנועות של שרירי רצפת האגן ולחיזוקה

  הגישה של שיטת פאולה לשרירי רצפת האגן כוללת כמה הבטים: שינוי הרגלי חשיבה, שיפור תשומת הלב ועידוד רגישות לתנאים שמשפרים תנועות וכמו כן תנו...