בקרוב ביוטיוב שיעור פאולה מוקלט

לצורך הדגמה של שילוב תרגיל פה עם תנועת אחד הספינקטרים נתחיל בתרגיל שבו נכווץ את השפה התחתונה של הפה. בתרגיל כזה אין צורך לשים לב לתנועת השפה העליונה של הפה, היא תצטרף מעצמה, לא ניתן לנטרל אותה ואין צורך בכך.

נסו לאסוף את השפה התחתונה של הפה אל מרכזה, ניתן לצבוט את מרכז השפה או מתחת לה בעזרת שתי אצבעות, לאחר שהמקום הורגש עיזבו את האצבעות ונסו להניע את השפה אל המרכז של עצמה באופן שיזכיר את ההרגשה שהתעוררה בעזרת האצבעות.

מי שמרגיש תנועה כלשהיא באזור הספינקטר האחורי מוזמן לנסות לעזור לתנועה באזור. באופן ישיר. במצב כזה הספינקטר האחורי יוכל להמשיך לנוע בלי התערבות הספינקטר הקדמי.

שימו ידיים על העיניים. שימו לב אם נוח לכם, אפשר לשנות את צורת ההנחה של הרגליים וכל אחד יחליט מתי להוריד את הידיים מהעיניים. לכן נחכה קצת ללא הוראות כדי שכל אחד ישאר בהפוגה במשך הזמן שנחוץ לו.

התרגיל הבא יסייע לחוש תנועה של הספינקטר הקדמי ללא האחורי. זאת על ידי   כיווץ הספינקטר הקדמי ותנועת הלשון.

התחילו מהארכה של הלשון כלפי השפתיים. הלשון נעשית צרה וארוכה, היא אינה יוצאת מגבולות השפתיים אך יכולה לצאת מגבולות השיניים. היא יכולה לדחוף מעט את השפתיים כלפי חוץ. חזרו על הפעולה כמה פעמים. אם הספינקטר הקדמי מתעורר לאחר כמה פעמים של הארכה ועזיבה ניתן להוסיף כיווץ יזום בספינקטר הקדמי. דרך אחרת לתרגל את כיווצי הספינקטר הקדמי בנפרד היא להתחיל מכיווץ הקדמי ולצרף את הארכת הלשון מיד לאחר התחלת הכיווץ. מניפולציה אחרת להדגשת ההרגשה בכיווצי הספינקטר הקדמי היא לחיצה של האגודלים אל האצבעות בכל יד בנפרד בזמן הכיווץ. כווצו את הספינקטר הקדמי ולחצו את האגודלים אל האצבעות, שחררו וחזרו על הפעולה שוב ושוב.

שימו את הידיים על העיניים, ארגנו את הגוף באופן נוח, הרימו מעט את הידיים מהעיניים ומקמו אותן מחדש.

אנחנו נעבור עכשו לכיווצים לסרוגין של הספינקטר הקדמי והאחורי על ידי תנועת הברכיים. בשכיבה על הגב כשהברכיים עומדות הניעו לאט את הברכיים כך שיתרחקו זו מזו ואחר כך קרבו את הברכיים זו לזו באיטיות עד הצמדתן זו אל זו. בכל פעם שאתם חשים תנועה באחד מהספינקטרים חזקו אותה או הוסיפו כיווץ יזום. מי שמרגיש לא נוח בברכיים עומדות יכול ליצור תנועה דומה כאשר הרגליים מונחות ישרות. התנועה של הבהונות כלפי פנים הגוף וחוץ הגוף לסרוגין תעורר את התנועה בספינקטרים. כלומר אתם מכוונים את הבהונות עד הפגשתן כשהבהונות פונות אלו לאלו והאצבעות הגדולות נלחצות זו לזו. אחר כך בתנועה איטית הרחיקו את הבהונות וכוונו אותן לצדי הגוף. נחזור על התנועות כמה פעמים.......... הרחיקו את הברכיים זו מזו עד המקום שניתן לשהות בו, שימו לב אם הספינקטר האחורי מתכווץ ואם לא כווצו אותו. עכשיו קרבו את הברכיים עד הפגשתן וכווצו את הספינקטר הקדמי. יתכן שהכיווץ בקדמי יתחיל במהלך התנועה של הברכיים זו אל זו, אפשרו לגוף לכווץ בהדרגה עד הפגשת הברכיים.

שיטת פאולה ושיתוק מוחין

דוגמאות להשפעתה של שיטת פאולה על סמפטומים של בוגרים וילדים עם שיתוק מוחי:

o        קשיי שליטה בשפתיים ובלשון גורמים לדיבור בלתי ברור ולקשיים בהיגוי מלים, אם הפה נמשך לאחד מצדי הגוף, הדובר/ת מאבדים שליטה על הפקת הצלילים. הוספת תנועות אגרוף המשולבות בהנעת יד שמאל כלפי מרכז הגוף מסייעת לחיזוק מידת השליטה בפה. הדיבור נעשה ברור כל עוד ממשיכה ההעזרות בתנועות אלו.

o        שליטה בפה לצרכים תפקודיים כרוכה בשילוב פעולת הלשון, השפתיים, הלסתות ובית הבליעה. השפעת צלילים שונים המשולבת בנשיפה או שאיפה מאפשרת לשלב בין כמה תנועות הפה. במהלך תרגול השמעת הצליל ששש תוך כדי נשיפה הגוף מצרף מעצמו את תנועת השפתיים והלשון, בשיטת פאולה הגוף לומד להשמיע צליל כמו ש לאחר שנעזר בנשיפה מסוימת לצורך הפרחת בועות סבון, את כוח הנשיפה המדויק הנחוץ לשם כך למד דרך תרגול נוסף של השרירים הטבעתיים שברצפת האגן, שילוב בין כמה שרירים טבעתיים יכול להיות בתחילה בלתי אפשרי לילד עם שיתוק מוחי אך לאחר שתרגל בנפרד התעורר בגוף המיזוג בין תנועת השפתיים לתנועת רצפת האגן ואלו אפשרו לנשימה לתמוך בהשמעת הצליל.

o        חוסר איזון בין צדי הגוף מתבטא אצל ילדים עם שיתוק מוחין הן בתופעות כמו עקמת והן בחולשת שרירים באחד הצדדים. תרגול שיטת פאולה בתנועות רוטציה על ידי הפעלתת הגוף בשני צדדיו הקדמיים מעודד את הרגשת המרכז או את המושג "עמוד שדרה קדמי". קבוצת התרגילים הקשורה להפעלה זו מארגנת הפעלה לסרוגין בתנועות כיווץ והרפיה של העיניים, הידיים, כפות הרגליים ועוד. בנוסף תנועת הלשון בין שני צדי הפה תומכת בחלוקה זו. יש המעדיפים לשלב שני תרגילים כדי שהגוף יוכל להתארגן לצורך הפעלה זו. אצל מקצת מהמתרגלים מושכת תנועת העין את תנועת הסוגר הקדמי כאילו ניתן לחלק את הספינקטר. וכך גם לגבי קשרים בין שרירים אחרים. תרגול זה משפר הבדלים וחוסר איזון בין צדי הפנים, משפיע על קיצורים בעמוד השדרה ומאפשר להעזר בחוזקו של צד אחד כאשר חולשתו של האחר מונעת תנועה מלאה.

תרגול עם ילדים ובוגרים עם ליקויים שונים מבוסס בשיטת פאולה על הקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם ועל דרכי ההופעה שלהם בגוף הבריא. דרכי השימוש בקשרים אלו משתנה לפי קשיי התפקוד ויותר מזה בהתאם לאישיותו של המתרגל, הקצב הפנימי שלו ותגובותיו הספונטניות בעקבות התרגול. לעתים ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי בשילוב התרגול דרושים לאדם יותר מהתרגיל עצמו ולעתים התרגול מזמן סיטואציות בלתי צפויות הנובעות מצרכי הגוף.

השפעת רצפת האגן על חוזק הגוף בשיטת פאולה

בין תנועת האגן והגב לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן נוצר לרוב קשר בכמה אופנים. לדוגמה: ארגון האגן למנח שמייצר החזקה נכונה של הגוף תומך במצב הפנימי של השרירים ולהיפך, פעילות פנימית של השרירים מארגנת את האגן לזוית השומרת על יציבות האברים הפנימיים וגמישות השרירים.

ניתן במידה מסוימת לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית אם זו משולבת בתנועה של השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיווץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבו כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה ניכרת בעיקר במצבי שכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן גם מתוך תנועה חופשית כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים יכולה במצבי עמידה להתבטא גם בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.

טיפול במגע בשיטת פאולה לחיזוק רצפת האגן

רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכן על עידוד הקשרים בין הספינקטרים. מגע ברוח שיטת פאולה מכוון לעודד ולעורר את תנועת השרירים הטבעתיים אצל אנשים המתקשים בכך. 

המגע מארגן תנועה דומה ככל שניתן לתרגילים. ההבדל המהותי הוא בכך שנועד לעורר בגוף תנועה עצמית. התגובות הנלוות, הבלתי רצוניות מתרחשות בגוף בדרך עצמאית הן בהמשך לתרגול עצמאי והן בהמשך למגע.

המגע בשיטת פאולה מיועד לילדים או לאנשים שאין ביכולתם להניע את גופם באופן עצמאי. המגע מיועד לעודד הצטרפות תנועות לא מתוכננות לתנועה היזומה במהלך המגע. המטפל מפעיל אזור מסוים, מפסיק את התנועות שהוא מעורר ומתבוננן במטופל כדי לראות אם הגוף מגיב להפעלה שיצר. כפי שמתעוררת  יכולת הפעולה העצמית של הגוף בתרגול פעיל כך קורה במהלך מגע. התגובה של הגוף משתנה ומשתכללת בעקבות המגע באופן שונה אצל כל מתרגל. התגובה מתעוררת בדרך כלל באזור בגוף שבו דרוש שינוי. לאו דוקא באזור שאליו הופנה המגע.

כדי ליצור תגובות ופעילות באזור רצפת האגן דרך מגע ניתן להתחיל מתנועות "גריפה" של הירכיים מאזור הברכיים אל כיוון האגן, כדאי לחזור על הפעולה עד גבול ההתעיפות, להניח ולחכות לתגובות,

כל סוג של תגובה תהיה מבורכת. יתכן שלא תשפיע על אזור רצפת האגן תחילה אלא תורגש קודם לכן באזורים אחרים. תנועות גריפה כאלו יכולות להיות יעילות גם באזור הגפיים, המצח והלחיים.

טיפים לחיזוק שרירי רצפת האגן בשיטת פאולה

• הפעלת שרירי רצפת האגן בעזרת שרירים אחרים: עיניים, נחיריים, שפה עליונה של הפה כולם שרירים שמעלים את היכולת לחוש ביתר דיוק את רצפת האגן וחלקיה
•  חלוקת הגוף לשני צדדים ימין ושמאל בהפעלת השרירים הטבעתיים, החלוקה מתאימה לשרירים שמופעלים כזוגיים, כגון: כפות ידיים, כפות רגליים, עיניים, נחיריים, למרות ששרירי הסוגרים הקדמיים ברצפת האגן אינם זוגיים ההפעלה של השרירים הזוגיים ממחישה כיצד להניע את ה הסוגרים הקדמייםבצורה חופשית.
• כיווץ ההסוגרים הקדמיים בנפרד מהסוגר האחורי על ידי כיווץ חלש וקצר ככל האפשר. ניתן להצמיד את אצבעות הידיים אלו לאלו בו זמנית עם הכיווץ כדי לחוש את הסוגרים הקדמיים בלבד
• הטמעת תרגילים קלים לשילוב בחיי היום יום. ניתן לשלב תרגילים כגון: כיווצים קלים של רצפת האגן במצבי ישיבה כדי להזכיר לגוף את היכולות של תרגול השיטה בתנאים מגוונים