הפגת כאבים, הגדלת טווחי תנועה ועידוד תחושות בשיטת פאולה

הפה מסייע להרפיית כאבים במקומות שונים בגוף. מצב תפוס של הלסתות גורם לכאבי גב וצואר וקל יחסית לשחרר את אחיזת הלסתות דרך תנועת השפתיים והלשון. לעתים מתאפשרת הרפיה של אברים כמו האגן, העורף והחזקת הגב כולו בעזרת תרגילים הקשורים בתנועת הלשון בפה. כמו כן יכולה הלשון לעורר תחושות בסוגרים ולסייע בבעיות כמו כאבים הנגרמים עקב החלשות סחוסי האגן, תופעה אופיינית להריונות ולאחר לידות. 

בתהליכי עבודה עם חולת פיברומיאלגיה כבת חמישים התברר כי ריכוז מחשבתי בנקודות מסוימות בכפות הידיים לאחר לחיצה עליהן וניסיון לעודד תחושה בהן בעזרת דמיון מאפשר הנעת האצבעות למרחקים, טווחים ואופנים שהמטופלת חשבה שאין לה ולכן לא ניסתה להניע את ידיה דרך האצבעות. 

על פי שיטת פאולה ניתן באמצעות תרגילים מסוימים של אצבעות הידיים לשנות את צורת החזקת הכתפיים והגב, התנועות הקטנות הדורשות ריכוז ולא כוח מאפשרות לשרירים שנחלשו או שהורגלו שלא לפעול מתוך הפחד מהכאב לחזור ולפעול.

אימון שרירי רצפת האגן ללא הנחיות מגבילות

המתרגלת שבצילום נוהגת באופן קבוע להניח את כפות הידיים באזור שבין הבטן התחתונה למפרקי הירכיים. זאת משום שנוכחות הידיים מסייעת לה להתרכז בסוגר הקדמי. הנחת הידיים אינה חלק בלתי נפרד מהתרגיל-"כיווצים חוזרים של הסוגר הקדמי" לפי שיטת פאולה הגוף יכול לארגן לבד את התנאים לביצוע תרגיל, כלומר הנחיות כגון: ברכיים פונות לתקרה, מיקום הידיים, זוית התנועה הנלוית של הברכיים אינן חלק בלתי נפרד מהתרגיל. ההנחיה היחידה היא כיווצי סוגר קדמי. המתרגלות המנוסות מבינות את חשיבות ההתמדה והחזרתיות על תנועה אחת, ללא ספירת הפעמים שהתרגיל נעשה, ללא ניסיון להאריך את משך החזקה בכל כיווץ או הפעלת כוח.

החזקת הצואר ותנועתו הבריאה

לפנינו צילום היסטורי חשוב ביותר
הוא מעניין גם במובנים הפסיולוגיים ובמיוחד לחינוך עצמנו לתנועה בריאה
בנימין זאב הרצל המצולם כאן מטה את גבו כשהוא נשען על מעקה באופן נכון לשמירה על איזון הגב
אך את הצואר הוא "שובר" חלקית במובן שאינו מאפשר לו להיות המשך של הגב. סביר שיש סיבה לדבר נוסף לחוסר מודעות, הרצון להסתכל על חפץ או אוביקט שדורש תנועת צואר מסוימת.
מי שמצב הצואר מעניין אותו יכול לשחק עם מיקומים שונים של העיניים שאינם מחייבים את הצואר להיות מקובע או תנועות צואר בקצב המשנה את המנח שלו יותר ממה שאנו רגילים אליו.

הקשר בין חיזוק האגן והרפיית הגב בשיטת פאולה

השרירים הטבעתיים הזוגיים כגון: עיניים, נחיריים, מסייעים לחזק את המרכז בקדמת הגוף באופן שמזכיר עמוד שדרה קדמי. הפה הלשון והסוגרים מצטרפים לתנועה מחולקת המחזקת את המרכז כאשר מפעילים אותם בהתאם. קשרים תנועתיים הקיימים בין שקעי כפות הידיים והרגליים הם חלק בלתי נפרד מתנועה מסוג זה. 

כיווצים והרפיות, מגע בין אצבעות הידיים, תנועות הלשון, כולם מעלים את יכולת הריכוז הכללית של האדם ביחס לגוף ועוזרים להתרכז בתחושות חדשות כולל אלו שבסוגרים.

מאחר שבין השרירים הטבעתיים כגון: עיניים, נחיריים, פה, לשון וסוגרים מתקיימים קשרים תנועתיים. יכול הכל כל רצף של כיווצים והרפיות לעורר תנועות במקומות שונים בגוף. 

 התרגילים שמתמקדים בסוגרים משחררים את הגב לפי חוקיות קבועה אך לא תמיד באופן מיידי, הקשר בין הגב התחתון לסוגר הקדמי ובין הגב העליון לסוגר האחורי נעשה ברור ככל שחוזרים ומניעים את הסוגרים. הפעלת הסוגר האחורי מסייעת לחלק העליון של הגב להיפתח לצדדים. תרגילים המעוררים תנועה בסוגר הקדמי מאפשרים הארכה והיצמדות של הגב התחתון אל המזרון.

ארגון התנועה בשיטת פאולה לפי נושאים

בטיפולים יחידניים לא נעשה תכנון מראש בשיטת פאולה, התרגילים נבחרים בהתאם לצרכים של המטופל, תגובותיו לתרגיל שקיבל והמצבים שהוא מתאר מהתנסויותיו בתרגול עצמי, הצורך לתכנן קיים בשיעורים קבוצתיים. חלוקת התרגילים לפי קבוצות מוצגת כאן לאחר שבעבודה קבוצתית היה צורך בארגון התרגילים. זוהי דוגמה ששמה דגש על ארגון מחשבתי ומתודי, קשה לתרגל את שיטת פאולה בלי להכיר את התרגילים הבסיסיים, לאחר שמתבססת תנועה בהם ניתן ביתר קלות ללמוד את התרגילים שמשויכים לקבוצות האחרות

תרגילים בסיסיים: כיווצי פה, כיווצי עיניים,כיווצי ספינקטר קדמי בתנוחות שונות,  ש ארוך,

תרגילים שמשנים את זוית האגן: הפרדה בין סוגר קדמי לסוגר אחורי, שימוש בעמדות מוצא שונות, תנועה של סוגרים בעזרת כפות הרגליים, כפות הידיים ועודעבודה שמעבירה תנועה בין שני צדי הגוף: יד יד, עין עין, שילוב בין שניהם,שילוב בין חיזוק הגב וחיזוק רצפת האגן: כיווצים מסוימים גם מאריכים שקעים וגם מחזקים סוגרים. שינויים בחשיבה: הפעלה מינימלית ולא רק "חיזוק",תנועה חופשית בכפות הידיים ובשקעים שבעמוד השדרה.

חולשת שרירי רצפת האגן, תרגול השרירים וניתוחי כריתת רחם

נשים רבות סובלות בעקבות לידות ותופעות גיל המעבר מדליפת שתן, עצירות שתן, עיכול בלתי תקין והדלדלות דופן הנרתיק עד כדי יציאתו מתחומי הנרתיק כגוש מטריד.

אחת הסיבות השכיחות לדליפת שתן הנה תופעה הקרויה צניחת רחם. הרחם והשלפוחית קרובים זה לזה, לכן צניחת רחם משפיעה על מצב השלפוחית.

מחקרים בעולם כולו מראים כי רוב הנשים מטפלות בבעיה כארבע שנים בממוצע לאחר שהחלו לסבול מסמפטומים המפריעים לחיים ביום יום. הדבר גורם לעתים להחמרה שמאריכה את משך הטיפול הרגיל, (פזיותרפיה של רצפת האגן ושיטת פאולה). לעתים ההחמרה מחיבת פתרון ניתוחי. אך הניתוח לא מסייע לשרירי רצפת האגן לשוב לתפקודם המלא והתקין ללא תרגול רצפת האגן. הניתוחים המוצעים לנשים הסובלות מדליפת שתן, או מהתרופפות דופן הנרתיק עד כדי יציאתו מתחומי הנרתיק משנים את מקום האיברים הנידונים אך אין ביכולתם להחזיר את שרירי רצפת האגן לאלסטיות ולחוזק הדרושים לאחר הזנחה של שנים. האכזבה על אף הצלחת הניתוח יכולה להימנע אם אופציית הניתוח תוצג לנשים אלו בשילוב הפניה לחיזוק שרירי רצפת האגן  כהשלמת הפעולה הניתוחית.

קופסת עצמות האגן והיחסים בינה לבין אברים פנימיים ופעילות עמוד השדרה

בצילום רואים את מבנה עצמות האגן, למרות שהן נעות יחד כמו קופסה בעזרת מפרקי הירכיים ועמוד השדרה היוצא מהמרכז העליון שלהן. האברים הנמצאים בקופסת האגן מקיימים בינהם מערכות יחסים שמשפיעות לעתים לרעה על התפקוד של אחד או יותר מהם. אלו הם: הרחם, שלפוחית השתן והחלק הנמוך של צינור העיכול.
צניחות ותזוזות שמתרחשות במיקום האברים שבקופסה יכולות להניע אותה לזוית שמשפיעה לרעה על הגוף כולו, תחילה על הגב התחתון ואחר כך על זוית התנועה של עמוד השדרה.
זו אחת הסיבות שיש חשיבות לשמירת החוזק והגמישות של שרירי רצפת האגן.

תרגילי נשימה בשיטת פאולה

תרגילי הכנה לנשימה בשיטת פאולה

v     פישוק אצבעות הידיים והרגליים והצמדתן.

v      כפיפה  וישור אצבעות הידיים והרגליים.

תהליך נשימה ונשיפה המשתף תנועה של כל הגוף

הרימו את הגבות והרחיבו את הנחיריים, שחררו וחזרו על התנועות כמה פעמים, שוב הרימו גבות והרחיבו נחיריים שאפו שחררו ונשפו. לתנועה הזו מצטרפות תנועות ידיים ורגליים. בזמן ששואפים פותחים ידיים כך שגב היד פונה אל הרצפה ובזמן שנושפים מפנים את כפות הידיים כלפי הרצפה. הרגליים מסייעות לתנועה כששוכבים ברגליים ישרות, בזמן השאיפה הבהונות פונות לצדדים ובזמן הנשיפה הבהונות נלחצות אלו לאלו. התנועות הנוספות של הרגליים והידיים מכוונות להפעלה של הספינקטרים במידה נוחה. בזמן שאיפה אנחנו נעזרים בכיווץ הספינקטר האחורי ובזמן נשיפה הספינקטר הקדמי מחזק את ההוצאה של האויר.

המשיכו בתנועות אלו בקצב שלכם, התחילו תמיד בהרמת הגבות ובהרחבת הנחיריים.

ולסיום קחו ברכיים אל הבטן בעזרת הידיים, תנו לגוף לנוע לצדדים או לפנים ולאחור והניחו לידיים

עקרונות התנועה של הגוף בטיפול בשיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים ושריריםקשרים הדדיים עם השרירים הנראים טבעתיים כגון: שרירי הנחיריים, הגבות, הלשון, שקעי כפות הידיים, כפות הרגליים, השקעים שבמרכז הלורדוזות של עמוד השדרה וקצות אצבעות הידיים. התנועה של השרירים הטבעתיים היא כיווץ ושחרור או פתיחה וסגירה.

בגוף בריא פועלים כל השרירים הטבעתיים יחד ומפעילים זה את זה. בגוף שבריאותו השתבשה ניתן לחזק שריר טבעתי שנחלש ולהחזיר אותו בהדרגה לפעולה תקינה על ידי תנועה של שריר טבעתי תקין אחר. במהלך תרגול השיטה עוקבים המתרגלים והמורים כיצד פעולת שריר אחד משפיעה על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. פעמים רבות תנועה אחת יכולה להניע כמה שרירים טבעתיים ולגרום לתנועה כללית בגוף עד כדי מעבר מעמדת מוצא אחת לאחרת.

נקודת המוצא לתנועה והתרגילים שמכוונים לכיווצים ולהרפיות, נמסרים לתלמיד שמניע את השריר הטבעתי שבו מתחיל התרגול באופן רצוני וחוזר. תנועה זו משפיעה על מערכת השרירים הטבעתיים כתגובת שרשרת בגוף כולו, לרוב מתחילה התגובה הספונטנית באזור הגופני שזקוק לשיקום ללא קשר מחייב לתרגיל או לשריר שתורגל בדרך רצונית. ההיצמדות לתנועות מונוטוניות משחררת את המוח מפעילות מחשבתית אחרת ומניעה את הגוף באופן משתנה ונטול תכנון.

תרגול שיטת פאולה נעשה הן לשיפור איכות חיים והן לטיפול בבעיות תפקודיות. הפעלת הגוף בשיטת פאולה מסייעת להמשכיות התנועתיות במערכות פנימיות ואינה דורשת כוח שרירי. שיפור איכות החיים מתבטא איפה בעצמאות המוקנית למתרגל לנוע לפי הקצב הדרוש לו ולשמור על גמישות הגוף ללא מאמץ.

הטיפול בבעיות תפקודיות מיועד לבעיות כגון: שיפור השליטה בשרירי רצפת האגן (צניחת רחם, בריחת שתן, תפקודי מערכת העיכול) וכן איזון בין צדי השלד, הפגת כאבים ושמירת התפקוד הכללי עם אנשים החולים במחלות כרוניות. טיפול בנושאים אלו נעשה באופן עקיף, תנועות הכיווץ והשחרור אינן מכוונות בתחילת התרגול לאיברים שאינם תקינים, בהמשך הטיפול נדרשת לפעמים עבודה ישירה.

תנועה "מרחוק" בשיטת פאולה

הדגמה של תרגיל המיועד להפעיל את הסוגר האחורי "מרחוק" כלומר בעזרת תנועת הגבות וכפות הידיים

תנועה של הגבות בין הרמתן להורדתן כולל כיווץ לרווח בין הגבות מעביר את המתרגל/ת בין תחושות מדויקות בסוגרים.

גמילת ילדים מטיטולים בעזרת שיטת פאולה-תאור מקרה

דני (שם בדוי) המשיך לעשות את צרכיו הגדולים בטיטול בלבד לאחר שנגמל מצורך בטיטול ביחס לצרכיו הקטנים. רמת השליטה שלו בסוגר האחורי הייתה כה גבוהה שיכול היה לחכות בלי קושי עד שההורים הלבישו לו טיטול. נראה היה שפיתח התנגדות להיות על האסלה ולכן העדפתי שהתהליך יעשה על ידי ההורים ולא על ידי. הסתפקנו בהדרכתם הטלפונית. נוסף לכך חיפשתי דרך לעקוף את התנגדותו, שרפרף שפיתחתי למצבי עצירות היה אחת האפשרויות. בשרפרף המיועד למבוגרים הנוטים לעצירות או לקשיי ריקון השלפוחית יש שקעים שכפות הרגליים של מבוגרים נכנסות אליהן ומפעילות כדורים. פעילות הרגליים מונעת הפעלת כוח מיותר ומעלה את הכיווציות והשחרור או במילים אחרות את רמת הפריסטלטיקה של מערכת העיכול. שרפרף זה לא התאים לאורך הרגליים של דני אך יכל להשהות אותו על האסלה או לאפשר ישיבה ללא טיטול עם "סיר" מתחת. בשני המקרים תנועת הידיים בזמן הישיבה יכולה להפעיל את הגוף כמו תנועת הרגליים.

רוב ילדים שהוריהם פונים אלי בנושא זה סובלים מחוסר שליטה חלקי בסוגר האחורי, הרקע במצבים רבים הוא עצירות קיצונית שגורמת לאיבוד שליטה חלקי. (נוזלים מהרכב הצואה הם שמשתחררים) לעתים הבעיות הן על רקע העדר תחושה מוקדמת. מאחר שדני  הרגיש היטב את הסימנים המוקדמים. שלט בסוגר והתעקש להשתמש בטיטול קטן עליו אחרי שההורים זרקו טיטולים שהתאימו לו היה לי ברור שזמן או דרך שתעקוף את החשש מהאסלה הם הכיוון שיהיה יעיל עבורו ולא שיטת פאולה וטיפולים שונים.

כדי שיחוש נינוח ביחס לחויה הצעתי שבני הבית כולל סבים שאיתם ההורים גרים יפסיקו לדבר איתו על ה"בעיה". כשלושה שבועות לאחר השיחות שהיו בינינו בטלפון מצאה האם דרך לעקוף את ההתנגדות שלו. השימוש באסלה נעשה פשוט. תאורה מובא כאן. אני מודה לה על הנכונות לשתף את הכלל בסיפור.

התקשורת שלי עם אימו של דני הייתה ברובה בטלפון, תארתי לה תנועות פשוטות המעודדות פעילות של מערכת העיכול, האם הפנימה את התרגילים וכן את הרעיונות שהצעתי בקלות רבה. היא חשבה שהתרגל להתרוקן בעמידה ומניסיוני לא זו יכולה להיות הבעיה.

העיקר בתהליך היה לעכב את שהותו על האסלה מאחר שהתנגד להישאר שם גם כשהיה עם טיטול וכן לחפש דרך שאינה מוכרת לו לצורך ההתרוקנות כדי לעקוף את התנגדותו.

לפניכם חלק מההתכתבות בינינו:

01/06/16, 15:58 -  היי סמדר רציתי לעדכן אותך שבני החל לפני 3 שבועות לעשות "גדולים" באופן עצמאי באסלה.

בסופו של דבר זה הגיע מימנו הוא ביקש.

אחרי שעשינו "תרגיל" שיכנעתי אותו לשבת על האסלה עם החיתול. עשינו חור בחיתול מבלי שהרגיש כמובן וכשיצא שמח עד השמיים ולא הפסיק להתלהב..אחרי מספר פעמים ביקש להוריד את החיתול.

תודה על הסיוע והתמיכה!!!

01/06/16, 17:13 - smadar nevo: שמחתי לשמוע. זה נהדר. בעיקר כי הייתה לכם סבלנות לחכות.

01/06/16, 18:30 - smadar nevo: האם תסכימי שאכתוב את הדברים האלו בבלוג שלי באינטרנט. בדיוק כמו שכתבת אותם לי? אני חושבת שהרבה הורים יכולים ללמוד מזה. מובן שתקחו את הזמן ותתיעצי עם בעלך על זה. ההסבר שיידרש לפני כן יהיה שלך או שלי לפי בחירתך. אני מתחיבת לא לשנות אף מילה ממה שכתוב כאן וגם לא ממה שנצטרך להוסיף.

01/06/16, 19:01 -  אתייעץ גם עם בעלי ואעדכן

01/06/16, 19:02 - smadar nevo: תודה

01/06/16, 22:18 - אין בעיה לפרסם על מנת שהורים אחרים יילמדו.

את  יכולה לכתוב ולהראות לי על מנת שאאשר..

01/06/16, 22:21 - smadar nevo: תודה. אשלח לך מחר

לאחר תרגול כמה תרגילים משיטת פאולה שלמדתי על עצמי הכנתי טיטולים גזורים לחצי בלי שישים לב. וזאת לאחר שהשתכנע לשבת באסלה.
כשהבין שהיציאה יוצאת בקלילות מגופו הוא שמח מאוד ורצה לחזור על הפעולה שוב עם החיתול.
ולאחר כמה פעמיים ביקש לשבת בלי חיתול.

בסופו של דבר אני חושבת שזה הגיע בגלל הבגרות הנפשית שלו בגיל 3.5. באופי שלו הוא ילד שצריך להבין מה עומד מאחורי כל פעולה בחיים.

צוות הגן לא סייע בכלל.

אחת האימהות שהתייעצתי עימה אמרה משפט חשוב "כל הילדים בסופו של דבר הולכים, מדברים, אוכלים באופן עצמאי אז לבן שלך ייקח קצת יותר זמן מאחרים"

מקווה שההליך הארוך לא יהווה איזו טראומה עבורו.

13/06/16, 12:13 - smadar nevo: אם תרצי שאתקן כתבי לי מה לתקן או מה להוסיף. קראתי שוב את התאור שלך והתפעלתי מהפשטות שבה פתרת את הבעיה. כנראה בגלל ששחררת את הכובד הרגשי שלך בנושא.

13/06/16, 18:27 - 

לכל אמא יש את הדרך שלה להגיע לליבו של בנה..

מגע בשיטת פאולה לחולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית

 רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכן על עידוד הקשרים בין הספינקטרים. מגע ברוח שיטת פאולה מכוון לעודד ולעורר את תנועת השרירים הטבעתיים אצל אנשים המתקשים להפעיל את גופם בכוחות עצמם.  חולי פיברומיאלגיה ותשישות כרונית נוטים להתעייף תוך זמן קצר, מגע ברוח שיטת פאולה יכול לנטרל את הקושי האופייני הנ"ל ועדיין לעורר תנועה קלה ואפשרית.  

המגע מכוון לתנועה ויכול לעורר בגוף תנועה עצמית. המטפל מניע את אצבעותיו בקלות בכיוונים משתנים, מפסיק ומחכה להופעת תגובות נלוות בשרירים הטבעתיים, אלו תנועות בלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, והן מתרחשות בגוף בדרך עצמאית, 

תנועת הסוגר האחורי לשיפור מערכת העיכול

המצולמת מתרגלת כיווצים והרפיות של הסוגר האחורי. היא מצרפת שתי תנועות שמקלות עליה להתמקד בו ולא להפעיל את שלושת הסוגרים ברצפת האגן.
התנועות הנוספות הן: הרמת הגבות והרחקת אצבעות הידיים כאשר גב היד בכל יד פונה לרצפה.
הבחירה היכן למקם את הידיים הייתה של המתרגלת, אין הנחיה מיוחדת בשיטת פאולה היכן למקם את הידיים בזמן תרגול כמו זה שמתואר כאן.
תנועות הכיווץ וההרפיה של הסוגר האחורי נועדו לחיזוק הסוגר וכן לטיפול בבעיות עיכול, קשיי תפקוד של מערכת העיכול בעקבות פיסורה, טחורים או ריפלוקס ולעתים אף צורך לחזק את הגב העליון.

תנועות האצבעות בשיטת פאולה

 העברת האגודלים ולחיצה שלהם לסירוגין פעם לאצבעות ופעם לזרתות מסייעת לחוש את ההפרדה בין הסוגרים

תנועת ידיים לסרוגין כך שפעם יד אחת מתאגרפת והאחרת נפתחת מסייעת לתנועות רוטציה בין צדי הגב ולעיכול יעיל יותר

פתיחה וסגירה בשרירי הפנים-למי ולמה זה טוב?!!!

תרגול הפתיחה והסגירה מסייע להבנה שלרוב אנחנו לא סוגרים את כל אזור המגע בין שתי השפתיים או את העפעפיים, אלא אם כן הופנתה תשומת לב מיוחדת לאזור.בשפתיים ניתן לנסות לשים לב לשני מקומות מסוימים שנבחרים במהלך התרגול ולהפנות תשומת לב לסגירה שלהם.

הסגירה ההדוקה גורמת ל

אנשים לא מעטים למאמץ בעורף ובצואר ומשם לתנועה לא טובה לעמוד השדרה כולו. הפה יכול להיות נקודת פתיחה לטיפול במצב עמוד השדרה. הוא מאפשר את שחרור הנשימה, ומוביל את מנח עמוד השדרה.

בצילום מוצגת סגירה מתוך הרגל

פעילות המוח בזמן תרגול שיטת פאולה, תגובה לדברים שכתב אורן הוברמן ב2012

תרגול שיטת פאולה בשונה משיטות אחרות מזמן למוח אפשרות ל"מנוחה". אין הכוונה למנוחה מלאה אלא

להפניית העיסוק הקבוע של המחשבה בתכנים מזדמנים לתשומת לב לגוף. מצב זה מאפשר הפגה של העיסוק בתכנים שאנו מזדהים איתם ומשפר יכולות תנועה. במהלך תרגול שיטת פאולה מופנית תשומת הלב לחלקי גוף שבדרך כלל איננו מפעילים במכוון, מאחר שתנועה אחת מעוררת אחרת וחשוב להמשיך לקיים את התנועה שבה פתחנו תשומת הלב לגוף מפוצלת, דבר המשפר את יכולת המתרגל ומזמן מנוחה מעיסוקים מחשבתיים רגילים.  

הדברים הבאים מסבירים את פעילות המוח ומחזקים את חשיבות הטענה של הפסקה הראשונה

המוח עסוק כל הזמן, גם כשאנחנו לא חושבים על כלום וגם כשאנחנו ישנים. הראשון שגילה זאת היה הנס ברגר, ממפתחי האא"ג, המכשיר הראשון שסרק ותיעד את הפעילות החשמלית במוח. בסדרת מאמרים שפרסם ב־1929 ברגר הוכיח תופעה מוזרה: הפעילות החשמלית במוח אינה פוחתת במעבר בין ריכוז ממוקד למנוחה מוחלטת, בין הזעה מעל בעיה מתמטית לנמנום עצל. השאלה שעליה הנס לא ידע להשיב היא למה. מה המוח עושה בזמן הזה. היעדר ההסבר, והעובדה שהגילוי עצמו נשמע חסר היגיון, גרמו לקהילה המדעית לאמץ בחום את האא"ג, אך להתעלם מהממצא המוזר. 

60 שנה עברו. בתחילת שנות התשעים נוירוביולוג מאוניברסיטת וושינגטון בשם מרקוס רייצ'ל חקר את האופן שבו המוח תופס ומעבד מידע חזותי. הוא נתן לנבדקים לקרוא משפטים ארוכים ולספור קווים רבים במהירות תוך שהוא סורק את מוחם במכשיר MRI, ובין המשימות הוא ביקש מהם לנקות את ראשם לכחצי דקה ולא לחשוב על כלום, לנוח. מטעמים טכניים סורק ה־MRI המשיך לפעול גם בזמן ההפסקות, והמידע שהתקבל ממנו באותה חצי דקה סומן, כנהוג, כ"רעש" שיש להתעלם ממנו. 

כבר במהלך הבדיקות הבחין רייצ'ל במשהו משונה: גם בזמן המנוחה ה־MRI מדד פעילות מנטלית שהיתה נמרצת לא פחות מזו שבזמן המבחנים. כשבדק, גילה שגם צריכת האנרגיה של המוח נשארה קבועה לאורך כל הניסוי - מבחינת צריכת אנרגיה, ההבדלים בזמן המאמץ המוחי הגדול ביותר והמנוחה הרגועה ביותר נעו בטווח שבין כלום ל־5%. "בכמה מקרים הפעילות בכמה אזורי מוח אפילו צנחה במהלך ביצוע מטלות כגון קריאה בקול רם, ועלתה בחזרה בזמן מנוחה", מספר רייצ'ל בראיון ל"מוסף כלכליסט". "כשראיתי את הממצאים האלה היה ברור לי שזו שאלת המחקר החדשה שלי". הוא החליט לגלות על מה איבר יעיל וחסכוני כמו המוח מבזבז כל כך הרבה משאבים בזמן המנוחה. הוא החליט להמשיך מהיכן שהנס ברגר עצר, שני דורות לפניו. 

התשובה שהגיע אליה היתה: בהיעדר גירוי, המוח פשוט מבדר את עצמו. כשהנבדקים שלו המתינו למטלה הבאה, הם חלמו בהקיץ. "מתברר שאם לא מזינים את המוח במידע מעניין מבחוץ, הוא יוצא לחפש את המידע בפנים", רייצ'ל אומר. ספציפית, כך גילה, כשאנו חולמים בהקיץ המוח מפעיל רשת של אזורים מרוחקים זה מזה, בקדמת המוח ובחלקו האחורי, שבשגרת היומיום אינם פועלים בסנכרון זה עם זה. בזמן שאנחנו "מרחפים", בעת קריאת ספר משעמם, בנהיגה או במקלחת, הם מתחילים לשוחח ביניהם.

תרגילים המפרידים בין הסוגרים ומשנים את מיקום הגב ביחס לאגן

התנועה של רצפת האגן משפיעה על תנועת הגב. הבנת הקשרים בין השניים היא חלק בלתי נפרד מתהליכי חיזוק רצפת האגן. התרגול המשולב משפיע לטובה על הנטייה של הנפילה לפנים של האגן אצל נשים רבות ומשנה את זוית האגן. כאבי גב נגרמים מסיבות רבות בינהן הנטייה להטות את הבטן והגב לפנים. לכן החזרת הגב והאגן למצבים התומכים בנטייה "נכונה" של תנועת האגן דרושה לנשים רבות כחלק מטיפול בגב ובאגן במשולב. שינויים אלו מתרחשים בשיטת פאולה בעזרת קבוצת תרגילים. אלו תרגילים המלמדים את סודות ההפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר הקדמי. לימוד ההפרדה דרוש הן לשם חיזוק הסוגרים הקדמיים והן כדי לשנות את זוית האגן. חיזוק רצפת האגן אינו יעיל כאשר תרגילים שנשים מתרגלות לא משפיעים על זוית האגן ביחס לגוף כולו.

מסיבות אלו מומלץ בשיטת פאולה לתרגל את הכיווצים תוך הפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר האחורי. להלן קבוצת תרגילים המקדמת את שינוי זוית האגן ושינוי זוית הגב ביחס אליו:

1   העברת תנועה לסירוגין ממצב שבו העקבים נלחצים אל הרצפה והבהונות מתרוממות אל מצב שבו הבהונות נצמדות אלו לאלו בכל רגל בנפרד ונלחצות אל הרצפה כאשר העקבים מתרוממים.

2 הרחקה והצמדה של בהונות הרגליים, עדיף לבצע את התרגיל בכפות רגליים יחפות כאשר כל רגל פועלת בנפרד.

3 מעבר מלחיצת הקווים החיצונים של כפות הרגליים אל הרצפה ללחיצת הקוים הפנימיים.

תנועת הפתחים בגוף

תשומת הלב המתעוררת אל הגוף בעקבות המחשבות על הפתחים או הנעת הפתחים מעמיקה את הנשימה, מעוררת נוכחות בגוף ואפשרות להתייחס לחלקיו ולשלמותו. בין הנשים המבטאות את הרגשתן יש שיגידו שהן חשות מיניות, יש שיגידו שהגוף מתרחב והן חשות שיש בו כוח והן תופסות מקום בעולם, שהנשימה עמוקה או שמרכז הגוף מתחבר ומחבר אברים שונים.

שימוש בשרירים טבעתיים לצורך דיוק ההפעלה והאימון של רצפת האגן

אחת הבעיות הרווחות אצל נשים ששרירי האגן שלהן נחלשו הוא העדר דיוק בהפעלת שרירי הסוגרים. כלומר הנטייה לא להפריד בין הסוגרים בזמן הפעלתם מטשטשת את התחושות המדויקות ברצפת האגן. כאשר קשה לאישה לתרגל כיווץ של הסוגרים הקדמיים הן בגלל חולשתם והן בגלל הצטרפות הסוגר האחורי ההעזרות בשרירים טבעתיים אחרים כמו עיניים מקלה.  תרגיל מומלץ הוא כיווצים קלים של העיניים, אין הוראה קבועה לגבי מידת הכיווץ, זמן הכיווץ או פתיחת וסגירת העפעפיים אלא מומלץ לכל אישה לחפש את הפעולה הקלה והנעימה ביותר עבורה בתנועת העיניים. בשלב הבא כיווץ של העיניים והסוגרים הקדמיים יחד יקל על התרגול והתחושות יהיו מובהקות וברורות יחסית לתרגול ישיר של הסוגר.

צניחת רחם והטיפול בה בשיטת פאולה

האיור מציג את קבוצת האברים הנתמכת על ידי שרירי רצפת האגן. ( המסומנים במספר 5)

החלק שמייצג צניחת רחם נמצא בחלק המסומן במספר שתיים, זאת משום שהגלישה של הרחם לצד שלפוחית השתן אינה מצב בריא או קל לתחזוקה.
לפעמים המשמעויות הן בעיות במתן שתן ולעתים דליפות. ההבדלים קשורים בחוזק רצפת האגן ובזוית הצניחה.

בשיטת פאולה ניתן להשפיע על מיקום הרחם על ידי פעילות עדינה של כיווצים והרפיות של הסוגרים הקדמיים. שינוי התנועה ברצפת האגן ושינויים בזוית ההחזקה של עצמות האגן יכולים ל"תקן" מצב של צניחת רחם