ארגון התנועה בשיטת פאולה לפי נושאים

בטיפולים יחידניים לא נעשה תכנון מראש בשיטת פאולה, התרגילים נבחרים בהתאם לצרכים של המטופל, תגובותיו לתרגיל שקיבל והמצבים שהוא מתאר מהתנסויותיו בתרגול עצמי, הצורך לתכנן קיים בשיעורים קבוצתיים. חלוקת התרגילים לפי קבוצות מוצגת כאן לאחר שבעבודה קבוצתית היה צורך בארגון התרגילים. זוהי דוגמה ששמה דגש על ארגון מחשבתי ומתודי, קשה לתרגל את שיטת פאולה בלי להכיר את התרגילים הבסיסיים, לאחר שמתבססת תנועה בהם ניתן ביתר קלות ללמוד את התרגילים שמשויכים לקבוצות האחרות

תרגילים בסיסיים: כיווצי פה, כיווצי עיניים,כיווצי ספינקטר קדמי בתנוחות שונות,  ש ארוך,

תרגילים שמשנים את זוית האגן: הפרדה בין סוגר קדמי לסוגר אחורי, שימוש בעמדות מוצא שונות, תנועה של סוגרים בעזרת כפות הרגליים, כפות הידיים ועודעבודה שמעבירה תנועה בין שני צדי הגוף: יד יד, עין עין, שילוב בין שניהם,שילוב בין חיזוק הגב וחיזוק רצפת האגן: כיווצים מסוימים גם מאריכים שקעים וגם מחזקים סוגרים. שינויים בחשיבה: הפעלה מינימלית ולא רק "חיזוק",תנועה חופשית בכפות הידיים ובשקעים שבעמוד השדרה.

שימוש בשרירים טבעתיים לצורך דיוק ההפעלה והאימון של רצפת האגן

אחת הבעיות הרווחות אצל נשים ששרירי האגן שלהן נחלשו הוא העדר דיוק בהפעלת שרירי הסוגרים. כלומר הנטייה לא להפריד בין הסוגרים בזמן הפעלתם מטשטשת את התחושות המדויקות ברצפת האגן. כאשר קשה לאישה לתרגל כיווץ של הסוגרים הקדמיים הן בגלל חולשתם והן בגלל הצטרפות הסוגר האחורי ההעזרות בשרירים טבעתיים אחרים כמו עיניים מקלה.  תרגיל מומלץ הוא כיווצים קלים של העיניים, אין הוראה קבועה לגבי מידת הכיווץ, זמן הכיווץ או פתיחת וסגירת העפעפיים אלא מומלץ לכל אישה לחפש את הפעולה הקלה והנעימה ביותר עבורה בתנועת העיניים. בשלב הבא כיווץ של העיניים והסוגרים הקדמיים יחד יקל על התרגול והתחושות יהיו מובהקות וברורות יחסית לתרגול ישיר של הסוגר.

המצבים שבהם מומלץ לתרגל את שיטת פאולה?

השאלה מיועדת לאנשים שלא מכירים את השיטה

במצבים בריאים בתחום הגופני: אי שקט כללי, תרגול שיטת פאולה מעלה את הריכוז ואת היכולת להרגע

הריון: כהכנה ללידה וכדרך לתמוך בקשיים המתלוים להריון כגון: כאבי גב, שיבושים במערכת העיכול, קשיי שינה.

שיבושים בתפקודים הגופניים ששיטת פאולה יעילה לגביהם: צניחת רחם או שלפוחית, צניחת דופן הנרתיק או חלחולת,
התכווצויות לא מלאות של השלפוחית, דחיפות ותכיפות במתן שתן, בריחת שתן.

שיבושים במערכת העיכול, כאבי גב, כאבים בפתחי הגוף" עיניים, פה, סוגרים,
חוסר איזון בין הצדדים,
שיקום מניתוחים, דלקת בעצב הפנים, ועוד ועוד

גילוי היכולת להפעיל שרירים לא מוכרים

מקצת מהשרירים הטבעתיים מוכרים לרובנו לצרכים תפקודיים בלבד. תרגילי שיטת פאולה מעודדים את היכולת להפעיל שרירים אלו. תרגילים  כגון: כיווץ הנחיריים או הרחקת והצמדת בהונות הרגליים יכולים להישמע תחילה בלתי אפשריים. הניסיון מראה שבאמצעות ניסיונות להעזר בשרירים טבעתיים אחרים נעשים תרגילים אלו קלים ביותר. כיווץ העיניים הינו תרגיל פשוט, קשה בתחילה לכוון את תרגולו באופן שונה מההרגל. רובנו מפעילים את העפעפיים העליונים וכדי ללמוד עניין זה מומלץ לכווץ את העפעפיים התחתונים של העיניים ללא כוונה לעצור או למנוע את כיווצי העפעפיים העליונים הנלווים לכך, קבוצות תרגילים אחרות הן תרגילי לשון שמשפיעים על תנועה במקומות אחרים בגופנו, תרגול ההפרדות בין הסוגרים הקרויים ספינקטר קדמי ואחורי בשעת כיווץ בעוד נטייתם הרגילה היא לפעול יחד. סוג אחר של תרגילים שתלמידים מתחילים של שיטת פאולה נוטים להיות מופתעים מהם קשורים ליצירת תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף.

טיפולים בשיטת פאולה

הטיפול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בכל חלקי הגוף ועל הקשר בינם לשרירי השלד ולחלקי גוף אחרים. ניסיון רב שנצבר בתחום שיקום רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בטכניקות ייחודיות תוך חיזוק הקואורדינציה בין השרירים שבתחתית רצפת האגן ושרירים טבעתיים אחרים בגוף. מאחר שכל השרירים הטבעתיים פועלים יחד או מפעילים זה את זה, פעולת שריר אחד יכולה להשפיע על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. תרגול מתאים של שרירים תקינים יכול לשפר ולחזק את פעולתם של שרירים חלשים.

באלו תופעות מטפלת שיטת פאולה?
חולשת רצפת האגן ושיבושים במערכת השתן   

שיבושים במערכת העיכול   עצירות כרונית, טחורים, קיבה עצבנית, צרבות.

בעיות וכאבים אורטופדיים כאבי צוואר, בעיות וכאבי גב שונים, כאבי ברכיים, כתפיים וזרועות.

בהריון, כתהליך הכנה ללידה ואחריה, הקלה בבעיות נלוות מתחום כאבי הגב ומערכת העיכול, שיקום רצפת האגן לאחר לידה.

במצבים נוספים של : מתח נפשי, קושי בהרדמות, הפרעות תפקוד שונות, עצבנות, חוסר ריכוז, שחיקת שיניים וכאבי לסת. שיקום לאחר אירוע מוחי. איזון דיספרופורציה בין צדי הגוף והקטנת הנזקים הנגרמים מחוסר תנועה או משימוש מוגזם באחד מצדי הגוף.