שינויים בתשומת הלב לשרירים טבעתיים ותרגול שיטת פאולה

 

החינוך של רובנו מצמצם את היחס אל השרירים הטבעתיים ומגביל את החשיבה עליהם לתפקוד בלבד. כאשר לומדים בפועל מתוך התרגול להניע אותם ולשים לב להשפעתם על שרירים אחרים מתחדדת תשומת לב לתחושות והיחס אליהם משתנה.

כאשר נעשים תרגילי שיטת פאולה לטבע שני מתעורר עניין להעזר בהם במודע בתנועות כגון: כמו הרמת השפה העליונה של הפה אל האף בזמן הרמת משקל, כיווץ עיניים בשירותים, לעיסה בפה סגור עד עיבוד מלא של המזון. לעתים מתפתח צורך להניע את הגוף במצב שכיבה על הגב או ישיבה מתאימה מתוך השרירים הטבעתיים דרך תרגילים מוכרים ולאפשר לשרירים נוספים להגיב.

 התנועה שמתרחשת תוך כדי תרגול מפעילה את השרירים הלא רצוניים במערכות הפנימיות של הגוף מתוך השרירים הטבעתיים הרצוניים. תרגול רצוני יכול להשפיע על מערכות בלתי רצוניות כגון: הנשימה, העיכול, השתן, מערכת העצבים, המין והשלד. למערכות אלו השפעה ניכרת על יכולות הגוף. כולנו משתמשים בשרירים הטבעתיים לצורך פעולות הכרחיות, העיניים משמשות לא רק לראייה אלא גם להתבוננות, לנוכחות בעולם ולהתנתקות ממנו. סגירת העפעפיים מנתקת אותנו מהעולם ומעלה את תשומת הלב לגוף. תנועות הראש, הצואר ועמוד השדרה משתכללות לצורך הפגת כאב או הרגשה לא נוחה אם הן נעשות דרך תנועות העיניים. עמוד השדרה מושפע לטובה מהתמיכה של שרירי רצפת האגן וקופסת העצמות של האגן, הפה פועל בצורות מגוונות בלעיסה ובדיבור והלשון מסייעת בשיווי המשקל. 

עצמאות בהפגת כאבי גב, עורף וכתפיים ותחזוקה מתמשכת

 נמשכתי לשיטת פאולה לאחר שהבנתי שאופיים של התרגילים מאפשר לי להמשיך להיעזר בשיטה גם ללא "מטפל".
מטופלים אשר למדו ותרגלו את השיטה תארו לי את חווית התרגול במילים: "כאילו עשיתי מסאז' לעצמי". הריכוז הגופני וסוג התנועה הייחודי של השיטה מביא רבים להרגיש ולהניע מקומות שבדרך כלל אין עמם מגע או תנועה. אצל אחדים מעורר הדבר הרגשת שליטה שיש בה סיפוק בפני עצמה ואצל אחרים צורך להמשיך ולעבוד עם הגוף גם לשם הנאה ולא רק כפתרון לבעיה גופנית.
עדיף כמובן להתחיל את ההתנסות בליווי מטפל משום שכך יימנעו אי הבנות דבר החשוב במיוחד לסובלים מכאבים של ממש. 

תרגיל להרפיית הצד הימני של גופנו
הסתכלו אל יד ימין תוך כדי החזקת היד ישרה רצוי לצד הראש , כשרגל ימין מונחת ישרה ורגל שמאל מקופלת ומוחזקת כלפי הבטן, (יד על הברך). אם התרגיל כרוך בכאב נסו לשנות חלקים מעטים ממנו כמו החזקת היד בגובה הכתף ולא מעל לראש או יצירת תנועה בעורף תוך כדי המבט אל היד.
התרגיל מסייע להרפיית צד ימין שהוא בדרך כלל הצד המכווץ שלנו. תרגיל זה חשוב במיוחד לסובלים מעקמת והוא מופיע בספרה של פאולה גרבורג "שיטת השרירים הטבעתיים"
 תרגיל לשחרור העורף

הסתכלו מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. חיזרו על התרגיל כמה פעמים, הקפידו לתת למבט להוביל את הראש והעורף ולהימנע ממצב שבו שרירי העורף יהיו פעילים מעצמם.  כלומר תמיד העיניים הן במרכז תשומת הלב והתנועה של העורף היא התוצאה. התרגיל משחרר את העורף והצוואר. גם העיניים וגם העורף נמצאים בתנועה איטית ומתמשכת אך העיניים זזות לפני העורף. כדאי לבצע את התרגיל באיטיות רבה ולנסות להגדיל את טווח המבט.

תרגיל לשחרור הכתפיים
החזיקו ממושכות את הזרת מעל הקמיצה כאשר גב היד מופנה לרצפה. מי שמתקשה בכך יכול לתפוס את שתי האצבעות בפלסתר. ניתן לשנות את כיוון המצג של כפות הידיים ולבדוק אם נמצאים בשכיבה השפעה של התרגיל על הגב והכתפיים בעזרת שינוי המיקום של הידיים ביחס לגוף.

בושה ביחס לדיבור על מערכת העיכול

התעניינות בני אדם במגע בין בעלי חיים נובעת משתי סיבות: אנחנו סקרנים לגבי סימנים שמובנים לנו באופן חלקי, בעלי חיים שלא כמו בני אדם אינם מסתירים מגע מיני בינהם, עבורנו זה לא חוקי, לא נאה ואם נבחר לנסות זאת נגן על עצמנו כך שהסיכון שמישהו יראה יהיה קטן ככל האפשר. אין לי כל עניין במין בפרהסיה, אני כותבת את הדברים משום שהם קשורים
 ליכולת לדבר על כל מה שאנחנו עושים בבית השימוש או "על האסלה", כולנו נבוכים, אך מי שמגיע/ה לטיפול פאולה בגלל בעיה באחד מהפתחים שברצפת האגן יתקשה לקבל עזרה אם ידבר על הבעיה בעקיפין. לכן מוצאים עצמם אנשים שפונים לטיפול בשיטה נבוכים בהתחלה וככל שהם מרשים לעצמם לתאר את הרגשתם בפתחים כך עולה הסיכוי שמצבם ישתפר.

הפעלת הלשון בשיטת פאולה

יכולתה של הלשון להשפיע על מצבן של מערכות שונות כגון: מערכת הנשימה, מערכת השתן והעיכול וכן על יציבה כשהיא מאזנת את מצב העורף והצואר, או תנועת העיניים ניכרת למתנסים בתרגול שיטת פאולה. התרגילים המתחילים בהפעלת הלשון, מכוונים לאפשר לאדם המתרגל להעזר בלשון במצבי כאב, בקושי להניע את העיניים והפה (תופעה שמוכרת לסובלים מפיברומיאלגיה או לאנשים לאחר דלקת בעצב הפנים או שבץ.) 

 התרגיל הקרוי "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", מיועד לגרום להפלת הלשון כלפי שורש הלשון תוך כדי הרחבתה ולסירוגין להארכת הלשון ולהצרתה כלפי השפתיים בלי להוציא את הלשון מהפה. המעברים של הלשון בין שני מצבים אלו מעוררים בגוף את הרגשת המעברים בין הסוגרים. הם משנים את מצב העורף והצואר או שמסייעים לאדם המתרגל לחוש ביתר בהירות את הפלת הלשון בלבד, מצב המסייע להעמקת הנשימה ולמצב עמוד השדרה.

הרפיית הצואר, הכתפיים והגב בעזרת תנועת העיניים

שרירי העיניים פעילים רוב הזמן באופו רצוני מלבד במצבי שינה. מלבד תרגילים שמיועדים להרפיית העיניים ניתן להרפות אותן ולטפל במקביל במתחים בצואר, זאת משום שהפעלת העיניים לצורך טיפול במתח בצואר מחייב תנועה איטית ובלתי רגילה של העיניים. התרגיל הבא יכול להביא לשחרור הצוואר, העורף והגב. לדוגמה- בשכיבה על הגב כדי להרפות את העורף מומלץ בעיניים עצומות להסתכל לצד ימין ולתת לראש לנוע או ליפול בעקבות המבט. כדאי לנסות את התרגיל מספר פעמים לאותו הצד ורק אח"כ להחליף צד. אם האדם מצליח בהשוואת שני צדי הגב לאתר את הצד שמורגש מתוח יותר או גבוה יותר מהמזרון בהשוואה לצד האחר כדאי לבצע את התרגיל לכיוון הצד המתוח בלבד ואז לשוב ולהשוות את ההרגשה בשני צדי הגב. תרגיל אחר-הסתכלות בעיניים פקוחות כלפי הצד התפוס תוך כדי שינוי המיקום שאליו מסתכלים כמו ההבדל בין הניסיון לראות את הכתף לניסיון לראות את האוזן. מובן שעדיף לא לעצור כל תנועה שהגוף נוטה לצרף כולל גלגול כלפי הצד או שינוי התנוחה הראשונית של הגב והרגליים. כמו כן כדאי לצרף לכל תרגיל כזה שינוי קבוע של מיקום הידיים וצורת המונחות שלהן, רוב האנשים מתחילים את התרגול כשכף היד פונה למזרון אך מסיימים אותו כשגב היד פונה למזרון משום שכך נוטות הכתפיים להיפתח ולנוע לפי השינוי במיקום הצוואר. עוד תרגילים שמשחררים את הצוואר בדרך דומה הם הסתכלות מלמעלה למטה והנעת העורף בעקבות המבט בקצב איטי ככל שניתן וכן תנועה מעגלית של העיניים והנעת הצוואר לפי ההצטרפות של הראש למבט. כמו ברוב התרגילים בשיטת פאולה גם בתרגילים המוזכרים כאן מומלץ לנסות לחזור על התרגיל כמה שניתן יותר זמן, כלומר להתייחס לזמן הכולל של ביצוע התרגיל ולא למספר הפעמים שבהן מבצעים אותו.

שיטת פאולה כדרך התמודדות עם מוגבלות פיסית

מצבי מוגבלות פיסיים ידועים כמשפיעים לרעה על מצבה של הנפש. פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו. המודעות לכך קשורה גם לכל אדם ואישיותו וגם לפעילות פיסית קלה. ( הכונה להתאוששות מניתוחים, צורך להיות בגבס, זמן ברור בעיה רפואית לא ברורה)

פעילות גופנית שמתאימה למצבי חולשה פיסיים ומוגבלות יכולה לייצר מעגל חדש של התמודדות נפשית המשליכה על המצב הפיסי.

שיטת פאולה מתאימה למצבי מוגבלות מכאלו ום שתרגילים רבים מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ. השיטה מבוססת על ההנחה שהפעלת שרירים טבעתיים חזקים שלא נפגעו יכולה להשפיע ולהניע שרירים חלשים או פגועים במיקום אחר בגוף. בין אם המקום הפגוע הוא שצריך לפעול ובין אם אזורים אחרים בגוף התרגול מעלה את מצב האנרגיה הכללי של הגוף, מונע ניוון של האיברים הפגועים משום שפעולתם העקיפה מקבלת יותר זרימת דם מאשר במצב נטול תנועה כלל, ומפעיל אזורי קיום בלתי מוכרים לגוף.

הניחו לכוחניות!! הקשיבו לתנועות הכיווצים וההרפיות

השרירים הטבעתיים ושרירים המושפעים מתנועתם מוכרים בעיקר ככיווצים והרפיות הפועלים בחזרתיות. יתכן שמי שהתנסה במספר מצומצם של מפגשים טיפוליים חושב על התנועה הכיווצית כתנועה אחידה, דימוי שראוי לבדוק מחדש. כיווצי עיניים יכולים להיות דוגמה טובה, הנטייה של כולנו היא להפעיל את העפעף העליון, הפעלת העפעף התחתון כמרכזי בתנועה אפשרית אם מופנית אליו תשומת לב נפרדת. במצב כזה העפעף העליון מגיב ואין כונה לנטרל אותו אלא שאופי הכיווצים שונה. בנוסף-ניתן לכוון את הכיווצים אל הרקות יותר מאשר אל האף ולהיפך. מי שמנסה זאת לראשונה לא תמיד מרגיש את ההבדל אך מורים שצופים בתרגיל כזה רואים את ההבדל, מתרגלים מנוסים חשים כיצד כל אחד מהכיוונים מעודד הפעלה של גורם אחר. אלו הן דוגמאות שלא מבחינות בין פעולת העיניים לפעולת העפעפיים, אין בכך צורך מלבד במצבים שאנו רוצים להרגיע את העיניים ואת החשיבה. מצב העיניים כשהן עצומות לצורך רגיעה אינו רגוע לפני שמופנית תשומת לב לנטייה להמשיך להביט לפנים, (כן, גם בעיניים עצומות) תשומת לב לגלגל העין בלי הפרעה לשינויים שמתרחשים בו ובפנים יכולה להשפיע לטובה על רגיעה של העפעפיים ושל גלגל העין גם יחד.

הנטייה להפעיל שרירים תוך ניסיון להחזיק פעולה אחת זמן ממושך ככל שניתן אינה מתאימה לגישה של שיטת פאולה, לעומת זאת חזרתיות על התנועה שמתחילה בשריר מסוים ללא עצירה של תנועות אחרות על פני משך זמן ארוך ככל שניתן חשובה מאוד. כמו כן מומלץ לא לנסות להגיע לכיווצים חזקים ככל האפשר אלא אם כן הדבר גורם להנאה או לשחרור כאב, מזמן הרפיות או מעודד תנועתיות נוספת.

תנועה לא מתוכננת בשיטת פאולה לתחזוקה, מניעת כאבים והפגת כאבים

אגרוף ידיים ופתיחתן היא תנועה מוכרת והתרגיל אינו נראה ייחודי לשיטת פאולה, הייחודי לשיטה הוא אגרוף לא כוחני, קצב איטי ולא קבוע והעדר התאמה בגובה הנחת הידיים. קשה לתאר בכתב באופן מדויק כיצד ניתנת הדרכה במפגש של מטפל ומטופל לשנות את מיקום הידיים ואת כיוון ההנחה של כפות הידיים כדי לשחרר את הגב. מובן שהתחושות המשתנות בגב ובכתפיים הן העיקר בהכוונה זאת. לדוגמה כאשר מתרגלים סובלים מכאב בגב העליון או בכתפיים הנטייה הטבעית שלהם תהיה למקם את הידיים לצידי הגוף כך שכפות הידיים תהינה בגובה מפרק הירך. זו נטייה בריאה משום שאין סיבה לפעול נגד הגוף ולהפעיל כוח. 

תפקיד המטפל בכל מפגש חדש או בעקבות הכרות עם מטופלים הסובלים מבעיות גב הוא לכוון את המטופלים לשינוי מדורג של מיקום הידיים. ככל שלמטופל יהיה נוח לנוע כלפי גובה הכתפיים כך יוכל לשחרר את הכתפיים, הגב והזרועות.  בו זמנית כדאי לשים לב לכיוון ההנחה של כפות הידיים, אם יבחרו מתרגלים להניח את הידיים כך שכפות הידיים פונות לרצפה מוטב שינסו בהדרגה לכוון את גב היד אל הרצפה ולאפשר לכתפיים תנועה משוחררת יותר.

הפעלת הגוף בשרירים טבעתיים זוגיים (עיניים, כפות ידיים וכפות רגליים) תורמת לארגון מרכז הגוף

     תרגילים להדגמת החלוקה המוזכרת למעלה:

1. כיווץ לסירוגין של העיניים בנפרד אחת נפתחת והאחרת מתכווצת. מוטב לאפשר לשרירים לנוע לפי נטייתם ולא למנוע משרירי הפנים בצד המתכווץ לעזור לעין כדי להקל על תנועתה.  בתנועות הפנים הלשון יעילה ביותר ביצירת מניפולציות פסיולוגיות.

2.       כיווץ הסוגר הקדמי מתוך מחשבה שהסוגר דומה לפה ולכן ניתן לכווץ אותו לסרוגין. חלוקת הכיווץ לשני צדדים ימין ושמאל אינה כדי למנוע תנועה בצד שלא מתכוונים לכווץ אלא לכווץ צד אחד באופן מיוחד. יש מניפולציות שונות המעודדות תנועה בסוגר הקדמי באופן מחולק, לדוגמה: הפעלת הידיים בתנועות דומות למשיכה של הצד המתכווץ, הטיית כף רגל ימין אל מרכז הגוף בזמן שכף רגל שמאל נשארת במקומה והחלפה בינהן.

בשיטות אחרות כגון יוגה ושיאצו מכוון המעבר בין הפעלת צד אחד לאחר בעזרת הנשימה, הריכוז המחשבתי מסייע לתנועה והתנועה מחזקת את הריכוז המחשבתי. בשיטת פאולה לא נהוג להבדיל בין המחשבה והגוף משום שהשאיפה היא לשחרר את המחשבה ולתת לגוף לנוע מעצמו למרות שהבסיס לתנועה יכול להיות תרגול מוגדר.

מדוע כדאי לחזק את הגב ואת רצפת האגן במשולב בעזרת תרגול שיטת פאולה?!

השרירים הטבעתיים הזוגיים כגון: עיניים, נחיריים, מסייעים לחזק את המרכז בקדמת הגוף באופן במזכיר עמוד שדרה קדמי. הפה הלשון והסוגרים מצטרפים לתנועה מחולקת המחזקת את המרכז כאשר מפעילים אותם בהתאם. קשרים תנועתיים הקיימים בין שקעי כפות הידיים והרגליים הם חלק בלתי נפרד מתנועה מסוג זה. 

כיווצים והרפיות, מגע בין אצבעות הידיים, תנועות הלשון, כולם מעלים את יכולת הריכוז הכללית של האדם ביחס לגוף ועוזרים להתרכז בתחושות חדשות כולל אלו שבסוגרים.

מאחר שבין השרירים הטבעתיים כגון: עיניים, נחיריים, פה, לשון וסוגרים מתקיימים קשרים תנועתיים. יכול הכל כל רצף של כיווצים והרפיות לעורר תנועות במקומות שונים בגוף. 

 התרגילים שמתמקדים בסוגרים משחררים את הגב לפי חוקיות קבועה אך לא תמיד באופן מיידי, הקשר בין הגב התחתון לסוגר הקדמי ובין הגב העליון לסוגר האחורי נעשה ברור ככל שחוזרים ומניעים את הסוגרים. הפעלת הסוגר האחורי מסייעת לחלק העליון של הגב להיפתח לצדדים. תרגילים המעוררים תנועה בסוגר הקדמי מאפשרים הארכה והיצמדות של הגב התחתון אל המזרון.

עקרונות התנועה של הגוף בטיפול בשיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים ושריריםקשרים הדדיים עם השרירים הנראים טבעתיים כגון: שרירי הנחיריים, הגבות, הלשון, שקעי כפות הידיים, כפות הרגליים, השקעים שבמרכז הלורדוזות של עמוד השדרה וקצות אצבעות הידיים. התנועה של השרירים הטבעתיים היא כיווץ ושחרור או פתיחה וסגירה.

בגוף בריא פועלים כל השרירים הטבעתיים יחד ומפעילים זה את זה. בגוף שבריאותו השתבשה ניתן לחזק שריר טבעתי שנחלש ולהחזיר אותו בהדרגה לפעולה תקינה על ידי תנועה של שריר טבעתי תקין אחר. במהלך תרגול השיטה עוקבים המתרגלים והמורים כיצד פעולת שריר אחד משפיעה על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. פעמים רבות תנועה אחת יכולה להניע כמה שרירים טבעתיים ולגרום לתנועה כללית בגוף עד כדי מעבר מעמדת מוצא אחת לאחרת.

נקודת המוצא לתנועה והתרגילים שמכוונים לכיווצים ולהרפיות, נמסרים לתלמיד שמניע את השריר הטבעתי שבו מתחיל התרגול באופן רצוני וחוזר. תנועה זו משפיעה על מערכת השרירים הטבעתיים כתגובת שרשרת בגוף כולו, לרוב מתחילה התגובה הספונטנית באזור הגופני שזקוק לשיקום ללא קשר מחייב לתרגיל או לשריר שתורגל בדרך רצונית. ההיצמדות לתנועות מונוטוניות משחררת את המוח מפעילות מחשבתית אחרת ומניעה את הגוף באופן משתנה ונטול תכנון.

תרגול שיטת פאולה נעשה הן לשיפור איכות חיים והן לטיפול בבעיות תפקודיות. הפעלת הגוף בשיטת פאולה מסייעת להמשכיות התנועתיות במערכות פנימיות ואינה דורשת כוח שרירי. שיפור איכות החיים מתבטא איפה בעצמאות המוקנית למתרגל לנוע לפי הקצב הדרוש לו ולשמור על גמישות הגוף ללא מאמץ.

הטיפול בבעיות תפקודיות מיועד לבעיות כגון: שיפור השליטה בשרירי רצפת האגן (צניחת רחם, בריחת שתן, תפקודי מערכת העיכול) וכן איזון בין צדי השלד, הפגת כאבים ושמירת התפקוד הכללי עם אנשים החולים במחלות כרוניות. טיפול בנושאים אלו נעשה באופן עקיף, תנועות הכיווץ והשחרור אינן מכוונות בתחילת התרגול לאיברים שאינם תקינים, בהמשך הטיפול נדרשת לפעמים עבודה ישירה.

ההשפעה של תנועת העיניים על הגוף והנפש

תרגילי עיניים ופנים דרושים הן במצבי חולשה של שרירי הפנים, הן לצורך הפעלה מרחוק של פתחים אחרים והן כדרכי הרפיה וכיווץ של הגוף כולו. קבוצות תרגילי העיניים כוללות סוגים שונים של כיווצים, שימוש בדמיון ועצימת עפעפיים להרפיה ורגיעה והעזרות בתנועות עיניים לשחרור שרירי הצוואר, העורף והגב.

למי ומתי כל אלו נחוצים? מדוע מנסה תאור זה להפריד את התרגול בעזרת העיניים מתרגול פאוליסטי אחר? כיצד ועד כמה יכולים תרגילים באזור מסוים לשנות את  צורת התפקוד של הגוף כולו? 

המצב הקבוע של כולנו הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה קדימה, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות תמיד בתנועה לכיוון אחד-לפנים. מצבים חריגים הם: שינה,  צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה לפנים ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מכיוון קבוע של המבט. אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם אין מצב שבו האדם מניח לעיניו מתוך כוונה מודעת כפי שרבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.

עמדות מוצא לצורך תרגול שיטת פאולה

המצב המועדף לתרגול שיטת פאולה הוא שכיבה על הגב. זאת כדי לאפשר לגוף להיות רפוי ולזמן תנועות נוספות לתרגיל שבו התחיל המתרגל.

מתוך הכרות עם הגבלות שמתרחשות בשכיבה מומלץ לנסות עמדות מוצא נוספות כגון מצבי עמידה לא רגילים : עמידה על ארבע כאשר הברכיים והמרפקים מוחזקים ישרים ללא קיפול תוך כדי העברת המשקל בין הידיים לרגליים. עמידה ישר בעיניים עצומות, עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. עמידה הקרויה עמידת שש וכן עמידה על ארבע תוך כדי החזקת הקרסול של אחת הרגליים על ידי אחת הידיים ועמידת צפרדע הכוללת הנחת המרפקים על הברכיים.

תנועה ממרכזת ושיטת פאולה

תנועת הגוף ניכרת לעין בקלות דרך תנועות הרגליים והידיים, כיוון התנועה של הגב והראש או הבדלים בין צדי הגוף.

השרירים המשורטטים הם המפעילים אברים אלו. לעומתם השרירים הטבעתיים משפיעים על מרכז הגוף אך תנועתם אינה ניכרת לעין. מי שלומד/ת להפעיל שרירים פנימיים מעלה את כושר השליטה בשרירים שאינם נראים לעין ומחזק/ת את הכוח הפנימי של הגוף

יעילות שיטת פאולה במהלך לידות

השימוש בשיטת פאולה במהלך לידות מתבטא בארגון תנאים לתנועה חופשית המשחררת את הגוף ומעודדת נשימות ותנועתיות, זאת במיוחד אם היולדת תרגלה את שיטת פאולה במהלך ההריון. ההשפעה המשולבת שיש לתרגילי השיטה על איכות הנשימה של היולדת ועל קצב ההתכווצויות של הרחם מקל על הכאבים ומקדם את קצב הלידה. תרגילים עדינים הדורשים מעט מאמץ פיסי ומפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם מעלה את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. היכולת של נשים שהתנסו בשיטת פאולה להכיר תחושות עדינות הקשורות לסוגרים מעלה את יכולתה ותשומת ליבה לתחושות חדשות ואת היכולת להשתמש בהן. הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה לאחר הלידה. ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.

בעיות תפקודיות שונות והטיפול בהן בעזרת שיטת פאולה

תחומי הטיפול וההשפעה של שיטת פאולה במצבי שיבוש הם:

·              המכלול התפקודי של רצפת האגן אצל נשים על פני רצף שנע מחולשה וחוסר שליטה ועד לכיווץ יתר. כלומר החזרת האזור לכיווץ המיטבי לאישה יכול לכלול גם חיזוק ושיקום רצפת האגן אם חלה החלשות המתבטאת בתופעות כמו: בריחת שתן במאמץ, דלקות חוזרות בשלפוחית, התרוקנות חלקית הגורמת לביקורים תכופים בשרותים או קושי במתן שתן. טיפול במצבים בצד האחר של הרצף כוללים שחרור מכיווץ יתר ומכאבים הקשורים בכך. טיפול בקשיי תפקוד מיני, שיבושים במיקום האגן ובהשפעתו על תפקוד הגב. וכאבים לא מוסברים.

·              הטיפול במערכת העיכול כולל טיפול בהפרעות כמו: עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, מעי רגיז, צרבות. ריפלוקס וקשיי שליטה בסוגר.

·              בתחום הגב והשלד הטיפול הוא בכאבים כרוניים וסימפטומטיים בתחומים: צוואר, גב וגפיים, ומגבלות בפרקים כולל מחלות פרקים.

·              שחרור מכאב במסגרת שיטת פאולה נוגע למצבים כיווציים וזמניים כמו כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול, ושיקום מניתוחים. ולמחלות כרוניות וניווניות כמו פיברומיאלגיה, טרשת נפוצה. 

שיטת פאולה-תרגיל הבוקר שלי, פאולה אינה מה שאתם חושבים

זה לא סוד שסדר יום קבוע (רוטינה) משפר השגים, ההישג שאני רוצה להגיע אליו הוא לשנות את הדימוי של שיטת פאולה ולשם כך עלי לגרום לכמה שיותר אנשים לתרגל את השיטה כמה דקות מדי בוקר. מעטים התרגילים שטובים לרוב הקוראים, הצילום למטה מדגים אפשרות כזו וניתן לנסותה גם בשכיבה וגם בישיבה. התרגיל מזמין מתיחה של הגוף ועידוד ההתמקדות באזור התפוס יותר. ההצעה היא ליצור קשר דמוי אחיזה של יד ביד על ידי לחיצת הידיים זו לזו דרך האצבעות. כדאי ללחוץ את אצבעות אחת הידיים אל שקע כף היד האחרת ואת אצבעות היד שנלחצה ללחוץ אל שקע היד הלוחצת. חשוב להקפיד לא להכניס אצבעות יד אחת מתחת לאצבעות יד אחרת.

הצעד הראשון שעשיתי היה להכיר לתלמידי תרגילים שניתן לבצע בזמן נהיגה, תרגילים שאינם משנים בהכרח את מצב הגוף כולו אלא מעוררים את מערכת הקשרים בין השרירים הטבעתיים. המתאימים ביותר לכך הם תרגילי פה. מי שלא התנסה בשיטה עם מורה יכול לנסות להניע את השפתיים כלפי חוץ כדוגמת הפרחת נשיקה או למשוך את השפתיים פנימה כאילו הוא אוחז קשית.

צעד אחר שסייע לתלמידיי היה לחפש בזמן עבודה (למי שיושב שעות במקום ולא פנוי לשנות צורת ישיבה) תנועות קלות שיוצרות קשר עם השרירים הטבעתיים ומשנות את זוית האגן והגב. לדוגמה: לארגן שרפרף, ספרים או תנאים אחרים שמאפשרים שהרגליים תהיינה מונחות על "הרצפה". (גם ספרים ושרפרף הם רצפה)
כפות הרגליים יכולות לנוע בין שני זוגות מצבים לפחות: הזוג הקל יותר, לסרוגין להרים את העקבים וללחוץ את הבהונות אל הרצפה ואחר כך להרים את הבהונות וללחוץ את העקבים אל הרצפה. הזוג האחר של התרגילים לחפש כיצד להטות את כפות הרגליים ולעבור בין הפניית הברכיים החוצה ולחיצת הקוים החיצוניים של כפות הרגליים אל הרצפה לבין הפניית הברכיים אל מרכז הגוף ולחיצת הקוים הפנימיים של כפות הרגליים אל הרצפה. במצב האחרון הקושי הרווח הוא שהברכיים נתקלות זו בזו לפני שצדי כפות הרגליים נוגעות ברצפה. הפתרון לקושי זה הוא לכוון את הברכיים לגבהים שונים, כשאחת מעל לאחרת אין מפגש ואין צורך להרחיק את כפות הרגליים באופן מוגזם.

דימויי התנועה בשיטת פאולה

כך נראית התנועה בשיטת פאולה ללא הצבעים והאור, התרחבות במקום אחד מצמצמת מקום אחר בגוף ויחד הם משפיעים על מצבו של מקום שלישי

תרגיל לשחרור כתפיים בשיטת פאולה

זהו תרגיל סטטי שבו מחזיק המתרגל את האצבע החמישית (הזרת) מעל הרביעית (הקמיצה), כאשר גב היד בשתי הידיים פונה אל הרצפה. השילוב של מיקום האצבעות והפניית גב היד לרצפה משחרר את ההחזקה הרווחת של הכתפיים.

מכתב שקיבלתי לאחר לידה אליה הכנתי

אני שמחה לספר על חווית לידה נהדרת. כל התהליך לא היה מאד ארוך - הצירים התחילו בלילה, התחזקו בבוקר, נסענו לבית החולים לקראת הצהריים וילדנו בערך בחמש אחרי הצהריים.
במהלך הצירים השתמשתי הרבה בתרגיל שלימדת אותי - לעשות אגרופים לסירוגין בידיים (גם הרגליים שלי הצטרפו באופן ספונטני) - התרגיל מאד עזר לי להתרכז ולהעביר את הציר.
השהות בחדר הלידה הטבעית מאד עזרה (יותר ממה שחשבתי) - האוירה הרגועה, המרחב, האורות העמומים מאד הרגיעו.
המיילדת הצמודה היתה נהדרת - נתתי לה לקחת את המושכות ולהנחות אותי ואת בעלי בתהליך. לאורך כל הלידה לא היה צורך בהתערבות רפואית כלשהי ואני מאמינה שזה גרם לתהליך לזרום בצורה מיטבית. את רוב הצירים ביליתי בעמידת 6 נתמכת בכדור פיזיו ובאמבטיה (שם היתה לי הקלה גדולה, אבל גם עיכוב מסויים בהתפתחות הלידה).
את צירי הלחץ העברתי בעמידת 6 נתמכת בכריות, וגם בשכיבה על הצד (כל כמה צירים החלפתי תנוחה). הלידה עצמה היתה לבסוף בשכיבה על הצד. דווקא השלב של יציאת הראש, שהטריד אותי מבחינת רצפת האגן, היה יחסית לא כואב (הכאבים היו בעיקר בבטן ובגב).
למרות שהתינוקת גדולה (3800 גרם), לא היה צריך לעשות חתך ולא נגרמו קרעים. המיילדת שמה את התינוקת עלי מיד, לקחתי אותה והיא התחילה לינוק במרץ. השיליה יצאה בקלות, ואפילו פיטוצין לא היה צריך להזריק.