תנועות העיניים והשפעתן על תנועות הפנים

 

פתיחת וסגירת העפעפיים מוכרת לרובנו כפעולה פשוטה אך מי שמתרגל את שתי הפעולות כשתי תנועות נפרדות ומתעכב בין תנועה אחת לאחרת שם לב לשאר תגובות הפנים ומבין שהפעולות הללו אינן פשוטות כלל.

צפייה בנעשה מסביב, קשר עם הסביבה וראייה נותנות לרובנו הרגשת שליטה ולכן להישאר בעיניים עצומות מתוך רצון וללא אביזר עזר כמו כיסוי עיניים היא מצב מטריד. מי שמתעניין בו מגלה שהעפעפיים נוטות להיפתח ודרוש דמיון וריכוז בצורת הנחת העפעפיים כדי להשאיר את העפעפיים סגורים.

פתיחת העיניים והשארתן פקוחות קלה יחסית לעצימתן אך גם היא דורשת תשומת לב. הריכוז בפעולה מעלה שאלות שללא ריכוז אין בהן צורך כגון: עד כמה כדאי להרחיק את העפעפיים זה מזה? "האם בגלל שיש קושי בהרחקה של העפעפיים העליונות מהתחתונות יותר מהרגיל מוטב להתנסות בכך? אלו אברים בפנים עוזרים להרחיק את העפעפיים?

אלו השאלות שהעיסוק בהן מעלה את העניין בפעולת הפתיחה והסגירה וכן את ההבנה של השפעת תנועות העיניים עלאברים אחרים

העמקת הנשימה

התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, זאת מלבד הגדלת והקטנת הזויות של תנועת שורש כף היד. תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

אחת הדרכים להעמיק את הנשימה היא העזרות בשורש כף היד בכל יד בנפרד אך בו זמנית כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף והתנועה מתרכזת בבית החזה. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת לסרעפת בישיבה או שכיבה..

הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתבצת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

התנועה שבה שורשי כפות הידיים ממשיכים להיצמד אל הגוף בעוד כפות הידיים מתרחקות והאצבעות נפרשות מזמינה תנועה מנוגדת. תנועה זו היא היצמדות כפות הידיים.

העמקת הנשימה ממשיכה בגוף המתרגל שהתחיל את התרגיל באזור בית החזה גם כאשר הידיים מונחות במקומות אחרים על פני הגוף.

לדוגמה: על גבי הירכיים במצבי ישיבה ושכיבה ברגליים מקופלות.

על גבי צדי האגן, לצדי הבטן וכן בין הצואר לבית החזה.

עמדות מוצא לצורך תרגול שיטת פאולה

המצב המועדף לתרגול שיטת פאולה הוא שכיבה על הגב. זאת כדי לאפשר לגוף להיות רפוי ולזמן תנועות נוספות לתרגיל שבו התחיל המתרגל.

מתוך הכרות עם הגבלות שמתרחשות בשכיבה מומלץ לנסות עמדות מוצא נוספות כגון מצבי עמידה לא רגילים : עמידה על ארבע כאשר הברכיים והמרפקים מוחזקים ישרים ללא קיפול תוך כדי העברת המשקל בין הידיים לרגליים. עמידה ישר בעיניים עצומות, עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. עמידה הקרויה עמידת שש וכן עמידה על ארבע תוך כדי החזקת הקרסול של אחת הרגליים על ידי אחת הידיים ועמידת צפרדע הכוללת הנחת המרפקים על הברכיים.