הפה ותפקודו בשיטת פאולה

הפה כולל השפתיים, הלשון, השיניים והחיך נתפסים בחשיבה על גוף האדם בדרך כלל כאברים המיועדים רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור ועוד. זהו אחד האברים הנמצאים בשימוש רצוף בין אם מודע או מודע חלקית ובשונה מאברים אחרים קשה להרפיה ומנוחה. אנשים רבים מגלים במהלך תרגול שיטת פאולה שצורות חדשות של תנועות הפה משפיעות על תחומים רבים בגופם ובחייהם גם משום שהם לומדים להכירו וגם משום שקל ללמוד להרפות את הגוף כולו דרך הפה. לעתים הנטייה לשמור על אחיזה או סגירה קבועים של הפה על רקע חינוך להתנהגות חברתית מכובדת מעוררת מתח הן במקום עצמו והן באברים הקשורים אליו כמו העורף והצוואר. ולעתים היא ביטוי למתחים אחרים. ההיכרות עם שחרור מתח כללי דרך הפה יכולה לשנות את איכות חייו של המתרגל במספר תחומים כמו שחרור עצמי של מתחים על רקע רגשי ומחשבתי, יציבות השלד, כאבי גב או תפקוד מערכות פנימיות. שילוב הפה בהקשר של תנועה נעשה בעיקר כדי להיעזר בתרגילי הפה לטיפול בבעיות עורף וצוואר.

תנועות השפה העליונה של הפה בשיטת פאולה

כאשר מלמדים ילדים ומבוגרים להרים את השפה העליונה של הפה בצורה מגולגלת כפי שמדגימה תמונת האיש המבוגר מסייעים להם למנוע בריחת שתן. נשים נעזרות באותה תנועה כדי למנוע קשה לעשות זאת בלי תמיכת השפה התחתונה. הלשון נוטה כלפי מעלה בזמן הרמת השפה העליונה.

התינוק היונק מפעיל את השפה העליונה שלו יותר מאשר את התחתונה אך איננו יודעים כיצד הוא נעזר בלשון