דיוק התחושות בסוגרים בעזרת תרגול שיטת פאולה

הייחודי לשיטת פאולה הוא היכולת להפעיל אזורים שקשה לחוש אותם במדויק דרך הפעלת שרירים טבעתיים במקומות אחרים. הסוגרים הם אזור שקשה להפעילו לאחר שחלה בו החלשו.לכן הפעלתו בעזרת שרירים טבעתיים אחרים כמו העיניים והפה מועילה לחידוד ההרגשות ברצפת האגן. תנועות הכיווץ והשחרור החיצוניות משחררות אנשים מהפרעות הקשורות לתפקוד מערכת העיכול. 

טיפול עצמי בכאב

טיפול עצמי בכאב יכול להתרחש כאשר המתרגלים יוצרים עבור עצמם מניפולציות הנעשות באזורי גוף רחוקים מאזור הכאב כגון: הפעלת הלשון לצורך שחרור הנשימה בכאבי ראש, לחיצות קלות בשקעי כפות הרגליים ובשקעי כפות הידיים, כדי לנסות לחפש דרכים תנועתיות לשחרור כאב בגפיים או בגב וכו' ההוראה  בקשר לתרגיל האחרון היא ללחוץ את שקע היד או שקע הרגל, להניח למקום ולנסות לחוש אותו דרך הנעת האזור או מתוך ריכוז מחשבתי שיעזרו להמשיך ולהרגיש את הנוכחות שהמגע בשקע עורר. מקצת מהמתרגלים חשים צורך בעקבות תרגיל זה להניע את הגפיים באופן לא מתוכנן בתנועות משתנות בין אם קטנות או גדולות כולל קשר בין הגפיים, ויש שחוזרים פעמים רבות על המגע ומעדיפים להשאיר את הידיים בתנוחה קבועה כי קל להם יותר להישאר במקום דרך הקשר בין הגוף למחשבה.

דימוי תנועות מעגליות של כפות הידיים תוך כדי הנחת המרפקים על המזרן, זאת בהנחה שדרושה תנועה קטנה ביותר שיכולה להתעורר לאחר השימוש בדימוי יכול לשחרר כאבים בזרועות ובגב העליון. מגע בשקע שבין העורף לראש וניסיון להניע את הגוף כדי לעורר את ההרגשה באזור יסייע לכאבי צואר, גב וראש.

שרירים טבעתיים והפעלתם מתוך שקעים בעמוד השדרה ובגפיים

תרגול שיטת פאולה כולל הכרות עם חלקי הגוף שאינם נראים או מורגשים כשרירים טבעתיים, לדוגמה השקעים שבכפות הידיים והרגליים וכן שקעים שנמצאים על פני עמוד השדרה. ככל שנצבר בגוף יותר ניסיון בתנועה לא מתוכננת ניתן לחוות ביתר קלות את התחושות הבלתי צפויות בשקעים ואת הקשרים  בין השקעים לשרירים טבעתיים אחרים. 

תרגיל משיטת פאולה להעמקת הנשימה

המתרגל ימקם את כף היד תחילה בצדי בית החזה ואחר כך יעביר את המיקום לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, זאת מלבד הגדלת והקטנת הזויות של תנועת שורש כף היד. תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

אחת הדרכים להעמיק את התהליך היא העזרות בשורש כף היד בכל יד בנפרד. שכן כאשר

שורש כף היד נשאר צמוד לגוף התנועה מתרכזת בבית החזה. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת לסרעפת.

הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתבצת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

התנועה שבה שורשי כפות הידיים ממשיכים להיצמד אל הגוף בעוד כפות הידיים מתרחקות והאצבעות נפרשות מזמינה תנועה מנוגדת. תנועה זו היא היצמדות כפות הידיים.

העמקת הנשימה ממשיכה בגוף המתרגל שהתחיל את התרגיל באזור בית החזה גם כאשר הידיים מונחות במקומות אחרים על פני הגוף.

טיפים משיטת פאולה לחיזוק רצפת האגן במצבים רגילים בחיים

טיפים משיטת פאולה לחיזוק רצפת האגן אצל נשים

הפרדת הסוגרים הקדמיים מהסוגר האחורי תחזק את הסוגרים הקדמיים הנוטים להיחלש, דרכי הפרדה מוצעות בפוסטים קודמים בבלוג זה ובאיורים

• המחשבה על אופן הכיווץ מוטב שלא תידמה לסגירה אלא לאגרוף חלקי של כפות הידיים.

• תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרים להבחין בין הספינקטר הקדמי והאחורי, מאחר שמומלץ לא לכווצם יחד ניתן בעזרת תנועת הלשון בין  מיקומים שונים בפה ללמוד להפריד ביניהם במצבי כיווץ.

• יש צורך בסוגים מגוונים של כיווצים

• הגוף מגיב ביתר קלות לכיווצים במצב שכיבה על הגב, למרות זאת יש יתרונות לנסות כיווצים בכל מצב, ישיבה, עמידה בברכיים מכופפות וכריעה.