המתרגל ימקם את כף היד תחילה בצדי בית
החזה ואחר כך יעביר את המיקום לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת
בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן
נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד
לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, זאת מלבד הגדלת והקטנת
הזויות של תנועת שורש כף היד. תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי
והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.
אחת הדרכים להעמיק את התהליך היא העזרות
בשורש כף היד בכל יד בנפרד. שכן כאשר
שורש כף היד נשאר צמוד לגוף התנועה
מתרכזת בבית החזה. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת
לסרעפת.
הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף
כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..
בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת
שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת
לנוע לפנים. השאיפה מתבצת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל
הגוף.
התנועה שבה שורשי כפות הידיים ממשיכים להיצמד
אל הגוף בעוד כפות הידיים מתרחקות והאצבעות נפרשות מזמינה תנועה מנוגדת. תנועה זו
היא היצמדות כפות הידיים.
העמקת הנשימה ממשיכה בגוף המתרגל שהתחיל
את התרגיל באזור בית החזה גם כאשר הידיים מונחות במקומות אחרים על פני הגוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה