האברים שרצפת האגן מגינה עליהם

לפי דבריה של ד"ר אחינועם לב שגיא באתר https://vclinic.co.il/

"המושג רצפת האגן מתייחס לשרירים אשר מחוברים לעצמות האגן ויוצרים את החלק התחתון של האגן. שרירים אלה יוצרים מבנה דמוי ערסל אשר תומך באיברי האגן: רחם, שלפוחית השתן והחלחולת."

הגדרה זאת נותנת מענה לכמה שאלות שאני נשאלת מפעם לפעם: "האם הסוגר האחורי הוא חלק מרצפת האגן?" התשובה היא חיובית משום שהסוגר האחורי שומר על מיקום החלחולת (החלק האחרון של צינור העיכול), מאחר שמיקום תקין של החלחולת תלוי בין השאר במיקום תקין של אברים פנימיים אחרים באגן כמו צואר הרחם, השלפוחית והשופכה תחזוקה תקינה של רצפת האגן שומרת גם עליו.

שאלה אחרת שחוזרת ומטרידה נשים רבות היא: "מדוע צריך להפעיל את רצפת האגן מתוך הסוגרים"? מאחר שקשה להניע שרירים שאינם רצוניים אין לנו אפשרות קרובה יותר מאשר הסוגרים כדי להפעיל בצורה יעילה את השרירים המחוברים לעצמות האגן. בשיטות אחרות מדריכים נשים להפעיל את שרירי רצפת האגן מתוך שרירי הירכיים, ומכוח שרירי הבטן, אלו שרירים רחוקים יותר והשפעתם על שרירי רצפת האגן יעילה פחות.
הטכניקות שמפעילות את רצפת האגן מתוך שרירי הבטן והירכיים מעצבת את גוף האישה ויש לה יתרונות בכך שהיא מחזקת שרירים נוספים אך היא מתאימה לנשים ששרירי רצפת האגן שלהן במצב תקין ומסוכנת לנשים שסובלות מהחלשות. כוח הכובד וחוזק שרירי הבטן עלול לדחוף את שרירי רצפת האגן ולהחלישם בכל מצב הכולל חולשה.

אימון רצפת האגן נחוץ לגברים לא פחות מאשר לנשים

ידוע שהחלשות רצפת האגן היא תופעה רווחת בגופן של נשים וכי גברים צריכים לאמן את רצפת האגן בעיקר בהקשר של בעיות פרוסטטה. זוהי גישה שאינה מתיחסת לחוזקה של רצפת האגן כחלק מחוזקו של הגב.

רצפת האגן וחיזוקה הם חלק מטיפול במצב קבוע של הגב. האגן,זויות התנועה והגמישות של האגן משפיעים על חוזקו של הגב ועל תפקודו. מאחר שעמוד השדרה מתחיל באחת מעצמות קופסת האגן אימון שרירי רצפת האגן משפיע על קופסת עצמות האגן ואלו משפיעות על הגב. עניין זה חשוב לגופם של גברים ונשים כאחד.

אצל נשים ההתעניינות ברצפת האגן היא ביחס ללידות, לשיקום שדרוש לאחריהן, ההתמודדות עם שינויי גיל המעבר והשפעתם על כלל התפקוד הגופני. שרירי רצפת האגן משפיעים על עיצוב הגוף ותורמים לגמישות. אלו נושאים שאינם קשורים לאגן אצל גברים, 

המשותף לנחיצויות של שני המינים רב מהשונה. ההבדל בין הנחיצויות הוא בעיקר במצבי מעבר של נשים, עקב שיבושים או אימון שנועד למנוע שיבושים.

מניעת החלשות רצפת האגן שונה מטיפול בהחלשות

חיזוק, אימון, שיקום ותחזוקה של רצפת האגן הם מושגים שנשמעים פעמים רבות בהקשרים שונים, המודעות להפרעות בחיי נשים כאשר חלה החלשות ברצפת האגן עלתה בשנים האחרונות ושיטות רבות מפרסמות את עצמן כיעילות גם בנושא זה. הבעיה היא שבפרסומים ובמהלך תרגולים קבוצתיים אין הבחנה בין מצבן של נשים שהחלה אצלן החלשות למצבן של אלו הרוצות למנוע החלשות. כמו כן אין התייחסות להתנהלות יום יומית הדרושה לנשים שהחלה אצלן החלשות.

הצעות לנשים שהחלו לסבול מהחלשות או שהובחנו על ידי רופא ואינן מרגישות זאת

1. הרמת משקל מעל שלושה ק"ג מחלישה את שרירי רצפת האגן, (אמהות לתינוקות משנות את יכולתן בהתאמה לגילו ומצבן שונה לגביו אך לא לגבי משקל של חפצים במיוחד לאחר לידות)
2. עצירות כרונית, בעיות נשימה ובקע בבטן עלולים ליצור לחץ פנים בטני המחליש את רצפת האגן, יתכן שזו הסיבה להחלשות שהתרחשה או שזה ממשיך את המצב 
3. לא תמיד הצורך של גופכן הוא חיזוק, לעתים יש צורך בחידוד תחושות ושיפור העצבוב
4. בריחת שתן במאמץ היא בעיה קלה לטיפול וכדאי לא לחשוש מפנייה להדרכה אישית בעניין
5. הכנה לשינויים גופניים בעזרת תרגול כמו הריון, לידה, גיל מעבר, מקלה על השינוי ועל הטיפול בו אם יש צורך

כיוון התנועה של הגוף לאחור ולפנים לצורך איזון שיווי המשקל

הגישות המערכתיות בתנועה כמו פלדנקרייז ופאולה אינן מלמדות לכוון את תנועת הראש ועמוד השדרה בכיוון קבוע. ((בשונה מטכניקת אלכסנדר) ההנחה בשיטת פאולה היא שכאשר השרירים הטבעתיים יפעלו יחד הכיוונים יתרחשו מעצמם באופן הנחוץ לגוף.

הנחה זו אינה מתאימה לכל האנשים ובמיוחד לא אלו ששיווי משקל הוא נושא מרכזי בבעיות הגופניות שלהם. לכן, תרגול מכוון של העברת משקל הגוף בעזרת הסוגר הקדמי והאחורי לסרוגין יכול לענות על צרכים של אנשים אלו.

לעתים נחוץ תרגול בישיבה כדי להרגיש ולחוות תנועה של הגוף מנטייה לפנים לנטייה לאחור בעזרת שרירי רצפת האגן. הכונה למצבים שבהם כיווץ הסוגר הקדמי מניע את הגוף לפנים וכיווץ הסוגר האחורי מניע את הגוף לאחור.

בהליכה גלגול כפות הרגליים מהעקבים לבהונות יוצר את המעברים האלו בגוף בקצב מהיר יותר מהמחשבה. מאחר שבכל פעם רגל אחת מטה את הגוף לאחור והאחרת לפנים אנו לא רואים את המעברים בין הכיוונים. הגוף נשאר במקום מרכזי. כל זה טוב ונכון למי שאין לו בעיות איזון ושיווי משקל. אחרים שסובלים מבעיות אלו יכולים לתרגל "הליכה" במצב ישיבה תוך כדי גלגול הרגליים וכך להבין את הצורך של גופם לפני שהם מנסים לתרגל בכוחות עצמם.

הפעלת שרירי רצפת האגן מרחוק

עמדת פתיחה מומלצת-שכיבה על הגב, (ניתן לשכב על הצד אם יש קושי לשכב על הגב)

1.      מהלך התרגיל: הידיים מונחות לצידי הגוף, עיקר הפעילות היא תנועת אצבעות הידיים מהצמדתן להרחקתן זו מזו בכל יד בנפרד באותו זמן, כאשר מצמידים את האצבעות כפות הידיים מופנות למזרון, כאשר מרחיקים גב היד מופנה למזרון והידיים מורחקות מהגוף לפי הצורך. חשוב להשאיר את כף היד במצב שטוח ולא לכוון לתנועה דמויית אגרוף כאשר מצמידים את האצבעות. כדאי לא לנעול את המרפקים ולהעביר את מיקום הידיים ביחס לגוף מצידי הגוף בזמן הצמדת האצבעות לכיוון גובה הכתפיים ועד צידי הראש בזמן הרחקת האצבעות.

התנועה יכולה לעורר מקומות נוספים בגוף, חשוב לתת לתגובות השרשרת הללו להתרחש אך לא להפסיק או לשכוח את התנועה העיקרית. מי שמתקשה להתמיד בתרגיל טוב יעשה אם יניח את כפות הידיים על העיניים ויחזור להמשיך בתרגיל.

2.      בשכיבה על הגב כשהברכיים עומדות להעביר את כפות הרגליים בין שני מצבים, מצב אחד העקבים נלחצים אל הרצפה והבהונות מתרוממות, מצב אחר הבהונות נלחצות אל הרצפה והעקבים מתרוממים.

מי שלא מרגיש/ה תגובות ברצפת האגן יכול לנסות ללחוץ לסרוגין פעם את הקוים החיצוניים של כפות הרגליים, (דבר שנעשה בקלות אם נותנים לברכיים ליפול לצדדים) ופעם את הקוים הפנימיים של כפות הרגליים. (כדי שהברכיים לא ייפגשו ויפריעו כדאי להרחיק את כפות הרגליים זו מזו ולנסות להפנות את הברכיים אל מרכז הגוף כשאחת נמצאת מעל לאחרת)

תרגיל מובנה של אצבעות הידיים והשפעות אפשריות על רצפת האגן

עמדת פתיחה מומלצת-שכיבה על הגב, (ניתן לשכב על הצד אם יש קושי לשכב על הגב)

מהלך התרגיל: הידיים מונחות לצידי הגוף חשוב להשאיר את כף היד במצב שטוח ולא לכוון לתנועה דמויית אגרוף. כדאי לא לנעול את המרפקים. עיקר הפעילות היא הצמדה והרחקה לסרוגין של אצבעות הידיים אלו לאלו.

מי שמתעניין בחוקיות של תגובות נוספות יכול להניע את כפות הידיים מהפנייתן אל המזרון בזמן ההצמדה להפניית גב היד בשתי הידיים אל המזרון בזמן ההרחקה של האצבעות אלו מאלו.

התנועה יכולה לעורר מקומות נוספים בגוף, חשוב לתת לתגובות השרשרת הללו להתרחש אך לא לעצור או לשכוח את התנועה העיקרית. האברים שנוטים לתגובות נוספות הם הסוגרים, אצבעות כפות הרגליים ושרירי הפנים. מי שמתקשה להתמיד בתרגיל, טוב יעשה אם יניח את כפות הידיים על העיניים ויחזור להמשיך בתרגיל.

חשיבות עמדות הפתיחה באימון שרירי רצפת האגן

עמידת שש היא אחת מעמדות המוצא המומלצות לתרגול ולאימון רצפת האגן. האפשרות לשחרר את האגן בתנועה מקלה על ההפרדה בין אימון הסוגרים הקדמיים לבין אימון האחורי. הנטייה של רבים להפעיל את כל הסוגרים יחד בשעת הצורך מחלישה את שרירי רצפת האגן. בין אם הופעת הבעיות וקשיי השליטה הן בסוגר האחורי ובין אם בקדמי תרגול ההפרדה חשוב לרוב האנשים. ניתן להעזר בהפרדה לטיפול בבעיות גב, נשימה ועיכול נוסף לנושאים הקשורים במערכות הגניקולוגיות ומערכת השתן.
המצולמת שלובשת גופיה כתומה מדגימה החזקה בריאה יותר של הראש בהשואה למצולמת שלובשת חולצה צהובה.

חשוב להבין שאין צורך להישאר במצב המצולם והכונה היא להדגים מצב התחלתי לתנועה. ככל שהמתאמן/ת ימשיך וינסה להניע את האגן לאחור ולפנים, לשנות את מצג הראש, להפעיל עיניים ופה כן תרבנה ההבנות מה מתאים ועוזר יותר לו או לה.

הפעלת שרירי רצפת האגן מרחוק

עמדת פתיחה מומלצת-שכיבה על הגב, (ניתן לשכב על הצד אם יש קושי לשכב על הגב)

מהלך התרגיל: הידיים מונחות לצידי הגוף וכפות הידיים מופנות למזרון, תנועת אצבעות הידיים מהצמדתן להרחקתן זו מזו בכל יד בנפרד היא עיקר הפעילות. חשוב להשאיר את כף היד במצב שטוח ולא לכוון לתנועה דמויית אגרוף. כדאי לא לנעול את המרפקים ולהעביר את מיקום הידיים ביחס לגוף מעמדת הפתיחה לצידי הגוף לכיוון גובה הכתפיים ועד צידי הראש אם

מי שמתעניין בחוקיות של תגובות נוספות יכול להניע את כפות הידיים מהפנייתן אל המזרון בזמן ההצמדה להפניית גב היד בשתי הידיים אל המזרון בזמן ההרחקה של האצבעות אלו מאלו.

התנועה יכולה לעורר מקומות נוספים בגוף, חשוב לתת לתגובות השרשרת הללו להתרחש אך לא לעצור או לשכוח את התנועה העיקרית. האברים שנוטים לתגובות נוספות הם הסוגרים, אצבעות כפות הרגליים ושרירי הפנים. מי שמתקשה להתמיד בתרגיל טוב יעשה אם יניח את כפות הידיים על העיניים ויחזור להמשיך בתרגיל.

נפתחת קבוצה לחיזוק שרירי רצפת האגן ואימונם.

תכנית העבודה של קבוצה לאימון שרירי רצפת האגן

• הפעלת שרירי רצפת האגן בעזרת שרירים אחרים: עיניים, נחיריים, שפה עליונה של הפה כולם שרירים שמעלים את היכולת לחוש ביתר דיוק את רצפת האגן וחלקיה
•  חלוקת הגוף לשני צדדים ימין ושמאל בהפעלת השרירים הטבעתיים, החלוקה מתאימה לשרירים שמופעלים כזוגיים, כגון: כפות ידיים, כפות רגליים, עיניים, נחיריים, למרות ששרירי הסוגרים הקדמיים ברצפת האגן אינם זוגיים ההפעלה של השרירים הזוגיים ממחישה כיצד ל"חלק" את הסוגרים הקדמיים ולהוסיף דמיון. מקצת מהנשים יפעילו ביתר דיוק את הסוגרים הקדמיים דרך חלוקה כזו
• לימוד ההפרדה והשילוב בין שרירים טבעתיים שונים, הכונה להפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר האחורי. מאחר שהסוגר האחורי נוטה להחליש את הקדמי לימוד ההפרדה הוא חלק בלתי נפרד מתהליכי החיזוק בשיטת פאולה
• הטמעת תרגילים קלים לשילוב בחיי היום יום. ניתן לשלב תרגילים כגון: כיווצים קלים של רצפת האגן במצבי ישיבה כדי להזכיר לגוף את היכולות של תרגול השיטה בתנאים מגוונים

המפגשים יתקיימו בשריגים שבעמק האלה

טלפון לפרטים נוספים סמדר 0544893772

קבוצות בשיטת פאולה- הדרכה וטיפול בבעיות גב ושלד וחיזוק רצפת האגן

המושג "מורה" בהבדל מ"מטפל" מקובל בכמה שיטות ריפוי כמו שיטת פלדנקרייז, שיטת אלכסנדר ושיטת פאולה. מעבר לעניין המסורתי הטמון בכך קיימת כמובן עמדה חשיבתית שונה וייחודית בהשוואה לשיטות המשתמשות במושג "טיפול", כוונת היוצרים הייתה ועודנה לומר שהאדם המגיע ל"שיעור" או למפגש בתחומים המדוברים לומד להיות עצמאי בשימושיו בשיטה ויותר מזה מיישמה הלכה למעשה בפרטים שונים ורבים של חייו וברצף התנהגותו הגופנית. גם אם יש בדבר קושי בשלבי ההכרות הראשונים עם השיטה וגם אם התכוון הלומד להיות פסיבי יותר משהשיטה מאפשרת אין ספק שהשתתפותו בתהליך היא חלק בלתי נפרד מהשינוי הגופני המזומן לו ובכך הוא מכין עצמו לעצמאות גופנית בטיפול בבעיותיו.

תרגול מחולק של רצפת האגן בשיטת פאולה

הנעת הברכיים אל הצד והחלפת צדדים הוא תרגיל מוכר בשיטות תנועה. בשיטת פאולה מקבל התרגיל תוספת בדמות הפעלה מחולקת של הסוגר הקדמי. הבדל נוסף מהותי לשיטת פאולה הוא שאין צורך לשמור על כל המרכיבים של עמדת המוצא. המתרגלת שבצילום בדקה במהלך התרגול את מנח הידיים שמתאים לה ושינתה אותו.
בכל אחד מהצילומים יש רגל שקרובה מאוד למזרון ורגל שנמצאת במנח יציב יחסית או נוטה חלקית.
הרגל שתנועתה כלפי הרצפה איטית מכוונת את תנועתה לתחושות משתנות של כיווצי הסוגר הקדמי. היא נעזרת בתנועה איטית ובכיווץ הסוגר במשולב כדי לחוש את היכולת של הכיווצים או של הכיווץ המתמשך להשתנות ולהשפיע על מצב הרגל.

הדגמות תרגילי פאולה מסרטון של יוטיוב

https://www.youtube.com/watch?v=4jHI4gOsk8w&sns=em

טיפים לתחזוקת הגב ולמניעת כאבים-שיטת פאולה

o       התחל את הבוקר בכמה תנועות או תרגילים קצרים כגון: בעמידה הנעת כל אחת מהידיים בנפרד בתנועות חתירה, הרמת שתי הידיים יחד מעל לראש כשהמרפקים משוחררים והורדתן, הנעת שתי הידיים יחד כשהמרפקים משוחררים לפנים ולאחור בקצב חופשי ובטווח נוח.

o       הימנע מישיבה ממושכת, אם עבודתך דורשת זאת נסה לקום כל שעה לכמה דקות

o       כאשר אין אפשרות במסגרת עבודה לקום ממצבי ישיבה ממושכים צור לעצמך הפסקות של דקה כדי לזכור להעביר את מצב כפות הרגליים מלחיצת הבהונות ללחיצת העקבים לסרוגין

o       אפשרות נוספת לשחרור הרגליים והגב במצבי ישיבה ממושכים היא העברת משקל כפות הרגליים סביב עצמן, ממצב שבו הקוים החיצוניים של כפות הרגליים נלחצים אל הרצפה עוברים דרך האצבעות ללחיצת הקוים הפנימיים.

o       כיווץ קל של שרירי בטן מצמיד את הגב אל משענת הכיסא ומאריך אותו, ניתן לעשות זאת הן בישיבה והן בעמידה תוך הישענות קלה אל קיר.

o       במצבי כאב מומלץ לשכב על משטח נוקשה כמו שטיח או מזרון דק על הרצפה, לאחוז את הברכיים כשהן קרובות לבטן על ידי הידיים ולהניע את הגוף לצדדים, לפנים ולאחור ובמעגלים. מי שחש מאמץ בידיים יכול להעזר ברצועות נמתחות שנמכרות בחנויות ספורט.

o       כיווצים של הסוגרים לסרוגין במצבי שכיבה משחררים את הגב. כיווץ הסוגר האחורי משפיע על הגב העליון וכיווץ הסוגר הקדמי משפיע על הגב התחתון.

חיזוק רצפת האגן כחלק בלתי נפרד מחיזוק הגוף

עמוד השדרה מוכר לאנשים רבים כגורם המפעיל אברים נוספים מלבד הגב עצמו. המודעות אליו מחלקת את הגב במחשבתנו לשני צדדים; ימין ושמאל ואת הגפיים ידיים ורגליים בהתאמה. לעומת זאת חלוקת הגוף לימין ושמאל בחשיבה על חלקו הקדמי של הגוף מוכרת פחות. המטפל נדרש להעזר בדמיון מודרך או בקשר בין אברים שונים על מנת לייצר במחשבתו של המטופל חלוקה שכזו. לחלוקה זו יש השפעה ניכרת והכרחית על חיזוק רצפת האגן והגב במשולב. האיזון בין צדי הגב, ארגונו מחדש בתנועה וחיזוק רצפת האגן נתמכים בארגון "עמוד שדרה קדמי", הקרוי "מרכז" בשיטות אחרות. התרגול בשיטת פאולה מזמן שינויים בדרך החשיבה על הגוף במובנים רבים, אחד החשובים שבהם הוא האפשרות להעזר בחלקי הגוף האחרים הנוטים לעזור וקשורים דרך קרבתם הפיסית או הנוירולוגית לאיבר שאנו רוצים להפעיל. זאת בניגוד למקובל בשיטות רבות של חינוך גופני המעודדות הפרדה לשם חיזוק. יחד עם זאת בפעילות הבונה "מרכז" כאמצעי חיזוק של הגב ושל רצפת האגן יש צורך בהפרדה בין שרירים טבעתיים הקיימים בזוגות כמו עיניים, נחיריים, כפות הידיים וכפות הרגליים. כמו כן תנועת הלשון בין צד ימין לבין צד שמאל בתוך הפה מסייעת ללימוד תנועה המפרידה בין הצדדים ופעילות המשלבת דמיון מודרך מאפשרת אך לימוד הנעה של הספינקטר הקדמי בצורה המפרידה בין ימין לשמאל.

תהליך ההיוצרות של שיטת פאולה והשינויים בהתאמותיה

טבעם ותנועתם של השרירים הטבעתיים גורם לכך שאינם צריכים אימון. העיניים, הפה, הסוגרים ועוד, הם קבוצת שרירים הפועלים מדי יום לצורך ההתנהלות התקינה של הגוף. הן לצורך הזנה וקבלת נוזלים והן לצורך הפרשתם. התרגול של שיטת פאולה התארגן בתהליך היצירה של השיטה לקבוצות תרגילים כדי להניע קבוצות שרירים הקשורות אליהם כגון: השרירים החלקים והמשורטטים. פאולה החזירה את גופה לתפקוד תקין משום שהפעילה שרירים חזקים בגופה, אלו שלא סבלו מהפעלה יתרה. עשרות שנים מאוחר יותר התפתחו בישראל שיטות לטיפול בבעיות תנועה שנתנו מענה מהיר יחסית לכאבי גב ושלד. לכן חזרה השיטה לעסוק בתחומים שהמענה להם בשיטות אחרות מצומצם יחסית. כגון: חיזוק מערכת העיכול, שליטה במערכת השתן ובסוגרים. אמנם השיטה מתבססת על הקשר בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם ושומרת על העיקרון שסייע לפאולה בתחילה, "הפעלה מרחוק" של שרירים טבעתיים חזקים והתייחסות בלתי ישירה לשרירים שנחלשו, התגובות בשרירים נוספים בעקבות הפעלת השרירים הטבעתיים מאפשרת טיפול בבעיות גב, שלד, הפגת כאבים,

קטע מתוך "הארץ" בטור של אברהם בלבן רשימות תלאביביות מזכיר את שיטת פאולה

אברהם בלבן מתפייט בטיוליו בתל אביב וברשימתו האחרונה ב"הארץ" מה12 במרץ תיאר רחוב הקרוי על שם משורר לא ידוע ששמו יוסף צבי רימון. הוא מתפלא שמישהו "טרח, מתישהו בשנות השישים, לקרוא רחוב על שם האיש המיוסר הזה"

וכמו כן מעיד כי אותו משורר נהג להתבדל על רקע פגיעה באבר המין שלו משום שהיה איש דתי
וכך מוסיף וכותב אברהם בלבן"אופיה המדויק של הפגיעה שספג לא הוברר לעולם, אבל רימון תיאר את עצמו כ"פצוע דכא" (על משקל "לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'"). כאדם מאמין פירש את הפסוק המקראי לחומרה וגזר על עצמו גלות ארוכה בצפת, שבה סבל עוני ומחסור. רק באמצע שנות השלושים חזר להתגורר עם משפחתו בתל אביב. הפציעה והגלות הגבירו את תחושת הבדידות של רימון ובה בעת העמיקו את אמונתו: האיש הבודד והמיוסר הזה מצא נחמה ברעיון שייסוריו הם ייסורי המשיח העתיד להביא גאולה לישראל."

מובן שטיב הפגיעה הפרטית כל כך לא יכול היה להתפרסם בציבור, למרות זאת מצאתי לנכון להבהיר שבימינו ניתן היה לסייע לו, בין אם בעזרת כירורגים ובין אם בעזרת שיטת פאולה

מדוע בריחת שתן היא בושה?-שיטת פאולה

שיטת פאולה אינה מוכרת לרבים מסיבות רבות. החשובה ביותר והבעייתית ביותר היא שזו בושה לומר "הייתה לי בריחת שתן", "סבלתי מבריחת שתן"
בלשון עבר, אפילו על בעיה שפתרנו אנו, רוב הנשים, מתקשות להודות שחוינו.

זה לא כמו אונס שתמיד יהיה גבר שיגיד שזו אשמתנו, זה לא שחסרות נשים שסובלות מזה. מחקרים בעולם מדווחים על 40 אחוז של נשים שסובלות ותקופת דחייה ממוצעת, כן ממוצעת של 4 שנים.

אבל בריחת שתן זו בושה, כנראה שכל אמהות העולם אשמות

שיטת פאולה-סודות התחושות העדינות והדרכים למצוא זמן פנוי לתרגול

למקצת מהמתרגלים את שיטת פאולה ולמי שלא תרגל כלל יקשה להבין מצבים עדינים שההתנסות בהם יכולה להלהיב ולשמח מתרגלים שחשים תחושות עדינות וקשרים בין שרירים בגוף.
לדוגמה-אישה שמתמקדת באחד מהסוגרים וחשה אותו בלי לחפש כיצד להניעו תגלה שהלשון שלה נמצאת באזור מסוים בפה בזמן הקשב לתנועה בסוגרים.
כדי לחדד את ההרגשה בלשון היא יכולה להרחיב את הפה בחלקו הפנימי ואם יווצר קשר ברור יותר לרצפת האגן יתחיל תהליך חדש, היא תרצה לנסות להניע את הלשון תחילה ולשים לב לתגובות רצפת האגן.
היכולת להיות בקשר ובקשב לאזור רגיש כל כך דרך הפה מסייעת במצבים לא נוחים ומאפשרת לתרגל בזמן שאינו מופרד ומיוחד לתרגול אלא תוך כדי פעולה אחרת, כל אישה ודרכה למצוא זמן שכן, קשה להתקדם בתרגול שיטת פאולה ללא תרגול וקשה למצוא זמן לתרגל.
מתברר שמי שמתעניין מוצא דרכים.

חיזוק רצפת האגן ושיטת פאולה

הרמת האגן בזמן כיווץ הסוגרים היא דרך קלה ללמוד לחזק את שרירי רצפת האגן. בתחילת התהליך אין צורך להקפיד על הבדלים בין הרמת האגן והשארתו צמוד לרצפה. בשלבים מתקדמים יחסית מומלץ לשים לב כיצד מרימים, לגלגל בהדרגה ולשמור על הסוגרים מכווצים במהלך התנועה כולה

תרגול שרירים טבעתיים בפנים בשיטת פאולה

קבוצה גדולה של שרירים טבעתיים מרוכזת בפנים, אלו הם: העיניים, העפעפיים, הנחיריים, והפה הכולל שפתיים ולשון. בהשואה למספר השרירים הטבעתיים בחלקי הגוף האחרים יש לפנים השפעה רבה על הגוף כולו. תנועתם של שרירי הפנים בשיטת פאולה הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים ברצפת האגן, בידיים וברגליים. 

הקרבה בין השרירים הטבעתיים בפנים גורמת להתפתחות תנועה משולבת של כמה אברים יחד, לפעמים מעדיפים מתרגלים להניע כל איבר לללא התערבות אחרים. זוהי דרך קשה יחסית להכרות מתחילים עם התנועה הרפטטיבית. אך אין דרך אחת מועדפת לתרגול בכל השלבים של לימוד השיטה. ככל שנוצרות יותר תחושות חופשיות וקלות בפנים כך עולה הסיכוי לתנועות מגוונות ולהבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.