תשובות לשאלות חוזרות לפני טיפול בחולשת רצפת האגן

כמה שאלות חוזרות ועולות בעניין טיפול ברצפת האגן בשיטת פאולה אצל נשים שנמצאות בין השלב שבו הן חשות התחלת החלשות ברצפת האגן לשלב שבו הן סובלות מצניחות, קשיי שליטה הליכה תכופה או דחופה. ואלו הן:

1.      האם אצטרך להמשיך לתרגל כל יום כל החיים?

2.      תוך כמה זמן יש סיכוי להרגיש שיפור?

3.      כמה זמן ביום צריך לתרגל?

4.      האם הכרחי לתרגל בשכיבה או שאפשר גם בישיבה?

5.      האם אצטרך להימנע מהרמת משקל או הליכה כל החיים?

התשובות שמתאימות לכולן הן: לא צריך להמשיך לתרגל כל החיים אם מגיעים למצב תקין, הרגשת השיפור או מצב האברים הפנימיים אינה קבועה ותלויה בין השאר ביכולת לשנות אורח חיים, מצב ההתחלה של הטיפול אינו רק המצב של רצפת האגן אלא גורמים נוספים שמפריעים כגון: עצירויות כרוניות, בעיות נשימה, הרמת משקל יום יומית,

זמן תרגול במשך היום הוא בין 20 דקות ל40 דקות לפי מצבו הכללי של הגוף ואפשר לתרגל גם בישיבה למרות שכדאי לתרגל לא רק בישיבה.

אין צורך להימנע מהליכה כל החיים אך רצוי לא לחזור להרמת משקל של יותר מ3 ק"ג

הניחו לכוחניות!! הקשיבו לתנועות הכיווצים וההרפיות

השרירים הטבעתיים ושרירים המושפעים מתנועתם מוכרים בעיקר ככיווצים והרפיות הפועלים בחזרתיות. יתכן שמי שהתנסה במספר מצומצם של מפגשים טיפוליים חושב על התנועה הכיווצית כתנועה אחידה, דימוי שראוי לבדוק מחדש. כיווצי עיניים יכולים להיות דוגמה טובה, הנטייה של כולנו היא להפעיל את העפעף העליון, הפעלת העפעף התחתון כמרכזי בתנועה אפשרית אם מופנית אליו תשומת לב נפרדת. במצב כזה העפעף העליון מגיב ואין כונה לנטרל אותו אלא שאופי הכיווצים שונה. בנוסף-ניתן לכוון את הכיווצים אל הרקות יותר מאשר אל האף ולהיפך. מי שמנסה זאת לראשונה לא תמיד מרגיש את ההבדל אך מורים שצופים בתרגיל כזה רואים את ההבדל, מתרגלים מנוסים חשים כיצד כל אחד מהכיוונים מעודד הפעלה של גורם אחר. אלו הן דוגמאות שלא מבחינות בין פעולת העיניים לפעולת העפעפיים, אין בכך צורך מלבד במצבים שאנו רוצים להרגיע את העיניים ואת החשיבה. מצב העיניים כשהן עצומות לצורך רגיעה אינו רגוע לפני שמופנית תשומת לב לנטייה להמשיך להביט לפנים, (כן, גם בעיניים עצומות) תשומת לב לגלגל העין בלי הפרעה לשינויים שמתרחשים בו ובפנים יכולה להשפיע לטובה על רגיעה של העפעפיים ושל גלגל העין גם יחד.

הנטייה להפעיל שרירים תוך ניסיון להחזיק פעולה אחת זמן ממושך ככל שניתן אינה מתאימה לגישה של שיטת פאולה, לעומת זאת חזרתיות על התנועה שמתחילה בשריר מסוים ללא עצירה של תנועות אחרות על פני משך זמן ארוך ככל שניתן חשובה מאוד. כמו כן מומלץ לא לנסות להגיע לכיווצים חזקים ככל האפשר אלא אם כן הדבר גורם להנאה או לשחרור כאב, מזמן הרפיות או מעודד תנועתיות נוספת.

תרגילים משיטת פאולה, פורסם בעלון האגודה הישראלית לטרשת נפוצה על ידי חולת טרשת

כשהעיניים פקוחות, לקרוץ חזק, כל פעם בעין אחרת, למספר שניות, כשהשנייה נשארת פתוחה, ולחזור על פעולה זו שוב ושוב.

 לומר בקול "אוו אי",לסרוגין, כאשר השפתיים מכווצות חזק כנשיקה ב "אוו", ומחייכות חזק בפה סגור לצדדים ב"אי".

בראש ישר ללא תזוזה ובעיניים פקוחות להזיז את האישונים בלבד, מצד לצד, להביט לנקודה רחוקה.

 בפה סגור מרימים את קצה הלשון למעלה ולוחצים חזק לכיוון החך במרכז למספר שניות, משחררים, ושוב.

 עוצמים חזק את שתי העיניים ופוזלים לכיוון האף, ובמקביל מכווצים את השפתיים חזק כמו בנשיקה, למספר שניות , משחררים ושוב.

 עוצמים חזק את שתי העיניים ופוזלים לצדדים (ימין ימינה, שמאל שמאלה), כשהשפתיים מחייכות חזק בפה סגור למספר שניות. משחררים ושוב.

עוצמים עיניים רגיל, ואז מהדקים מעט את העיניים למספר שניות, ומרפים וחוזרים על פעולה זו שוב ושוב כשהעיניים נשארות עצומות כל הזמן.

 עוצמים עיניים רגיל, מדמיינים קפיץ המחובר לאישונים בצד הפנימי של העין, ומדמיינים את הקפיצים נמתחים כלפי פנים לגב הראש חוזרים לאישונים.

 בעיניים פקוחות ובלי להזיז את הראש, מרימים את הגבות למעלה גבוה, מביטים למעלה למספר שניות, ואז מורידים את הגבות והמבט מטה למספר שניות, ושוב . יש לבצע כל תרגיל 10 דקות רצוף