כמה פעמים חשבתם לאחר טיפול טוב:"לו
רק יכולתי לקבל טיפול שכזה יום יום"? או "אני צריכה להגיע למצב כזה כל
יומיים אז מה הטעם לטיפול חד שבועי"?
כאדם שהתנסה בהרגשה זו פעמים רבות עקב בעיות גב
ואחרות נמשכתי לשיטת פאולה לאחר שהבנתי שאופיים של התרגילים מאפשר לי להמשיך להעזר
בשיטה גם ללא "מטפל". ההרגשה של הבלתי מנוסים אחרי פרק עבודה עצמי
מתוארת פעמים רבות במלים:" כאילו עשיתי מסאז' לעצמי". גם הריכוז וגם סוג
התנועה הייחודי מביא רבים להרגיש ולהניע מקומות שלרוב אין עמם מגע או תנועה. אצל
אחדים מעורר הדבר הרגשת שליטה שיש בה סיפוק בפני עצמה ואצל אחרים צורך להמשיך
ולעבוד עם הגוף גם לשם הנאה ולא רק לפתרון בעיה מעיקה. לדוגמה כאשר מדובר בבעיית
גב כמו אורך שונה של הצדדים. (הכוונה לשני צדי עמוד השדרה בדר"כ עקב קיצור או
עקמת( התרגול המונוטוני והתנועה בין שני צדי הגב
(רוטציה) עקב תנוחה סטטית מסוימת או כיווצים קלים משנים את חוסר האיזון/
מיקום הכתפיים וצורת החזקתן משפיע גם על
מידת המתח של הכתפיים ועל היחסים בינן לבין העורף. יצירת הקשר הרצוי בין מיקומן של
אצבעות הידיים לבין מיקום הכתפיים בעזרת מניפולציה פשוטה יכול לשחרר את הכתפיים.
דוגמה לתרגיל כזה הוא החזקה ממושכת של הזרת מעל הקמיצה כאשר גב היד פונה אל הרצפה.
מי שמתקשה בכך יכול לתפוס את שתי האצבעות בפלסתר. ניתן לשלב תרגיל זה עם כיווצים
קלים של העיניים תוך תשומת לב לעפעפיים התחתונים.
תרגיל שמזמן שחרור של הגב העליון מתחיל גם הוא בכפות
הידיים. יש להרחיק ולהצמיד לסרוגין את אצבעות כפות הידיים באיטיות רבה ותוך ניסיון
להישאר בכל אחד מהמצבים ולשים לב לתגובות הלואי.