חיזוק הגוף באמצעות חיזוק רצפת האגן

רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות.
תנועת שרירי רצפת האגן היא הבסיס לתנועת עמוד השדרה, מערכות כגון: מערכת העיכול, מערכת השתן ותפקודן קשורות בזוית התנועה של רצפת האגן. הנשימה אצל אנשים רבים מופנית אל תחתית הגוף במקום אל חלקו העליון. דבר זה דורש שינוי  וניתן לשנותו דרך שיטת פאולה.

חיזוק רצפת האגן והגב במשולב

החשיבה על עמוד השדרה כמרכז הגוף וההפרדה בין שני צדי הגב ימין ושמאל ביחס לעמוד השדרה יכולה לאפשר איזון בין הצדדים, ארגון של הגב, חיזוק של רצפת האגן ובתהליך ארוך טווח גם יצירת מעין עמוד שדרה קדמי, הקרוי "מרכז" בשיטות אחרות. רוב התרגילים שיוצעו לשם כך יפעילו את הגוף באופן המעודד רוטציה בין הצדדים. 

התנסות קלה בתרגילים כגון: כיווץ לסרוגין של העיניים, כיווץ ספינקטר קדמי באופן המחלק אותו לשני צדדים כאילו הוא דמוי פה והוא מתכווץ פעם בצד ימין ופעם בצד שמאל, העברת הלשון תוך לחיצה קלה של הקצה פעם כלפי הצד הימני של החך העליון ופעם כלפי השמאלי, ואפילו אגרוף ומתיחת אצבעות הידיים לסירוגין. מיועדת לארגן רוטציה בין שני צדי הגוף ולשלב בין חיזוק רצפת האגן לבין חיזוק הגב. למתקשים לתרגל לפי התאור המצוי כאן חשוב לציין שכוונת התאור היא להביא את הקורא ליתר הבנה של התהליך ולא לביצוע דרך הקריאה בלבד. כמו כן התרגול בשיטת פאולה מזמן שינוי בדרך החשיבה על הגוף במובנים רבים, אחד החשובים שבהם הוא האפשרות להעזר בחלקי הגוף האחרים הנוטים לעזור וקשורים דרך קרבתם הפיסית או הנוירולוגית לאיבר שאנו רוצים להפעיל. זאת בניגוד למקובל בשיטות רבות של חינוך גופני המעודדות הפרדה לשם חיזוק. הדוגמה הקלה לעניין זה היא בבואנו לכווץ את העיניים באופן המפריד בינהן בתרגיל הקרוי  "כיווץ לסרוגין של העיניים", ניתן בתרגיל זה לדחוף את העין המתכווצת בעזרת הפה כדי להקל על הכיווץ. או לכווץ פעמיים בכל פעם כאשר הכיווץ הראשון מכוון להיות קצר והשני ארוך.