תפקיד המגע בשיטת פאולה

רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. עידוד הקשרים בין הספינקטרים נוצר דרך התמדה בתרגיל אחד או איתור התרגיל היעיל ביותר לשם הפעלה מרחוק

מגע בשיטת פאולה מיועד לילדים או לאנשים שאין ביכולתם להניע את גופם מסיבות מגוונות. המגע מיועד לעודד הצטרפות תנועות לא מתוכננות לתנועה היזומה במהלך המגע. המטפל מפעיל אזור מסוים, מפסיק את התנועות שהוא מעורר ומתבונן במטופל כדי לראות אם הגוף מגיב להפעלה שיצר. כפי שמתעוררת  יכולת הפעולה העצמית של הגוף בתרגול פעיל כך קורה במהלך מגע. התגובה של הגוף משתנה ומשתכללת בעקבות המגע באופן שונה אצל כל מתרגל. התגובה מתעוררת בדרך כלל באזור בגוף שבו דרוש שינוי. לאו דוקא באזור שאליו הופנה המגע. 

שרירי הסוגרים ותנועתם בשיטת פאולה

לימוד התנועתיות ועידודה בתחום הסוגרים, הן בפני עצמם והן בהשפעה ההדדית בינם לבין שרירים טבעתיים אחרי, הינו חלק מחיזוק רצפת האגן.

החשיבה על חיזוק השרירים של רצפת האגן משולבת בהגמשתם של הסוגרים ובעבודה שאינה כוחנית. הגמשת האזור מסייעת לעתים לחידוד התחושות ואלו נחוצות לחיזוק השרירים באזור. שיטת פאולה דרושה במיוחד למי שהתחושות באזור מעומעמות עבורה. אחת הדרכים לבחון זאת היא מידת השליטה במצבים בהם אישה מתבקשת לכווץ או להרפות, דרכים אחרות לאבחן לבד איבוד תחושות מדויקות ברצפת האגן הן הפתעות מתחושות לא נעימות, התרגול העצמי הוא חלק בלתי נפרד מתהליך השינוי. הוא מיועד למי שמעוניינת לטפל בעצמה בעזרת עצמה. תרגול כזה דרוש הן לחיזוק, הן לעידון ההרגשות והן לשינוי צורת התנועה. שלושת אלו יחד מסייעים לשינוי המצב של רצפת האגן אצל נשים רבות.

שיפור התפקוד של מערכת העיכול בשיטת פאולה

רשימת האברים הכלולה בצינור העיכול מציגה שני צדדים של הפוטנציאל המצוי בשיטת פאולה להשבחת מערכת העיכול ולפתרון בעיות תפקודיות שונות. האחד הוא השרירים הטבעתיים שיש לנו שליטה רצונית בהפעלתם (הפה וחלקיו ופי הטבעת). והאחר השרירים הבלתי רצוניים. על פניו נראה שהאדם המתרגל יכול להשפיע רק על האברים הניתנים לשליטה אך באופן שניתן לתארו רק על בסיס נסיוני של מקרים אישיים ולא ברמה התיאורטית-מחקרית או כמותית, יש לתרגול שיטת פאולה גם השפעה על איכות הפעולה של תנועת השרירים המפעילים את הפריסטלטיקה. על כן לא רק השינויים בחוזק, בגמישות או באופן התפקוד של הפה ופי הטבעת משפיעים על תפקוד מערכת העיכול אלא גם מידת היכולת של האברים הפנימיים להעביר את המזון מתוך התכווצות מלאה של הושט, המעיים והחלחולת, שמושפעים מתרגול השרירים הרצוניים.

תרגילי שיטת פאולה לחולי פרקינסון

. הניסיון המצטבר בשטח בטיפול בחולי פרקינסון מוכיח כי טיפולים שונים בתנועה יכולים להעלות באופן חלקי את איכות חייהם, למנוע את הגבלת טווחי התנועה ולהקל על התקשויות השרירים. מקצת מלימוד אמצעי תנועה חדשים עוזרים למי שסובל מפרקינסון לעקוף את ההפרעות ולפתח אמצעי תנועה יצירתיים. הדבר נכון הן לגבי התנועות הגדולות והן לגבי התנועות הקטנות.

הטיפול בפרקינסון בעזרת שיטת פאולה יכול להתייחס לכמה רמות של השפעה: שמירה על טווחי תנועה והגדלתם, פיתוח אסטרטגיות ליזום תנועה,(קושי ליזום תנועה הוא אחת ההפרעות של חולי פרקינסון) שימוש בעיקרון הקבוע של שיטת פאולה שבו השרירים התקינים יפעילו שרירים שמתקשים לנוע, מניעת הדרדרות בתחום הסוגרים. ועוד.

תרגילים למטרת הפעלה ותנועה של חולי פרקינסון נחלקים לשתי קבוצות; תרגול תנועות גדולות כלומר תנועות ידיים, רגליים, אגן ושילוב בינהן.  תרגול השרירים הטבעתיים השונים באופן ממוקד. 

תאור מקצת מהתרגילים יסייע להבנת סגנון העבודה הפוטנציאלי עם חולי פרקינסון:

קבוצת התנועות הגדולות תכלול תרגילים כגון:

    בשכיבה, ובישיבה, התרגיל נפתח במיקום הידיים פשוטות לצדי הגוף ונשענות, בישיבה ניתן להעזר במסעדי הכסא ובשכיבה ברצפה. בשני המקרים עדיף להניח את המרפקים ולשחרר את האמות לתנועה. האצבעות תהיינה פשוקות והתרגיל יעסוק בהנעת שתי הידיים זו כלפי זו תוך כדי הצמדת האצבעות בכל יד בנפרד אלו לאלו. תנועת האצבעות היא החלק החשוב ביותר בתרגיל זה אך ניתן גם לכוון להפגשתן כך שמקצת מכריות האצבעות ביד אחת תנגענה או תלחצנה אל כריות האצבעות ביד האחרת.                                                                                                                        התרגיל מעלה את טווח התנועה של המרפקים והידיים ונעזר בכוח האצבעות כגורם מוביל. המגע בינהן יכול לעורר תחושות בסוגרים.

קבוצת התנועות הקטנות כוללת את   התרגילים הבסיסיים של שיטת פאולה כמו: כיווצי עיניים, איסוף השפתיים כלפי מרכז הפה דרושים הן לעידוד הפעולה של שרירי הפנים והן ללימוד ההעזרות בהם במצבי קישיון שרירים במקומות שונים בגוף.                  

    תרגילי לשון יכולים להצטרף להסבר על תרגילי הפנים שתואר קודם לכן ויכולים לשמש לאיזון שיווי המשקל הדרוש במצבי הליכה ועמידה. קשה לתאר הנחיות להפעלת הלשון בכתיבה בלבד אך חשוב לדעת ששריר זה יש לו פוטנציאל רב באיזון שיווי משקל.

תרגילי עיניים ושיטת פאולה

תרגילי עיניים ופנים מסייעים בתרגול שיטת פאולה הן במצבי חולשה של שרירי הפנים, הן לצורך הפעלה מרחוק של פתחים אחרים והן כדרכי הרפיה וכיווץ של הגוף כולו. קבוצות תרגילי העיניים מיועדות לצרכים רבים. בין תרגילי העיניים נמצאים סוגים שונים של כיווצים, פתיחות ושחרור, שימוש בדמיון ועצימת עפעפיים להרפיה ורגיעה והעזרות בתנועות עיניים לשחרור שרירי הצוואר, העורף והגב.

לדוגמה:

1.                              ידיים על העיניים-להניח את כפות הידיים על העיניים כך שהאצבעות תהיינה על המצח וכפות הידיים לא תלחצנה את העיניים.

2.                              כיווצים קלים של העיניים- בעיניים עצומות העפעפיים נעים אל מרכז העין ברצף או מנסים בקלילות לגעת בעישונים.

3.                              כיווצים קלים של העפעפייים התחתונים, (הכוונה אינה למנוע פעילות מצטרפת של העפעפיים העליונים) תשומת הלב מתמקדת בתנועת העפעפיים התחתונים אל מרכז העין כולל ניסיון להרימם.

4.                              לחיצת העפעפיים העליונים כלפי העין ועזיבתם.

5.                              כיווצים חזקים של העיניים-יש לכווץ את העפעפיים כלפי פנים העין ולפתוח את העיניים תוך הרחקת העפעפיים ככל האפשר.

6.                              כיווץ עין עין לסירוגין-כאשר עין אחת מתכווצת האחרת נפתחת. ניתן להיעזר בדחיפת הפה את העפעף התחתון או בכיווץ כפול, אחד קצר ואחד ארוך יותר.

המצב הקבוע של רוב בני האדם הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה לפנים, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות רוב הזמן בתנועה לכיוון אחד-"קדימה". להוציא מצבי שינה, או צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. אך גם אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם אין מצב שבו האדם מניח לעיניו מתוך כוונה מודעת כפי שרבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.