יעילות שיטת פאולה בטיפול בשיתוק

תופעות של שיתוק שרירים נלוות לארועים מוחיים רבים. מאמר זה יציג את היעילות של שיטת פאולה ואת סגנון העבודה בטיפול בשיתוק הנלווה לקבוצה גדולה של מצבים. זאת למרות ההבדלים המהותיים בין הסוגים השונים של מצבי שיתוק חלקי וחשיבותו של הרקע להיווצרותו של השיתוק.

המאמר יציג את השפעתם של אברים שתנועתם חופשית על אברים שתנועתם מוגבלת עקב שיתוק חלקי. לדוגמה: הלשון, גפיים, שקעים המצויים בלורדוזות שבעמוד השדרה, בכפות הידיים וברגליים ועוד.

כפי שהוזכר במאמרים שונים על שיטת פאולה ייחודה בהפעלת שרירים שנחלשו באמצעות שרירים חזקים ובקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. עיקרון זה מופיע במיטבו כאשר הפעלת גפיים חסרות תנועה מתחילה בתנועתן של גפיים שנעות בקלות יחסית. הגפיים אינן נראות כשריר טבעתי וההסברים לתפקודם כחלק מהמערכת הטבעתית לוקים בחסר. בפועל יש ביכולתם של השקעים בכפות הרגליים והידיים להשפיע לטובה אלו על אלו. השימוש בשקעים מבוסס אם כן על העיקרון הטבעתי. התנועה המזדמנת לאבר המשותק נובעת מתגובתו לתנועת האבר המניע אותו ולטיב הקשר בין השניים.

שימוש בשרירים ללא הפעלת כוח ומאמץ

ייחודה של שיטת פאולה בתרגול ובהפעלת הגוף הוא שימוש בשרירים ללא הפעלת כוח ומאמץ. הקושי של המתרגלים בשלבים הראשונים הוא הריכוז הנדרש בתשומת לב לאברים שאנו ממעטים בהפעלתם. הנוחות שיש בשיטה הוא בהתעוררות תחושות ותנועות חדשות וכן גילוי יכולות גופניות חשובות

מובן שעבור מי שסובל מלקויות בתפקוד כגון: חולשת רצפת האגן, בעיות במערכת העיכול והנשימה, כאבי גב ועוד, השיטה משמשת לריפוי. הפוטנציאל הטמון בשיטה הוא בין השאר חיזוק היכולת התנועתית והתנועה החופשית. אלו מתאימים במיוחד למי שאינו אוהב לנוע מתוך הפעלת כוח, כמו כן דרושה התנועה בשיטת פאולה לאנשים שהגיעו למוגבלות תנועתית הן מפאת גילם והן מפאת העדר חיבה לנוע