תרגילים במצבי ישיבה בשיטת פאולה

סוגים שונים של מצבי ישיבה ממושכים במיוחד אלו הקשורים בתנאי עבודה מחזקים נטייה לסבול מכאבי גב ומכאבי גפיים. 

התרגול שמייצר תנועתיות קלה ואינו מחייב הפסקת העבודה יכול להיות אחד מהפתרונות לבעיה זו. 

רצוי לתרגל בישיבה במצב שיש בו אפשרות להישען על גב כסא לכל אורך הגב והרגליים מונחות באופן מלא על הרצפה. לעתים שימוש בהרמת רגליים על קרשי עץ, ספרים שאינם בשימוש או שרפרף נמוך מסייעים ליעילות התרגול, 

קבוצת תרגילים המתאימים למצבי ישיבה הם:

o       אגרוף לסירוגין של הידיים תוך הרחקת האצבעות אלו מאלו ביד שאינה מתאגרפת.

o       פתיחת יד ימין (בהנחה שהיד הדומיננטית של המתרגל היא יד ימין) הוא תרגיל שנועד לשחרר כתף מכווצת או כואבת, כשהוא נעשה בשכיבה הורדת הכתף ע"י הרחקת אצבעות הידיים יש לה פוטנציאל רחב יותר מאשר בישיבה, אבל גם בישיבה עבודה דרך אצבעות היד יכולה להביא את הכתף להרפיה ולשחרור.  

o       כיווצים של הסוגר האחורי (ספינקטר  אחורי במושגי שיטת פאולה) בקלות תוך מתן מקום לגב ואפשרות לשינויים של צורת הישענותו בעקבות הכיווצים.

o       הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף והורדת האף כלפי השפה כך שהשפה תוכל לאחוז עיפרון. ניתן לנסות לתרגל ע"י אחיזת עיפרון תחילה בין השפה לאף ולעבור למצב ללא עיפרון. אין צורך להמשיך את התנועה במצב ההרמה זמן רב ככל שניתן אך אפשר להוריד ולהרים שוב כמה שרוצים. חשוב לתת לצוואר ולעורף לנוע בעקבות התנועה.

תגובות לא מתוכננות של הגוף כחלק מתרגול שיטת פאולה

ניתן לחלק את תרגול שיטת פאולה למצבים צפויים ולמצבים בלתי צפויים. המצבים הצפויים הם ארגון הגוף לתרגול שחוזר על עצמו, ותנועה קבועה עם שינויים מעטים באופן ההנחה של הגוף, לעתים תחול תגובה במקום בגוף שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. אך היא תהיה משנית לתרגול המתוכנן.

המצבים הבלתי צפויים הם כאשר במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף מתחיל לנוע מעצמו באופן ספונטני או ממשיך תנועה שהחל בה עם סיום התרגול. לעניין זה יש חשיבות רבה משום שטיב הכיווצים וההרפיות שונה מאלו שמתרחשים בגוף בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום בגוף שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העינים. ההמלצה הרווחת היא לא להוריד את הידיים מהעיניים כל עוד הגוף ממשיך לנוע מעצמו. או לנסות להוריד את הידיים ולהחזירן למקומן. חוית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים וקשה למיעוטם. יש שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה גם אם רבה ההבנה שאיבוד השליטה הוא זמני ולטובת המצב. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב, ההוראות ניתנות לפי בקשות המתרגל במהלך התרגול, או לפני התרגול. עדיף שההבנות ידונו לאחר התרגול.

טיפול בפרקינסון בשיטת פאולה

הקשיים שמהם סובלים חולי פרקינסון  במצבי תנועה גורמים לרובם להמעיט בתנועה. נטייה זו מוסיפה לירידה הדרגתית בטווחי התנועה שנגרמת ממצב המחלה וממיעוט  תנועות המשמרות את טווחי התנועה של הגפיים, הגב והשלד.

טיפולים בשיטת פאולה מסייעים לבעיה זו. הטיפולים מציעים דרכים לעקוף את המגבלות שכבר נוצרו דרך פיתוח דרכי תנועה חדשות ולארגן את הגוף לאסטרטגיות חדשות. התרגול של שיטת פאולה שומר על טוחי התנועה ומחזיר כאלו שאבדו.

הייחודי לשיטת פאולה בתחום הטיפול בפרקינסון הוא דרכים לאזן חלק מהתסמינים שנמחלה יוצרת, כגון: תנועות בלתי רצוניות, רעד בידיים, ברגליים או בשרירים טבעתיים והעדר מודעות לאחד מצדי הגוף. שינויים בתנועה כוללת של הגוף מתבטאים בקושי להניע את הידיים בתנועות ממוקדות ועדינות. מיעוט התנועות הספונטניות כמו מצמוץ, תנועות פנים ומימיקה ניתנים לטיפול באופן ייחודי בעזרת שיטת פאולה

ניתן ללמוד מצילומים על מרכיבים גופניים רבים לפי שיטת פאולה

ילדות בנפאל מצטלמות לבקשתן, הפה סגור והעיניים מחייכות, אין לדעת אם זה קוד תרבותי או איזון גופני.
בשיטת פאולה נהוג לראות באופן החזקת הפה מקור לשיבושים במערכות אחרות. לדוגמה: מערכת העיכול יכולה לחזור לתפקוד תקין כשהפה סגור אם ברוב המצבים הוא מוחזק באופן פתוח. העורף מתקצר כאשר הפה הסגור קשור בהחזקה מאולצת של הצואר, כיוון החזקת הפנים אצל הבנות המצולמות מראה על איזון, לו מי מהן הייתה סובלת מעקמת סביר שהפנים היו נוטות לצד המקוצר.